התחבר
כפר ויתקין אגדת מזח חוף ויתקין – חוף בית ינאי
תודה לגדעון חרובי בעזרה בהכנת המאמר.
האגדות לבניית המזח במפרץ אבו זבורה , ששטחי האדמה שבו היו שייכים למשפחת סמרה הערבית, קשורות לדישון פרדסי ההדרים שבסביבת הכפר, שהיו שייכים לחברת חרות אמריקה ועובדו בידי חברת יכין.
על פי האגדות ספינות מפרש היו אמורות להטען בזבל אורגני , לפרוק אותן במזח ולאחר מכן להעמיס עליהם תוצרת חקלאית ובעיקר אבטיחים בעונה ולהעבירם בחזרה לצפון המדינה, ולבסוף לכשיבשיל פרי ההדר בפרדסים להעמיס גם פירות הדר על האוניות לייצוא.
אך החוקים , החוקים הם אלו שמפריעים לאגדות לזרום, על פי החוק במדינה לכל מעגן נדרש רישיון מכס , והממונה מטעם המנדט הבריטי לא יצא מעורו לספק רישיון זה, נוצרה גם הבעיה שבעלי הבית משפחת סמרה סרבו בתחילה למכור את השטח למוסדות היהודיים.
לאור הסירוב של הממונה על המכס לספק את הרישיון ,פנו המוסדות היהודיים בארץ ישראל למושל הבריטי , בבקשה להקים בנוסף לרישיון המכס גם מזח עגינה לספינות , מובן שהנושא נדחה עד שאפשרו את בניית .המעגן שנבנה בין השנים 1938-9 .
מאחורי בקשת המזח לפריקה ועגינת ספינות ,הסתתר היה לאפשר לספינות מעפילים ונשק ,לחמוק בחשאי ולהוריד עולים בלתי לגאליים בהיחבא, השתתפו בבניית המזח ,הקק"ל ,חברת הפרדסים ויישובי עמק חפר.
שורה של עמודי בטון הוחדרו לקרקעית הים, עליהם הועמד הלמן שהחדיר והכה ,בראש העמודים בכוח על עמודי הבטון לעומק של כששה מטר, בין העמודים חוברו קורות עץ ומעליהם הונחו לוחות עץ מסיביים, וכך נוצר המזח אל תוך הים לאורך כמאה מטר , שלצורך ההגנה עליו מפני גלי הים, הוקמו משני צדדיו שני שוברים להגנה , אך אלו לא הצליחו לספק מספיק הגנה על המזח מפאת גובה הגלים , וגובהו מעל לפני המים.
למרות הכול לא ניתן היה להפעיל את המזח החדש בחוף ,מכיוון שפרצה מלחמת העולם השנייה והמפעל נעצר בפקודת השלטונות, כמו כן נעצרו העבודות להאריכו על מנת לאפשר לאוניות בינוניות לעגון ולפרוק את הסחורה עליו, כמובן שגם תהליך זה בוטל.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.