התחבר

לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

ענף פרנסה נוסף למספר צעירים מהיישוב, כאשר החלו החפירות במערות הקבורה היהודית ובממצאים של בית שערים העתיקה, את עונות החפירה הראשונות 1936-7 החלה האגודה העברית לחקר ארץ ישראל ועתיקותיה, בפיקוחו של הארכיאולוג וייזלר ובר אדון ,לצוות החופרים התווספו גם מהנדסי בנין לפיקוח על החפירות.
הרצון לחפור בגבעות שיך אבריק ,התגבש לאחר זיהוי המקום ,כעיר שישבה כתחנת מעבר ממצרים לצפון לדמשק ודרכם ולעכו בדרך הים, על פי ההשערות שימשה העיר כמקום שוק לגידולים החקלאיים שגודלו ביישובי הסביבה בעולם העתיק, ולסחורה שהועברה בשיירות דרכה כעיר מסחר.
ממצאים ראשונים החלו להצטבר, ומה שהקל על הפיענוח היו כתובות בכתב יווני והארמי שהחוקרים החלו לפענח, שנתגלו במערכת הקבורה הראשונה בחלק הדרום מערבי של אחת הגבעות, מיד לאחר הגילוי הראשון , נתגלו עוד שתי מערות קבורה גדולות שהורכבו ממספר חדרים וכוכי קבורה ,גל הקירות נתגלו תחריטים ותבליטים ואלמנטים קישוטיים בסגנון יהודי מהעבר.
במתחם שמהם היו חלק גדול ממערות הקבורה שבחלקם הם קטקומבות נתגלו בתחילה כעשר מערכות קבורה ,ארבע מהם חצובות זאת לצד זאת במדרון המערבי של גבעת בית שערים, שש מערות קבורות חצובות   נתגלו בגבעה הצפון מערבית ממול לבית שערים ,בסך הכול משערים שמספר הקברים במקום נע בין 20.000-30.000 .
לצערם של החוקרים ,חלק מהסרקופגים וארונות הקבורה ,נשדדו בעבר, אך עדיין נתגלו חנוכיות ומנורות שבעת קנים, שריגי אשכולות ענבים ,עלים ועוד , נתגלו גם תבליט ארון קודש ,משקופים ודלתות גלילה בפתחי אחדות מהמערות וחריטות רבות בסגנון היהודי.
נתגלה גם כס שמשני צדדיו אריות הצבועים באדום, חלק מהכתובות על ארונות הקבורה ועל הקירות מעידים כי במקום נקברו גם יהודים אמידים שהובאו מערים סמוכות כמו ציפורי מסוריה ומבבל ואפילו מרומא ,בנוסף לקברי הרבנים הגדולים שחיו ועבדו במקום.
חלק מהכתובות שפוענחו ,מספרות את העושר התרבותי הרב של היישוב היהודי בימי התלמוד, הוא גם מספר את ההשפעות של התקופות ההלניסטיות, המזרחיות ,שמות הנקברים בשפות העברית הקדומה, היוונית ,ההלניסטית הלטיניות ארמית (תדמורית) ועוד , נושא השפה היוונית על פי ההשערות מופיע ,כתוצאה מהשימוש בניב מיוחד בשפה היוונית שבה מופיעים מילים בעברית וארמית .
הכתובות בקברים העבריים מופיעות לרוב בעברית קדומה ,ואילו הכתובות בשפה היוונית והארמית מופיעים בעיקר על קברים של אנשים שעצמותיהם הובאו בארונות עץ מהניכר לקבורה במקום , ישנם כתובות מעטות בעברית וביוונית שבהם מופיעים המילים כוהנים או הכינוי ריבי למילה העברית רב.
בקטקומבות היהודיות הנחשבות לגדולות בעולם היהודי , שנתגלו במתחם בית שערים נתגלו גם תכשיטים, מנורות שמן, מטבעות ,שברי חרסים ושברי זכוכית , תחריטים של ספינות יהודיות עתיקות מספרות את סיפור הספנות היהודים באותה העת , כיוון שחלקם של המערות נשדד ,נערים בשטח ממצאים שבורים למחצה שנשתברו בעת הניסיון לעקרם מהקירות ומהתקרות ואפילו מארונות הקבורה ומן המשקופים.
