התחבר

לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

מזכירות הקיבוץ 04-6549420 , סליק שרה תחנת השידור בתקופה הבריטית 052-6566501, פינת הנצחה ליהודי פינסק ,ארכיון הקבוץ 04-6549423 ,בית הכנסת .

הקיבוץ הממוקם בעמק יזרעאל וממוקם כשלושה קילומטרים בחלק הדרום מערבי של מגדל העמק ,הקבוץ הוקם בסוף דצמבר בשנת 1926 ,בידי חברי הכשרה מהעיר פינסק שבפולין (כיום בלרוס) ,קדמה לעלייה לקיבוץ התארגנות בעיר מינסק ועלייתם במסגרת העלייה השלישית והרביעית ,להכשרה בארץ ישראל במסגרת הגדוד העברי, בעקבות רציחתם של יהודים בעיר מולדתם בידי חיילי הצבא הפולני בשנת 1919 שנחשדו בפעילות והשתייכות למפלגה הקומוניסטית, נקראה גם הקבוצה על שם קדושי העיר פינסק שנרצחו.

מאגדות זקני היישוב ,מסופר כי כאשר הגיעו אנשי הקבוצה באוניה בשנת 1928 ועגנו בנמל חיפה בתקופת חורף קשה וגשם בלתי פוסק ,לא יכלו במשך שלושה ימים העולים לרדת לחוף מצב שהביא אותם לרעב כיוון שהמזון באוניה אזל, דבר שהביא את הקברניט להניף דגל אדום לבקשת עזרה מהנמל .

שמו של הקבוץ שאליו עלו חברי הקבוץ, נלקח מהיישוב היהודי הקדום גבתא ,מהמילה הארמית ערבית (השם העברי שנוספה לה האות א),כפר ששכן בקרבה לעיר ציפורי בתקופת בית שני ,שרידי ישוב זה שנחפרו נמצאים בתחומי הקבוץ בחרבת גבתא, הכוללים מערות וקברים מימי בית שני מתקופת התלמוד, בשנת 1966 פרץ סכסוך משפטי (כולל צו איסור להיכנס לשטח) בין רשות העתיקות לקבוץ שרצה לבנות במקום מבנים.

על שרידי גבתא היהודית, הקימו פלחים ערבים במאה הקודמת, כפר שננטש ולאחר שנרכשו אדמות אלו בידי היהודים הוקם הקבוץ , לשמו של הקבוץ הוצאו השמות הבאים : גבת, גבתא, גבתון (שם של ישוב בנחלת דן) , גבעת ,כאשר הכוונה למקום גבוה שממנו ניתן לצפות על הסביבה , יש הטוענים כי שמו של הישוב מגיע מהפסוק בספר ישעיהו : על הר גבוה (גבת) עלי לך, מבשרת ציון הרימי בכח קולך, מבשרת ירושלים הרימי אל תיראי , השם גבת מופיע גם בספר התנ"ך שמואל א'.

בתחילה לא הצליחו העולים מפינסק, להתאגד בארץ ונאלצו למצוא עבודה לצורך קיומי בארץ ישראל, אנשי הקבוצה שעלו ראשונים כבר בשנת 1925 עבדו בצורה פרטנית כפועלי כבישים ,בנין ושכירים בקטיף ועודה בפרדסי המושבות, עד שהצליחו לקשור עצמם לגדודי העבודה שם הוצאה להם האפשרות להקים גדוד עבודה משלהם של אנשי העיר פינסק.

אפשרות זאת פתחה את האפשרות ,לצרוף חברי העיר פינסק ליחידה אחת ,על מנת להתאגד לבצוע חלומם בהקמת ישוב בארץ ישראל ,בתחילה החלו לעבוד כפלוגת עבודה באזור העיר טבריה, אך במהרה עזבו חברי הגרעין את הגדוד ,ויצאו לעצמאות שהביאה עוד עולים מהעיר לשורותיהם, הקבוצה עברה לעבוד במחנה שהקימו בתלפיות שבירושלים .

