התחבר

ירושלים רחוב הרב קוק בית אנה טיכו בית החולים לעיניים של דר טיכו (מוזיאון ישראל)

אטרקציות, ארמונות ומבנים היסטוריים, מידע כללי ירושלים רחוב הרב קוק
לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

בית החולים לעיניים של דר טיכו ומוזיאון אנה טיכו מוזיאון טיכו הינו שילוב של מוזיאון קטן, מסעדה בית קפה ומסעדה בקומה העליונה  .
כניסה אינה בתשלום  , נגישות לנכים .איך להגיע המוזיאון ממוקם במרכז העיר ,ברחוב הרב קוק העולה מכיכר ציון במחצית הרחוב.כתובת המוזיאון : הרב קוק מספר 7 ירושלים, כיום בית אנה טיכו, הרב אג"ן 10 . טלפון לתאום : 02-6245068
המוזיאון פתוח בימים א – ה בשעות 10:00-17:00 ביום שלישי עד השעה 22:00 , בימי שישי בשעות 10:00-14:00  ביום שבת סגורהמסעדה ובית הקפה פתוחים בימי השבוע עד 22:00 ובמוצאי שבת.
מבנה המוזיאון מסעדה מרפאה,  בן אבן בן שתי קומות בסגנון מערבי ומזרחי שחברו לאחד,  בחזית הבית  שטח של שלושה דונם נטועים עצי אורן וגינה נפלאה הממוקמים בחזיתו שהשתרעה לכוון רחוב יפו , נבנה בשנת 1868 בידי ערבי עשיר בשם אגא רשיד כבית ערבי טיפוסי עם חלל מרכזי הדיוואן , עם חדרי משנה בצדדים.
ל אחר מכן  רכש את המבנה המומר משה וילהלם שפירא ,מוזס וילהלם – שפירא אגדה אמיתית
מוזס וילהלם נולד למשפחה יהודית מרוסיה , הוריו האמינו ברב הגאון מווילנה , שסחף עדת מאמינים גדולה ,בעת שחזה כי המשיח יופיע לפני מאמיניו בשנת 1840,אלא שהתאריך הגיע וכגודל הציפיות כך היה גודל האכזבה , שבעקבותיה חלק גדול ממאמיניו נטשו אותו וחלקם של מאמיניו הפסיקו להאמין בתורה וביהדות ופנו להתגייר לטובת ישו.
אביו של מוזס היה אחד הגדולים במאמיניו של הגאון מווילנה , שברו עקב ההכזבה לאי הופעתו של המשיח , גרם לו להתנצר ולהאמין בישו ולפנות לעליה לישראל , אלא שכאשר נטש את בייתו נעלמו עקבותיו .
בנו מוזס וילהלם החליט גם לעזוב את ביתו ולצאת לחפש את אביו בישראל ובירושלים בפרט, כאשר הגיע לירושלים וגילה כי אביו נעלם ללא השארת עקבות , נפל ברשתם של הממירים של בכנסייה האנגליקנית והפרוטסטנטית, שהקימה למטרה זאת את כנסיית המשיח בדרכם של היהודים לכותל ממול למגדל דוד.
הבן מוזס וילהלם התנצר בזכות האמונה במשיח ,כאשר התנצר הוסיף לשמו את השם שפירא , לאחר מכן העביר את מגוריו למתחם כנסיית המשיח – עמנואל מול מגדל דוד , שם עבד במטלות שהוטלו עליו בעבודות הכנסייה .
התחלת האגדה הראשונה
אותה שנה שבה גר בכנסייה האנגליקנית והפרוטסטנטית הייתה שנה גשומה ושלג וקשה מבחינת תנאי מזג האוויר , למרות זאת נשלח להביא תוצרת חקלאית ומזון מכפר השילוח המוסלמי , כאשר חזר משליחותו נתברר כי התקרר וחלה במחלת ראות חריפה, כיוון שתנצר לא נשלח לטיפול בבית חולים יהודי ,אלא הועבר להתרפא בבית החולים הגרמני ,שמוקם בקו הבתים העליון מעל לקרדו המזרחי , שנתגלה בחפירות הארכיאולוגיות שנערכות כיום סוף 2012 ,בחלק האחורי של רחבת הכותל, אל מול הכותל .
