התחבר

ישראל ילדי טהרן סיפורו של דוקטור ישעיהו (שייק ספירו)שפירא

חלוצים וחלוצות בארץ ישראל, ילדי טהרן אורי בר, מידע כללי מרכז מידע חולדה
לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

ישעיהו נולד בעיר קרקוב בשנת 1903,לאביו זאב דב הכהן מראשי התנועה הציונית בעיר קרקוב ובעל בית חרושת לנייר בטרנוב,ולשושנה בת משפחת הוף,אביו של ישעיהו נמלט לרוסיה כאשר הגרמנים נכנסו וכבשו את פולין,כיתר הפליטים הפולנים ,נכלא האב במחנה בסיביר ועבר לסמרקנד באוזבקיסטן, כאשר סטלין בשנת 1941-2החזיר את זכויות האזרח לפליטים בפולניים ברוסיה ,בסמרקנד נפטר אביו של ישעהו שפירא .

בגיל 16 כאשר ישעיהו(שייק) עדיין גר עם הוריו ולמד בגימנסיה בעיר טרנוב,יסד שייק וניהל את תנועת הנוער הציוני בר גיורא,בהמשך לימודיו עבר ללמוד באוניברסיטה בעיר קרקוב פילוסופיה והוסמך כדוקטור בסיום לימודיו,לאחר מכן המשיך את לימודיו המוזיקליים בקונסרבטוריון בעיר לבוב,בעת לימודיו בקרקוב ובלבוב שימש בתפקיד יושב ראש בתנועה הציונית ארלוזורוביה ובהסתדרות הציונית של הסטודנטים בפולין.

בתום לימודיו ,חזר שייק לעיר טרנוב וייסד את אגודת גורדוניה בעיר ולאחריה ברחבי גליציה הקים את  מפלגת האחדות בטרנוב עם חברים ולאחרי ברחבי גליציה,היה חבר בתנועת החלוץ ,משם נשלח כנציג לקונגרס הציוני בשנת 1929,החל לכתוב לעיתונים יהודיים בטרנוב, בקרקוב ובוורשה ומצא זמן להינשא לרעייתו הדסה .

בשנת 1930 עלתה משפחת שפירא לארץ ישראל במסגרת קבוצת גרודוניה א',כאשר התיישבו במושבה חדרה ,שם מצא עבודה בבית הפועלים בחדרה ,בנגינה על כינור להקרנת סרטים אילמים שהוסרטו באולמות, ולאחר מכן היו בין מקימי הקבוץ חולדה , שממנה נשלח בשליחות התנועה לפולין,אסטוניה ובלטביה.

כאשר חזר לארץ ישראל משליחותו,התמסר ישעיהו שפירא לפעילויות חינוך ותרבות בהסתדרות,בועדות הקיבוציות לחינוך,ופעיל בעליית הנוער ,שבה מונה כאחראי לניהול מחנה ילדי טהרן בירושלים ,שהיה בחוות הלימוד של רחל ינאית באזור תלפיות – ארמון הנציב .

בשנות הארבעים עבר לעבוד במרכז לחינוך מוזיקאלי ותרבות של ההסתדרות ושל התנועה הקיבוצית ,ממקום מגוריו בקבוץ חולדה,התמסר להקמת מקהלות זמר בתנועה הקיבוצית וארגן את הוועידה המוזיקאלית הקיבוצית, ובשנת 1944 ארגן את כינוס הארץ ישראלי לשירה עברית בגבעת השלושה, לאחר מכן את כינוס המקהלות הארצי בעמק יזרעאל בקבוץ עין חרוד ובכפר יחזקאל.

בשנת 1942 ערך שפירא את השירון "מזמורים לחייל היהודי " למתנדבי חיילי הבריגאדה היהודית שבו הופיעו שבעים שירים,לאחר מכן ערך את השירון "שירי עבודה ומולדת" שפורסם בשנת 1945,בשירון שכלל 104 עמודים היו מילות השירים והתווים .

בשנת 1946 מונה כסגן מנהל התוכניות ברדיו ירושלים ,שממנו הוקם בהמשך קול ישראל ורשות השידור  לאחר קום המדינה, הצטרף ישעיהו לצוות עובדי קול ישראל(שהחליפה את קול ירושלים) בתקופת המצור על ירושלים שימש כמנהל תחנת השידור הירושלמי קול ירושלים, ובהמשך מונה כמנהל התוכניות בשידורי ישראל ברדיו.

תכונות פילטר לוח

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.