משם שלחו שלוחות בישובים ומושבות עד שהתקבצו למחנה הכשרה לעבודה בעין גנים שבפתח תקווה, לקראת העלייה על הקרקע הובטחה להם ,אנשי הקבוצה עמדו ודרשו להיות עצמאיים לקבלת חברים מהעיר פינסק ,ולהקים ישוב ללא שיתוף גרעיני עולים ממקומות אחרים .

חמש שנים לאחר הקמת נהלל ,הוצא לעולי פינסק את השטח של הכפר הערבי גבתא הנטוש לצורך העלייה על הקרקע התעקשו חברי הגרעין לעלות על שטח זה כמקשת פינסק אחת, מחלוקת רבתי מפלגתית ,פרצה סביב האדמה שיועדה להקמת הקבוץ בעמק המערבי למרות התנגדות רוב חברי ההנהלה במרכז הציוני, ובין חברי הפועל הצעיר שהתיישבו באזור, במספר יישובים וקיבוצים ,לבין חברי מפלגת אחדות העבודה ,שהגדוד מפינסק נמנה עליהם, למרות המחלוקת ,החליטו חברי הגרעין מפינסק להגשים את רצונם ולהתיישב ולהקים את גבת.

כאשר עלו חברי הגדוד על הקרקע, התברר כי רוב החושות של הפלחים ,בישוב הנטוש היו הרוסים ,בשולי הכפר ניצב מבנה מוקף חומה שנותר ,בהביטם בחומה חשבו בני הקבוצה כי היא תספק ביטחון מסוים, למתיישבים הבודדים הראשונים , לכן החליטו להתיישב בו בראשונה, מסביבם נותרו שני אוהלי פלחים ערביים ,מצבם היה מצב של בדידות ללא ישובים עבריים בקרבתם .

במבנה הנטוש התיישבו 12 מחברי הגדוד ופרדות לחריש ,ללא גרעינים לזריעה ללא מזון וללא פרוטה, כיוון שכיסי ההנהלה הציונית המיישבת לטענתם היו ריקים ,אנשי הקבוצה מפינסק, הבינו שיש לחרוש במהירות למרות התנאים הנחותים, בטרם יגיע הגשם וימנע חריש וזריעה ראשונית זאת .

על מנת להתפרנס ,עבדו חלק מחברי הגדוד בייבוש ביצות, באזור נחל הקישון תחת פיקוח הקק"ל, העבודה בהקמת וחריש במשק החדש ,נעשתה ללא מנוחה ובלחץ של לוחות הזמנים, נוספה להם בעיית האוכל הרצינית עקב מחסור במזון.

האגדות מספרות לא היה בידם כסף לבנות תנור אפיה , לכן את הלחם נאלצו לאפות בקבוץ גניגר ,אבל תנור האפייה היה תפוס בשעות היום ורק בערב ובלילה, יכלו אנשי גבת לאפות את לחמם ,אי לכך סבלו המתיישבים מרעב עד שעות הלילה ,כשהלחם שנאפה הגיע בשק רטוב ,הבעיה החריפה בחורף ,שאז נחסמה הדרך עקב הבוץ וההצפות ולפעמים חבר שיצא לאפות את הלחם ,לא היה יכול לחזור מפאת הבוץ והחברים נשארו רעבים עד שחזר למחרת.

בקשות להלוואות ומזון מהיישובים העבריים הסמוכים, הועילו מעט ועזרו בימיה הראשונים של הקבוצה ,בתקופת החורף היו ימים ,שהמקום היה במצור ובבדידות, ללא אפשרות להיכנס או לצאת ממנו, הבעיה החמירה, כאשר אחד החברים שחלה וחומו עלה ,מפאת הבוץ בדרך ,לא היה יכול החולה לקבל סיוע רפואי, המצב החמיר במיוחד בהמשך החורף, כאשר מעט הקמח ,שניתן מנהלל ליישוב נגמר והמקום ממש קרב מבחינת המזון.

