התחבר

ירושלים עסקי החלב והקבורה משפחת פרנס

אטרקציות, בתי קברות, מידע כללי מרכז מידע ימין משה
לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן
OLYMPUS DIGITAL CAMERA

כיאה לסיפור אצולת הספרדים נתחיל את סיפורנו בתקופת גרוש ספרד,שלאחרי עלו חלק ממשפחת פרנס בראשם האב שבתאי והתיישבו בין חוצות העיר העתיקה בירושלים, במאה השמונה עשר החלה המשפחה בין יתר עיסוקיה לטפל בקבורה יהודית ספרדית בעיקר בהר הזיתים בהיותם מנהליה של חברת קדישא הספרדית לאורך כמאתיים שנה .

על הקבורה בהר הזיתים שלטו עד המאה התשע עשר , משפחות ממוצא ספרדי,בדרך כלל בעלי החזקה על הקבורה התחלקו בין משפחת פרנס ומשפחת בילו ,כאשר משפחת פרנס טיפלה ברכישת הקרקעות ובהכנתם למטרת הקבורה בהקמת טרסות ,סיקול האבנים וחציבת בורות הקבורה ובנוסף הצבת המצבות והחריטה עליהם .

בנושא הטהרה של גופות הנפטרים עסקה משפחת בילו, אנשי העדה הספרדית הירושלמית בעלי החזקה , גבו מחירים גבוהים תמורת הזכות להיקבר בהר הזיתים ובעלי החזקות הללו התפרנסו ברווחה מנושא הקבורה למזלם של הדורות הבאים במשפחת פרנס ,נערך רישום די טוב לתקופתם לשמות הנפטרים ומספור חלקתם  .

משפחת פרנס התמקמה במגורים בירושלים העתיקה ,בביתם זה גרה המשפחה מעל לארבע מאות שנים ,לאורך כמאתיים שנה ניהלה המשפחה את הקבורה בהר הזיתים,בביתם שבעיר העתיקה התגוררו עד תחילת המאורעות בשנת 1939 ,אז פרצו לחצרם ולדירה פורעים ערביים על פי האגדות גם שכניהם המוסלמיים , גרמו נזק גדול רצחו את אם המשפחה והתעללו בבתם .

לאחר המקרה עברה המשפחה לגור בימין משה,לרכושם בעיר העתיקה עברו להתגורר תושבים מוסלמיים ,שפונו לאחר מלחמת ששת הימים וכיבושה של העיר העתיקה מחדש.

כניסת הגורמים החדשים לקבורה בהר הזיתים
מצב החזקה על הקבורה בהר הזיתים השתנה בתחילת המאה התשע עשר , כאשר החל העלייה הגדולה של יהודים ממוצא אשכנזי שקבורה בנוסח הספרדי היה שונה ממנהיגיהם,לכן קמה חברת קדישא האשכנזית החסידית בשנת 1856 ,חברה בהנהגת ישראל בק ובנו ניסן ובמימון הנדבנית דבורה פולק שרכשה חלקות מידי הערבים והחלה לדאוג למתים מהמוצא האשכנזי, גם חברת קדישא זאת התפצלה על פי מפתח הכוללים האשכנזיים השונים.

לתהליך הקבורה בהר הזיתים החלו להיכנס עוד חברות קדישא עדתיות שעסקו בתחום הקבורה והטהרה בהר הזיתים ועיקרון החזקה לקבורה בהר הזיתים נשמט מידי משפחת פרנס.

כאשר נוספו תהליכי הקבורה של העדות הספרדיות ומנהיגיהם השונים בנושאי ההלכה והקבורה, נוצר מצב ,שכול עדה רכשה חלקת קבורה והחלה לקבור בה את בני עדתה, אבל באופן כללי עד שנת 1868 המשיכו בעלי החזקה לשלוט בקבורה ,אלא שאז החלו בני העדות הספרדיות כמו: הפרסים,הבבלים,התימנים ועוד, לרכוש חלקות ולקבור את מתיהם על פי מנהיגיהם .

כאן החלה הבעיה להתגבר ביתר שאת, 28 חברות קבורה יהודיות עדתיות שונות פעלו במתחם הר הזיתים,לכול אחת מהן הייתה חלקה משלה לקבורה,וכול עניני הקבורה,הטהרה והמצבות  הייתה תחת פיקוחם וחזקתם, כוחם זה סנוור את עיניהם ,עד שהתעללו במשפחות הנפטרים בנוקבם במחירים שלא מן העולם הזה ,אלא מן האגדות בעבור הזכות להיקבר בהר הזיתים,בעיקר בנושא הטהרה והמצבות.

