התחבר

לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

הקדמה (חקלאות ימית בערבה) תודה למו"פ יאיר בערבה למידע
השילוב של המילה דגים וחום הערבה מעורר מחשבה שאולי החום השפיע על הכותב,אלא שהמציאות הקיימת מוכיחה שהשילוב ניתן לבצוע ,שילובן של מספר מכוני מחקר בארץ לגידול וטיפוח דגים הוליך את ברעיון לשלב הביצוע עוד בשנת 1981 כאשר הוקמה ברכת הדגים הניסויית הראשונה בישוב עין יהב בראשונה בערבה.

חברו לניסוי תנאים מיוחדים הקיימים באזורים מדבריים ששולבו להצלחת הרעיון,כמו מזג האוויר החם הקיים בערבה במשך רוב ימות השנה,קרקע פנויה,מתקנים מחופים לבריכות הדגים שהוקמו בחוות הגידול,שימוש במים מליחים שאינם טובים לגידולים חקלאיים שנשאבו מבארות מים בערבה,המדמים במליחותם את מליחות המים בים,מים מלוחים אלו נטולים מזיקים ומחלות ומיטיבים עם גידול הדגים,שימוש במתקנים סולאריים ליצור חשמל הדרוש להפעלת מערכות גידול כמו חמצן ועוד.

בחממות הגידול מגדלים את הדגים בצפיפות (כיוון שאין סיכון גדול של מחלות)ונהנים מאפשרות של יבול גדול של דגים בשטח קטן (חסכני) רובם של הדגים הם דגי נוי קטנים, או קרפיונים ומושטים צבעוניים הנרכשים לבריכות נוי , חלקם לתצרוכת השווקים למאכל .

החממה הראשונה שנפתחה בעין יהב ,סימלה המשך פיתוח של הענף בגידולים של דגי נוי, דגי מאכל, סרטנים, סוסוני ים, אצות, אלמוגים בעוד ישובים בערבה כמו : חצבה,יהל,נאות הכיכר ,כיכר סדום ועוד.

כיוון שבגידול הדגים ובמיוחד בצפיפות הגדולה בבריכות הגידול,נוצר תהליך של פירוק חלבונים בגופו של הדג ופליטת חומצת אמוניה בתהליך זה,נדרש פתרון יעיל לנטרל ריכוז גדול של האמוניה מבריכת הדגים ,הן בהחלפת מים בבריכות לעתים קרובות יותר,(אלא שהמים בערבה אינם רבים) .

לפתרון בעיית האמוניה פותחה מערכת סננים מיקרוביולוגיים שהמים המשומשים עוברים בה וחוזרים לאחר הסינון לשימוש חוזר,עיקרה של המערכת ביצירת בריכות כמו בריכות אידוי למלח שעליו ממוקמות מצעים הידרופוניים שעליהם שתולים צמחי מים וצמודים עליהם בקטריות ,ההופכות בתהליך טבעי את האמוניה לגבישי ניטרט בשילוב המים והחמצן
הניטרט שנוצר מספק חנקן לשורשי הצמחים ובדרך זאת מספק לו מזון הדרוש לצמחים לגדילתם, מערכת סננים טבעית זאת מאפשרת לחילופי מים במספר פעמים במשך היום ומספקת גם חלק ממנה להשקיה חקלאית בחממות.

חיבור עולם ההייטק לדרכי הגידול של דגי הנוי שיפר את המבנה הגנתי שלהם ,שמאפשר עמידות גבוהה יותר ,בהעברה לארצות תבל לידי האספנים ומגדלי דגי הנוי , אך כאשר נחלשה המערכת הכלכלית העולמית , נאלצו לחפש המגדלים חליפות לגידולי דגי הנוי חקלאי הערבה מצאו את התחליף בגידול סרטנים ושווקום למזרח הרחוק לצורכי מזון למסעדות.

אחד הגידולים הימיים המעניינים הוא גידולם של סרטנים כחולים שהובאו מאוסטרליה ,שם גדלו במים מתוקים ובישראל הותאמו לגידול במים המליחים של הערבה,בישוב צופר הוקם מתקן לגידול סרטנים לנוי ולא למאכל במשקו של יוסי בן חוה,במהלך הגידול שופרה דרך גדילתם של הסרטנים והואץ מחזור הגדילה באחוזים ניכרים ,כיוון שביתו של הסרטן עשוי ברובו מסידן ,נוצרה האפשרות לשימוש בסידן הרב המופק מגופם לצרכי האדם בבניית עצמות שנפגעו בתהליך רפואי מואץ.

גידול אלמוגים בישוב עין יהב
גידול נוסף מעניין הוא גידול אלמוגים בחוות גידול הממוקמת במחסנו של אסף שחם מהישוב עין יהב בתוך אקווריומים ,כאשר החליט להקים חקלאות ימית חליפית אלטרנטיבית לגידולי הירקות,אסף החל את גידול האלמוגים בשנת 2008 באלמוג יחיד שרכש,בשיטתו הצליח לדל אלמוגים בקצב של שלושה סנטימטר בחודש ,לעומת גידול טבעי בים בגודל של שלושה סנטימטר בשנה.

בחוות הגידול מתבצעים גידולים ורווית אלמוגים בתנאי גידול ייחודיים ושימוש במים מליחים,כיום לעסק נכנסו חברות היי טק העוסקות בביולוגיה ימית והעורכים בחוותו ניסויים להגדלת קצב הצמיחה ותהליכי הרוויה הימית ובעיקר ניסויים לשימוש באלמוגים כתחליפי כתחליפי עצם ושתלי שניים בגוף האדם .

