התחבר

סיפורו של הבית היווני
סיפורם של הארמנים היונים במוצא תחתית מתחיל עוד לפני בואה של מושבת מוצא היהודית,בעת שהיווני בנה את ביתו,  ביתם של האחים ניקולא שכן בשיפולי הכפר הערבי קולוניה בסמיכות לחאן הראשוני שלימים היה בית ילין את פרנסתם בנו על תושבי הכפר קולוניה ועין כרם של היום ועוברי אורח בדרכם לירושלים במכירת גזוז וקפה ומהצבא התורכי באזור עד מלחמת העולם הראשונה .

חלק מאדמותיו רכש שמואל ברוזה בעת שהגיע למוצא בשנת 1903,לאחר מותו של הארמני לפני מלחמת העולם הראשונה , עסקיהם של הארמנים חבקו גם את שכניהם החדשים היהודים והם ניסו לחיות בשלום עם שני העולמות, בעת המאורעות בשנת 1929 שהמניע שלהם מעבר להטפות המופתי הייתה מציאת גופת הרועה הערבי בסמוך לביתם, בעת ההיא הופעל עליהם לחץ מתושבי קולוניה שיעידו כי את מותו מצא הרועה מידי המתיישבים היהודים החדשים.

במיוחד כוונו את הלחץ ליוונים שיעידו כי הוא ראה ירי מהטנדר של ברוזה שגרם למותו של הרועה,בחצי פה הם אכן אישרו את הגרסה השקרית,בעייה נוספת נוצרה לאחים ניקולס בעת מלחמת השחרור בעיקר בחודש אפריל 1948 בעת שביתם והפונדק היו בטווח התותחים וירי הנשק של הצדדים הלוחמים היהודים והערבים, ניקולס הסתגר בפונדק ונפטר מהלחץ במיטתו .

בעת שהגיעו האחים ניקולס לחלקתם בנו בנוסף לביתם ליד מעין עין תחתה – עין גיזר
פונדק מאבן ששרידיו הלבנים עדיין ניצבים מעל גשר מוצא , בפונדק ישבו זקני הכפר, צעירי הכפר ועוברי אורח על כוס קפה מהבילה והעבירו את זמנם,בנוסף עסקו האחים במיוחד במכירת פחי בנזין וסולר לתצרוכת שכניהם להפעלת העששיות וצרכים נוספים.

לאחר מותם עבר רכושם לידי הכנסייה האורתודוקסית היוונית שהם נמנו על מאמיניה  , הפונדק נשאר בשיממונו אך הבית נמכר לפני שנים רבות למשפחת קופר.

סיפור מתחם בית השייח בקולוניה – מוצא תחתית
מראה מיולי 2011
בית השייח ממוקם כמאה חמישים מטר בקו אווירי באפיק נחל ארזה מעל לביתו והחאן של דוד ילין , מספר דרכים להגעה ומהר לפני סלילת המעבר החדש עוקף סיבוב מוצא שהמתחם נמצא במסלולו להקמת עמודי הבטון שיתמכו בכביש העילי שיעבור מעליו.

דרך אחת לעקוף את החצר האחורית של בית ילין לעלות בין הטרסות והמדרגות הליכה של דקות ספורות ואתם במתחם.
דרך שנייה להגעה , חונים בתחילת השביל השני שמעל לשביל המוליך למעיין מוצא בירידה מכביש מספר אחד ימינה לפי השילוט לבית דוד ילין , מתחילים ללכת בשביל כשלוש מאות מטר,מגיעים לפיצול שבילים ,השמאלי מוליך לבית סומך ,ממשיכים ימינה עד הפיצול הבא השמאלי מוליך למנסרה של שחמון סומך , פונים ימינה וחוצים את אפיק הנחל מתחיל שביל עליה לכוון מבשרת ירושלים – קולוניה העתיקה ( דרך שואבות המים) .

בתחילת השביל העולה, פונים ימינה מיד לאחר חציית הערוץ ורואים שלט התלוי על גדר המציין כי במקום נערכות חפירות הצלה ארכיאולוגיות בתווי הכביש החדש, סימן נוסף רצועות פלסטיק בצבעים אדום לסימון הנתיב וכחול לסימון מיקום עמודי הכביש העילי המוצמדים לעמודים וענפים המסמנים את התוואי החדש, בשביל הזה ממשיכים כשלוש מאות מטר ומגיעים למתחם.

לרכב חוזרים באותה הדרך .
הקדמה
לאחר מלחמת העצמאות בשנת 1948 ,נחרבו הבתים בכפר הערבי קולוניה ,רק בהתקפה על כיבושו בידי גדוד מספר אחד של הפלמח נהרסו כחמישים בתים, בתים נוספים הוחרבו בעת ההקמה של הישוב מבשרת ירושלים שהוקמה על חורבות בתי הכפר, בתים נוספים כמו כול בתי מתחם מגורי השייך שגגם נהרס בשנים האחרונות בפעילות צמודה של משטרת ישראל והקק"ל למניעת היאחזות של גורמים שלילים במבנים.

למעשה הבית היחידי שנותר בשלמותו מהכפר הערבי קולוניה, נקרא בית שחדה , שופץ ומשמש גם כיום למגורים בהשכרה ,מיקומו במתחם קופר ליד בית ילין , עוד קיימים ברחבי המדרון בעיקר של מבשרת ירושלים בחלק המערבי של נחל ארזה ומעט במדרונות הקסטל שרידי מבנים ששימשו כבתי מגורים ולחקלאות ,קיימות גם מערות קבורה ששימשו גם למגורים אפילו את חלק מתושבי מוצא בתחילת דרכם .

