התחבר
עמק יזרעאל קבוץ גבעת עוז (אור יזרעאל)
קבוץ גבעת עוז כביש 66 התמקם בתחילה ברכס גבעת הראווי ,המתנשאת לגובה 500 מטר מעל לגובה פני הים, תחילת הקבוץ בהתיישבות באפריל שנת 1945, במצודה הבריטית לשעבר בת שלוש קומות כדוגמת מצודת ביריה , ומשק בעלי חיים קטן שכלל גם שתי פרדות לחריש במרכז החצר הייתה ברכת מים לאיסוף ממימי הגשמים .
הממשל המנדטורי ,לא אהבו את הרעיון שקומץ צעירים ,התיישבו במקום על מנת להפכה להתנחלות קבע ,בהשתמשם בתירוץ כי במקום ממצאים ארכאולוגיים העלולים להיפגע , לכן לא אפשרו הקמת רפת או לולנים ליד המצודה לביסוס ענף בעלי החיים.
קומץ צעירים אלו היו חברי פלוגה ד של ההכשרה המגויסת בני גרעין פלד ,שיועדו לאחר ההכשרה ,להקמת מושב שיתופי חקלאי מטעם תנועת המושבים , תחילת היווצרות הגרעין הייתה בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, לאחר מכן עברו שנתיים של הכשרה במושב בית יהושוע.
תקוות צעירים אלו שרצו בתחילה להתגייס לצבא הבריטי ,אך ההנהגה החליטה כי הם דרושים יותר למפעל הקמת ישובים בארץ ישראל, ולכן לא גויסו אלא הוכשרו בענפי החקלאות לקראת משימתם הבאה.
מתוך 35 חברי הגרעין הצעירים עלו למצודת עוז רק כעשרים וחמש צעירים וצעירות ,ומיד החלו לסקל חלקות אדמה מאבנים ,בתקציב של 600 לירות שקבלו לפיתוח מסביב על מנת להכינם לזריעה וגידולים.
אנשי גרעין פלד חיו מנותקים ומבודדים במקומם מיתר הישובים וחסרו עזרה מטעם המוסדות , לאחר זמן מועט ,השלטונות המנדטוריים ריככו את עמדתם ואפשרו לחברי הגרעין לנטוע יער צעיר מסביב למצודה .
האידאולוגיות המפלגתיות הכו והפרידו בין המייסדים (במיוחד בהשפעת מוסדות הארציים של המפלגות)במרקם החיים המשותפים בחלק גדול מקיבוצים והמושבים שהוקמו בעמק יזרעאל , דוגמא מובהקת הייתה בקבוץ גבעת עוז של השומר הצעיר, שחלק מהחברים נטו אחרי שמש העמים הקומוניסטית (מקי האדומה) .
הקרע הענק שהביא בסופו של דבר לגרוש מהקיבוץ ולהתאבדות שמואל קררה ,אחד החברים התרחש בשנת 1950 ,כאשר קבוצה שמנתה 47 איש מהקבוץ ,חתמה על מכתב מחאה שהתנגד להוראת הועד הפועל של הקבוץ הארצי ומרכז תנועת המושבים לסילוקם של חברים קומוניסטים מהישובים.
שמואל קוררה הואשם ביחד עם חברו בקבוץ, שאירגן את כתב המחאה שעליו חתמו 47 החברים ,ואסף כספים לתמוך בשביתת הימאים, תגובת עסקני אנשי הוועד הפועל של הקבוץ הארצי ,כנגד ההבעה פוליטית שמחוץ למסגרת ,דרשה את סילוקו מקיבוץ מדרך עוז זאת לאחר שפוטר מהוועדה הפוליטית שאליה נבחר, מסע לחצים זה והפגיעה האישית בסילוקו וניתוק הקשר עם חבריו המייסדים גרמו לו לשים קץ לחיו.
אל חברי הגרעין ההונגרי שהגיעו ממחנות השואה ,חלקם לחם במסגרת הפלמ"ח בחזיתות הלחימה ,הצטרפו בהמשך חברים מגרעין חוליות ,שעברו הכשרה בכפר מנחם ובהמשך ההכשרה בשער הגולן , חלקם המשיכו לעבוד כשכירים בקבוץ הזורע ,על מנת להתפרנס ולהביא את שכרם לקופה הכללית בקבוץ החדש.