למרות זאת רוחם של המתיישבים, לא נפלה והם המשיכו בדבקות להיאחז בקרקע, בהמשיכם לנסות לחרוש ולזרוע וליצור לעצמם מזון ומקום לחיות בו בעתיד, גגות דולפים או מחסור במזון, לא מנעה את הגשמת חלומם ,להקים ישוב עברי באדמת עמק יזרעאל .

בדרכם להתבססות ביישוב עברו חברי הקבוצה ,זמנים של רעב וקדחת ,בצורת ומכת עכברים בשדות השלחין, מחסור במים ומחסור בכביש גישה ליישוב ,לאחר עלייתם על הקרקע ,האגדה מספרת כי המוטיב להקמת הקבוץ הייתה לשמש כיד זיכרון חי לקדושים אלו, הקבוץ הוקם בערכי שמירה על אורח חיים של שיתוף שוויון וערבות הדדית .

ארבע שנים לאחר העלייה לקרקע ,הצטרף הקבוץ לתנועת הקיבוץ המאוחד, כרגיל בין היהודים חל פילוג מפלגתי לאחר מכן וחלק מאנשי המתיישבים חברי מפלגת הפועל הצעיר עזבו את הקיבוץ והצטרפו להכשרה שהקימה בקרבת מקום את קבוץ יפעת .

אל חברי ההכשרה מגדוד העבודה, שנותרו לאחר הפילוג הצטרפו גם עולים מגרמניה ,לאחר העלייה על הקרקע הצטרפו לחברים ,כפי שהיה נהוג בהתיישבות הקיבוצית, הורים שלמענם הוקמו בתי מגורים ,מכוון שהורים אלו שמרו על הדת והנוהג להתפלל ,הוקם בקבוץ בית כנסת שבו התפללו ההורים חלקם הגיעו מהישובים הסמוכים ,תחת הנהגת השוחט ששימש גם כרב .

בשנת 1934 נערכה פגישת מגדלי הצאן העבריים השישית בקבוץ גבת, כאשר במרכז הדיונים נסבה על הפיחות שחל בענף בירידת מספר רועי הצאן העבריים הוותיקים בארץ ישראל, כמובן שדנו גם בכמות החלב הנחלבת , ביצור הגבינות ,חברי קיבוץ גבת ,הודו להנהלת הארגון שעזרה במימון רכישת עדר הצאן לקיבוץ .

שנה לאחר מכן חלו ומתו למעלה מארבע מאות ממעדר שמנה כשש מאות כבשים ,(גם עדר קיבוץ שריד סבל) כתוצאה מחיסון שקבלו החיות שפותח במעבדות משרד הבריאות הממשלתיות ביפו ,מכה שהסבה נזק עצום לקבוץ ,שחסר גם ביטוח לעדר, במשק החליטו ללק את הפצעים ולהקים מחדש את הענף ואף להגדילו.

בתחילת שנת 1935 טבע בשיטפון מימי הגשמים הרשל פינסקי ממייסדי הקבוץ ומפעיליה שעלה לארץ בשנת 1925 מטעם ארגון החלוץ , בשנת 1929 נשלח מטעם אגודת החלוץ לפעילות בחו"ל שם שהה שנתיים וחזר למשק, אך עבד במטה הארגון בחיפה והיה חוזר ללון בביתו שבקבוץ.

ביום מותו בחורף הכבד והגשמים ,חזר הרשל כהרגלו מתחנת הרכבת בנהלל לקיבוץ בעת שהלך רגלית מנהלל לקבוץ גבת בעת השיטפון בוואדי בין גבת לרמת דוד טבע בניסיונו לחצות את הנחל הגואה ,גילו היה 34 שנים , לזכרו הוקם בית העם החדש בשנת 1944 לאחר שבע שנים של הקמה ,במבנה הוקם אולם כינוסים ותיאטרון לשש מאות וחמישים מבקרים, המקום יועד לשמש גם את הקיבוצים שריד, עיינות והשרון , האגדות טוענות כי יחסי החברות בין היישובים הסמוכים התהדקו לאחר הקמת המבנה.

