התחבר

לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

מלחמתם הראשונה של המתיישבים הייתה לנסות להגיע למקורות מים לצורך המחייה למרות ששכניהם בני שבט העזאזמה ,הזהירו אותם מפני מימי השיטפונות העוברים על האזור בתקופת הגשמים ,לא הבינו המתיישבים בתחילה את תהליך עוצמת השיטפונות, עד שחוו את השיטפון הראשון לאחר שהתיישבו בנקודה.

לאחר שחוו את השיטפון הראשון וראו כיצד המים נעלמים כלא היו לאחר שעות ,המוח היהודי ממציא לנו פטנטים והמתיישבים החליטו להקים סכר המשולב מאבני סחף והקמת דייק מאדמה לחסימת השיטפון הבא,כיוון שחסרו ניסיון בעוצמת מי השיטפונות, לא הבינו המתיישבים ,כי המים הראשונים משמשים כגשש לפני הגל הגדול והסכר הארעי נותץ כבר בשיטפון הראשון .

הניסיון שנלמד הביא את המוח היהודי הקודח להקים סכר מבטון שיעמוד בכוח כנגד חוזקם של מימי שטף השיטפון , על פי בתוכנית זאת ,החלו להקים אף מערכת נוספת של סכרים לעצירת ואגירת מימי השיטפונות ,לצורך השימוש להשקיה בגידולים החקלאיים , הארגונים המיישבים רתמו לצורך הרעיון את המהנדס היהודי הרוסי קובלנוב ,היישר מהעבודה בייבוש ביצות בעמק יזרעאל.

רעיונו של המהנדס קובלנוב ,היה להקים סכר ראשוני מבטון באפיק הנחל ,שממנו יצאו תעלות הטיה למאגרי מים ,שיהוו את עתודות המים לתקופות של מחסור במים ,מים שהיו מיועדים להעברתם ממאגרי  המים להצפת שטחים ,כמו בשיטת גומות המים בפרדסנות של פעם, גומא אחרי גומא, הרעיון קרם עור וגידים ומלאכת הבנייה של הסכר ,השערים ותעלות הבטון להטיית המים נמשכו ולא הסתיימו בתקופה שנמשכה כעשרה חודשים.

מה שלא נלקח בחשבון בעת שהעבודות נמשכו ,היה כוחו של השיטפון שהגיע תוך כדי העבודות ,בשיטפון של אותה השנה בפרק זמן קצר, קרסו הסכר ,התעלות השערים , ממש תוך שעות לאחר השיטפון נעלמו המים בעת שלקחו עמם את מפעל הבנייה ,לא נותר לצופים ההמומים ,לראות בעניים כלות כיצד עבודתם ירדה לטמיון ,בקרב הנוסף כנגד איתני הטבע נכשל האדם.

לנוכח הכישלון השני לרעיון אגירת המים ,נזעקו טובי המומחים והמהנדסים ולאחר סיעור מוחות החלה המלחמה השלישית במימי השיטפונות, לאחר ההקמה של מערכת עצירת השיטפונות ותעלות ההטיה שהובילו לבריכות האגירה , הגיע השיטפון הראשון הפתאומי חברי הקיבוץ והמומחים ניצבו ליד מנגנוני הוויסות והשערים ,פתחו וסגרו את המנגנונים על פי עוצמת הזרם ויכלו לשיטפון בניסיון השלישי .

אגדת סכר קבוץ רביבים בהגשמת הרעיון לאגירת מים ,נפוץ במהרה כמו שריפה בשדה קוצים ברחבי ארץ ישראל , האגדה לזקני הקבוץ מספרת ,כי שני חברי הקבוץ בילו בחופשה בבית הוריהם בארץ ,כאשר עמדו בתור לאוטובוס בבוקר חורפי, על מנת להספיק להגיע לקיבוצם בטרם ירד הגשם, פינו להם הממתינים בתור את מקומם ואפשרו להם לעלות על האוטובוס ללא תור, על מנת שיספיקו להגיע לפני השיטפון למערכת אגירת מימי השיטפונות.

אחרית דבר שבמציאות היום יומית ,צריך לזכור כי תלות במי גשמים הינו הימור , בנוסף למערכת זאת החלו קידוחים באזור ובאפיקי הנחלים למציאת בארות מים של מימי תהום אחד הניסיונות שצלח ,היא באר המים המליחים באר משה , למרות ניסיונות אלו החל לחץ על השלטון החדש בארץ ישראל ,לחבר את הקבוץ למערכת המוביל הארצי החדש שקרם עור וגידים, במלחמתם זאת אף זכו לשמוע זקני הקבוץ בהומור ,מפיו של לוי אשכול  ,אחד ממנהלי הסוכנות באותה העת ,כי באם יאסוף את כול חברי הקיבוץ על טפם ומקנם וישכנם במלון היקר בארץ ,העלות תהיה זולה יותר מהעברת קו המים.
תודה לאתר קבוץ רביבים על העזרה בהכנת המאמר

תכונות פילטר לוח

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.