התחבר

כפר תבור בית הספר היסודי הראשון

אטרקציות, ארמונות ומבנים היסטוריים אטרקציות
לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

תודה להדר פרי בעזרה בהכנת המאמר.

בבית הספר הראשון נמצאת כיום הספרייה של הכפר ברחוב המייסדים מספר 1 , הספרייה פתוחה בימי ראשון בשעות 16:00-19:00 ביום שני בשעות 09:00-13:00 ביום שלישי בשעות 16:00-19:00 ביום רביעי סגור, ביום חמישי בשעות 16:00-19:00 , ביום שישי בשעות 10:00-13:00, טלפון 04-6772031 .

כפר תבור הלוא היא מסחה הוקמה בשנת 1901 ,בית הספר הראשון של כפר תבור –מסחה הוקם שנתיים לאחר מכן בשנת 1903 ,בידי ארגון יק"א ,ששילם את משכורות המורים ,עקרונות הלימוד נקבעו על ידי נציג יק"א באותם הימים ,מרגליות קוולסקי שדגל בחינוך אירופאי ,כולל לימוד השפה הצרפתית.

בבית הספר הראשון למדו התלמידים גם את השפה העברית והמבנה שימש גם כבית הכנסת ,מאפיה ,בית הועד ומקום ללימוד למבוגרים ופועלי המושבה בערבים.

המנהל הראשון שניהל שנתיים את בית הספר היה יוסף ויתקין .

לצדו שרתו המורה קומרוב והמורה וחנה בהלול , כיוון שחסרו חומרי לימוד נאלצו המורים לכתוב את מערכי השיעורים ואת חומר הלימוד, יום הלימודים נחלק למסגרת של גילאי הגן, מסגרת של התלמידים בגילאים 6-8 ומסגרת הגדולים בני 8-11.

באופן פורמלי לא הייתה ליוסף ויתקין השכלה פדגוגית , ולכן הלימוד היה חסר במקצועות שונים ולכן העדיף לטייל עם תלמידיו בטבע, כיוון שכפר תבור היה נקודה קטנה שבודדה בימי הגשם והבוץ , חש ויתקין איש העולם הגדול כאסיר בבית סוהר , מחלת הסרטן שממנה סבל גם כן גרמה לו תעוקה ,סבל ושנאה למקום .

בתכלס הדבר היחידי שהחזיק אותו בכפר , היית המשכורת שאפשרה לו דמי מחייה סבירים ,על מנת להביא את הוריו בהמשך לכפר, למרות זאת עבד ויתקין בהוראה עד השעות המאוחרות ולאחר מכן היה שקוע בכתיבה ,ואף התמסר ללימוד פועלי חוות סג'רה , עד שכאבי המחלה גרמו לו לבקש את סיום עבודתו כמורה ומנהל, הניתוחים שעבר בחו"ל ובארץ כשלו נותר ויתקין עם המחלה והכאבים רבים, רק לאחר מות אביו החליט ויתקין לעזוב את כפר תבור.

מחליפו של ויתקין היה אשר ארליך ,שהשכלתו כללה הסמכה לרבנות, לימודי מדעים באוניברסיטה באודסה ,בד בבד פעל בהסתדרות הציונית ברוסיה ,כמו כן נאלץ לשרת בצבא הקיסר הרוסי ,שלאחר מכן החל את עבודתו כמורה בקהילות היהודיות, כאשר החלו הפרעות ברוסיה ,ופרצה מלחמת יפן ורוסיה בשנת 1905 ,ארז את מטלטליו ועלה לארץ ישראל ,החל ללמד בבתי ספר במושבות ,שם הכיר את רעייתו והתחתן עמה.

לאחר זמן מה קיבל אשר ארליך הוראה מיק"א ,להחליף את המורה ויתקין בכפר תבור, המסע מדרום הארץ לכפר תבור היה קשה ולבסוף הגיע למקום ההצבה החדש שלו כמנהל בית הספר.

