התחבר

לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

העיר הרומאית ניקופוליס (בית השלום) .
תודה לזקני קבוץ נחשון ,יש הטוענים כי סממני ההתיישבות הראשונה במקום היא מהתקופה הכלכותית,על פי המסורת והאמונה הנוצרים ,באמאוס נפגשו שלושה ימים לאחר הצליבה (ההמרה) ישו ושני תלמידיו בביתו של קליאפוס ומכן קדושתה לנצרות.

מסורת נוצרית נוספת קשורה לאמאוס, בזכות האמונה שישו בתקופת שהייתו באמאוס ,טבל או שתה ממימיו של אחד המעיינות,מעיין זה קודש בזכות האמונה ושימש כמקום לעלייה לרגל של מאמינים נוצריים,לטבילה במעיין על מנת להתרפא ממחלתם.

אלא שהאמונה בכוחו של המעיין בסגולות הריפוי ,לא מצאו חן בעיניו של השליט הרומאי הכופר יוליאנוס ,ולכן ציווה לסתום את המעיין.

תקופת השלטון היווני באמאוס
באזור העיר אמאוס ,התחוללו קרבות גדולים ,בין אנשי המרד היהודים וכוחות הצבא היווני בחלקם של הקרבות הכוח היווני נחל תבוסות בדרכו לכיבוש ירושלים.

האגדות העבריות מספרות ,כי באחד מהקרבות בעת שכוחו של יהודה המכבי חנה בישוב מצפה, הוא הפיץ שמועה שהוא חונה במצפה וכאשר הכוח היווני (סלווקי) בראשות מפקדו גורגיאש , שהיה נחוש לחסל את יהודה ,כאשר הגיעו שמועות הכזב לגורגיאש,יצא ממחנהו בעיר אמאוס ,לכוון הישוב מצפה בהרים,על מנת להכות את יהודה וצבאו, אלא שיהודה המכבי ,חמק בלילה שקדם להתקפה על הישוב מצפה, עקף את הכוח היווני ושרף את מפקדת המחנה היווני שליד אמאוס,בראותם שכך מיהרו החיילים היוונים לנוס.

שנים מעטות לאחר הקרב שבו הובס הכוח היווני,עמד המצביא הסלווקי נאכחידס וביצר את העיר אמאוס ,יש הטוענים כי הביצורים הוקמו בחלקו הדרומי של תל עקד,כיוון ששלט בתצפית על האזור,לימים נערכו חפירות ארכאולוגיות ונתגלו חורבות הביצורים ומטבעות מאותה תקופה.

תקופת השלטון הרומאי באמאוס
בתקופה זאת של שלטון הכובש הרומאי ,נקבעה אמאוס כעיר פלך רומאית,שבה הוצב בשנת 71 לספירה ,כוח של בן 800 חיילים וותיקים ,ששוחררו מהליגיון החמישי הרומאי,לאחר הקרבות בתקופת ומרד בר כוכבא ,חיילים משוחררים אלו ,נשלחו להתיישב בידי השליט הרומאי אספאסינוס,כוח רומאי (מאנשי מקדוניה),חלק מתפקידם היה למנוע ולתפוס פליטי מלחמה יהודים לאחר הקרב.

ויכוח גדול נערך בין המלומדים העתיקים במאה הרביעית, אייזביוס שהיה איש דת נוצרי ידוע והירונימוס מתרגם התנ"ך,לגבי המרחק של אמאוס מירושלים ,מידת המרחק הייתה המילה "שטדיס" ,כאשר הויכוח האם המרחק היה 60 שטדיס או 160 שטדיס , ובכן מדוע החשיבות למרחק ,כיוון שהמצביא אספאסינוס ואף טיטוס ,שהציב בעיר כוח של 800 חיילים משוחררים להגנת הדרך לירושלים, ובעת הצורך לניודם לצרכי לחימה , סוגיה זאת עוררה את הוויכוח .

שמה של העיר אמאוס ,הוסב באותה תקופה לשם חמתא (חמת) ,משום נטייתם של הרומאים, לקרוא לנקודה של מים חמים ,כמו במעיינות אמאוס (ראו את שרידי בית המרחץ הרומאי באמאוס) יש תיאורים עתיקים של העיר, כנווה עם צמחיה ,עיר שוקקת עם שווקים כמו שוק בעלי החיים לידה, בספרי החשמונאים ,מוזכרת העיר אמאוס כעיר מבוצרת שחומותיה עבות וחזקות ויש אף סיפורים של יהודים שעברו בעיר וטבלו בבית המרחץ בדרכם לשפלת החוף .

