התחבר
גליל עליון קריית שמונה הקמת מועצת העיר ומחנה העולים חלסה
בסוף שנת 1954-5 הוקמה המועצה לפיתוח קריית שמונה והגליל העליון, למועצה נבחרו שמונה נציגים שכללו : ארבעה נציגים מקריית שמונה, שני נציגים ממועצת הגליל העליון וארבעה נציגים איך אפשר בלי נציגי ההסתדרות מטרת המועצה שהוקמה ,לפתח באזור קריית שמונה ובגליל מיזמי תעשייה והקמת מפעלים , להרחיב את המסחר, והרחבת בנייה לטובת תעסוקת תושבי העיר והגליל.
לצורך הקמת הקריה התעשייתית המשותפת לקיבוצים ולתושבי העיר ,הוקצו שטחי אדמה ,גם על מנת להקים מפעלי תעשייה קיבוציים שבניהול הקבוצים (המנהלים) והעובדים מתושבי העיר, אלא שהדבר הביא להגברת השנאה והניכור והקיפוח במפעלים , ובפועל פועלים אלו עזרו בפיתוח הגליל ,אך לא עזרו לעצמם באופן פרטי.
הצרה המידית שנפלה על המועצה, הייתה השתלטות עסקני מפלגת מפא"י על הרכב המועצה וסילוק המתנגדים ,תוך הטלת פחד על עסקנים של מפלגות אחרות בעיר ,חברי המועצה במקום להתעסק בפיתוח והקמה השקיעו חלק מזמנם במאבקים המפלגתיים.
למרות הקמת המועצה לפתוח הגליל העליון , מפעלים לא עמדו בתור להקמתם בשנות החמישים והשישים בעיר קריית שמונה על מנת לספק תעסוקה הן למחנה חלסה והם לאזרחי העיר , בפועל עבודות הדחק היזומות המשיכו לעמוד בראש המעסיקים בפועל בעיר, במיוחד בעונות החורפיות שהפריעו גם על עבודות הדחק .
אחד הסיפורים הפיקנטיים מאותה תקופה קשורה למחסור בפקיד רשום ממשלתי מטעם משרד התקצוב למזון במשרד הפנים הממשלתי בעיר קריית שמונה, פקיד זה היה אמור לטפל בפנקסי המזון לאזרחים, בעיקר בחידושם וברישום ילדים שנולדו וכדומה.
פנו התושבים למשרד הממשלתי שיציב בעיר פקיד קבוע לטיפול בפנקסי ההקצבות , כתוצאה מחסרונו של הפקיד, נאלצו התושבים לנסוע לעיר צפת על מנת לסדר את עניינם .
משרד התקצוב שבמשרד הפנים ,הסכים להפנות פקיד שיעבוד במשרה חלקים בעיר, אלא שהוא התנה את עבודתו של הפקיד בתשלום של 400 פרוטות לטפול (בשאר מדינת ישראל הטפול היה בחינם) בידי תושבי קריית שמונה .
טענו מנגד כי לא מספיק להם הסבל מהיותם מרוחקים ממרכז הארץ הם גם נענשים על זאת וסרבו לשלם את שכר הפקיד הממשלתי, כהחל לבעבע הזעם הציע משרד הפנים כתחליף ,כי העירייה הנבחרת תשתף בתשלום (חלם בהתגלמותו).
תושבי קריית שמונה שעבדו בקיבוצי הסביבה, טענו שוב בשנת 1956 ,כי קיבוצים אלו מלינים את שכרם בתקופה של חודשיים עד ששה חודשים , בצר להם ,פרצה שביתה והחלו ההפגנות של כאלף מתושבי המקום לקבלת שכרם , המשטרה גייסה כמאתיים שוטרים מערים סמוכות ,על מנת לפזר הפגנות של אנשים רעבים אלו , ההפגנה פוזרה תוך שימוש באלימות יתר ובשימוש באמצעי פיזור כמו ירי באש חייה, אלות , מכות , מספר הפצועים מקרב המפגינים היה רב .
את העליות למחנה העולים חלסה ובהמשך לקריית שמונה מונים כך :
העלייה הראשונה בני העדה התימנית , העלייה השנייה בני העלייה הרומנית העלייה השלישית בני העדה העיראקית , העלייה הרביעית בני העדה הפרסית העלייה החמישית בני העדה המרוקאית ,בני העלייה השישית לעיר הם בני העדות המצרית, הפולנית והונגריה .
על התפתחות העיר כתב אחד העיתונאים בעקבות סיור בעיר בשנת 1957 ,כי פרנסי העיר העניקו שמות לשכונות הנבנות על פי אותיות האלף בית, וכי לאור ההתפתחות הגדולה של העיר יגמרו במהרה האותיות לשמות השכונות, מספר התושבים נושק לשלוש עשר.
לאחר כינון מועצת העיר בקריית שמונה נערכה אחת האספות בשנת 1957 בישיבה הועלו שלושה נושאים ,על מנת להמחיש לקורא עד כמה קשיים היו לעיר הנבנית ולעולים הישנים חדשים .
בישיבה קבל אחד הנבחרים, כי כמויות העולים המגיעים לעיר יוצרים בעיה של קשר בינם לבין המועצה ,על מנת להקל על קשר זה ,כדאי למנות פקיד מטעם המועצה שיהיה איש הקשר לטיפול בקבלתם ,ועל מנת לידע אותם ,על החובות והזכויות ולהקל את קליטתם לעיר, אחרת מהעומס משובשות עבודתם היום יומית של פקידי העירייה.
פקיד זה יהי ממונה לאשר את המגיעים אל העיר וימנע הגעת מקרים סוציאליים קשים בין העולים הנוספים לעיר .
תנופת הבנייה בעיר לשיכונים לעולים החדשים נערכת בכול חלקי העיר שם ניתן לראות בפעולת פועלים בבנייה ,צביעה ,הקמת פיגומים וניקיון לקראת כניסת הדיירים הראשונים .
לעומת ההתפתחות והבניה ,מתקיים השוק המקומי במתכונתו הישנה המחזיר את המתבונן לימי השוק הערבי בעבר, עדיין הסוחרים ישבו על הרצפה ,לפניהם פרוסה שמיכה בלה ועליה הסחורה אומנם אין בשוק ,אזור למכירת בעלי חיים כבעבר אך הצפיפות והלכלוך נוהגים כמנהגם .
כאשר נשאלו פרנסי העיר, מדוע אינם מטפלים ומקימים שוק חדש שיעלים את תחלואי השוק הישן ,השיבו שוק זה יגווע לאיטו ויעלם , ולכן אינם מתערבים בנושא (אשרי המאמין).
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.