התחבר
ים המלח ורד יריחו נקודת התצפית
הכניסה חופשית
התצפית ממוקמת בגבעה שעליה היה מוצב והיאחזות נחל, התצפית ממוקמת בכניסה לישוב
מידע
ורד יריחו (שם שהתקבל מפסוק בתנך) תחילתו כהתנחלות ובהמשך מושב חקלאי שהוקם בשנת 1980 ,מבחינת השייכות המוניציפלית הוא שייך למועצה האזורית מגילות ספור הקמת הישוב החקלאי נעוצה בהתפלגות היאחזות הנח"ל שהייתה מורכבת מגרעיני חיילים דתיים וחילוניים .
כיום במושב מסעדה עם מרפסת צפייה בים המלח ביישוב צימרים, בריכה, מרכז לפעלה לילדים ולנוער ומעון וגן ילדים,בקרבה לישוב ניתן להבחין בשרידי מבני בוץ ששימשו למגורים לבדואים מהסביבה וממחנה הפליטים לשעבר עקבת ג'אבר .
כאשר מגיעים לשער הכניסה ממשיכים בדרך צפונה לאורך גדר הישוב, במקום שני ספסלים וסככה בנקודת התצפית על המצוק , ניתן לקבל נקודת מבט ותצפית גם לשאריות ים המלח , להרי מואב ולמבט של גגות העיר יריחו, את ישובי הסביבה ואתרים ארכאולוגיים באזור, בשנת 2001 הוכשרה הנקודה כנקודת תצפית , נקודה מעולה לצפייה בזריחה מעל ים המלח
בנקודת התצפית הממוקמת בישוב ורד יריחו שנמצא בגובה 140 מטר מתחת לפני הים והיושבת על רכס ההרים מעל לעיר יריחו , ניתן לצפייה מנקודת התצפית :
בכוון לדרום
ניתן לראות את שמורת נחל אוג,שמורת מצוק העתקים ,הר ג'בל חרמון בגובה 91 מטר מעל פני הים , כאשר פונים מעט לכוון דרום מזרח רואים למרגלות התצפית בצומת אלמוג ותחנת הדלק והמזנונים,בסוכות הבזארים והחנויות ממול ,את שרידי ים המלח,במרחק את צומת הלידו ומעבר לים המלח את רכס הרי מואב .
בכוון מזרח
ניתן לראות ביום ראות טוב את הר נבו מעבר לים המלח ,ההר שבו ראה משה את ארץ ישראל המובטחת שלא היה יכול להגיע אליה , ונזכיר כי בהר נבו על פי המסורת היהודית והנוצרית בהר נבו קבור משה .
בחלק הקרוב יותר ניתן לראות את בתחילת ציר כביש עוקף יריחו את היאחזות בית הערבה והקיבוץ בית הערבה , לשיפולי נקודת התצפית מבחינים בשטחי הגידול החקלאיים של תושבי הישוב ורד יריחו כולל מטעי התמרים.
במבט לחלק הצפון מזרחי
ניתן לראות את מנזר דיר חג'לה (דיר חג'לאה) על מראהו החדש בצבע הזהוב של כיפותיו , מקור שמו של האתר בישוב בית חוגלה התנכי, עיר מקראית בתחומי שבט בינימין , שמו הנוסף מנזר גרסימוס הקדוש ,במקום כנסייה אשר במקור הוקמה בתקופה הביזנטית והוקדש לקדוש גראסימוס, שהיה אחד מאבות הנזירים שהתיישבו באזור ים המלח, כמו כן מסופרת האגדה שגראסימוס התהלך במדבר, פגש אריה פצוע ושלף מכף רגלו קוץ גדול. האריה אסיר התודה נצמד מאותו רגע אל הנזיר האמיץ והתהלך לצדו.
משמאל למנזר נתבונן במחנה הצבאי מול הר נבו ,שהחליף את היאחזות הנח"ל בעבר שנשאה אותו שם .
מצפון לנקודת התצפית מבצר דוק – דגון (הורדוס) רכס קרנטל
ניתן לראות המצוק התלול שמעל לעיר יריחו וגובהו כשלוש מאות וחמישים מטר, ופסגתו הקרנטל ועליה מבצר דוק – דגון (דוק הורדוס),המבוצר לכוון מזרח בידי הטבע, והוקף חומות מבוצרות, על פי המסורת במבצר דוק ,הרג המלך תלמי שהיה חותנו של שמעון החשמונאי, את אשתו ואת בנו .
