התחבר

ירושלים הר הרצל פינות לא מוכרות סיפורים שמבפנוכו

אטרקציות, אנדרטאות ופסלים, בתי קברות, מסלולי טיול אטרקציות הר הרצל
OLYMPUS DIGITAL CAMERA

ביקור בערב יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל  וסיפור מרגש שחוויתי
החלטנו לבקר בהר כפי שאנו קוראים , הן לצורך אישי והן לא להירמס בידי עם ישראל וחשבתי כי אספר על מספר מקומות שאין מבקרים כאשר מבקרים בבית הקברות.לדעתי בין  10 – 20   אנדרטאות , הוקמו לאורך השנים בבית הקברות הצבאי שבהר הרצל,  האחרונה בהם היא האנדרטה לזכר המתים בדרכם לישראל ממדינת אתיופיה במבצע נחמיה  ,אנדרטה זאת ממוקמת בנקודה גבוהה משמאל לשער הכניסה מחוץ לגדר בית הקברות למה ? ככה.

בחלק מהחלקות  שבהם מוצבות אנדרטאות נערך טקס שנתי , מחוץ לטקס הכללי הקבוע שנקבע ביום ד באייר על פי הוראת בן גוריון לזכר יום נפילת גוש עציון , על פי האומדנים חמישים אחוז מהנופלים היו משרידי הגטאות ומחנות הריכוז שעלו ארצה , אלא שחלקם שעלו מקץ מלחמת העולם השנייה ובתקופה עד מלחמת השחרור נספרו כישראלים למרות שצריך להגדירם על פי הכלל השני.

כיום הוקמה גם אנדרטה ,ששמה חללי הנצר האחרון, בשיפולי הר הרצל לכוון יד ושם בתחילת מה שאנו קוראים השביל המחבר, בין הר הרצל ליד ושם תרתי משמע , את האנדרטה יצר האומן אולמן חתן פרס ישראל כרגיל על פי תפיסתו בית חציו קבור ושבור לידו קיר שעליו חרוטים 187 שמות חללים שהגיעו ערב קום המדינה ללא שריד ממשפחתם שהושמדו בשואה, ונשלחו מיד לקרבות חלק מהם נפלו בגוש עציון וכשמונה עשר מתוכם בקרב על משטרת לטרון מתוך 88 החללים אשר נפלו בקרב.

לאחר שמחנים את הרכב בכניסה מתחיל המסע הרגשי והחשוב להעלאת זכרם של חברינו ומשפחתונינו בנופלים, יצאתי בבוקר לאחר יום הזיכרון לשואה לכוון יום הזיכרון לתקומה במסע אישי קבוע שאני עורך.

האדם שתכנן את החלקות בבית הקברות מר חירם לא השאיר מידע על הסיבות לצורת הצבת החלקות במקום, התחלתי את הביקור בחלקות הקבר של הרמטכ"ל דדו ומשמאלו קברו של יוני נתניהו ממבצע אנטבה ,חלקה קטנה שאיננה מכילה הרבה מצבות, לפני שנים מעטות ביקר בבית הקברות הרמטכ"ל האמריקאי ולאחר הביקור הוא אמר כי אין זה בית הקברות היפה ביותר, אך הוא המרשים ביותר. גם באחידות של האנשים ללא הפרדה של דרגות ובפשטות .

משם המשכנו לאנדרטת לחללי הספינה שהשיטה, את חיילי הבריגדה היהודית ממצרים לאיטליה והוטבעה בידי מטוסים גרמניים, באוניה נהרגו 140 חללים ישראלים מגדוד התובלה בשנת 1943, מתוך כול חללי האוניה בשנה האחרונה אוחד הטכס של שתי האנדרטאות לזכר חללי הבריגדה וחללי האוניה שהובילה את חללי גדוד התובלה הטכס נערך אתמול .

ספרת בכתביה רחל ינאית כי ערב ההטבעה חלמה על האסון וכתבה לבנה כי זה לא הגיוני כי הוא נמצא בחולות מצרים ולא ידעה שהוא היה על האוניה , הסוף הטוב שבנה ניצל בהטבעה זאת, לידם אנדרטת חללי צבא פולין החופשית של גנרל אנדרוס שהטקס נערך היום.

