התחבר

ירושלים חסידות גור קברו של האדמור ובנו ממול לכניסה לשוק מחנה יהודה

אטרקציות, ארמונות ומבנים היסטוריים, בתי קברות, מידע כללי אטרקציות מחנה יהודה
לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

האדמור אברהם מרדכי אלתר חי בשנים 1866-1948 , שהתחיל את כהונתו בעיירה גור בפולין והמשיך אותה בירושלים עד שנת 1948 במהלך הקרבות של מלחמת השחרור שאז נפטר , נקבר ברחוב יוסף שוורץ ,תקופת מנהיגותו נמשכה כשלושים שנה ,ובניגוד לאביו הוא התחיל את כהונתו בגיל מאוחר .

ביקורו של האדמור מגור בשנת 1920-1 בירושלים כלל ביקור בכותל המערבי,בעת ביקורו זכה לביקורו של הרב קוק במקום מגוריו, שם שוחחו בשאלות כלליות על מצב היהודים בארץ ישראל שהאדמור מגור  היה אחד ממעודדי העלייה לארץ ישראל,כיוון שידידו הרב זוננפלד חש בבריאותו , הרבי מגור נפגש עם הרב דיסקין וביחד יצאו לבקרו בביתו.

כיוון שהתקרבו ימי חג הפסח, הגיעה לאדמור מגור משלחת ממושבת " נחלת ישראל " והעניקה לו גרגרי חיטה שגודלו במושבה בעבודה יהודית  בעבור אפיית המצות בחג בביתו בחצרו אשר בפולין,כמובן שהרב הפריש מיד מעשר לגרגרים אלו

בחודש ספטמבר בשנת 1935 , ביקר בירושלים בפעם החמישית הרב אברהם מרדכי אלתר בביקורו זה חנך את הבית שנבנה בעבורו בשכונת מחנה יהודה ליד בית הכנסת שפת אמת,קהל תומכיו המתין לו בכניסה לירושלים וליווה אותו לביתו שנבנה בניסיון לנשק את ידו או את כנפות מעילו , סדרני העדה בקושי הצליחו לפלס לו דרך לביתו.

הרב אברהם מרדכי אלתר  מגור שהה בביתו החדש בתקופת החורף וחזר לביתו בפולין,לתקופת החגים בראש השנה בארץ ישראל הצטרפו אליו חלק מחסידיו בפולין ,כאשר חזר המשיך לדחוף את חסידיו לעלות לארץ ישראל.

בשנת 1939 נכבשה העיר גור בידי הגרמנים ,העיר שמוסדות גור  והאדמור וחסידיו חיו בשטח שנכבש מידי הפולנים בידי הרוסים ולאחר מכן בידי הרוסים,העיר שבה ישבו כשמונה מאות משפחות של חסידי גור.

בעת המלחמה ברח לורשה שם הסתתר למרות שהגרמנים חיפשו אחריו, באחת ההפצצות על ורשה נפגע ביתו ונהרג אחיינו,הגרמנים הגבירו את החיפוש אחריו והוא נאלץ להסתתר מדי יום במקום אחר.

חסידיו פנו לחסידות בארצות הברית שהפעילו קשרים והעבירו בשנת 1940 ,כעשר ויזות איטלקיות לרב ולבני משפחתו הקרובים, בכורו וחלק מהמשפחה נותרו בוורשה , לאחר זמן נרצח בטרבלינקה, הוא וחלק מנכדיו של הרב האב וחלק מהבנות , הרב אברהם מרדכי אלתר עלה על רכבת לנמל טרייסט ומשם הפליג לארץ ישראל.

התקופה שלפני מלחמת העולם השנייה ועליית הנאצים
העיר גור בפולין התפרנסה והתקיימה בזכות העלייה בימי שישי של חסידי גור מרחבי פולין אל חצר הרבי בגור, בקהל חסידי גור בפולין היו עשירים ואמידים גדולים , בימי שישי היו נאספים כאלף חסידים בתחנת הרכבת בוורשה ומשם ברכבת מיוחדת למסע אל הרב היו עולים אחוזי תזזית להתכנסות סביב חצרו של האדמור הרב אברהם מרדכי אלתר בתפילות השישי שבת בחצר, בשלושת הרגלים היו מגיעים מעל לעשרת אלפים חסידים לחצרו של הרב.

הנסיעה מורשה לגור נמשכה כשעה וחצי ,בעת הנסיעה החסידים הפכו את הקרונות לבתי כנסת מאולתרים, שבם התפללו החסידים ,כול קרון שימש קלוויז (כעין בית כנסת המשויך לזרם חסידי גור במקום מושבם) תושבי העיר ובעלי העסקים מזדרזים לרכוש סחורות ומזון בעבור העולים לרגל, בעלי הבתים משפרים את מראה החיצוני והפנימי של הבתים בעבור החסידים הבאים אל האדמור מגור .

