התחבר

לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

יער אורנים שניטע במורד הרי הגלבוע מדרום ליישוב גדעונה ,לזכרו והאנדרטה בינואר 1947 שהוקמה לזכרו בארץ ישראל ,בטקס השתתפו מספר קרובי משפחתו ששהו בארץ, אך מרעייתו שחלתה נבצר להגיע לטקס.
ההכרזה על הקמת יער לזכרו של וינגייט ,ניתנה בכינוס מועצת ההסתדרות בשנת 1944 ביחד עם הקק"ל , שנה אחרי מותו של וינגייט בטיסה בשמי בורמה ,החלו מההכנות לנטיעה אך מכוון שהייתה זאת שנת שמיטה הוחלט להתחיל לנטוע בשנה לאחריה בשנת 1946-7 בנוכחות בני משפחתו, נציגי ציבור ונציגי הישובים בעמק יזרעאל ובראשם אנשי עין חרוד.
בטכס הנטיעה הוקראו המברקים שנשלחו בידי בן גוריון, משה שרתוק ולורנה אשתו של וינגייט, שכתבה כי יאה המקום לנטיעת היער ,משום ששם נשא דוד את קינתו על חברו יהונתן שנהרג בקרב , כמקום זיכרון לידיד אמת של העם היהודי ואנשי העמק.
ביום הטכס ירד מבול גשם על האזור ,בכדי להגיע לנקודת הנטיעה שבמורדות ההר נעזרו המשתתפים שבוססו בבוץ בחבל שנקשר מראש ההר ,בידי חברי קבוץ זרעים ,בכדי למשוך את גופם במעלה השביל הבוצי .
בסופו של השביל הוקמה בימת תצפית למראה העמק,  מעל לקברם של יהושוע חנקין ורעייתו אולגה שנקברו במערה חצובה , בטקס נאמו גולדה מאירסון (מאיר) בשם המחלקה המדינית שבסוכנות, שנטעה את העץ הראשון ,נאמו גם נציגי יישובי העמק וראש הקק"ל.
במחצית שנת 1956 פרצה שריפה ביער וינגייט , שבה נשרפו קרוב לשבעים אלף עצי יער, בעקבות שריפת קוצים בידי אנשי הקק"ל בחלק מחלקות היער במטרה למנוע שריפות בקיץ , אלא שחלק מהגצים התעופפו ברוח וכך החלה השריפה הנוראית.

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.