התחבר

ירושלים רחוב הרב קוק 7 בית היתומים האשכנזי

אטרקציות, ארמונות ומבנים היסטוריים, מידע כללי ירושלים רחוב הרב קוק 7
לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

( בית ספרי על שם נחום סוקולוב)
את בית היתומים האשכנזי שנבנה במחצית העלייה ברחוב הרב קוק , בנה עשיר ערבי מוסלמי בשם עבד אל רחמן , מבנה אבן בן קומה אחת , המבנה הוקם בשנת 1880 , בחזית הבית מוקמה גינת הבית שגדר שיחי גפן לענבים הקיפה אותה , מאחוריה לימים הוקמה תחנת אגד בירושלים ,הכניסה לתחנה הייתה מכוון רחוב יפו.
שנתיים לאחר שנבנה נקנה המבנה בידי אגודת היהודים מהעיר פרנקפורט בגרמניה שייעדה אותו להקמת בית היתומים האשכנזיים בירושלים, רכישת המבנה עלתה בעקבות ביקור שנעשה בירושלים כעשר שנים לפני כן בידי פרופסור גרץ , אך הרצון להקים את בית היהודי לילדים אשכנזים ,עורר את חמתם של בני העדה האשכנזית שהתנגדו לרעיון ואף דרשו להכריז על חרם להוגה הרעיון.
השמצות אלו גררו דיון נרחב בכתבות בעיתונות באותה העת ,בין מצדדי הרעיון לבין המתנגדים הקנאים הפרושים , לבסוף הוחלט על הקמת בית היתומים בבית הספר החקלאי מקווה ישראל למרבה המבוכה לא נמצאו יתומים ממוצא אשכנזי ולכן בני המחזור הראשון בבית היתומים היו ארבעה מבני המזרח בני ירושלים .
כאשר נתמנה למנהל בית הספר מקווה ישראל זאב וילהלם הרצברג , חסר רקע חקלאי ושעיקר פרסומו היה כאיש רוח וסופר , התברר כי אינו מתאים לשמש כמנהל לבית הספר מקווה ישראל ולכן נאלץ לפרוש ממשרתו זאת, תחנתו הבאה הייתה לחזור לירושלים עם ארבעת היתומים הספרדיים שהוו את הגרעין הפותח בבית היתומים ברחוב הרב קוק בירושלים שנרכש בשנת 1882 מידי בעליו הערבי .
מעט על זאב וילהלם הרצברג
זאב נולד בפרוסיה למשפחה יהודית מתבוללת, אך לא עזב את זיקתו ליהדות,המשיך את לימודיו באוניברסיטאות בגרמניה ובצרפת עד שקיבל את תוארו כדוקטור לפילוסופיה, זאב ניסה להתקבל ללמד בגרמניה אך יהדותו מנעה זאת ממנו, החל להתפרנס בגרמניה כמורה פרטי וככתב בעיתונים, בשנת 1868 כתב את ספרו הראשון שבו ניסה להסביר כי אין התורה הנוצרית עולה על היהודית,ושאין מוצא ליהודים אלא לעלות ולהתיישב בארץ ישראל.
את חלומו לעלות לישראל הגשים זאב הרצברג בשנת 1876 ושנה לאחר מכן נתקבל כמנהל בית הספר החקלאי מקווה ישראל, שבה עבד כשנתיים עד שנת 1869 , בעת שעבר להקים את בית היתומים האשכנזיים ברחוב הרב קוק בירושלים.
לאחר שבית היתומים אוחד עם בית הספר למל ,החל זאב הרצברג בפעילות להקמת אגודה לסיוע לאנשי העלייה ולתחייה ביישוב ארץ ישראל , בהמשך כינס את מרבית לוחמי הנחלת השפה העברית בירושלים וביחד בשנת 1888, הקימו את סניף ארגון בני ברית בירושלים,זאב הרצברג שימש בתפקיד יושב ראש הארגון מספר שנים,עד שהחל בשנת 1892 ,לעזור להקמת הספרייה הלאומית היהודית ,שבתחילה נשאה את השם מדרש אברבנל וגנזי יוסף שהיה אספן ספרים ידוע.
מוסיפים מספרי האגדות הירושלמיים ,אגדה עסיסית לתחילת בית היתומים האשכנזי בירושלים כך , כיוון שבעת שהועלה הרעיון להקמת בית היתומים האשכנזי ,בעת שהתפלל פרופסור גרץ בבית הכנסת החורבה , בסביבות שנות השבעים של המאה התשע עשר , הקשיב אחד המתפללים האשכנזיים המרודים והעניים לרעיון בית היתומים והמתין לשעת הכושר על מנת להכניס את ילדיו למוסד,עקב מצבו הכלכלי הקשה .
אדם זה שמקצועו היה שאיבת מים וחלוקתם ,התאלמן ונאלץ לטפל בשני ילדיו שנותרו עמו,ולאחר שהמוסד ליתומים אשכנזיים עבר בחזרה לירושלים ,צרף את בניו למוסד, שמעו זאת בני העדה האשכנזית מתפללי בית הכנסת החורבה , נעמדו על רגליהם והחלו במלחמת חורמה כנגדו ואף הוציאוהו מתשלום החלוקה החודשי שניתן לו , כיוון שכך ולאור החרמות נאלץ המסכן להוציאם מבית היתומים ולהחזירם לביתו.