כאן נתקל מוזס וילהלם שפירא באחות רוזטה יקל , אשר עלתה לירושלים בעקבות אכזבה מארוסה שחמד בבחורה אחרת, רוזטה הייתה בתו של כומר גרמני ודודה היה אחד האישים שעזר בהקמת בית החולים הגרמני והאכסניה של האחיות הדיאקוניסיות הגרמניות ששרת למעלה מארבעים שנה את האוכלוסייה הגרמנית לאחר שנפתח בשנת 1885, המבנה נמכר לאחר מעבר בית החולים והאכסניה לרחוב הנביאים ( בית החולים בקור חולים של היום) לבישופות המרונית .
מעבר להיותו בית חולים תחת חסות הקונסוליה הגרמנית , שימשו מבנים אחרים במבנה כאכסניית לצליינים גרמנים מרודים, האכסניה סיפקה להם מגורים ומזון לתקופה של שבועיים ,בטרם החלו את מסעם למקומות אחרים הקשורים לנוצרים ,או לחזרתם לגרמניה לאחר הביקור בירושלים .
בבית החולים שימשה רוזטה כאחות בצוות של האחות האגדתית הראשית שרלוטה פילס כיוון שעמדה רוזטה וטיפלה במוזס שפירא החולה בבית החולים,תאהבו השניים והחליטו להינשא, בתחילה קבלו מעון במתחם הכנסייה האנגוולניסטית ולאחר מכן החל וילהלם משה שפירא – מוזס ,לחפש מגורים חדשים ומקור הכנסה לכלכלת משפחתו.
מוזס שפירא במסגרת חיפושיו לרכישת בית , מצא לבסוף מבנה, שנבנה בשנת 1868 בידי ערבי עשיר בשם אגא רשיד כבית ערבי טיפוסי עם חלל מרכזי הדיוואן , עם חדרי משנה בצדדים, מבנה אבן בן שתי קומות בסגנון מערבי ומזרחי שחברו לאחד, בחזית הבית שטח של שלושה דונם נטועים עצי אורן וגינה נפלאה הממוקמים בחזיתו שהשתרעה לכוון רחוב יפו לקן המגורים הזה עבר מוזס ,רעייתו רוזטה ובנותיו.
האגדה השנייה בחיו של מוזס וילהלם שפירא .
למחייתו פתח מוזס שפירא ,חנות לממכר עתיקות עם שותף בעיר העתיקה, כאשר החלו לטפח את התרבות המואבית ,הסתבר שלמוזס שפירא הי מלאי עצום של צלמיות ועליהם כתב מואבי , לאחר שמכר אלפים מצלמיות אלו בחלקם למוזיאון הבריטי בלונדון, התברר כי הצלמיות והעתיקות מזויפות , מוזס שפירא מיד הטיל את האשמה בזיוף על שותפו.
כיוון שפרשיה רודפת פרשיה נקשרה עוד פרשיה לשמו ,מוזס שפירא מכר למוזיאון הבריטי מגילה מספר דברים שלטענתו נמצאה על ידו במדבר, כשנתגלתה גם היא כמזויפת זאת הבין כי עליו להימלט לעיר רוטרדם בהולנד , כשנגמר כספו ושמו הוכתם לצמיתות מוזס וילהלם שפירא  ,שם קץ לחייו בשנת 1884 .