ישוב הקבע של קבוץ גבעת עוז שעל כביש 66 עלה על הקרקע בשנת 1950 יומיים לפני חג ראש השנה משאיות עמוסות בחלקי צריפים בכלים ובחבורת צעירים העפילה לנקודת התיישבות החדשה על מנת להעמיק שורש במקום, במקום נערך טקס בהשתתפות אנשי ציבור שנאמו נהנו מהכיבוד ופרשו לבתיהם בהשאירם את הצעירים על אדמת הסלעית, כקילומטר ממול לעיר ג'נין והכפר הערבי א' זבובה (קן של מסתננים) שמעבר לגבול הירדני, נקודה שהוקמה כאחת מנקודות הספר להגנת המדינה .
פתחי ובחלונות צריפי המגורים כוסו ברשתות ,למניעת כניסת יתושי הקדחת שקוננו בביצות המים שבאזור שנאגרו בחוסר יכולת לחלחל לקרקע, ומאזורי הכפרים הערביים שמעבר לגבול ,כיוון ששם לא נעשתה פעילות מונעת למגר את מחלת המלריה ,בחלק התחתון של הקבוץ הוקמו מבני בעלי החיים והרפת שהחלה עם כעשר פרות חולבות ועגלים , בסביבת המשק הוכשרו אדמות לגידולי שלחין ,אך הצרה הקבועה של מחסור במים טובים לשתייה והשקיה ,ביישובי עמק יזרעאל לא פסחה גם אנשי הקבוץ החדש.
משאבות אספו מעט מים לצרכי החברים ממעט המעיינות שבתחומי הקבוץ , חלק מהמים הובאו מעפולה ומהישוב משמר העמק, דרישתם הראשונה של פרנסי הקיבוץ מהמוסדות המתיישבים לבצע קידוחי חיפוש מים ,המחסור בעבודה לפרנסה בקיבוץ ,גרמה לחלק מהחברים לעבוד כשכירים בקיבוצי וכפרי האזור על מנת לעזור בהקמת המשק ואיסוף ההון לפיתוחו.
על מנת לשפר את הכנסות הקיבוץ ,הוחלט על הקמת מחצבה בשנת 1951 בקרבת הקבוץ וליד הישוב הערבי אום אל פחם אך נאלצו לוותר עליו לאחר תקופה קצרה , מאחר והעבודה הייתה קשה לחברי הקבוץ והרווחים לא היו כדאיים להחזיקה כענף בקיבוץ ,במסגרת פעילות ממשלתית החלו עבודות ניקוז גדולות בייבוש המים הנקווים והכשרת שטחי חקלאות באדמות הקיבוץ ,בשלוב הקמת תאגיד מים אזורי ,במיוחד מקידוח המים במגידו וחיבור המים בצינור לשדות הקיבוץ, מים שעזרו באספקת מים החסרים לקבוץ ולסביבתו.
בשנת 1952 נערך הכינוס השנתי של הוועידה הארצית של 66 ההתיישבותיות השייכות לקבוץ הארצי של תנועת השומר הצעיר, על מנת לדון בענייני השעה ולקבל כחברים מלאים 11 יישובים חדשים שבהם היה הקבוץ גבעת עוז.
בשנת 1953 נחשפה פרשייה של גניבה בקבוץ גבעת עוז שבוצעה בידי שני חברי המשק שהיו בשליחות ,במסע לשכנוע עלייה לארץ ישראל בקרב הקהילות בהונגריה (מארץ המוצא של המייסדים בקיבוץ) ,בין היתר אספו השנים 25 חבילות של יהודים ,שרצו להעלות ולא יכלו להוציא את רכושם בתקופת המשטר הקומוניסטי בארצם.
