התחבר
מושבת כנרת וסיפוריה
סיפוריו של החלוץ משה אינגברמן מחוות כנרת
פקידי חברת יק"א של הברון רוטשילד ,רכשה בשנת 1908,חלקה צמודה לשטח חוות כנרת זאת לאחר שסירבה לרכוש את שטח חוות כנרת ,בשנת 1904 בידי שליחה , האגרונום חיים קלווארסקי ,שמצא ורכש את אדמות דלייאקה, בחלק הדרום מערבי של הכנרת, על השטח החדש שרכשה, החליטה יקא של הברון רוטשילד להקים מושבה.
חברת יק"א חלקה את השטח בתחילה ,בין שמונת איכרים שהיו הראשונים שקבלו חלקות במושבה כנרת ,באיכרים היה חברו דוד רובין – יזרעאלי מתקופת השמירה בסגרה בתקופת הקמת השומר של אלכסנדר זייד,כמנהל העבודה של המושבה, מונה דוד רובין מהקומונה במושבה סגרה , דוד רובין נבחר לתפקידו בידי מניה שוחט.
בשנתו השנייה של משה בחוות כנרת ,הצטרף לאיכרי מושבת כנרת חברו מתקופת לימודי הסתתות בבצלאל,נחום לוין הלוי, התיישבותם של חבריו הדליקה אצל משה את הרצון להתחתן ולהתאכר – להיות איכר בכנרת.
אלא שבשנת 1913 יצא קצפו של אחד מהאנשים המתנגדים לפעולת יק"א שהמושבות שהקימו נקראו בידו מושבות האריסים וכך תיאוריו למושבה כינרת בשנת 1913: שמונה בתים בנתה יק"א למתיישבים החדשים בעת ביקורו שבע דירות מאוכלסות ,אחת החצרות הייתה שוממה.
בשאר שבעת החצרות התגוררו משפחות המתיישבים , מתוך שבעת המתיישבים במשך חמש שנות ההתיישבות התחלפו שש משפחות מהמייסדים הראשונים,לכול חצר יש מאה חמישים דונם המעובדים בחריש של מחרשה בסגנון אירופאי,ליתרת שטחם שבין הטרסות למדרונות ההרים נאלצים המתיישבים לעבדם במחרשות מסורתיות ערביות, דבר הדורש מיומנות של עבודה בשטה הערבית המסורתית החסרה למתיישבים המייסדים.
שטח האדמה המעובדת מכניס כאלף מאתיים פראנקים מתוך זה על האיכר להפריש את דמי ההלוואה לביתו ולאדמתו ליק"א ,לרכישת זרעים לעונת החריש והזריעה החדשים, לכלכלת הבית ,אוכל לחיות העבודה והבית ולבסוף האיכר הנו עני ורש יותר משיצא לדרכו .
קשיי הפרנסה והעבודה הקשה מצאת החמה עד צאת הנשמה יצרו ויכוחים ומריבות בין האיכרים במושבה ,למרות שהיה במושבה וועד נבחר מיד הוקם כנגדו אופוזיציה,כיוון שהשטח היה שייך ליק"א היא החליפה את האיכרים לעתים מזומנות ולא אפשרה לאיכרים אפילו לכסות את חובם שלא לדבר על הכנסות לעבודתם הקשה.
חוק דרקוני נוסף היה ליק"א ,שבכול שנה חייב האיכר לשלם את כול חובו עד הפרוטה האחרונה ,אי לכך מכרו האיכרים את כול יבולם על מנת לשלם את חובם בכדי למנוע את סילוקם מהאדמה וכך חוזר חלילה הולך האיכר ורוכש את גרגרי הזריעה לפעמים במחיר גבוה כיוון שהוא לוקח את הכסף לרכישתם בהקפה ואינו משלם מכספו שאין לו וכך מתעשרים הסוחרים והספסרים וגבו של האיכר התיישב נשבר לו מעבודתו הקשה.
בשנת 1913 ,הוקם במושבת כנרת, מכון שאיבת המים ששימש להשקיה חלקות חקלאיות, במושבה ובחצר כנרת , כאשר בתקופת מלחמת העולם הראשונה ,גידולי החקלאות צלעו מעט ,האיכרים תושבי המושבה ,התפרנסו בעיקר מהובלות סחורות לתחנת הרכבת בצמח וממנה לערים טבריה וצפת והמושבות באזור, זמן הנסיעה בעגלה מכנרת לסגרה היה קרוב לשבע שעות .
הגדילה יק"א והקימה משאבה לשאיבת מים וצנרת למשקי האיכרים והיא מוכרת את המים הדרושים למחייה והשקיית השדות במחיר היוצר חור בכיסו של האיכר,חלק מהמתיישבים החליטו להקים עדרי בשר וחלב כי הם הוציאו את ההדרים לרעות בשיפולי ההרים ועליהם ובכך חסכו חלק מהמזון לבהמות ,אלא שבחורף נמנעה הרעייה בשדות והוצאות המזון המשיכו לחרוך את כיסם הדל.
בשנת 1912 החלו נטיעות הפרדסים בידי האיכרים של המושבה, בשטח שהיה על שפת הכנרת בהמשך הכשרת השטח החקלאי בידי יק"א,במקום שהאגם שלח לשונות לכוון היבשה, במקום אף הוקמה חוות ניסיונות לגידול ירקות, באזור חוף שלדג של היום,לאחר שנים נדדה החלקת הניסיונות לאזור ביתיניה.
בהמשך החלו האיכרים לעבור לענף הפרדסנות וכיוון שהיו עצמאיים בפרדסנות הם מצאו לעצמם דרכים להתגבר על ההשקיה בהשתמשם במימי עין פורייה ובשימוש במימי הגשמים החליט מי שהחליט מפקידי הברון כי כדאי לגדל מילונים ולמכרם במחיר ניכר באירופה, הרעיון חלחל לאיכרים בשכנוע של הפקידים ,רק חסרון עיקרי אחד היה לגידול לאחר שנזרעו הזרעים ,בחלקות שעובדו לצורך חלקות המלונים,נתברר שלא טרחו אנשי הברון להקים קווי מים להשקייתם של חלקות המלונים והיבול קמל ויבש וכך ירדו לטמיון עוד כספם המדולדל של האיכרים.
בשנת 1917 בעת מלחמת העולם הראשונה עורך השלטון העותמאני ,באמצעות חייליו חיפושים לקשר עם ארגון נילי ובמיוחד חיפוש אחר יוסף לישינסקי שנתפס לבסוף במושבה מטולה,בהמשך החליטו השלטונות העותמאניים לגרש את תושביה היהודים של יפו , מאות מן המגורשים הגיעו למושבה כנרת ולחווה וטופלו במזון ולינה עד יעבור זעם.
בשנת 1926 החליטה יק"א לאחר שבחנה את טענות איכרי המושבה כנרת, כי יש להרחיב ולהגדיל את מספר תושביה בעוד שש חלקות ואת אדמתם החקלאית תמסור להם מאדמות אום ג'וני שנרכשו על ידה בשנה הקודמת .
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.