התחבר

לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

חוות שפון או חוות אלנבי
איך להגיע בנסיעה על כביש 431 יורדים במחלף הכביש לכביש 4313 לכוון באר יעקב , ברמזור השלישי לאחר המחלף פונים ימינה לכוון הקבוץ נצר סירני , בכיכר השנייה פונים ונוסעים לכוון הקבוץ,בכניסה לקבוץ פונים שמאלה בהכוונת שלט וחץ לכוון חוות אלנבי.
לנוסעים בכביש 6 מכוון צפון , במחלף נשרים יוצאים ימינה לכביש 431 לכיוון ראשון לציון, ואז יורדים מכביש 431 לכביש 4313 במחלף שבו מופיע השלט ראשון לציון מזרח ונס ציונה. יורדים במחלף לכיוון באר יעקב.
חוות שפון ממוקמת בכניסה לקבוץ נצר סירני בתוך שמורת טבע ,מעט היסטוריה למקום , תחילתה של החווה בשנת 1889 כאשר הכומר הלותרני יוהאן לודוויג שנלר , שייסד את בית היתומים שנלר בירושלים,כן המבנה המרכזי של מחנה שנלר הצבאי שהלך לעולמו כמו כול מיזם נדלני שדוף.
בחזונו ראה שנלר שהיה חבר במיסיון פרוטסטנטי נוצרי גרמני, להכשיר את חברי המיסיון לעבודת מיסיון בארץ ישראל, כך בשנת 1854 הגיע לירושלים על מנת להכשיר צוות למיסיון הפרוטסטנטי בירושלים  .
כיוון שהמוסד הירושלמי צר היה מלהכיל את כמות היתומים הגדולה,  יצא שנלר מירושלים בשנת 1878 , על מנת לאתר מקום נוסף לבית יתומים חדש,הוא איתר חלקה שוממה ממערב לעיר רמלה ובהתערבות קיסר גרמניה בשנת 1882 הצליח לחכור את החלקה לארבעים שנה .
מטרת החכירה הייתה הקמת בית יתומים הסורי ליתומים ערביים , נושא החכירה רק לארבעים שנה , הטריד את מנוחתו של שנלר לאורך זמן  ולכן המשיך הוא ובנו את  מאמציו לרכישת הקרקע ובשנת 1906 הצליחו לרכוש ולרשום כקניין את חלק מהשטח ולהסדיר את מעמדו של מוסד היתומים .
כממשיך חזון החווה מונה מתאוס שפון מגרמניה שהיה איכר מגרמניה ,בתקופתו החלה ההתפתחות החקלאית המוגברת,למעשה בתחום החווה היו בתחילה מעל לעשרה חקלאים שנעזרו בפלאחים ערביים לעבד את החלקות , הוא נטע אלפי עצי פרי הדר ולימונים,נטע כרמי זיתים וגפנים ,עצי חרוב ואפילו עצי פרי נשירים כמו האפרסק והשזיף,מסביב לחווה נשתלו שיחים מטפסים שיחי צבר ועצי שיטה,אך כיוון שהאזור היה מבודד בתחילה קשה היה לשכנע צעירים לבוא וללמוד את מלאכת החקלאות או שירצו להתיישב בחווה ולעבד את אדמותיה.
בעת הקמת המוסד בשנת 1895 קדחו בתחומו באר מים לעומק 54 מטר שניתן לה השם באר השלום והשפע, הערבים כינו אותה באר השלום – ביר סלאם,לצורך שאיבת המים הותקנה משאבה והמים הוזרמו בצינורת במושבה, הגדילו לעשות ובנו בריכת אגירה ובשנת 1895 הוזרמו ממנה מים להשקיית הפרדסים שניטעו באזור בהמשך נחצבה עוד באר שהגבירה את כמויות המים באזור .
הקבוצה הראשונה של היתומים שמנתה כשלושים ילדים מיתומי הטבח הארמני בלבנון הגיעה לחווה בשנת 1907 ומוקמה בצריפים שהוחלפו במבני קבע בהמשך , בשנים 1897-1912  נוספו מבנים בידי מנהל החווה , מתאוס שפון חקלאי מגרמניה  והמוסד החינוכי החל לפעול גם כבית ספר חקלאי והקניית מקצוע לבוגריו, ומאותה עת החליף המקום את שמו לחוות שפון על שם מנהלה הגרמני .