סיפור שמסופר על להקת השירה של הבריגדה הוא סיפור השיר את חכי לי ואחזור המוצמד לסיפורו של של חייל הבריגדה יוסף גוסטין ששרת במחנה הצבאי ליד תחנת הרכבת של טל שחר , שנשא ערב יציאתו ללחימה בשנת 1944, את חברתו יפה גוסטין בתחנת הרכבת , כאשר נישאו הבטיחו אחד לשני ,כי בכול יום בשעה שמונה בערב, הוא ישיר את השיר את חכי ואחזור והיא בביתה תנגן אותו על הפסנתר, קברו נמצא בחלקה הצבאית בהר הרצל לאחר שנפל בחיל בשמו העברי או הבריגדה בשמה הבריטי.

לימים , השיר הפך למעין המנון של להקת הבריגדה בהופעותיה ובאחת ההופעות בעיר פירנצה לפני אנשי הבריגאדה, הופתע יוסף דרורי אחד הזמרים שעלה לשיר את השיר כאשר אמו שאתה איבד קשר , הופיעה בפניו זאת לאחר שעלה לארץ ואיבד קשר עם משפחתו, את הזמר הפתיע קצין אמריקאי , שפגש בה ברומא ושמע את סיפורה וניתוקה מהמשפחה עקב המלחמה ומאחר והיה יהודי ברר ומצא את הקשר ביניהם.

עוד ספח לבריגדה הוא הסיפור שלאחר שנגמרה המלחמה ופורקו היחידות היהודיות נשארה יחדה אחת עלומה בעלת תג יחידה ומנוהלת כיחידה שהתהדרה בשם T.T.G שפרושו טילחס טיזי גישפטן ( עסקי תחת) והשתמשה בציוד הבריטי ובמשאיות להברחת שרידי השואה לנמלי הברחת המעפילים ולצורך העברתם בין גבולות המדינות ומהמחנות לחופש, לאחר זמן עלו הבריטים על התרמית ושלחו אותם לביתם בישראל, בדרך אגב נערך טקס העברת דגלי הבריגדה לצה"ל בעוגה אל חפיר בשנת 1948 .

כאן אספר על הטקס המרגש שנערך היום ליוסף לחנה ,בהשתתפות משפחת המנוח שהגיעו מצרפת , מתן וילנאי סגן שר הביטחון ,רובי ריבלין יו"ר הכנסת בטרם הושבע לנשיא ,מחט כרמלי ,קציני צבא ומשטרה וכמאה נוכחים חלקם ממש מבוגרים .

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

עשרות שנים ניצבה מצבה בין המצבות של חללי קרב ג'נין ממלחמת השחרור ,השנייה והרחוקה בתמונה בשורת הזוגות השנייה מלמעלה , בסך הכול 44 קברי אחים מנופלי החטיבה בקרב בתאריך 3.6.48 מתוך 46 שנפלו בקרב ,הגופות הוחזרו לישראל שנתיים לאחר מלחמת השחרור כאשר הגיעו הגופות הם נקברו בחלקת הארבעים וארבע.

על מצבתו היה חרוט רק השם יוסף לחנה , כיוון שהקרב נשכח והיה עלום החליטו מספר חיילים מהגדוד לספר את סיפור הקרב יריעת המחקר הורחבה והוחלט לכתוב ספר על תולדות העיר ג'נין בשם עיר גנים , מיום היווסדה עד ימינו אנו כולל הקרבות שהתחוללו בה ובסביבתה ולזכר הקרבות של חטיבת כרמלי וחקר הקרבות אשר בהם השתתפה, קרה המקרה המר ובמלחמות ישראל נפל חברו של אורי שגיא שמואל וייס , באזור העיר גנין בשנת 2002 ולזכרו ולזכר חבריו שנפלו גם במבצע חומת מגן בשנת 2006 נכתב הספר.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

את נס החקירה לקחו דורית פרי ואורי שגיא שבקרו בחלקה ונתקלו במצבה העלומה , תקופה ארוכה נערכה החקירה ברחבי העולם עד שהגיעו לסופה ,בהבאת שרידי המשפחה לטקס שהתקיים , המשפחה שהייתה מפוזרת ברחבי העולם ובצרפת , על מנת שהמדינה תוכל להחליף את המצבה שכיום כוללת את הפרטים המלאים ובעיקר לערוך את הטכס, כולל קריאת הקדיש לאחר 63 שנים על קברו בידי אחיינו מצרפת ג'ק לחנה. מוכרח אני לציין כי הטקס היה מרגש והגעתי אליו במקרה והרי לכם סיפור בחשיפה ראשונה לפני העיתונות והטלוויזיה.