בראש מעייניו הייתה הפעילות הספורטיבית והטיולים חלקם ארוכים בחיק הטבע , הוא הקדיש חלק מהזמן לפיתוח ולימוד ענף הספורט ,כחישול הגוף לעמידה גם במאבקים עם ערביי האזור, ארליך הפיח בהם את רוח הקרב ואומץ כנגד מכשולים, בעמידתו גם כנגד ערבים חמושים ,ובזאת האדיר את האגדה לאומץ לבו, ארליך נלחם להקנות לנערים את השפה עברית והערבית ולזנוח את הצרפתית שלא התאימה לדעתו למקום.

בנוסף לעבודתו כמורה ,החל בפעילות עם מנהיגי הכפר בנושא הביטחון וההתגוננות כנגד ההתקפות של ערביי האזור על הבתים והיבולים, ארליך פעל נמרצות להביא פועלים ועבודה עברית לכפר תבור ולמושבות בגליל.

פעילותו הביטחונית השניאה את ארליך בכפר תבור ,בפני הכפרים הערביים שבסביבה ולאחר שבריב אחד בשנת 1908 התגלגלו  הדברים להריגת ערבי  ופציעת תושב כפר תבור , בנוסף לדחיקת רגליהם של פועלים ערביים משדות הכפר וסילוק השמירה הערבית,  יצרה מצב שהיישוב התכונן להתנפלות למעשי נקם ושנאה.

אלא שארליך ואנשיו הזעיקו עשרות שומרים ופועלים יהודים להגנת כפר תבור, למקום הוזרם נשק ואנשי הגנה מארגון בר גיורא (השומר בהמשך) ממושבת סג'רה הסמוכה , ולאחר זמן קצר נרגעו הרוחות ובמקום , והכפר החליט להשתמש בהגנה היהודית ולהביא עוד פועלים יהודיים להגדלת העבודה העברית בישוב.

בשנת 1909 קיימו אנשי הארגון החשאי בר גיורא אספה בכפר תבור ,שבה הוחלט להעביר את הפעילות החשאית לפעילות לגלית תחת השם ארגון השומר , כארגון השמירה היהודית , ההגנה והקניית הביטחון לישובים ומושבות יהודיות בארץ ישראל, בישיבה השתתפו אלכסנדר זייד ,ישראל גלעדי, ישראל שוחט ,צבי בקר ועוד.

ההחלטה של אנשי המושבות היהודיות בארץ ישראל להגן על עצמם ורכושם הן באמצעים משלהם ,אך בעיקר להשתמש בשכירים ערביים,צרקסיים,דרוזים,מוגרבים ואפילו חבשים שלצורך שכירתם ומתן שוחד לראשי שבטים ובעלי שררה בין הפלאחים הערביים, השתמשו המתיישבים בכספים שהגיעו מכיסיו של הברון רוטשילד באמצעות קרן פיקא , אלא שבתחילת המאה העשרים העביר הברון את הקרן לקרן חדשה (ישנה) שנקראה פיק"א וכספי השמירה והשוחד הופסקו.

מצד שני חוסר תשלום השוחד והתנאים הקשים של הפלחים הערבים הגבירו את ההתנכלות למושבות היהודיות ,כתוצאה מכך נוצר כורך קיומי להקמת כוח שיוכל לשמור ולהרתיע את הערבים ממעשי שוד אלו.

למרות שבשנת 1909 הפך הארגון בני ברית לאגודת השומר , לא הצטרף ארליך לארגון , פעילות זאת לא נעלמה מראשי יק"א וארליך ומשפחתו נאלצו לעזוב את כפר תבור, נדד לבולגריה להוראה, ושב לארץ ישראל לטבריה שם ניהל בית ספר .

בשנת 1911 גדלה אוכלוסיית הישוב וישוב גדל , לכן הוקם בית הספר החדש השני ,שכלל ארבע כיתות לימוד ומגורי משפחת המנהל, למבנה צורפה בהמשך כיתת גן ,

 

תכונות פילטר לוח

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.