בבוקר יום השישי ובשלושת הרגלים מזדרזים האנשים המתפרנסים מאירוח החסידים להגיע לתחנת הרכבת וכול אדם לנפשו במעשי החטיפה של הלקוחות כפי שכונו קראדינקס (הנחטפים ) , צעירי העיירה נמלטו מהלימודים לחזות במראה הגעה בתחנת הרכבת של ההמולה והוויכוחים ובעיקר את החסידים העשירים.

השדכנים נעמדים במקום לסקור את הסחורה ולמזג ( אם ירצה השם) זיווגים מסחורתם וכמובן התגרנים המבטיחים עולם ומלואו, מספרים באגדות חסידות גור כי באחת הרכבות שהגיע התנפלו צעירים נוצריים על הרכבת וגזזו פאות חסידים והשחיתו מלבושים בתגובה צווה האדמור על חסידיו להפליג מורשה באונייה לעיירה גור,המעשה גרם לנזק כללי גדול לחברת הרכבות ,שמיד נערכה לשמור על היהודים בדרכם, אפילו שוטרי העיירה שמרו מרחק בעת הגעת החסידים.

כמובן שבתגרנות לגבי הלינה והמזון ( מידת ההכשר) החסידים הבאים לחצרו של הרב בדקו את מידת  הכשרות בציציות של משכירי הבתים  ונעזרו במערכת המודיעין הפנימית, של המשפחות המארחות בתשלום, האם הם טובים ומקפידים על דיני כשרות .

בעת העלייה לאדמור מגור בשלושת הרגלים , היו מגיעים החסידים מכול רחבי העולם כולל מהחסידות בשכונת מחנה יהודה בירושלים,חלקם של החסידים שהגיעו הגיעו מרצונם של בעלי ממון להתייעץ עם הרב לעסקיהם,חלקם בעיני נישואים ושידוכים, חלקם בנושאי יעוץ רפואי וברכות , אנשים שהיו בעבר יושבי ספסלי הישיבה והתפזרו בכנפות תבל והמשיכו להיות קשורים לחסידות אשר בעיר גור,חלקם אף תמך כספית בממונם עם חצר הרבי .

חלק מהמבקרים בהתרפקם על ימיהם בישיבה היו נשארים עוד מספר ימים להתחזק ולהתפלל, בדרך כלל המבקרים ביקרו במקווה טבלו והמשיכו לחצר הרב,בחצר עמד מבנה הישיבה הגדול ובית הכנסת שפת אמת שנבנה מחדש לאחר השרפה שכילתה אותו, המבנים נבנו מלבנים אדומות ,ליד בית הכנסת והישיבה ניצב בית הרב,בבית הכנסת יכלו לשהות ביחד מעל לאלפיים חסידים, גג המבנה היה נסמך על עמודי ברזל חסונים.

חלקם של החסידים שוטטו בחצר בצוותא ,ערכו הכרויות בינם לאחרים, הכניסו את החדשים בסודות החסידות,במפגשים הללו נערכו מפגשים עם שרים,פקידים בעלי ממון וביחד כרתו הסכמים ובריתות ,כול חסידיו שווים במראם ובתלבושתם פרט לנסיכים הנכדים שהולבשו בגדי משי , מנהג היה שהרב מגור מקבל את חסידיו העומדים בתור ללא דחיפות או מיוחסים לראש התור,בפתח חדר המפגש ( חדר הכבוד) ניצבו שני שומרי הסף גבאי בית הכנסת שהקפידו להכניס את החסידים ללא פרוטקציות.

כאשר נכנס החסיד להתוודעות עם הרב מגור בחדר המפגש הוא הבחין בחדר בדלת לחדר המדרש ודלת לחדרי המגורים, הרב היה מקבל את חסידיו ישוב על כורסא מאחורי שולחן שעליו היו מונחים ספרי קודש רבים, יש לזכור כי בחוקי החסידות האמונה שהיא מעל לחוקי ההיגיון, היא המרכיב הראשון והחשוב בחיי החסידים ולכן אף אחד איננו נבדק בידע התלמודי שלו, או בציציות הצלחתו בחיים החיצוניים.

כס השלטון בחצר חסידות גור איננה נמסרת אוטומטית לבן של הרב, אלא נקבעת בידי מועצת החכמים ,במינוי של אישיות ועילוי ידוע בחסידות שהתפרסם והוכר כעילוי, משרת מנהיגות החסידות יכולה לעבור לחסיד עילוי משושלת משפחתית אחרת בחסידות, בימי הזוהר מנתה החסידות כמאה וחמישים אלף חסידים נאמנים, שלא יעזו לזוז מילימטר מתורתו וחוקיו של האדמור המושל.

