התחבר

לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

הבית בן שתי הקומות והמרפסות עם הסורגים נבנו בידי הארמני גרבדיאן בשנת 1922,כיום ניתן לראות בסורג מעל לדלת הכניסה את תאריך הבניה , בעלי המבנה משפחת גברדיאן עסקו ביצור ובמכירה של נעלים בעבודת יד.
משפחת גרבדיאן הערבים נוצרים ,בנו את ביתם ברחוב עמק רפאים בשנות העשרים של המאה העשרים ,בני המשפחה התגוררו בקומת הקרקע והשכירו את הקומה העליונה מעל דירתם בעלת הכניסה הנפרדת למשפחות שונות ואפילו השכירו את הדירה העליונה למוסטפה בכי אל-חאלדי ,ששימש כראש העירייה המנדטורי של ירושלים אחרי בן דודו חוסיין חאלדי בשנים 1938-1944.
המשך סיפורם של משפחת גרבדיאן והדירה במושבה הגרמנית
לאחר תקופת מגורים של משפחת גרבדיאן בביתם במושבה בימי השלטון המנדטורי החליטה משפחת גרבדיאן להגר לדרום אמריקה ,מספר שנים בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה כפי הנראה על רקע המרד הערבי בארץ ישראל, ולהשכיר את רכושם במושבה הגרמנית .
בעת שמשפחת גרבדיאן התגוררו במבנה, השתמשה המשפחה בקומת הקרקע והקומה העליונה בעלת הכניסה הנפרדת ,שימשה לצרכי השכרה,אפילו ראש העיר הערבי של ירושלים מוסטפה בכי אל-חאלדי עד שנת 1937 , גר בשכירות בדירה זאת ,משפחת גרבדיאן עזבו את הארץ בטרם פרוץ מלחמת העולם השנייה ,לאחר מלחמת השחרור בשנות החמישים  הושכרה דירה במבנה בדמי מפתח, לקונסוליה האמריקאית בקומת הקרקע .
בעת עבודתו של אליעזר בקר בשנים 1953-4 במחלקת הרכוש הנטוש הארץ ישראלית שנוהלה בידי חברת עמידר , שטיפלה בהשכרת ואכלוס הרכוש הנטוש בעבור המדינה , בעקבות רכישת חלק מהמבנה בידי הקונסוליה האמריקנית ,נודע לו על המצאות  דירה פנויה בבית משפחת גרבדיאן, בקומה השנייה ברחוב עמק רפאים 33 במושבה הגרמנית .
מכיוון שהקונסוליה האמריקנית ,רכשה דירה במבנה ממחלקת הרכוש הנטוש, בעבור סגנית הקונסול מקדונלד את דירת הקרקע, שאליה נכנסה מקדונלד להתגורר , כיוון שמקדונלד הייתה שייכת לסגל הקונסולרי הדיפלומטי ,הייתה בידה הזכות לקבוע מי יגור בסביבתה ובדירה הריקה שמעלייה והיא החליטה ואף ביקשה רשמית שאליעזר בקר ידידה, יעבור לגור בדירה מעליה .
בעת שגרו במבנה השתמשה משפחת גרבדיאן בקומת הקרקע והקומה העליונה בעל הכניסה הנפרדת שימשה לצרכי השכרה,אפילו ראש העיר הערבי של ירושלים עד שנת 1943 מוסטפה חלדי גר בשכירות בדירה זאת ,משפחת גרבדיאן עזבו את הארץ בפרוץ מלחמת השחרור והדירה הושכרה לקונסוליה האמריקנית.
הקומה העליונה במבנה הייתה מחולקת לשתי דירות ,בדירה הגדולה התגוררה משפחת אליעזר וחסידה בקר והילדים ובדירה הקטנה התגוררה משפחת אברהם ולוסי גלבוע שעלו לארץ ישראל מחבל אלאס בגבול צרפת וגרמניה , אברהם גלבוע נבחר לשר הטקס של מדינת ישראל ולאחר מכן השגריר בפורטוגל  ,בתו יעל נישאה בהמשך ליוחנן זראי .
אחרי מלחמת השחרור כאשר המבנה כמו יתר מבני הרכוש הנטוש עברו לידי כונס הרכוש הנטוש הישראלי, נמסרו המבנים שנרכשו בדמי מפתח לניהול חברת עמידר שגבתה דמי שכירות למבנה .
בשנת 1956 נמכרה דירת מקדונלד סגנית הקונסולית האמריקנית בקומת הקרקע , לפרופסור לוין ורעייתו מריאן אפשטיין ,ששימש כמנהל מחלקת השיניים בבית החולים הדסה בירושלים,לאחר שהעבירו את זכויותיהם לבניהם נח ואלי שבה נפתח משרד האדריכלות שלהם עד היום.
לאחר זמן נחקק חוק ישראלי שדיירי בתים בדמי מפתח יוכלו לרכוש את הדירות ברכישה מלאה בסכום מופחת ,משפחת בקר מיהרה לממש זכות זאת ורכשה את המבנה ברחוב עמק רפאים 33 בקומה הראשונה ,ברכישה מלאה הרשומה בטאבו .