באזור החלו לקום מושבות יהודיות והיזם מאיר דיזינגוף שייצג את אגודת גאולה  ,הצליח לשכנע את השלטונות העותומאניים בשנת 1906-7, כאשר מכרו את הקרקע לשנלר,  למכור לדיזינגוף גם  2000 דונם מחלק החכירה של שנלר בשנת 1882  ,הקנייה הייתה בוואדי למון בשם הערבי שהיה בעבר למקום, מאיר דיזינגוף רכש את השטח לצורך הקמת הישוב באר יעקב,  פעולה זאת יצרה מתח בין החווה הגרמנית למושבה שהוקמה בשנת 1906 לצורך הקמת הישוב באר יעקב.
בשנת 1907 הונחה אבן הפינה לישוב באר יעקב ,האנשים שהתיישבו בבאר יעקב היו אנשי העלייה שהתכנסו ביפו לכנס הייסוד שבו הועברה החלטה כי כול מתיישב ירכוש חלקות של 50-100 דונם בכספם האישי, חלק מהמתיישבים החדשים היו אנשי עלייה ממוצא קווקזי ולהם ניתנה הזכות לרכוש מחצית מהשטח כיוון שבארץ מוצאם הם כבר היו בעלי רקע חקלאי.
שאר חלקי האדמה בוואדי למון נמכרו לאנשי העלייה היהודית מארצות אירופה השונות ואפילו מדרום אמריקה ומאסיה מפרס, חלק מהמתיישבים החדשים אף עלו שנים קודם לכן לישראל וצברו ניסיון בעבודת החקלאות בעת שעבדו במושבות שהוקמו בארץ, חלקם של המתיישבים הגיעו עם משפחות וילדים.
את שמה באר יעקוב קבל הישוב משמו של הרב יעקב יצחקי מעולי העדה הקווקזית לבאר יעקוב, שרכש 200 דונם והייה אחד ממייסדי המושבה.
בחזרה לענייננו חוות שפון
בשנת 1907 גם הגיע בנו של שנלר לודוויג לאחר שאסף 30 יתומים בלבנון מהטבח של הארמנים בממלכה העותמאנית ופתחו את בית היתומים לילדי ערביים ומנהל החחוה שפון מונה גם כמנהל בית היתומים על מנת ולהניק להם מקצועות לפרנסה לחיים ובעיקר להיות איכרים יצרניים כדוגמת האיכרים בגרמניה.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה נקראו מדריכי ועובדי החווה להתגייס לצבא הגרמני ןלכן ננטשה החווה והילדים פוזרו ברחבי המדינה, בתחילה התיישבו במקום יועצים גרמניים של הצבא העותמאני ולאחר מכן אנשי צבא וכוחות תורכים עותמאניים,במושבה באר יעקוב הסמוכה שימשה כמפקדה לצבא העותמאני ,שפון המשיך להתגורר בחווה בתחילת המלחמה אך ברח לגרמניה בהמשך מפחד שייפול בשבי הבריטי .
הגנרל אלנבי כאשר כבש את אזור רמלה העביר את מפקדתו לחוות שפון , הוא התגורר במבנה בן שתי הקומות אשר שימש את בית הספר בחווה, במפקדה זאת התחיל לתכנן את המשך הלחימה,מפקדה זאת שימשה אותו עד שנת 1918 , חייליו שוכנו באוהלים מסביב וחלק מהסגל שלו שוכן ביתרת המבנים כולל הצריפים .
בהקשר היהודי אירח הגנרל אלנבי את מי שיועד להיות הנשיא הראשון של מדינת היהודים וממנהיגי הישוב היהודי בארץ פרופסור חיים ויצמן ,בפגישה זאת ביקש ודרש את הארץ להקמת מולדת ובית לאומי ליהודים וקבלת הרכוש הגרמני הנטוש והעברתו לידים יהודיות חלק מהתירוץ היה יישוב החיילים היהודים שבצבאו בישראל, אך תשובתו הדיפלומטית של גנרל אלנבי כללה את התשובה שהוא חייל לוחם ואת הפוליטיקה הוא משאיר למדינאים בלונדון ושזאת הכתובת לדרישתו.
תודה לשלום ונונו בעבור הצפייה בסרטו.

סרטונים

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.