להלן סיפורו גילוי פניו ותמונתו של יוסף : יוסף נולד בתורכיה ומשפחתו היגרה ליוון, והיו לו שני אחים והורים ,בעת שפרצה המלחמה הוגלו רוב תושבי העיר למחנות ההשמדה והוריו הושמדו , יוסף הצליח לברוח והצטרף לפרטיזנים, ישנה עדות של חברתו של אימו , שבשלהי המלחמה כאשר הלכה לחפש מזון ועברה בגשר שנשלט בידי הפרטיזנים היוונים, נתקלה ביוסף שהיה מפקד הגשר, לאחר מכן נותק הקשר ביניהם משעלה לארץ.

אחיו הגדולים היגרו בתחילת המלחמה לצרפת ויוסף שהיה הקטן נכלא עם הוריו במחנות וברח והצטרף לפרטיזנים, לאחר המלחמה ועלה באוניית מעפילים ברל קצנלסון בהפלגתה מיוון לישראל אך שנתפסה , הוא הצליח להימלט ולא נעצר, את דרכו בשנת 1945 החל בקיבוץ מסילות ומשם התגלגל לעבוד בקריית מוצקין .

לימים חבר יוסף לחבר שהגיע אף הוא מיוון ששמו אליהו כהן, שאתו אף עבד בעבודה משותפת, שניהם התגייסו לצה"ל, יוסף לחטיבת כרמלי ואליהו לחטיבת גולני, אליהו נשא כמה מילים לזכרו בטקס הצבאי, יוסף נפצע כחודשים לפני מותו, באחד הקרבות ואושפז בבית חולים הכרמל ואליהו סיפר כי ביקר אותו שם אך הקשר נותק ביניהם והוא שמע מחבר אחר על הקרב ושיתכן שיוסף נהרג.

למרות שהייה עדיין פצוע חזר יוסף להילחם עם חבריו ונפל בקרב, החיפוש אחרי המידע עליו התנהל בצרפת וברחבי תבל בטופס הרישום לצה"ל נכתב כי גילו של יוסף, שנרשם כצעיר יותר מגילו האמתי, דבר שהקשה גם כן על הזיהוי, לאחר שהגיע טופס הלידה מעיר הולדתו ביוון , אושרו הפרטים הסופיים ותמונה היחידה שנותרה ממנו בוצעה בעת שאושפז התמונה האחת והיחידה גם הוצבה ליד קברו , לטקס הוזמנו גם קרובי החללים מאותו הקרב .

עברתי גם ליד חלקת ה 16 או בשפה הצבאית מבצע שמואל , סיפור עלום ,על מבצע שהיה למעשה פעולת התאבדות, לפגיעה בתחבורה הערבית באזור עטרות , כנקמה על ההרג בתחבורה היהודית , התפוד הלוהט שנקרא מבצע שמואל ,(שרבין ועוד מפקדים סרבו לערוך אותו ), ביצוע המבצע נפל בסוף על גדוד מוריה הירושלמי, ששלח 22 חיילים לארוב פגעו באוטובוס .

אך כפי שידוע כיום, ארבו להם הערבים ,מכיוון שפעולה כזאת דומה ,נערכה שלושה חודשיים לפני כן באותה נקודה, מיד לאחר שתקפו אוטובוס ערבי , הוקפו התוקפים בכפריים מבייתונה והסביבה ,16 חיילם נהרגו ושישה הצליחו בדרכים שונות לברוח בריצה וניצלו, לאחר מספר ימים הוחזרו הגופות בידי הבריטים למשפחות נקברו בסנהדריה ובשנת 1951 הובאו לחלקה לזכרם של הנופלים כתב אביו של מאיר שלו שיר.