התפנית בבחירת מקצוע חדש נוסף החלבנות במשפחת פרנס
נוכח התחרות וירידת ההכנסות ממקצוע הקבורה ,נאלצה המשפחה למצוא ענף פרנסה חדש על מנת להתפרנס,העדר הכנסות גרמו גם לסכסוכים בין חלקי המשפחה על הרקע במחסור במזומנים,בני המשפחה פנו לעבוד במשרות ממשלתיות, חלקם עברו לענף הקבלנות ,חלקם פנו לענף הירקנות והסיטונאות במזון.

פלג אחר של המשפחה פנה לכוון ענף החלב והגבינה,כיוון שהענף בירושלים היה בעל עדרים לחלב משלו ואזורי שליטה בחלוקת החלב ויצור הגבינות,החליטה המשפחה לרכוש את החלב באזור העיר יריחו ואף הקימו מחלבה באזור מעלה אדומים,בנקודת השיטור התורכית ,מחלבה זאת ניקזה את החלב מיריחו ומעדרי הצאן של הפלאחים בסביבה .

כיוון שחסרה המשפחה ידע בתחום יצור הגבינה והחלבנות ,שכרה המשפחה מספר בעלי מקצוע לפתח את מחלבתם ,הם הקימו מחסנים וחדרי קירור לתוצרת הגבינה שיצרו והחלו למכרה בערים אחרות בארץ ישראל ,חלק מהגבינות נאגרו במחסנים וכיאה לסוחרים גבינות אלה הוצאו מהמחסנים ונמכרו במחיר גבוה יותר בעת של מחסור .

כיוון שקשה היה לחדור לשוק הירושלמי ומחוסר רצון להיכנס למלחמות החליטה המשפחה לשווק את התוצרת מחוץ לירושלים ושכונותיה,למרות הסכנה שהייתה בשינוע הסחורה בדרכים.

כאשר החלו סכסוכים בינם לבין שכני המחלבה במעלה אדומים בטרם כניסת השלטון הבריטי, הועברה המחלבה לתחומי העיר ירושלים ,גורלה של מחלבה זאת השתנה לאחר עליית השלטון המנדטורי עקב הקמת חברות גדולות בענף החלב והגבינות בידי עולים חדשים שהגיעו לארץ ישראל הורע מצבה של המחלבה הקטנה דבר שהביא לחיסולה .

משפחת פרנס
משפחת יעקב חיים פרנס קבלן ואיש חברת הקדישא הספרדית, ובעל חברת " ארבעת המשמרות ", בנו של יעקב פרנס היה אהרון פרנס, היה גם כן קבלן ואיש החברה קדישא הספרדית, בנו השני של משה פרנס של אהרון פרנס המכונה מירקאדו בן גמילאת פרנס גר בשכונת זכרון משה היה ראש הקברנים בחברת קדישא הספרדית ערב מלחמת העולם הראשונה, בניו היו בן ציון ורעייתו מזל ואליעזר ורעייתו רבקה .

ן ציון פרנס
בנו בן ציון של משה פרנס היה נשואי למזל,אחותו של בראזני ששימש כגזבר העירייה,לאחר נישואיו נולדו לבן ציון חמש בנות ובן,  עבודתו העיקרית של בן ציון פרנס ,הייתה כאיש הקבורה של העדה הספרדית בהר הזיתים ,כממשיך התפקיד לאחר אביו משה פרנס, בחברת קדישא הספרדית (הקרן הראשי) .

בן ציון היה חבר באגודת חלוצי המזרח , בן ציון שימש כמוכתר רחוב היהודים כאשר החלו התנכלויות של צעירים ערביים לצעירים יהודיים ובתי עסק ברחוב היהודים, פנה בן ציון בתפקידו כמוכתר למפקד המשטרה אברהים אפנדי סטמבולי לעזרה כאשר מפקד המשטרה נכנס לעובי הקורה קבלו פחד צעירים אלו והפסיקו להציק ליהודים.

בן ציון התפרנס בשנת 1925 כסוכן של חברת במשרדו ברחוב היהודים למתן הלוואות ומשכנתאות בענף הבנייה הן לקבלנים והן לתושבים,בין יתר עסקיו מכר בעונת החגים לולבים ואתרוגים בשוק מחנה יהודה ביחד עם שותפו משכונת ימין משה יעקב דסה ,בן ציון היה שותף במשרדו של ש. מצא ,אלא שבשנת 1932 פשט מצא את הרגל ובהחלטת בית המשפט בן ציון שימש כערב להסכם התספורת של החזרת החוב.

רעייתו מזל של בן ציון פרנס נפטרה לאחר מחלה קשה בשנת 1944 ונקברה במרומי הר הזיתים ,בעלה בן ציון נפטר בגיל 65 בשנת 1950 .

תודה ליעקב אלעזר איש ירושלים ,לעזרתו באיסוף החומר למאמר

תכונות פילטר לוח

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.