כיום בערבה נמצאים כשבע חוות ימיות לגידול דגי נוי (27 חוות בכול הארץ) וכעשרה חוות ימיות לגידולים ימיים נוספים של אצות,סרטנים,אלמוגים (חוות יאיר) ועוד ועוד.

קבוץ קטורה מפעל אלגטקנולוג'יס ליצור אצות אדומות
תחילתו של המפעל בהקמת חוות דגי סלומון בשטחי הקבוץ ,הסלמון שמזונו מורכב גם מאצת  החד תאית הנקראת בלטינית  Haematococcus pluvialis , אצה זאת ידועה ביצור פיגמנט אדום כתום הנקרא Astaxanthin , זהו הפיגמנט הנותן את צבעו הורוד אדום של דג הסלמון בעת שאנו אוכלים אותו.

כיוון שהאצה מייצרת צבא הדרוש לדגי הסלמון ובמיוחד למפלי הייצור של דגי הסלמון החליטו בני הקיבוץ ליצר את האצה בכמויות מסחריות בצורה טבעית ,על מנת למכור את התוצרת ליצרני ומשווקי דג הסלמון לצביעת התוצרת שתדמה לצבעו הטבעי ,אלא שבתי החרושת רוכשים צבעי מאכל מלאכותיים משום שהמחיר לקילו צבע כזה הוא בסביבות 2000 דולר אל מול כעשרת אלפים דולר לתוצרת הטבעית של ההפקה מהאצה.

המפעל שצורתו סוג של גידול חקלאי לפרנסה ,שכמותו קיימים פחות ממספר האצבעות ביד אחת מפעלים מסחריים ברחבי העולם ,המידע לגידול האצה המסוימת הזאת ,נשען על ידע של פרופ' סמי בוסיבא ,היושב בראש מחלקת מחקר בשדה בוקר , פרופ' סמי בוסיבא הינו מומחה עולמי לאצות ,שבזכות הידע שלו בתחום נוצרו התנאים להקמת המפעל הממוקם על שטח של מעל לעשרים וחמישה דונם תחת החום היוקד של המדבר.

חוות האצות הזעירות המכונה  גואנטנמו , החווה מורכבת מאין סוף צינורות זכוכית שקופה בממספר קומות שבתוכם חייה האצה החד תאית הנקראת בלטינית  Haematococcus pluvialis , אצה זאת ידועה ביור פיגמנט אדום כתום הנקרא Astaxanthin מספק חומר נוגדן חמצון גבוה המשמש ליצור מסחרי של תוספי מזון וקוסמטיקה.

תחילת הדרך לגידול האצה הם גידול בתנאים הרגילים שהיא רגילה אליהם ,אלא שבתהליך הייצור הן מועברות לתוך ההפקה בצינורות השקופים בתנאים קשים למשך שלושה שבועות , לאצה העדינה דרך חיים משלה ואיננה מסכימה במהרה לתהליך ההתבייתות, לכן תהליך הפיקוח ולימוד הגידול לייצור,הינו תהליך ארוך ומהווה אתגר לחוקרים ולעובדים במפעל ואפילו קביעת המועד המתאם לעיבודו המסחרי לאחר הקצירה הינו מבצע מדעי.

האצות שהועברו לכאן לאחר הליך גידול בבריכות ,נכלאות בתוך הצינורות מתחת לקרני השמש היוקדות , צורכות פחמן דו־חמצני, מבצעות תהליך של פוטוסינתזה ויתרונם הגדול בהתרבות המהירה,תהליך הגידול הקשה גורמות לאצה במלחמת ההישרדות ,והמחסור במזון וחום קשה , ליצור את הפיגמנט אנזים Astaxanthin האדום , בכמויות מרביות לצרכי מסחר שמחיר לקילו אחד מעל לעשרת אלפים דולר בשוק  .

לאחר שלושה שבועות של חיים בתוך הצינורות ויצור מוגבר של האנזים ,נארזת התוצרת ומועברת למפעל בהודו שם בפטנט ייחודי שלהם ועבודה זולה של עובדים ,מזוקק החומר ומועבד ומועבר בחזרה לקיבוץ שם נארז במיכלים ונשלח לשווקים בשוק היפני,האמריקאני ובאירופה ,שם משמש האנזים ליצור משחות למריחה על הגוף בתעשיית הקוסמטיקה והרפואה מפאת היותו חומר נוגד חמצון בכמות רבה .

לאחר שהחל הקבוץ קטורה בניסיונותיו לגידול האצה Haematococcus pluvialis ,הבינו בקבוץ  כי בכדי להצליח ,נדרשת השקעה גדולה לפיתוח הייצור , אי לכך חברו היזמים בני הקיבוץ, לחברת משקיעים בריטיים ומכרו להם שמונים אחוז מהמפעל בתמורה להשקעה והשאיר עשרים אחוז לקבוץ ודמי שכירות בעבור השימוש בקרקע למפעל,כמובן שנרשמו פטנטים מסחריים לתהליך העבודה במפעל, בשנה האחרונה הוחלפה ההנהלה ומיד עלו רווחיה של החברה בשני אחוז .
טלפון לתאום סיורים בתשלום 08-6356658.
תודה לדיאנה בחור ניר לעזרה בכתיבת רשימה זאת .

תכונות פילטר לוח

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.