התחבר

ירושלים רחוב בורוכוב סיפור בית היתומים הספרדי

אטרקציות, ארמונות ומבנים היסטוריים, בתי כנסת רחוב בורכוב ירושלים
לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

בעת שנכנסים לרחוב משיח בורוכוב ,בפינת הרחוב יפו 89,סמטה מרוצפת המחברת בין רחוב יפו לרחוב אגריפס , ניתן גם להגיע לרחוב מכוון רחוב אגריפס 34 , כאשר נכנסים לרחוב מקדם את עינינו שלט גדול על הקיר החיצוני של בית היתומים הספרדי למידע על שני בתי הכנסת הממוקמים במבנה.
בתחילת המאה העשרים בעת השלטון העותמאני ,החליטו אנשי הקהילה הספרדית בירושלים כי יש צורך להקים ליתומים בית מחסה על מנת שימצא פתרון לבעיית היתומים המגלגלים ברחובות ירושלים והרעבים ללחם,אנשים בכירים בקהילה הספרדית פנו לראשי הקהילה הבוכרית בירושלים שירתמו לנושא, משפחת בורוכוב ויששכרוב נרתמו ותרמו כספים לבניית המוסד .
בית היתומים הספרדי נבנה בשנים 1906-8 ,חנוכת מבנה בית היתומים הספרדי ,נחגג חגיגית בשנת ,1910 הכסף לבניית החצר והמבנה הגיע מבני משפחת בורכוף ( בורוכוב) ומשפחת יששכרוף ,בזכות שתדלנותו של הרב יעקב מאיר אצלם, אחד ממחנכי המוסד היה הרב אלבוחר חיים , חכם בן ציון הלוי היה ראש ישיבה ומנהל בית היתומים הספרדי בירושלים הרחוב משיח בורוכוב קיבל את שמו של הנדבן שבכספו הוקם בית יתומים בצידו הימני של הרחוב .
במוסד למדו יתומים בגילאים 6-15 ,שפת הלימוד הייתה עברית,תורכית וערבית,החניכים למדו מקצוע ,תורה ומקצועות שיעזרו להם בחייהם החדשים,חלק מהתלמידים המשיכו ללמוד לימודי המשך בבית הספר כי"ח אליאנס הסמוך .
בשנת 1913 פרסם אחד היתומים את מחאתו להוצאתו מבית היתומים , לטענתו הוא בן 15 והובא לבית היתומים בגיל שמונה , אלא שהגיע לגיל 15 נשלח מבית היתומים ללמוד נגרות אצל נגר ירושלמי, בעת חניכתו כשוליית נגרים אין הוא מקבל פרוטה ולכן חיו קשים כיוון שנאלץ הוא להתגורר וללון ברחוב ,ועדיין יש לו שנתיים ללימוד המקצוע, בייאושו מאיים היתום כי ימיר את דתו באם לא יעזרו לו .
בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוחרם המבנה בידי הצבא התורכי לטובת קציני כוחות הייעוץ הגרמני ,שהשתמש במבנה למגורי קציניו בקומה העליונה ,ופתח בקומת הקרקע מחסנים ואורוות סוסים ,המבנה נותר לאחר המלחמה עם נזקים ונדרש כסף לשיקומו
בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה החליט ועד הסיוע המאוחד האמריקאי , במחלקת היתומים והאלמנות,להעניק סיוע לבית היתומים כמו לעוד מוסדות שנזקקו לתמיכה לחיי היום יום,עוד בחצר בית היתומים, נפתחה שנת לימודים של בית הכנסת דורש ציון ,שנתמך בידי בית הפקידות והאמרכלות של קהילת אמשטרדם בירושלים , בית המדרש לימד מקצועות את ילדי ונערי המוסד על מנת להקנות להם מקצוע לחיים,
בשנת 1920 הגיע לבית הכנסת הנציב העליון הרברט סמואל שנתקבל בידי הראשון לציון יעקב מאיר ובלוית ציר ועד הצירים דוד דה סולה , הרברט סמואל התקבל בעלייה לתורה ובפתיחת ארון התורה,נשא דברים יעקב מאיר בנאום בעברית שבו סיפר את התולדות של המקום,ובעיית הממון שמעיקה על בית היתומים,סיפר על הרצון לאיחוד בין הספרדים לאשכנזים ולבסוף ברך את המלך האנגלי באריכות ימים, עוד תפילה כזאת שחוברה ליום הולדתו של המלך האנגלי נאמרה בעת שנערכה לכבודו תפילה בבית הכנסת בשנת 1923 בשנת 1926 נערכה תפילה דומה לזכרה של המלכה מרגריטה האיטלקית בבית הכנסת דורש ציון .