במתחם גר דודנו של השייח חג אמין אל חוסין ששימש כמוכתר הכפר קולוניה,  השייח השתמש במתחם כבית קיץ , שלושה בתים עיקריים במתחם הכולל גם גינה ובוסתן פירות וחצר הגובלת למתחם קופר מתחתיו , עוד במתחם חורשת עצי ברוש ואורן ועץ זית ענק ועתיק הצמוד למבנה המרכזי,מסביב שרידי טרסות חקלאיות משוחות שיחי צבר .

בעת הביקור ניתן לראות חלונות קשתיים , מפתחים קשתיים,חצרות פנימיות, גומחות במבנה השלישי בקיר החיצוני ששימשו כשובכים ליונים,באר מים,חצרות פנימיות , שרידי חדרים מרווחים , פשוט עושר ניבט משרידי המתחם תרתי משמע,הקירות הפנימיים משוחים בטיח לבן וחלקם אף צבוע בכחול.

פרידה מבית ההבראה ארזה יולי 2011
העץ של הרצל
הרצל ביקר בישראל ביקור חד פעמי בשנת 1898  , התכלית לביקורו הייתה רצונו להיפגש עם קיסר גרמניה וילהלם השני שהיה בדרכו לביקור בישראל בעת שערך טיול גדול ברחבי הממלכה העותמאנית ,בפגישה זאת קווה לבקש אפשרות שידבר עם ידידו הסולטאן התורכי על מנת שיאפשר עלייה גדולה יותר של יהודים לארץ ישראל,התרשמותו של הרצל לאחר שפגש אותו בקושטא, בפעם הראשונה כי ניתן בעוד מאמץ נוסף לשכנעו ,להכליל את מדינת היהודים לכשתקום תחת חסות הממלכה הגרמנית .

מובן שההיסטוריה מוכיחה כי בעת שנפגשו לכאורה באקראי בפעם השנייה בישראל בעת שראה אותו חולף על סוסו בבית הספר החקלאי מקווה ישראל ובמפגש הנוסף בירושלים לא עלה בידו של הרצל לשכנע את הקיסר הגרמני לפעול למענו אצל הסולטאן, הבעיה שהקיסר הבין ,הייתה התנגדות המוסלמים לרצונו של הרצל ולכן לא רצה הקיסר הגרמני לצדד בזכות צד אחד לנושא .

לאחר פגישתו עם הקיסר החליט הרצל כי ברצונו לבקר במושבה של איכרים יהודית חדשה
הוא נענה להזמנתו של ברוזה וירד מירושלים לבקר במשקו של ברוזה, את רשמיו הוא כתב לאחר הביקור.
בעת שביקר במשקו של ברוזה החליט לנטוע עץ בשנת 1898  , אי לכך עלו רגלית מבייתו של ברוזה הרצל וארבעת המלווים ,  עד למרומי החלקה של ברוזה , שהייתה במיקום של בית הארחה שהוקם לאחר מכן  ארזה , בנקודת הנטיעה ליד חלקתם ,שהייתה סמוכה עמדה משפחת כהן ושני ילדיה אמוץ ועזריה לקבל את פניו .

הרצל נטע את העץ הברוש ולא הארז על פי האגדות, כסמל שירבו שורשי העץ וישתרשו באדמה כשם שישתרשו באדמת ארץ ישראל שאר המתיישבים בעלייה לישראל, הרצל נשאר בקשר מכתבים עם ברוזה בכדי לדעת את גורלו של העץ .
סביב העץ החלה נטיעה בידי תלמידי בתי הספר היהודים בירושלים בשנת 1913 כאשר הגיעו רגלית תלמידים מירושלים בטו בשבט לטקס נטיעת העצים ,אל נקודת נטיעת העץ זרמו מבקרים רבים לאורך התקופה, עץ הברוש נגדע בשנת 1915 , הסברות למבצעים נחלקות לשתים , אנשי הכפר הערבי קולוניה או חיילי הצבא התורכי שהקימו קו הגנה באזור נגד צבאו של אלנבי בדרכו לכיבוש הארץ.

את עץ הברוש שנכרת סחבו שני תלמידי האקדמיה לאומנות בצלאל , ושם הכריז מנהל האקדמיה בוריס שץ שמממנו יכינו בבוא העת את מוט הדגל למדינת היהודים לכשתקום, במהלך השנים הלך לאיבוד העץ וגם לסיפור גרסאות שונות.
את גדע העץ עטפו במסגרת זכוכית מעין אקווריום הפוך, אך היא נפגעה ולכן יצרו קופסא חדשה עם זכוכית מוגנת בסורגים, מסביב לגדע הוקמה גינה שנקראה גינת הרצל.
בשנת 1920 ניטעים מסביב לגדע עצים בחלקה שנקראה חלקת נשיאי המדינה, בתחילה ניטעו ששה עצים ובהם העץ שנטע סיר הרברט סמואל, שנתמנה באותם ימים  להיות הנציב הבריטי הראשון בארץ ישראל, כגודל התקוות אשר בנו על מינוי זה , הצמרת היהודית בישראל כך טפחה גודלה של האכזבה בפניהם.

ספור עצי הארז וחלקת הנשיאים
לאחר מלחמת השחרור כאשר נבחר נשיא המדינה השני יצחק בן צבי נקבע מנהג שכול נשיא נוטע עץ בחלקת הרצל – חלקת נשיאי המדינה ואפילו בנו של הנשיא נבון ארז נבון נטע עץ ליד , נוהג זה הפסיק לדעתי אחרי כהונת נבון וכיום כדאי להצטייד במטפחת אף לקינוח הדמעות בעת שמתבוננים בשלטים הדהויים ובחלקה המוזנחת.

תכונות פילטר לוח

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.