במאה השלישית עלתה חשיבותה של אמאוס,במעמדה הרוחני והדתי והיא זכתה למעמד עיר, ולכן מונה הגמון לעיר בעלת החשיבות לנוצרים, תפקידו של ההגמון היה להיות האיש הרוחני והדתי ולהגביר ולהשריש את תורת הנצרות בין היהודים שהובסו במרד,בין הממצאים שנתגלו בחפירות מאותה תקופה ,שחלקם מוצגים במוזיאון מנזר אמאוס ,ניתן לראות מצבות של קברי חיילים רומאים, מהלגיון החמישי שעליהן חקוקים שמותיהם.

הרומאים שחידשו את היישוב ,גם בזכות מעיינות המים בסביבה שהקלו על ההתיישבות בה, ומאז היא נקראה ניקופוליס שמשמעותו עיר הניצחון.

תקופת השלטון הביזנטי באמאוס
בתקופת השלטון הביזנטי ,הפכה העיר לעיר בעלת חשיבות דתית משום שעל פי האמונה הנוצרית, בנקודה זאת נפגשו ישו ושנים מתלמידיו לאחר צליבתו,הכנסיות הביזנטיות שאת שרידיהן נבקר, נבנו במאה השישית,אלא שבעת פלישת הפרסים לארץ ישראל ולאחריהם השלטון הערבי מוסלמי,במאות השישית והשביעית נהרסה העיר והכנסיות.

תקופת השלטון המוסלמי באמאוס
במחצית המאה השביעית, בתקופת כיבושה של ארץ ישראל מידי הביזנטים,חנה הצבא המוסלמי באזור אמאוס,בעת שהייתם באזור העיר ,פרצה מגפה שקבלה את השם "המגפה של אמאוס", מגפה זאת עשתה שמות בצבא המוסלמי וגרמה למותם של למעלה מעשרים וחמישה אלף חיילים מוסלמים,כתוצאה מכך נסוגו החיילים המוסלמים והקימו את העיר רמלה כבירתם בארץ ישראל.

על פי המסורת המוסלמית ,המגפה החלה משימוש במים של באר טהאון (בריכת המגפה)שמיקומה כיום מעבר לכביש שמוליך לאמאוס,בעבר על פי תיאורי הארכיאולוגים שהשתלשלו לקרקעית הבאר ,הבחינו בקשתות בנויות כתקרת הבאר, מקרקעית הבאר הבחינו גם בתעלת איסוף המים ותעלת הולכה לנקודה נוספת, יש הטוענים כי באר טהאון שימשה כבאר ראשית, שאליה הועלו המים וממנה חולקו לבארות משנה.

על פי האגדות היהודיות ,שהיו שגורות גם בפי הפלאחים המוסלמים ,האגדות מספרות כי הראשונים שחלו בתחילה במגפה ,הם היהודים שגרו בעיר אמאוס ולכן נמלטו שרידי היהודים מן העיר,כאשר חזרו הנמלטים היהודים לעיר וחזרו לשתות שוב ממימי באר טהאון חזרה המגיפה והכתה בהם,אחד מכוהני הדת היהודית, פנה בתפילה אל האלוהים ושאל מדוע אלוהים מכה את מאמיניו.

על פי האגדה בעקבות התפילה לאלוהים, החליט אלוהים להחזירם לחיים ,לאחר שחזרו היהודים המתים לחיים, החלו על פי האגדה הפלאחים באזור ,החלו לקרוא ליהודים בני האל מוות (וואלד את מיטה) , כלומר האנשים שאינם מתים או שאי אפשר להורגם.

העיר אמאוס ננטשה בהדרגה בעקבות המגפה,מעיינות המים בעיר וסביבתה ננטשו גם כן, חלקם נסתמו או בידי אדם ,או כתוצאה מחוסר השימוש בהם והעדר תחזוקה,יש הטוענים כי סדרת רעידות אדמה באזור באותה העת הייתה הסיבה הנוספת לנטישה.

תקופת שלטון הצלבנים באמאוס
בעת השלטון הצלבני בארץ ישראל ,חזרה הנצרות לעיר ,בעת שהייתם של הצלבנים באמאוס הם שיקמו את הכנסיות ,אך כשנפל שלטונם בארץ ישראל בעת הכיבוש הערבי ננטשה העיר ולאחר מכן החריבו כוחותיו של סאלח אדין, את הכנסיות ואת בתי התושבים ,והעיר ננטשה סופית על מקורות המים שלה.

