התחבר

שרונה בית הבד משפחת כריסטיאן פפלוגפלדר ברחוב דוד אלעזר 22 (108)

שרונה בית הבד משפחת כריסטיאן פפלוגפלדר ברחוב דוד אלעזר 22 (108)

קטגוריה:

תיאור המוצר

כריסטיאן פפלוגפלדר ( פלוגפלדר ) הטמפלרי לא היה אחד מקבוצת העשרים המתיישבים הראשונים שהגרילו את חלקתם במושבה שרונה, כריסטיאן פפלוגפלדר רכש את חלקתו בשנת 1876 חלקתו של כריסטיאן השתרעה על שטח מעל לעשרים וחמישה דונם ,על השטח בנה כריסטיאן או רכש מידי מישהו מהמייסדים בית מגורים ,לידו בשנת 1913 ,הקים את בית הבד שייבא בחלקים מהמפעל באסליגן של מילר מהמולדת בגרמניה.
ספור בית הבד 1912-1938
בית הבד שפעל בשנים 1912-38,הוקם בקצה חלקתו הגובלת ברחוב הראשי דוד אלעזר פינת רחוב קפלן ,במטרה לאפשר שביל כניסה ויציאה, של עגלות יבולי כרמי הזיתים הן מהמושבה שרונה והן מהמושבה וילהלמה,לתוך מפעל בית הבד ונקודה להוצאת סחורת השמן המוגמרת לשווקים, מחוץ לעונת הזיתים נגרסו בבית הבד גם גרגרי שומשום וגרגרי פשתן במקורה מערכת המנוע והמכונות היו מיועדים לכבישת שמנים שונים ,אלא שלאחר שיובאה המערכת לשרונה היא הותאמה לכבישת שמן .
מבנה בית הבד נבנה מבלוקים של כורכר ועובי הקירות בסגנון הערבי כשלושים וחמישה סנטימטר ,מבנה בן שתי קומות מרתף ועליית גג ,רצפת בית הבד נוצקה מבטון,גג המבנה חופה ברעפים על תשתית לוחות עץ,שנתמכו בידי שתי קורות עץ ארז מסיביים.
תהליך הכנסת הזיתים מהעגלות למתקן הכבישה כלל הגעה של העגלות לחלון נמוך במשטח הפריקה ושפיכת היבול לתוך כלי קיבול במשפך עץ, כיוון שבעונה הגיעו כמויות נוספות שכלי הקיבול לא היה יכול לקלוט,הוקמה מערכת חיצונית של גלגלת העלתה את הכמויות הנוספות לקומה העליונה לאכסון ומשם הוזרמו דרך משפך למתקנן מגרסה שבקומת הממסד ומשפך נוסף לכלי קיבול נוסף ליד המכבש .
על מנת להפעיל את מנוע המגרסה והכבישה ,הותקן על קיר המבנה מיכל דלק קורסין ודלק במשך,הדלק זרם במורד הצינורות למנוע,לפעמים מולא מיכל המנוע,בסולר שהגיע בפחים ונמזג ישירות דרך משפך למיכל המנוע,שחובר לגל ארכובה וחגורות מחברות לגלגלי הזיזים
במפעל פעלו שני מנועים ,מנוע אחד הפעיל את המכבש והמנוע השני שהפעיל את יתר המכונות כמו התנור,הרחיים ,והמשאבות, המנועים יובאו מגרמניה שכן עליהם מוטבעים פרטי בתי החרושת ,המכונות יוצרו בגרמניה והובאו בידי היבואן ואגנר שייצג את בית החרושת דויטש הגרמנית, חלפים חדשים ומתקנים יוצרו בבית המלאכה של ואגנר בתחנת הרכבת הישנה ביפו.
לאחר שהזיתים הוזרמו למגרסה לגריסה ראשונה שבה נקבע הרווח בין זיזי המגרסה לגודל הזיתים ,או גרגרי השומשום בעונות האחרות ,הוא נשפך במשפך באמצעות שתי כפות מתכת שגרדו את החומר מבסיס המגרסה ,לגריסה נוספת במפרכת על מנת להקל ולקבל תוצרת שמן רבה יותר, בפעולת הבאה בתהליך מעבר באבני הרחיים לסיום הופעלו שתי כפות מתכת ודחפו את הפסולת מחוץ לאבני הרחיים והכינו אותם לקבלת חומר חדש.
השמן ניגר בתעלות וצינורות למתקני איסוף ומשם למכבש ההידראולי, שבצדדיו היו שני מכלי שמן מכונות ,אחד דחס את השמן בלחץ במשאבה הידראולית וגרם לחלקו העליון של המכבש להתרומם והמיכל השני דאג בפעולת דחיסה בלחץ להורידו לפעולת הדחיסה של הזיתים המרוסקים (להוציא את נשמתם סופית).
הגפת (פסולת הגלעינים) נעו על המשטח לנקודת ההורקה ,משטח חדש קיבל את מטען הזיתים החדשים לכבישה,המשטח שעליו הגפת הגיע לנקודת ההורקה וממנו נשפך הגפת דרך משפך למיכל ההורקה לאיסוף הגפת שניצב מתחת למשטח הפעולה.
מיכל הגפת הוכנס לתוך התנור המוסק,וכתוצאה מהחימום ומערבל כפות שבחש בגפת הופק מהגפת שמן נוסף ,בסיום החמום הועברה הגפת לפעולה כתישה נוספת עד הכרזתו כבר מינן,הגפת המתה שימשה להבערת מבערי התנור כחומר תבערה, לא ברור איך הופרד השמן מהמים ,האם בהנחה במיכלים או בחביות ששם הופרדו בתהליך ידני ,או במכונת הפרדה .
בשנת 1938 חזרו בני הזוג לגרמניה,רכושם שנשאר במושבה כולל מכונות בית הבד ,כאשר הושמו תושבי השכונה בהסגר והועמדו תחת חסות האפוטרופוס הכללי המנדטורי, הוערך שווי המכונות כשלוש מאות לירות ארץ ישראליות,בתום המלחמה כאשר הועבר הרכוש לאפוטרופוס היהודי ,הוא העמידם למכירה במחצית הסכות אך לא מצא קונים ,אי לכך נותרו המכונות במבנה (הערכה היא שחלקם נלקחו מהמקום בלא להחזירם).
בית הבד חווה חווית שריפה חלקית בסוף שנת 2013 בעת השיפוץ,בעת השריפה נפגעו חלקים מבית הבד הישן שכללו פגיעה בגג המבנה,נפגעו קורות עץ תמך וקושרות של המבנה אך מערך מכונות היצור נפגע בצורה קלה ששוקם במהרה.

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

הוסף חוות דעת

הוסף חוות דעת

תיהיה הראשון לסקור “שרונה בית הבד משפחת כריסטיאן פפלוגפלדר ברחוב דוד אלעזר 22 (108)”