בעת החפירות של העונה השלישית בסוף שנת 1938 ,בראשותם של מייזלר ובר אדון ,החלו הארכיאולוגיים לחשוף את שרידי העיר בית שערים ,שפרחה לאחר נפילת בית שני ומעבר הסנהדרין ליישוב, ממש בסמיכות לביתו של השומר האגדי אלכסנדר זייד, בחלק הצפוני מערבי של היישוב, מיד לאחר התחלת החפירות נתגלו שרידי בית הכנסת היהודי שכותל המזרח פונה לכוון ירושלים ,ששימש על פי הסברות מקום תפילה לאלפי אנשים .
בחפירות הללו נתגלו שורות עמודי התמיכה לגג ,ושרידי רעפים המעידים על חיפוי של גג רעפים למבנה, האולם שחולק לשלושה חלקים ,על שרידי קירות האולם ניכרו סימני שכבות הטיח שעליהם היו ציורים האופייניים לאותה תקופה של מוטיבים דתיים, עוד נתגלו שרידי ספסלים ,ומבואה למבנה עם שורת מדרגות.
בלוחות השיש שציפו חלק מהקירות של בית הכנסת ,נתגלו כתובות ביוונית ועברית, באולום עצמו ובחדריו נתגלה כן של מנורה ,אוסף חרסים , מטבעות, כלים חלקם מנחושת וחלקם מברזל , על פי הממצאים בחפירות שיערו החוקרים כי מבנה בית הכנסת נבנה על מבנה קדום יותר.
בסך הכול נמצאו בחפירות בשלוש עונות החפירה כמאתיים ועשרים כתובות, רובם בעשרת מערות הקבורה והשאר בבית הכנסת, רובם נכתבו בניב היווני המיוחד לאזור ,תוך שימוש במלים עבריות, שאר הכתובות שנתגלו ופוענחו היו בעברית ,ארמית ותדמוריות , חלק מהכתובות דנו בשמות אנשים ותפקידם ,ואחת שנתגלתה על קבר יהודי עשיר שגופתו ועצמותיו הועברו לאחר מותו לבית שערים , כתובת המהווה שיר שבה מצוין מפורשות השם בית שערים.
חלק מהממצאים שנתגלו בבית שערים ,נשלחו לתערוכה שנה לאחר מכן ,שהתקיימה במכון הארכיאולוגי של אוניברסיטת לונדון , ראש משלחת החפירות מייזלר ,שהתלווה לתערוכה סיפר על תגליות והקרין סרט המספר על תהליך החפירות.
בשנת החפירות הרביעית בשנת 1940 ,החלו להתגלות שרידי מבנים ציבוריים ופרטיים של היישוב הקדום, ליד שרידי החומות מתקופה המאה השנייה והשלישית לספירה, שרידים שמשערים שהוחרבו בימי גאלוס קיסר רומא ,מהמאה הרביעית לספירה ,שכללו אוצר מטבעות שמנה בין 800-1200 מטבעות מברונזה שכולם מטבעות רומאיות .
על המטבעות, הוטבעו פני הקיסרים הרומאיים ,במאות השלישי ועד אמצע המאה הרביעית תיארוך המטבעות ,עוזר בקביעת זמן המרד כנגד הקיסר גאלוס ,שהתבצע במחצית המאה הרביעית בעת שהוחרבה בידי חייליו.
מן הממצאים ושרידי החורבות בחפירה של השנה הרביעית ,משערים כי המרד הנוסף שעבר על האזור ,כמאתיים שנה לאחר מרד בר כוכבא ,כנגד השלטונות הרומאיים בראשות הקיסר גאלוס והקיסר קונסטאנציוס השני ,מרד בגליל שהופיע רק בכתובים הרומאיים בכתבי הירונמוס ולבסוף נמצאו לו סימוכין, בממצאים הארכיאולוגיים שנתגלו בחפירות האחרונות, מהתקופה הביזנטית נמצאו שרידים מבנים שנבנו מאוחר יותר בעיר ושרידי מערכת הביוב .
לסיכום עונות החפירות הארכיאולוגיות והממצאים ,בישוב בית שערים מתברר ,כי השפה היוונית בניב המיוחד ליישבו שלטה בחיי היום יום, בזכות היהודים הרבים שנקבצו בעיר ממדינות העולם העתיק ,הפעילות המסחרית כללה גם קשרים עם יהודי תימן, עם העיר תדמור ,עם אזור מיסניה שבדרום עירק וממדינות באירופה כמו איטליה ועוד.

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.