בשנת 1937 אחד עשר שנים לאחר הקמת הקבוץ מנה הקיבוץ 237 נפשות, מתוכם 132 חברים ,23 הורי חברים, 9 אחים צעירים של המייסדים, 26 חברי עליית הנוער (מפעל הנרייטה סולד) לילדי משפחות יהודיות מגרמניה וארבעים ותשעה ילדי החברים, שרותי הרפואה נתנו מידי הרופא מנהלל ד"ר ראדובנבסקי ,שנאלץ לסיים את עבודתו בהוראת קופת חולים עקב העומס וגידול מספר תושבי נהלל.

הרפת מנתה כשישים פרות עם תנובת חלב שנית של למעלה ממאתיים אלף ליטר חלב, ענף הלול כלל כחמשת אלפים עופות, כרם הענבים היה בן 120 דונם, שטח עצי הפרי וכרם הזיתים מנה כחמישים דונם, לזה נוסף עדר הצאן, שטחי השלחין ,גן הירק והמשתלה ,נגריה ושכר מעבודה ציבורית בשליחות הקבוץ .

תקופת ההתקפות של אנשי כנופיות מהכפרים הערבים לא פסחו גם על חברי הקיבוץ ,בפרוץ מאורעות 1939 ,ניסתה כנופיית ערבים לחבל ולהצית את שדות הקבוץ ,שנשמרו בידי נוטרים יהודים, שהבחינו בכנופיה המתקרבת, כתוצאה מהמפגש נערך קרב יריות שאליו הוזעקה תגבורת ממשטרת נהלל ,בתום הקרב נפצעו שני נוטרים ונהרג חבר כנופיה.

מקרה נוסף התרחש כאשר חברי הקבוץ הגיעו לאסוף חבילות קש ולהעמיסם על משאית גילו החברים במטען נפץ הטמון בין החבילות ,אנשי הצבא הבריטי הוזמנו ופוצצו את המטען ובנס לא נגרם נזק גופני לחברים, מוקש נוסף הוטמן בשדות התירס וכאשר יצא העדר למרעה עלתה העגלה המלווה עלתה על המטען והתפוצצה, למזלם הנזק הסתיים רק בזאת.
שנה לאחר מכן הוצת שטח של 150 דונם מרעה ,בידי עובדים ערבים שעבדו לתיקון מסילת הרכבת נפתחה חקירה ונאסרו מספר חשודים .

בסוף שנת 1946 חגג הקבוץ את יום הקמת הקבוץ לאחר 20 שנות קיומו, כאלף איש התכנסו בבית העם על שם הרשל פינסקי לחגוג יום חג זה ,בעת הקמת המדינה המציא חבר הקבוץ יצחק קנונוביץ אפשרות לחיבור מספר כלים חקלאיים שביצעו עבודה שהחליפה עבודת שני טרקטורים ושבעה עובדים, עיקר ההמצאה כללה חיבור מכונת דיש שהורידה את הגרגרים, מכונה לכבישת חבילות חציר וכולם מאחורי הקומביין בעת הקציר , המצאות נוספות שיצר יצחק מכונה לשטיפת ירקות לאחר קטיפתם, קומביין לקציר תירס ועוד.

אגדות מתקופת המרי כנגד הבריטים
לא פחות מחמישה בונקרים סודיים (סליקים) היו בקרקעות הקיבוץ, הסליקים היו ליד : בית הילדים, בספריה ,במסגרייה ובאורווה, מבחן אי גילויים הצליח אפילו בחיפושים של השבת השחורה בידי הצבא הבריטי, האגדה של זקני הקבוץ קושרת את ההצלחה במניעה לחברת הקיבוץ חייה ויינברג.