אמונה עיוורת זאת התחשלה לאורך שנות דור ,של משמעת עצמית המשולבת באמונה מלאה ,בעת הפגישה הרב מברך את החסיד בשלום ,והחסיד מגיש לו פתקה שעליה רשום בקשתו ,הרב מעיין בכתוב משיב תשובה קצרה וממצה ובזאת מסתיים המפגש, באם החסיד לא הבין את הנאמר הוא ממשיך ליועץ המבאר ומפרש את כוונת המשורר באמירתו.
החסידים של גור לא שילמו בעבור המפגש עם הרבי  ( פדיון הפתקה) על פי חידוש ופסיקה של החסידות, במקום זאת היו קופות צדקה ,בכול בית חסידים והמוסדות שבו נאסף הכסף לחסידות , את פרנסתו מצא הרב מחנות הספרים אשר הייתה בבעלותו .

ישיבת שפת אמת של חסידי גור בירושלים
ישיבת שפת אמת הוקמה על קרקע שרכשה ה חסידות בשנת 1925 ,כמצוות הרבי שדחף חלק מחסידיו לעלות לארץ ישראל ולהקים בה בית לחסידות, אך תחילת דרכה בירושלים של חסידות גור ,הייתה בדירה שכורה ברחוב החבשיים , עד שעברה למבנה החסידות הקבוע שנבנה ,לביתו של הרב בפולין תוך שימוש בלבנים אדומות כדוגמת ביתו וחצרו של הרב בעיירה גור בפולין , החסידים שהגיעו מפולין נכנסו לארץ ברישיונות שסופקו לישיבה בימי המנדט .

מאמרותיו של הרבי מגור על פי האמונה, אנו למדים את הביטוי " השמים שמים לשם,והארץ ניתנה לבני האדם על מנת שירימו אותה לשמים" ,בישיבה למדו בדבקות והפלפולים והסוגיות שנבחנו הגיעו לרמות גבוהות של שימוש בשכל,לאורך כול שעות היממה ,שהוקדשו ללימוד תורה ופרשנויות.

בתפקיד ראש ישיבה שפת אמת ,היה הרב יעקוב חנוך סנקיביטש מנהל החסידות המנהלתי היה חיים אליעזר אלתר, שטיפל בתכתובת המכתבים, בפנימיית בית המדרש בבעיות האישיות של החסידים והתלמידים,חלקם הגדול מהאברכים נתמכו בידי הישיבה עד אשר פנו לחיים החיצוניים, החסידים העילויים המשיכו בלימודיהם  בישיבה ונתמכו על ידה .

סניף נוסף של החסידות נוסד בעיר תל אביב בשנת 1935 , בראשות הרב גדליהו הרץ והרב מנדל וייץ , שתי הישיבות עד מלחמת העולם השנייה נתמכו בידי החסידים מפולין, אך שנסגרו מקורות אלו נוצרה בעיה איך להחזיק את הישיבות בארץ ישראל,רבי חנוך מאלכסנדר היה עוזרו ומחליפו של הרב אלתר.

בעת שהוכרזה מדינת ישראל ,נשאל הרב אברהם מרדכי אלתר  בידי חסידיו מה דעתו בנושא, השיב הרב כי בני ישראל מטבעם נגאלים אט אט ,פרוש חסידיו כי הוא גזר על עצמו שאינו מתערב בנושא, לאחר הכרזת המדינה ופרוץ מלחמת השחרור החל דועך הרב מפאת גילו וחולשתו ,כאשר בנו את ביתו בירושלים נרכשה חלקת קבורה בהר הזיתים בעבור משפחת האדמור,למעשה ברשות החסידות נרכשה מעין מערת קבורה בהר, לכשפרצה המלחמה ולא ניתן היה לקבור בהר הזיתים , למרות שהצלב האדום נרתם והסכים לשמש כחומה לשיירת ההלוויה באם תצא משכונת מחנה יהודה לקבורה בהר הזיתים.

כיוון שהדבר לא יצא אל הפועל , מפאת הסכנה נקבר האדמור הרב אברהם מרדכי אלתר  מגור בקבורה זמנית , במרווח בין הישיבה לביתו של הרב,במה שהחסידים קוראים קבורה על תנאי, לכשיתאפשר הגעה בטוחה והמקום שוב יהיה בידינו ,יועבר הרב מגור לחלקת הקבר בהר הזיתים, לאורך השנים נקבר גם בנו לידו והמקום משמש כמקום עלייה לרגל כולל הפחים לשריפת הנרות , נרות נשמה וכדומה.

נשארה השאלה הפתוחה מדוע לא הועברו גופות הרב ובנו לקבורה בהר הזיתים ומדוע הושארו במקומם הזמני ? לאמונה החסידית התשובה, ברור הוא שבמותו של האדמור מגור הסתיים פרק היסטורי בין חסידות גור בגולה לבין הקמתה בירושלים בארץ ישראל .

תכונות פילטר לוח

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.