בשנת 1926 בהתערבותו של משיח בורוכוב והראשון לציון הרב יעקב מאיר ,נמסרו מידי ועד בית היתומים במבנה, ארבעה חדרים ורהיטים להקמת בית הנכאות של הסתדרות המורים העבריים בארץ ישראל ,מוסד ייחודי במזרח התיכון, בבית הנכאות יוצגו חומרים וספרים , מכשירי עזר ללימוד ,שנאספו על תולדות המורים העבריים בארץ ישראל מתחילת העליות ספרים ,עיתונים וכתבי עת בעברית ובשפות אחרות , בין המוצגים ספרים שכריכתם עוצבה בידי מורי בצלאל, כמו כן בתערוכה מתמדת יוצגו עבודות של תלמידים מבתי הספר העבריים בארץ ישראל .
בכניסה לרחוב משיח בורוכוב מיד לאחר הסמטה הקטנה מצד ימין ניצב המבנה מבנה בן שתי קומות , לחצר בית היתומים הספרדי נכנסים מבעד שער הצבוע כחול לפרוזדור קצר חשוך מעט ,מיד שיוצאים לרחבת החצר הגדולה (ענקית) מבחינים בקיר הגבוה של בנין כלל החדש הנושק לחצר, מצד ימין בחצר המרובעת ממוקם בית הכנסת משנת 1949 קהל ציון – בעבר שמו היה "על המשמר ",זמני תפילה 6:30 בבוקר מנחה וערבית שלושים דקות לפני שקיעה.
כיוון שחצר בית היתומים הספרדי הינה גדולה , נהגו ועדי הקהילות להציב ארונות של אישים ורבנים ידועים מירושלים ומארץ ישראל בטרם יצא מסע ההלוויות לכוון הר הזיתים לדוגמא הראשון לציון הרב יעקב מאיר שנפטר בגיל 85 במחצית שנת 1939 , הרב בן ציון פרדס בשנת 1943 , בשנת 1946 נערך טקס ההלוויה של מייסד בית היתומים הספרדי משיח בורוכוב שמת בגיל 71 שנה לדרכו בהר הזיתים .
במבנה סמוך לבית היתומים נפתח בשנת 1927 , מרפאה מטעם עזרת החולים הכללית מרפאה המצוידת כיאות, לחולים עניים כולל ביקורי בית,המרפאה נפתחה בעזרתם של יהודים עשירים שעלו מארם צובא , המרפאה שכללה גם רופא מנתח פעלה לכול קהל ישראל לספרדים ואשכנזים יחדיו.
בשנת 1933 מפרסם יוסף אלקיים ,חניך המוסד לשעבר , מכתב שבו הוא מספר דרך עיניו את הסיפור העגום של המחייה בבית היתומים דל הממון, שנעטף בפזרנות של בזבוז התרומות בימי ביקור המכובדים ,יוסף מספר כי במשך היום חולקו שלוש ארוחות דלות שכללו גם שתי פרוסות לחם דקות ,שיצרו רעב מתמיד אצל ילדי המוסד,כתוצאה מן הרעב התמידי נאלצו חלק מילדי המוסד להשיג פרוסת לחם נוספת בגניבה ולהטמינה בבגדיהם,בצמוד לגופם ולאוכלה בהפסקה כאשר היא רטובה מזיעתם, כאשר נודע הסיפור למנהל נערכו חיפושים בבגדי החניכים ומי שנתפס נענש בתקופה מסוימת, של הפחתת שתי ארוחות היומיות מתוך השלוש .