זקני המשק טוענים כי הנערה הצעירה לא הסכימה לכנוס לנקודת הזיהוי, והחלה נסה בשבילי המשק, מובן שהנושא משך את תשומת ליבם של החיילים הבריטיים שהחלו עם מפקדיהם לרוץ אחריה בשבילי המשק.

כאשר תפסוה הקצינים התנגדה פיזית למעצר ונשכה את הקצינים עד זוב דם, בסוף שלכדוה העמיסו אותה כאשה היחידה שנעצרה בקבוץ והובילו אותה למעצר במחנה המעצר בלטרון חברי המשק שהכינו עצמם לחיפושים של הסליקים, הטמינו חתיכות מתכת בכול רחבי המשק מעל לאדמה ומתחת לאדמה פיסות רבות של עצמים ופיסות מתכת.

הרעשים שנבעו מהם בלבלו את מגלי המתכות שבידי הבריטים , עד שהתייאשו מהחיפוש באמצעות המכשירים והמשיכו בחיפוש ידני שכמובן לא העלה דבר, חבר הקיבוץ אליעזר שמעוני שנשא גם את תפקיד גזבר הפלמ"ח ,אותר לבסוף בין החברים ונלקח למעצר בעתלית ביחד עם תשעים מהגברים בקיבוץ .

בטרם הספיק לנטוע שורש במקום ,הגיע לעתלית אמבולנס לטפל באחד העצורים, אליעזר לבש את חלוקו של החובש עלה על האמבולנס ויצא לחופשי , החובש המתנדב נשאר במקומו במחנה המעצר.

זקני המשק טוענים ,כי כעסם של הבריטים היה רב ביותר ,לאחר פרק הנשיכות ואי גילוי הסליקים ,שאספו ללא אבחנה את הגברים ושלחו אותם למעצר, מאחר ורוב הגברים בקבוץ נלקחו למעצר (90), נשלחו חברים מישובים סמוכים לטפל בענפי בעלי החיים ובשטחי החקלאות.

המשוררת פניה ברגשטיין
בשנת 1950 נפטרה המשוררת פניה ברגשטיין ממייסדי המשק ומחבריו הראשונים, אל ההלוויה התקבצו חברי העלייה הראשונים, סופרים ומשוררים וחברי ההנהגה הציונית, פניה נולדה בשנת 1908 בפולין ,היא הייתה בתו של מורה לעברית שהנחיל את השפה לבתו מילדותה.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברחה משפחתה לעיר חרקוב שברוסיה, בסופה של המלחמה בשנת 1922 חזרה המשפחה לפולין, שם למדה בגימנסיה והצטרפה בשנת 1925 לתנועת החלוץ הצעיר בעירה שבפולין, עלתה לארץ בשנת 1930 והצטרפה לקבוץ גבת.

את שיריה שחיברה ,החלה לפרסם בעיתונות בעברית בפולין ולאחר מכן בעיתונות בארץ ישראל, קובץ שיריה הראשון שנקרא בציר ,הועלה לספר שירים בשנת 1939,ובו השיר בוא אלי פרפר נחמד ,ספרי הילדים שלה הועלו באמצעות ספריית עם עובד ובהוצאת הקיבוץ המאוחד , כאשר ממש לפני מותה פרסמה את ספר השירים שנקרא ,עבים חולפות , מחלה קשה הביאה למותה בשנת 1950.

מפעל ליצור מכונות וכלים לצרכי החקלאות
בשנת 1950 הוקם בגבת מפעל ליצור מכונות וכלים לצרכי החקלאות, המפעל הוקם בעזרת כספו של העולה חדש א' ברמסון שהצטרף למגורים במשק מאמריקה ,המפעל החליף את המסגרייה ,שיצרה מיכון חקלאי עד כה, לצורך הקמת המפעל נרכשו מכונות ייצור באמריקה והובאו למפעל החדש בקיבוץ.