סיפור סיפרה לי אחותו של הנופל אשר ליפצין ,כי למרות פניותיה לעירית ירושלים להנצחת הנופלים במבצע שמואל , רק לאחר שנים זכתה שיקרא רחוב בשכונת בפסגת זאב בשם רחוב השש עשר, בהמשך לסיפורה סיפרה כי באחד מביקוריה בבית הקברות הבחינה כי מתוך הקבר בקע שתיל עץ ברוש ,על מנת לשמרו לקחה את השתיל לביתה טיפלה בו ולאחר שנים בעזרת גנן בית הקברות נשתל השתיל בצמוד לחלקה, ליד חלקת הקבורה נמצאה מערת קבורה מימי בית שני שנתגלתה בעת שפיתחו את בית הקברות .

בחלקה מספר 9 נמצאים האנדרטאות לזכרם של חללי הרובע היהודי ,כאשר הצעיר בנופלים היה ילד בן עשר בשם גיני ניסים תלמיד כיתה ד אשר שימש כתצפיתן ורץ ,נפצע מירי צלף יום לפני הכניעה ומת מפצעיו ביום הכניעה של הרובע ,כדור צלף מסוג דום דום פגע בראשו הוא זוהה על פי שיני החלב , לקח למשפחתו זמן רב לקבל את ההכרה על מנת שיוכר כחייל חלל ולבסוף בית משפט קבע אותו כחייל חלל.

המבוגר שבנופלי הרובע היה הרב של הרובע בן 64, גופותיהם שנשרפו כפי הנראה ,מנע את מציאתם בידי חיילי הלגיון, שרידי הגופות טמונות כיום, לאחר שהוצאו מקברם המאולתר והסודי בבתי מחסה ברובע היהודי, הם הוצאו בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים ונקברו בהר הזיתים מתכת לנקודת התצפית בראש הגבעה מתחת למלון , מידע אישי הייתי במשמר הכבוד בטקס העברה והקבורה בקורס קצינים בטקס.

בבית הקברות בהר הרצל טמון גם זרובבל הורוביץ מחללי שיירת נבי דניאל שפוצץ עצמו עם פצועי הקרב על מנת שלא יפלו בשבי ועל כך קבל את אות הגבורה הראשון במדינה.

בדרכי בעלייה לאנדרטאות הצנחנים היהודים ממלחמת העולם השנייה ומאנדרטת חללי הטרור עברתי ליד קבר בחלקה 8 של שתי נשים שסיפורם מרגש, אלו הן האם עדה זלצר רייס בת ה 49 וביתה רחל (אלוטשקה) זלצר רייס בת העשרים , רחל נפלה במבצע לפריצת הדרך לעיר העתיקה באזור בית העירייה וחומות העיר העתיקה ,בקרב  נפלו שמונה ורחל הייתה אחת מהם , האם והבת הצעירה עלו לארץ מרומניה וביום הקרב אמה עזרה לפצועי הלחימה ,הטרגי הוא שהאם הצליחה בציפורניה לשרוד במחנות ולהציל את ביתה, לאחר שנפלה הבת , לאורך תקופת מה, לא יכלה האם לשאת הכאב ומתה משברון לב , שתיהן קבורות אחת ליד השנייה ללא זכר לשאר המשפחה.

לזכרן ולזכר הנופלים בקרב בניסיון הפריצה ,קיים שלט אנדרטה על קיר הרחוב של המנזר ברחוב ליד בית העירייה ,הסיפור המר נגע לליבה של המשוררת אנדה אמירה פיק לשטיין והיא כתבה עליהן פואמה לזכרם.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

קיים הסיפור של שושנה אימו של צבי ספקטור, לוחמת פלמ"ח ואשתו של יפתח , לאחר המלחמה חזרה לקיבוצה גבעת ברנר ועברה לעבוד בבית הספר לקציני הים בעכו, בסיום עבודתה , פנתה לדר שוב המומחה לפרחי הגרברות ובעזרתו פיתחה זני גרברות חדשים לזכרה של כול אחת מ 22 לוחמות הפלמ"ח שנפלו במלחמת השחרור ולפניה.

צבי ספקטור היה מפקד הפעולה היהודי בסירת הכ"ג שמטרתם הייתה לפגוע באוניות בנמל טריפולי בסוריה, המפקד הבריטי למבצע היה סר אנטוני ,כל אנשי הסירה נעלמו ועד היום אין יודעים מה עלה בגורלם .