בית הכנסת ישורון האשכנזי הראשון, נפתח בבית היתומים הספרדי בשנת ,1924 בארון הקודש הוצבו ספרי תורה שתרמו בידי הרב קוק והרב אליישר ,בית הכנסת ישורון שהה במקום , עד שעבר בשנת 1936 ,למעונו החדש ברחוב קינג גורג פינת רחוב המגיד ,את מקומו תפסה האגודה למדעי היהדות ששכנה ברחוב בן יהודה 3 , מכון אלומה התקיים במבנה בשנים 1936-9 ,באלומה נערכו הרצאות ציוניות לתושבי ירושלים כולל הרביזיוניסטים כמו כן נערכו בו כיתות לימוד כבית ספר .
בשנת 1938 נפתח בבית היתומים סניף של סניף המזרחי בירושלים שעבר משכונת נחלת שבעה,בסניף נערכו הרצאות ופעילות הקשורה לפועל המזרחי בירושלים עוד נפתח בחדריהם בית הכנסת על המשמר ששינה את שמו בשנת 1949 לאחר מכן "לקהל ציון" כשמו כיום , בעת החלפת שמו של בית הכנסת ,התחלפה ההנהלה ונימנו עליה : שמואל כהן,שמחה אברהם ,יצחק פלורנטין ויעקב אשכנזי חברי הועד החדש עשו שיפוצים בבית הכנסת.
בשנת 1940 הוחלט להעניק לוועד בית היתומים הספרדי סך של כאלף חמש מאות לא"י מירושת רפאל אהרון גבאי העשיר שעשה את הונו בהודו,את הכסף חילק יושב ראש הועד הלאומי יצחק בן צבי שהכסף הופקד בידיו , לאחר סיום המחלוקות שערכו כעשר שנים בין הספרדים לאשכנזים לכמה חלקים יחולקו הכספים.
בשנת 1941 נערך סדר פסח חינם אין כסף ,באולם בית הכנסת "על המשמר" (סניף המזרחי) שבחצר בית היתומים הספרדי, הסדר נערך לרווקים ונזקקים מחוסרי עבודה , ההרשמה לסדר נעשתה אצל משה ניסים דסה ( תושב ימין משה) במשרדו בארגון המזרחי בבית היתומים, עוד פתח הועד המרכזי במבנה של בית היתומים הספרדי בית תמחוי שנקרא קפה,מזון ותמחוי ירושלים.
בשנת 1948 נעלמו כחמישה מילדי בית היתומים ולאחר חיפושים רבים נמצאו הנמלטים , שני ילדים חניכי המוסד נאסרו בידי הבריטים בעוון זריקת כרוזים של המחתרות ,
ביקור כיום שנת 2013
בשטח החצר הענקית המרוצפת אבנים ישנות ממוקמים שני פתחי בורות מים סגורים בשבכת ברזל,החצר מוקפת מארבעת עבריה, מצד ימי בית הכנסת קהל ציון ומעליהם חדרי לימוד של אברכים ומשרד בית הכנסת,בקיר האחורי לכוון כלל מבנה שהוסף לאחר הבנייה הראשונה בן קומה אחת וגג רעפים ,חלונות קשתיים ודלת כניסה ההתכת גם כן קשתית המבנה מחולק לשני אגפים,וגינה קטנה בחזיתו ,הקיר המרוחק לכוון רחוב אגריפס הינו חומת אבן מפרידה לבין הבית הסמוך .
הקיר השמאלי הינו מבנה מאורך מלבני בן שתי קומות ,בקומה התחתונה חדרי לימוד נטושים , ששימשו כבית ספר הנקרא עתיד עתידך , לנערים חרדים שנשרו ממסגרות חינוכיות ,על מנת שיקבלו הכשרה מקצועית ולהשתלב לאחר מכן בשוק העבודה בית היתומים הספרדי הישן ,במסגרתו החדשה אמור היה בית הספר לתת מסגרות יום לנערים, ובכלל זה מסגרות לימודיות, קורסי הכשרה למקצועות שונים וכן בית מדרש וישיבה למעוניינים בכך.

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.