תקופת השלטון העותמאני באמאוס
למעשה ,רק כשהחלה תקופת הצליינות הנוצרית והיהודית למקומות הקדושים בירושלים, בתקופת השלטון העותומאני במאה השמונה עשר והתשע עשר ,החל שוב הצורך למקום מנוחה ושהיית לילה לצליינים בדרכם, חזר המקום לתפוס את מקומו כתחנה בדרך לירושלים.

סיפורים רבים מספרים הצליינים היהודים ,שנעו בשיירות על ציר הדרך מיפו לירושלים שבראשם עמדו מורי דרך ערביים,על כנופיות השודדים שארבו לשיירות באזור העיר אמאוס כנופיות אלו ,לא בחלו לפגוע באנשי השיירות בעת שבאו לשדוד אותם,מן העדויות נתברר כי השודדים מיהרו להניף את הסכינים ולפגוע בצליינים כאשר לא היו מרוצים מגובה השלל.

העיר אמאוס בתקופה העותמאנית
בתקופה העותמאנית הוקמו כשבע עשר מצידיות ,לשמירה על הדרך לירושלים מפני כנופיות השודדים הערביים,מיצדית לטרון, נבנתה בידי סוראיה פאשה מושל ירושלים באותה תקופה בהוראת הסולטאן עבדול חמיט השני הייתה אחת מ- 17 המצדיות ומגדלי השמירה ,לאורך הדרך המובילה מיפו לירושלים,המצדיות ומגדלי השמירה  סיפקו מקומות לינה ואורוות לסוסים לחיילים של חיל הפרשים העותמאניים ולחיילים השומרים .

בפועל מתוך שבע עשר המצדיות שהוקמו לאורך הדרך ,נותרו ארבעה מהמצדיות השאר נהרסו ,המצד הראשון כיום תחנת המשטרה במחנה יהודה בירושלים,המצד השני הינו שער הגיא (מצדית חורבת חרסיס),המצד השלישי בלטרון והמצד הרביעי ,נמצא בבית דגן והינו חלק ממוסך ממש ליד המכון המטולוגי.

מצדיות אלו מעבר להיותם בסיסים צבאיים ,היוו נקודות תצפית לעיני השומרים העותומאניים, בעת שצפו בשיירות ובהולכי הרגל המגיעים מהשפלה , תצפית זאת סיפקה אפשרות להבחין מבעוד מועד התקפת כנופיות ,על הבאים ולהגיש להם עזרה והגנה בעת ההתקפה .

יחידת פרשי באשי בוזוק
אלא שבפועל הכוח הצבאי שהוצב במצדיות ,כלל את יחידת פרשי באשי בוזוק , האגדות מתארות את יחידת הפרשים העותמאניים ,שכונו "יחידת פרשי באשי בוזוק " ,בכינוי העברי " חלולי הראש" , בתרגום השם מתורכית "חסרי ההנהגה , האגדה מספרת את מנהגם היומי של יחידת פרשי באשי בוזוק לערוך מסע יומי הלוך וחזור ,על מנת להיראות ולראות לשודדי הדרכים ,מנהג שהמשיך עד מלחמת העולם הראשונה .

חיילי באשי בוזוק , נמנו על כוחות שאינם כוחות סדירים של הצבא העותמאני , אלא מליציות שכירי חרב ,שגויסו מכול רחבי הממלכה העותמאנית,יש הטוענים כי חלק גדול מהם הגיע משבטי מדינת אפגניסטן של היום, חיילים אלו לא קיבלו את משכורתם מהשלטונות והתפרנסו מעושק וגזל, ומהמוסד הידוע התורכי בקשיש ,בנקודות שהוצבו ברחבי הממלכה .
כיוון שחיילים אלו היו שכירי חרב אכזריים ,בגיבוי אדוניהם העותמאניים שמשלו בעזרתם על השטחים העצומים בממלכתם , והניחו להם להתפרנס משללם ,שכלל לקיחת דמי מעבר בדרך לירושלים (מעין תחנות מכס) .