ובכן בתוצאה שתים אפס ,לטובת העדה האשכנזית במלחמתם ברעיון בית היתומים ,נאלץ מנהל בית היתומים זאב וילהלם הרצברג , להמשיך לגייס יתומים מבני העדה הספרדית,אט אט עלה מספרם של המשתכנים לקרוב לעשרים ובהמשך לחמישים ילדים בבית היתומים.
החלק המעניין היה שחלק מהמצטרפים החדשים היו גם מעט אשכנזים שלמדו במסגרת אקסטרנית ללא לינה במוסד , למרות שהוריהם סבלו מנחת זרועם של הפרושים בני העדה האשכנזית,שבחלק מהמקרים שללו מהם את דמי החלוקה מקרנות האשכנזים.
מוסד בית היתומים האשכנזיים נוהל על פי העקרונות של החמלה ובני הזוג הרצברג העניקו לתלמידים בבית היתומים יחס חם ואוהב כולל הדאגה למזונם ורווחתם ,לצוות ההוראה של המוסד הצטרפו מורים טובים שהשקיעו מניסיונם בתלמידים.
בית היתומים האשכנזיים התאחד עם בית הספר למל וצורף לרשת עזרה שש שנים לאחר שהחל לפעול בירושלים בשנת 1988, על מנת להקנות לחומר הלימוד חדשנות של לימוד שאינו רק מכתבי הקודש ,אלא שילוב בינם תוך שימוש בשפה הגרמנית כשפת הלימוד.
כאשר פרשו בני הזוג הרצברג, מניהול בית היתומים עקב גילם המתקדם והשלטון התורכי עברו בני הזוג לבריסל שם גם נפטר, את הנהלת בית הספר נטל מנהל בית הספר למל, אפרים כהן רייס את ניהולו בנוסף לניהול בית ספרו למל,באותה תקופה אף נמצאה תרומה של הברונית קלרה הירש ,על מנת לבנות קומה נוספת למבנה בית היתומים על מנת להגדיל את כמות המתדפקים על כותלי המוסד להצטרפות.
בניית הקומה השנייה הומרצה בשנת 1898 , לקראת בואו של קיסר גרמניה וילהלם השני לביקור בישראל ובירושלים בשנת 1898, באותו מעמד הוחלף שמו של בית הספר שנקרא מעתה, בית הספר על שם פרדריך ( הגדול) וילהלם , על שם אביו של הקיסר וילהלם השני.
קרוב לעשרים תלמידים שגרו בפנימיית בית הספר למדו בבית הספר למל, הנותרים שסיימו את לימודיהם הבסיסיים למדו מקצועות לעבודה לאחר שיגמרו את שהייתם בבית היתומים הם למדו בבית הספר כי"ח .
כאשר בגרו תלמידיו ועזבו ,הפך המוסד לבית הספר לבנות של מוסדות עזרה בירושלים , במבנה שהו תלמידות אלו עד לאחר מלחמת העולם הראשונה ומעט אחריה, בית היתומים הישן הפך שוב לבית ספר לבנים בהנהלתו של מר יוסף מיוחס כאשר פטרונם וממנם היו ועד הצירים הירושלמי ,במעמד זה נקבע השלט על חזית בית הספר כבית הספר לבנים א, האגדה מוסיפה כיוון שברחוב הנביאים הסמוך התמקמו קונסוליות רבות , נהגו תושבי ירושלים לכנותו בית הספר לבנים ברחוב הקונסולים שבהמשך החליף את שמו לרחוב הרב קוק.
בעת שהבלדייה (העירייה) העירונית ,שיצאה מבין החומות והתמקמה ברחוב ממילא , החלה לסבול ממחסור במקום,על מנת לספק את השרות לאוכלוסיית העיר שגדלה , ניסה ראש העיר נששיבי להניח ידו על המבנה , אך ראשי העדה הספרדית ,הצליחו להניעו לבצע מחטף זה ובלית ברירה הוקמה העירייה החדשה ,בתחילת רחוב יפו במקום שהוא נמצא בו בטרם נבנו המבנים החדשים בכיכר ספרא.
בהמשך התמקם בו בית הספר על שם נחום סוקולוב היסודי, שהתנהלו בו לימודים מעורבים של בנים ובנות, שאני נימנתי על תלמידיו בראשות המנהל שמגר,ביחד עם בית הספר ארזים בראשות רבקה לאור , עד אשר לבית הספר ארזים, צר המקום והם עברו למבנה חדש שהוקצה להם .
במקומם התווסף , בית חינוך התיכוני ,שפעל בשעות הערב לתלמידים עובדים , לאחר מספר שנים נסגר בית הספר וחלפו בו מספר מוסדות,עד אשר שטח האדמה שעליו ניצב בית היתומים האשכנזי נרכש בידי זרוע הבניה של איש העסקי לבייב , שוטחו קירות המבנה ועל חורבותיו נבנה קומפלקס ענק למסחר ומגורים , הלב נחמץ .

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.