בין יתר המכונות שיצורם התפתח במפעל ,הייתה המכונה לשטיפת ירקות והמכונה להוצאת ירקות שורשיים בעיקר באמצעות שרשראות המורידות את העלווה העליונה ומצניעה אותם בקרקע ובכך מקלה על עקירת הפרי מהאדמה והעמסתו לבית המיון ,מכונה דומה יוצרה ופעלה להוצאת ראשי כרובית ,שאז הורידה את הראש ממערכת השורשים ראשים אלו נאספו לאחר מכן ,פעולה של מכונה בחצי יום עבודה ,חסכה כחמישים ימי עבודה ידנית להשלמת המשימה.

חלק מאובדן החקלאות הגיעה מדרישת ההסתדרות הציונית לצמצם משקי בעלי חיים בישובים המבוססים ,וצמצום מכסות המשווקות לשווקים ולתנובה ,על מנת לאפשר לישובים החדשים להתבסס ,כתוצאה מהחלטה זאת ירדו ההכנסות ושיטחי הגידולים החקלאיים והקבוץ פנה לחיפוש אמצעי הכנסות חדשים כתחליף לחקלאות,

כאשר נחלשה העבודה החקלאית בשנות החמישים ,ובמטרה לגוון את מקורות הפרנסה רכשו חברי הקבוץ בשנות השישים ,את מפעל פלסטרו שייצר צינורות מפלסטיק ,בנוסף לעיסוק בעבודה בחקלאות ,בענפי הלול, הרפת ושלחין .
מחלת הפוליו וההסגר בקבוץ גבת .

בשנת 1954 פרצה מחלת שיתוק הילדים בקיבוץ ,כתוצאה ממנה חלו כחמישה ילדים בין הגילאים 2-5 שנים, מיד הוטל עוצר כפול על הקבוץ, עוצר ובידוד הוטל על הילדים החולים, הכביסה והאוכל בוצעו רק בעבורם, על שאר הילדים, הוטל איסור לצאת ממבני המגורים שלהם, עוצר שני הוטל על הקיבוץ בבחינת אין יוצא ואין נכנס לצורך בידוד החלה ובדיקת שאר החברים במשק.

הקיבוץ החליט לשנות את אופיו בשנת 2003 והמשק הופרט ,הקיבוץ ביטל את הערבות ההדדית ,ביטל את שוויון הנטל וכל מתיישב הפך ליחידה עצמאית הדואג לפרנסתו, ענפי המשק המשותפים מתנהלים במשותף תחת שליטה של וועד נבחר המטפל גם בצרכים המוניציפאליים של התושבים, גינון, כבישים, חינוך ,חשמל ומים ועוד ,כאשר הם פועלים במסגרת משק סגור להוצאות ולהכנסות המגיעות גם ממסי התושבים.

בשנת 2007 רכשו חברי הקבוץ את מניותיו של איש העסקים האוסטרלי, ג'ון גנדל, בחברת גן-גבת, שהיו בעלי השליטה בפלסטרו, ולהגיע בכך לשליטה בלעדית בחברה, בשנת 2008 הוחלט בקבוץ למכור את מפעל הפלסטיק לחברת ג'ון דיר , בהסכם נחתם שחלק מאנשי הקבוץ ימשיכו לעבוד במפעל , חברת ג'ון דיר שרכשה את המפעל ,מכרה אותו שוב לקרן פימי והמפעל ממשיך בעבודתו כיצרן.

בקבוץ נעשות פעולות אל מול המנהל ,על מנת להעביר את זכויות בתי המתיישבים לבעלותם ובהמשך הרחבת הקבוץ הוקמה שכונת מגורים חדשה על חשבון הבונים שבעיקרם דור ההמשך של מייסדי הקיבוץ .

כיום בקיבוץ מתגוררים מעל לתשע מאות נפשות.
אטרקציות בקבוץ גבת
חנות וינטאג' ועתיקות יד שנייה תמול שלשום בקיבוץ גבת‏, טלפון 0524787829

תכונות פילטר לוח

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.