התחבר

לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

רחוב סעדיה גאון 14 רחביה הגינה הצבעונית של מידד ורחל דניאל
פתאום קם בבוקר ,אדם שעבר אירוע בריאותי ונאלץ לשנות את הרגלי חייו ,להפסיק לעבוד במלאכתו ולמצוא לעצמו תעסוקה ומטרה להגשים יצירתיות אומנותית , כמובן שהרעיון העיקרי הוא למחזר ולשמר חפצים שהושלכו , חפצים שגמרו את תפקידם והם מוכנים לפתוח בקריירה אומנותית קונספטואלית בחייהם החדשים.
האמן שסובל גם משמיעה לקויה החליט לאחר אירוע בריאותי שעבר עליו, לנטוש את מקצועו כנהג מונית ולפתוח ביצירה אומנותית צבעונית ,תוך ישום תפקידים חדשים לחפצים.
בחזית הבית המשותף אשר הוא מתגורר בה שתולים מספר שבשבות, צלחות , בובות, מיכלי פלסטיק ששמשו בעבר ככלי אכסון לחומרים שונים, צלחות טסות של גלגלי רכב, בובות ודובים צמריים ,קסדות אנגליות ותורכיות, ממש חגיגה צבעונית משובבת לב גינת בצבעוניות מבהיקה ושובת עין, משולבת בצמחיה טבעית של גינת נוי.
סיפורם של בני משפחת דניאל מתחיל כאשר רצו לרכוש דירה במבנה שהוקם בשנות השישים, הדייר אשר התגורר בדירה החליט שבטרם ימכור את הדירה הוא חייב להכירם ולכן קיים מספר פגישות בדירתם ,עד שנחה דעתו והסכים למכרה לבני הזוג
האם ספרתי שגילו היה מעל תשעים.
לאחר שנכנסו לביתם החליטו להצטרף לועד הבניין , וההחלטה הראשונית לייפות את גינת החזית, אלא שאיתרע מזלם וחוסר השמש וחומציות הקרקע מנעו מם הצמחים לפרוח או להניץ פרחים, בצר להם החליטו בני הזוג לשתול עצי פרי, וכיוון שעונת בצורת הייתה וצו משמעת מים שררה בארץ, החליט מידד לקחת גריקנים מפלסטיק צבעוניים לנקב חור בתחתיתם ולהניח בגומות העצים, וראה פלא הרעיון הצליח.
אז ניצתה בבני הזוג ההחלטה להלחם בקרקע המאכזבת, לצבוע את הגינה בחומרים ממוחזרים צבעוניים,למידד הייתה שבשבת שהחליט להניח בחצר מעליה קיבע בובה והלביש על ראשה תרבוש תורכי ,וכך החלו שכנים ואנשים להניח חפצים שנמצאו בביתם בפתח החצר, אנשים הביאו גלעיני צמחים ועצים למשל מגרוזיה או ממקומות שטיילו,בני הזוג ובעיקר הרוח החייה מידד טפלו ביד אוהבת והפריחו את חזית המבנה והגינה בצחורות ופסלים צבעוניים מחומרים ממוחזרים.
האידיליה פרחה, זאטוטי  השכונה נהנו, אנשים למרות שגרת חייהם הלוחצת עצרו התפעמו והשאירו פתקאות תודה , עד שהקמה פתחה את שערייה בראשון לחודש דצמבר 2011 והנה סיפור השוד והשבר.
בבוקר קר ירושלמי בסיורי ברחביה לצורך כתיבת ספרי על השכונה, ראיתי את בני הזוג עומדים ומפרקים את מפעל החיים, הלב דאב ובדחילו  התקרבתי לבני הזוג והסיפור סופר לי, כי אחד השכנים חפצה נשמתו למכור את דירתו , לאחר זמן החליט כי המראה הצבעוני של הגינה מפריע לתהליך המכירה וכיוון שזה שטח ציבורי השייך לאנשי הבית, ובחוסר רצון לגרום לשכן אובדן כספי , החליטו לפרק את הפסלים, הג'ריקנים הצבעוניים והרכוש שנצבר לאורך כמעט חמישים שנה.
חלקו יכנס למחסן ואולי חדוות היצירה תתעורר שוב והגינה הצבעונית תפרח שוב בחלקה מאחורי המבנה, האמת לראות את בני הזוג מפרקים מפעל חיים עורר בי כעס רב לחיים האכזריים שמסביבנו, מהיום גינה זאת נעלמה וחבל.

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.