תקופת סוף השלטון העותמאני באמאוס
לקראת סוף המאה התשע עשר ,יזמה הנזירה מרים באווארדי שמקום מושבה הייתה בבית לחם, בעקבות חזיון שעברה במפגש עם ישו,החליטה לרכוש את מתחם ואדמות שרידי העיר אמאוס, את הכסף לרכישה קבלה מהמסדר הכרמליתי שהיא נמנתה על מאמיניו,בנוסף להתיישבות וחידוש בניית המנזר באמאוס של הנוצרים,החלו חפירות ארכיאולוגיות שנמשכו עד מחצית המאה העשרים ומעט עד ימינו אנו.

החפירות הארכיאולוגיות הראשונות שהחלו בשנת 1873 ,אשר בהם נתגלו שרידי מצודה קדומה שעליה הוקמו במאה השישית  הכנסיות הביזנטיות ,אלא שבין שרידי המצודה נתגלו גם על פי האמונה הנוצרית , שרידי ביתו של קליאופוס ,שהיה אחד מתלמידיו הקרובים של ישו , שאיתו נפגש לאחר צליבתו (ההמרה) באמאוס.

בחפירות הארכיאולוגיות ,שנערכו בשרידי העיר הישנה אמאוס ההרוסה,נתגלו שתי כנסיות ביזנטיות שכללו קירות מבנים,רצפות פסיפס מפוארות,מקווה טבילה ורחצה,ושרידי הכנסייה שנבנתה בתקופה הצלבנית.

חלק מהממצאים שנתגלו הם מפעל המים שכלל מנהרות ותעלות ,בשטח שבין גבעת הזיתים לבין מתחם אמאוס ,שאין מספיק מידע לכמות המעיינות שנבעו בה ובזכותם יצא שמה של העיר למרחוק.

עוד נמצאה אמות מים ,שהעבירו מים מעין חילו הנמצאת בתחום מנזר השתקנים,אמת מים מבאר א טינה ואמה ממעיין אל עקד ,שנימצא בראש עמק המעיינות בפארק איילון (קנדה) לאחר שנתגלו האמות , מבינים כיום, כי האמה העליונה מבין השתיים ,הוליכה מים לאמאוס במאות השלישית והרביעית ,קיימים גם סימנים של שרידי מוביל מים מהתקופה הערבית הקדומה .

כאשר מתבוננים לבית השייח עובייד המאורך,שהאמונה המוסלמית מספרת כי הוא מת בעת המגפה בתקופת השלטון הערבי,מבחינים בכניסת תעלת מים לתוכו ,רק לאחר חפירות ארכאולוגיות לאחר מלחמת ששת הימים נתברר כי המבנה הוא בית מרחץ שלם על חלקיו כולל תקרות מקומרות וחדר אדים שבו השתמשו במים מן המעיינות החמים שבנקודה, ממש ליד בית השלום ,נתגלתה שרידיה של כנסייה ובה בריכת הטבלה מהתקופה הביזנטית שאליה נחשפו תעלות הולכת מים.
אמאוס בתקופת השלטון המנדטורי (בית השלום) 1931-48.

בתקופת מלחמת העולם השנייה,הפך בית השלום שנבנה בשנת 1931,לכלא בריטי – מנדטורי ,בעבור אנשי כמורה בעלי אזרחות של מדינות אויב (צרפת הייתה כזאת)שם הם שהו עד סיור המלחמה וגורשו לאחר מלחמת השחרור בידי הישראלים כדין אזרחי אויב .

בתום מלחמת העצמאות ולאחר חתימת הסכמי וועדת הנשק הישראלית ירדנית, נכנס למבנה כוח משקיפי או"ם ,שישב במבנה בשנים שבין 1948-1967,תפקידם היה לפקח על הסכמי חתימת הנשק בין הישראלים לירדנים,בתום מלחמת ששת הימים פינה כוח משקיפי האו"ם את המבנה והשטח נותר שומם.

הממצאים הארכיאולוגיים,ממוקמים לרגלי הגבעה, שכיום נמצא עליו המבנה הלבן, המכונה בית השלום,שנבנה בשנת 1931 ,בידי נזירי מסדר הלב הקדוש של ישו,שהגיעו כמו אחיהם הכרמליתים בכרמל מצרפת, אלו אנשים צעירים ומשפחות חברי אגודת בני האושר בני צרפת החיות במקום כיום והמתחזקים את האתר הארכיאולוגי ואת המתחם.

בין השנים 1948-67 בעיר אמאוס חיי נזיר נוצרי אחד .

תכונות פילטר לוח

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.