בביתו נשארו אשתו ובנותיו ,בחוסר כול ונאלצו למכור את הרכוש ולהגר לצרפת, לאחר הסתלקות משפחת שפירא מהמבנה, נכנס להתגורר במבנה עד שנת 1906 גנרל רוסי בצבא הצאר ,שעל פי האגדות הפסיד את ביתו במשחק קלפים, ועד שנת 1924 כאשר רכשו את המבנה והמתחם דר טיכו ואשתו , התגוררו בו מעשירי העיר בני משפחת ולירו,בני משפחת קוקיה, משפחת אדוני ועוד ולסיום אחות נשיא מדינת ישראל הראשון רופאת השינים הרופאה וייצמן ובעלה.
כאשר הגיעה רוזטה עם שתי בנותיה לפריז הוא התגוררה בבית שרכשה בשארית כספם,בעת המגורים בפריז אחת מבנותיו כתבה ספר על ירושלים בצרפתית בשם בת ירושלים הקטנה שבו היא מספרת את זיכרונותיה מהזמן שגרה בירושלים , כיום חלק מזיופי הצלמיות והעתיקות ,מוצגים על הקירות במוזיאון הממוקם כיום בבית אנה טיכו.
למחייתו פתח חנות לממכר עתיקות עם שותף בעיר העתיקה, כאשר החלו לטפח את התרבות המואבית ,הסתבר שלמוזס שפירא הי מלאי עצום של צלמיות ועליהם כתב מואבי , לאחר שמכר אלפים מצלמיות אלו בחלקם למוזיאון הבריטי בלונדון, התברר כי הצלמיות והעתיקות מזויפות הוא הטיל את האשמה בזיוף על שותפו, עוד פרשייה נקשרה לשמו היא מגילת דברים שלטענתו נמצאה על ידו במדבר, כשנתגלתה גם היא כמזויפת זאת הייתה גדשת הסאה שגרמה לו להימלט לרוטרדם  ושם קץ לחייו בשנת 1884 .
בביתו נשארו אשתו ובנותיו בחוסר כול ונאלצו למכור את הרכוש ולהגר לצרפת, ,בפריז אחת מבנותיו כתבה ספר על ירושלים בצרפתית בשם בת ירושלים הקטנה שבו היא מספרת את זיכרונותיה מהזמן שגרה בירושלים , כיום חלק מזיופיו של העתיקות מוצג במקום ותלוי על הקירות בבית טיכו .
לאחר הסתלקות משפחת שפירא מהמבנה נכנס להתגורר במבנה עד שנת 1906 גנרל רוסי בצבא הצאר ,שעל פי האגדות הפסיד את ביתו במשחק קלפים, ועד שנת 1924 כאשר רכשו את המבנה והמתחם דר טיכו ואשתו , התגוררו בו מעשירי העיר בני משפחת ולירו,בני משפחת קוקיה, משפחת אדוני ועוד ולסיום אחות נשיא מדינת ישראל הראשון רופאת השינים הרופאה וייצמן ובעלה.
זקני ירושלים מספרים כי בשטחו של דוקטור טיכו באזור חומת החצר ,נתגלו בחפירות ארכאולוגיות שנעשו בשנת 1925 ,בעומק של חצי מטר התגלתה רצפת פסיפס שבין האלמנטים המופיעים עליה ניתן לראות צלב, שאבניו בצבעים אדום ושחור,בפינת הרצפה מוליכות מדרגות לחלק תת קרקעי ,בחלק אחר של רצפת הפסיפס נתגלה בסיס עמוד מעוטר מובן שהגילוי משך תשומת לב ואנשי ירושלים נהרו בהמוניהם לצפות בתגלית הארכאולוגית.
בשנת 2015 שופצה המסעדה קבלה שם חדש "אנה" ועלתה לקומה השנייה , האוכל המוגש בה הוא בסגנון איטלקי וחלבי, המסעדה עוצבה בסגנון ירושלמי וכוללת מרפסת שמש גדולה הצופה על הבתים החדשים שצמחו באזור, ועל החורשה הקטנה שלמרגלות המבנה.

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.