ליד קבריהן קברו של החלל האחרון בקרב סן סימון , פנחס פיגלר בחלקה 16 ,עברתי לידו והמשכתי בהמשך לחלקה 8 לקברה של הזוהרת והידועה בחללי מלחמת השחרור זוהרה לביטוב בנופלה בגיל 20, סיפור מעניין בזכות היותה הטייסת העברייה הראשונה.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

מעט מסיפורה טרגי , בגיל 16 היה לה חבר בשם עמיחי וביחד יצאו לפעולת ליל הגשרים בפעולה זאת נהרג חברה והיא נפצעה וניצלה בזכות חבר שסחב אותה על גבו עד שהגיעו למקום מבטחים, בגיל 18 הכירה את חברה שמוליק, כמשפט המפורסם שמוליק של זוהרה בפי בני הפלמ"ח, הם עמדו להינשא ולצאת ללימודים באמריקה , ערב צאתם לטקס האירוסין בבית הכנסת בירושלים , החליטו להישאר בקיבוץ ורק למחרת להגיע לטקס, בערב יום שישי שמוליק העביר שעור בהטלת רימון בקבוץ עין חרוד ונהרג.

לאחר תקופת אבל יצאה זוהרה ללימוד רפואה בארצות הברית ,שם סיימה שנה ואז תפס אותה טדי קולק , שליחו של דוד בן גוריון, שביקש ממנו לאסוף 16 בני נוער שילמדו להיות טייסים לצבא שבדרך, הוא גויסה ועברה את קורס הטיס עם שלוש עשר חבריה ביניהם כתריאל מכלף אחיו של הרמטכ"ל וחזרה ארצה, במהלך הקורס חברה לידידה החדש מבני משפחת ברמן – המאפייה הירושלמית , שעבר אף הוא את הקורס , אך גם הוא הופל בטיסה בשנת 1948 בטיסה מקבוץ ניר עם לתל אביב, באזור העיר לוד הוא נקבר בהר הזיתים.

בטיסתה האחרונה היא הגיעה למנחת מרום, כיום בגן סקאר מתחת לבית המשפט העליון ביחד עם הטייס הראשי לטיסה ,לאחר הנחיתה מיהרה לביתו של, חברה שמוליק שנפל למטרת ניחומים ברחביה , לאחר זאת חזרה למטוס והמריאה ,משהו קרה למטוס והוא נתקל בקיר מנזר המצלבה והיא הטייס השני נהרגו, הראשונה שהגיעה אליהם , היית רות דיין, שבזכות בעלה משה היה לה רכב וזוהרה נפחה את נשמתה בזרועותיה ,היא נקברה בהר הרצל .

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

חלקת הקבורה של הצנחנים היהודיים שצנחו מעבר לקווי האויב במלחמת העולם השנייה כולל שבעה קברים של צנחנים שלא חזרו, שבעה מבין הצנחנים אשר הוצנחו ביעדם בשנים 1943-44 ,לא שרדו כיוון שנתפסו והוצאו להורג, לזכרם הוקמו שבע המצבות בחלקה בהר הרצל, כאשר רק בשלושה קברים טמונים שרידי גופות ובשאר לא כיוון שהנאצים השמידו אותם במחנות הריכוז.

אנדרטה נוספת, לזכר הצנחנים ממוקמת בשטח מחצבה קדומה, בערוץ אל חפי הנמצא בין שכונת נווה יעקב לשכונת פסגת זאב בצמוד ליער מיר ,על פי הכתוב גויסו כשלושים ושבעה צנחנים וצנחניות לצבא הבריטי מפלוגות הפלמ"ח , להירתם לפעילות מודיעינית ,במחשבת הבריטית ולהצלת שארית הפליטה במחשבה הישראלית.

הרשו לי בנימה אישית לספר מעט על משפחת אשתי , ששני אחיה התאומים מונצחים על קיר אנדרטת פעולות האיבה משנת תש"ח , קיר זה המזכרת האחרונה מהם בנוסף לקברם המשותף בהר המנוחות ושלוש תמונות ולשם הלכנו .

תכונות פילטר לוח

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.