בעיית תעלומת אספקת המים למבצר דוק ומערכת המים שהובילה את המים למבצר (כיוון שאין לידו נביעות מים),התעלומה החלה להיחקר בידי משלחת הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל ( PEF ) בשנת 1873, עוד חוקרים זרים שחקרו את ארץ ישראל נדרשו לתעלומה כמו דלמן,אלט ,ברמקי וחוקרים ישראלים אחרי מלחמת ששת הימים .
אך בפועל נפתרה התעלומה בשנת 1972 בעת סיור ארכאולוגי של אוניברסיטת תל אביב והחוקר דוד עמית ,תוך הפניית המבט לצד הגאולוגי ,לכוון החלק הגבוה ברכס מכוון צפון נתגלה חלק מאמת מים שהוליכה מכוון מערב , בהמשך ההליכה נתגלו תשעה בורות מים בחלק המזרחי של המצוק שטויחו בטיח לאחר שנחצבו בסלע ,בהמשך בסיור לאורך האמה לכוון צפון מערב ,נתגלו שרידים של המשכה לנקודת איסוף מי הגשמים לאמה ,שהוליכו את המים לתשעת הבורות.
החלק המעניין באספקת המים הייתה האמה שקישרה בין הבורות ובאמצעות מערכת משנה ומגלשים והעבירה את המים ישירות לבורות ואת המים העודפים לבורות שעדיין לא התמלאו החשיבה הארכאולוגית מתארכת את זמן הקמת מפעל המים לתקופת החשמונאים .
בתקופת יוחנן הורקנוס נערך קרב לכיבוש מבצר דוק אך הוא נכשל, בעת המרד הגדול כנגד הרומאים ,הצליחו המורדים הקנאים מימי בית שני להשתלט על המבצר ,אך הצבא הרומאי שנשלח לכבשו השלים את משימתו וכבש את המבצר והרג את המורדים ,לאחר הכיבוש אויש המבצר בחיל מצב רומאי .
בתקופה הנזיר הקדוש חריטון בסביבות 340 לספירה ,בעת סיוריו בסביבה ,הקים הנזיר חריטון ,לאורה בשם דוקה (מערת התבודדות וסיגוף) ליד , בעת שעזב ועבר לוואדי סוכה באזור ,אז התיישב במקום הנזיר אלפידיוס שמסביבו הייתה עדת מאמינים רחבה יותר ,על חורבות המצודה הקים את מנזר הקרנטל ,בתקופת המאה השישית שביעית בעת הכיבוש הפרסי נהרסה הכנסייה והמנזר ,אך שופצה שוב בתקופה הצלבנית, חומת המבצר מנזר שופצה שוב בשנת 1914 בידי השלטון העותמאני.
במבט לכוון הצפון ניתן לראות גם ,חלקים מהעיר יריחו ותחילת החלק הצפוני של מדבר יהודה , את רכס הקרנטל שעליו מנזר מבצר מהתקופה הביזנטית שעל פי המסורת בנקודה הזאת התבודד ישו ארבעים יום בעת שנמלט מהרומאים ,אל רכס הקרנטל בנו קברניטי העיר רכבל המעלה את המבקרים ביריחו למרומי ההר (כיום בעירבון מוגבל .
ניתן מרחוק לראות את הר הסרטבה ,שעליו נבנה מבצר במשך מנזר , מבצר שבנה המלך אלכסנדר ינאי ,נהרס בידי החיילים הרומאיים ונבנה מחדש בימיו של הורדוס .
התצפית הקטנה (תצפית עבדי רענן)
בנוסף לתצפית שהוכשרה ,במרחק של עשרות מטרים ,הקים ביוזמתו תושב המקום רענן עבדי ,נקודת תצפית נוספת בקרבה לתצפית העיקרית, התצפית הקטנה מטופחת וכוללת ספסלי ישיבה , מגיעים אליה משער הישוב לאחר שפונים ימינה ופניה נוספת ימנה עד לנקודת התצפית.
מתצפית זאת ניתן לראות את המצוק מעל לעיר יריחו את העיר יריחו , את רכס הקרנטל והרכבל למרומי הקרנטל, מנזר הסרטבה, בכוון מזרח את ים המלח .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.