בין יתר החבילות שנשלחו לארץ הייתה חבילת תכשיטים של פראנץ בלינט הקשיש ,שעלה עם רעייתו בשנת 1950 לארץ ישראל, שמסר את חבילתו להעברה לארץ ללא קבלה אלא בלחיצת יד ,כאשר הגיע לארץ, פנה העולה לצמד השליחים שאחד מהם היה גזבר הקיבוץ, על מנת שיחזירו לו את אוצר תכשיטיו, שניהם טענו כי החבילה לא הגיעה לארץ ,טענתם שהם היו המובילים ומסרו את הממון לידי הסוכנות היהודית , היהודי הנואש ביכה על גורלו ופנה להמשיך את חיו .
באחד הבקרים בעת שהילך היהודי ברחובות חיפה ,צדה עינו באחד מחלונות הראווה של חנות התכשיטים ,בחלק מתכשיטיו שנעלמו המוצגים לראווה, מיד פנה היהודי למשטרה ובחקירה הוברר כי התכשיטים נמכרו ללא קבלות ,בידי שני החברים חברי קבוץ גבעת עוז לבעל החנות בסך 1200 לירות בתקופת ההמתנה למשפט פנו גורמים מסוימים לבני הזוג בהצעת תשלום כסף להסרת התביעה ,הצעה זאת נדחתה בידי בני הזוג.
חמש שנים לאחר הקמת הקבוץ ,הוא אחז מעל מחמשת אלפים דונם של שטחי פלחה, שטחי כרם ענבים ושטחים לגידול ירקות מחוץ לענף בעלי החיים שכללו רפת חליבה של כחמישים פרות חולבות ומכון חליבה , דיר עיזים ולולים, בשנה זאת אף פרצה שריפה בשדות הקצורים ושרפה כשישים טון קש ,בנוסף לתמות חלק מעדר הצאן בעקבות העלאתו על שטח המזבלה ששם נשפכה חיטה מורעלת ששימשה להדברת העכברים והמזיקים .
קבוץ גבעת עוז כיום
הקבוץ עדיין נחשב לקיבוץ שיתופי שחלק מחבריו קשורים אידאולוגית לתנועת השומר הצעיר בתנועת הקבוץ הארצי , לקיבוץ שני מפעלים :מפעל תמציות טעם וריח והכימיה ארומור שהעסיק 80 עובדים מתוכם עשרים חברי קיבוץ ,שנמכר בשנת 2014 ב 88 מיליון דולר שנחלק בין המשקיעים יוצאי מפעל מכתשים לבין חברי הקבוץ .
מפעל אפיית העוגיות העוגות של סנדרה, שהוקם בידי סנדרה גלזר חברת הקבוץ בשנת 1997 בבית הילדים הקטן והנטוש בקבוץ, שצמח למפעל גדול המעסיק עשרות עובדים ובעל עשרות נקודות מכירה ברחבי הארץ, שהחליטה מטעמיה היא לעזוב בשנת 2006 את מפעל חייה ,כשחלק מהסיבות לעזיבתה .נתלתה גידולו של העסק ,שנדרשה לו הנהלה מקצועית.
שותפות של קבוץ גבעת עוז בשליש מהשותפות במפעלי תר"ה שבקבוץ הזורע ,הסתיימו לאחר 30 שנה כאשר קבוץ הזורע הודיע על סיומו בתחילת שנת 1991,מאחר והזורע סרבו לפצות את גבעת עוז מהשקעתם לאורך השנים , החל משפט שבסופו נקבע כי קבוץ הזורע ישלמו לקבוץ גבעת עוז תשעה וחצי מיליון שקל ,בעבור שליש מהשותפות.
חברת ההובלות והשינוע המשותף שנקרא תבור- שאן –חרוד ,שבו עבדו עשרות חברים מהקבוץ הצטמצם וכיום בשותפות השינוע נמצאים נהגים בודדים מהקיבוץ, כאשר החל המשבר הכלכלי בקיבוצים ,חווה גם הקיבוץ שעסק בעיקר בחקלאות ולא נטה לכוון מפעלים בעיה כלכלית, אי לכך הקים הקבוץ מזנון אורחן ובהמשך נוסף מתחם אלונית בנוסף לתחנת הדלק בצומת מגידו , כיום הקבוץ מעבד כששת אלפי שטחי פלחה, כרם ענבים ומשק בעלי חיים ומכוורת .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.