אגדה משפחתית של משפחת בקר מספרת ,כי באחד הימים שלאחר מלחמת ששת הימים התדפקה אישה על דלתה של חסידה בקר האלמנה ,וטענה כי היא בתו של גרבדיאן בעל המבנה ,ושהיא שוקלת לקבל לידיה את המבנה בחזרה ממשרדי הרכוש הנטוש כיוון שמשפחתה יצאה מארץ ישראל וירדה לדרום אמריקה בטרם פרצה המלחמה ולכן בעקבות משפט שניהלו בארץ ישראל ומכיוון שהרכוש נרשם בחברה אירופאית ,הם קבלו את הזכויות למבנה בחזרה ולכן יכלו למכור את הנכס .
הסבא אליעזר בקר נפטר בשנת 1964 ,לאחר מותו נקבר בחלקת המשפחה בראשון לציון רעייתו חסידה המשיכה להתגורר בביתם ,אז פיתחה ביתר שאת את תחביבה באומנות והוציאה מתחת לידה ציורים רבים ,חסידה המשיכה להתגורר בדירה עד שנת 1994 ,שאז נפטרה ,לאחר מותה יורשיה מכרו את הדירה לסופרת בתיה גור בשנים 1996-7 ולבעלה הסופר מרצה אריאל הירשפלד .
אחרית דבר ,כיוון שבעלי המקום משפחת גרבדיאן יצאו את המדינה לדרום אמריקה לפני המלחמה, והשכירו את ביתם צאצאי המשפחה יכלו למכור את רכושם והם אף עשו זאת בשנת 1987 דרך חברה הרשומה באירופה ובחצר המבנה מאחור נבנה בית נוסף למגורים בן שלוש קומות בשטח שנקנה מהחברה האירופאית .
סודו של הגן הנסתר שהוקם בידי בני משפחת בתיה גור ובעלה אריאל הירשפלד
הגן הנסתר בבית גרבדיאן במושבה הגרמנית בחזית המבנה ברחוב עמק רפאים 33 במושבה הגרמנית בירושלים ,מבוסס בסוג של פילוסופית חיים ונסיעותיהם והתנסותם לאורך שנים  של בני הזוג הסופרת בתיה גור ובעלה הסופר מורה אריאל הירשפלד והגשמתה של הפילוסופיה בעת שהוקם בגן במושבה הגרמנית.
לאחר שרעייתו בתיה גור רכשה את הדירה מידי יורשי משפחת בקר בשנת 1996, אריאל הירשפלד שיפץ בחזית המבנה את הגינה שחולקה לשני חלקים על פי הפילוסופיה של הגן הנסתר  ,הגינה נבנתה בסגנון גן רנסנסי איטלקי ,הכולל מזרקה בחציו השני של הגן הוטמה הרעיון לגידול צמחייה טבעית הצומחת בהרי ירושלים .
אל סגנון הפיתוח של הגן האיטלקי וסגנון הרנסנס ,הגיעו בני הזוג לאחר ביקור בוילה בורגזה ברומא, בעקבות הביקור התפתחה פילוסופיה ספרותית וסימבולית שלמה לעיצוב הגן לגווניי שילוב הפרחים וההחלטה איזה סוגי הצמחים ישתלו על פי העונות, לסוגי חלוקת החלקות לצבעי הפרחים, לעונות הפריחה ואפילו ניתנה הדעה ליחסיות הגדלים והמידות בבניית המזרקה,הושקעה מחשבה במידות הגאומטריות וביחסיות על פי כלל הזהב של ליאונרדו דה וינצי לגבי אורך וגובה.
למשל בערוגה המרכזית נשתל שיח ורדים אחד עם פרחים אדומים , כל חלקה בגן בנויה בצורה סימטרית , מאידך גיסא החלקה השנייה של צמחיית באזור הטבעי הירושלמי גדלים הצמחים בצורה טבעית וגם בחלקה זאת ניתנה הדעת לצורת השתילה וסוגי הצמחים. המקום חמוד לביקור  .
ההסברים היו ארוכים ,הקטנים (הנכדים) לא עזבו את המזרקה וניסו לשלות דגים לשבת , כפרס להיצמדות למזרקה זכו הקטנים להאכיל את הדגים יחד עם נכדו של בעל הבית, בגינה מוצבת גם אבן זיכרון לאשתו המנוחה של אריאל הירשפלד הסופרת בתיה גור .
בביקור בגן הנסתר הבטיח אריאל הירשפלד לאפשר ביקור לעוברי אורח, אשר יראו אותו בעת עבודתו בגנו, ניתן לבקר בתאום בגינה בתנאי שהדבר יתאפשר או שאריאל נוכח בגינה .
ספח לדייר המשנה מוסטפה בכי אל-חאלדי
מעט על מוסטפה בכי אל-חאלדי ( מוסטפה ביי חלדי)
הקדמה
הנציב העליון הבריטי הראשון סר ארתור ווקופ ,המשיך את המסורת שבה על פי המנהג המסורתי השמור ,שבו ראש עיריית ירושלים היה ערבי מוסלמי ,למרות שמתחילת המאה ועשרים היה רוב ליהודים בירושלים שבין החומות ובשכונותיה שמחוץ לחומות, בהמשך הסכים השלטון המנדטורי לתקון העיוות הדמוגרפי ומינה סגן ראש עיר יהודי ולמעשה רק בבחירות של שנת 1934 נחלקו חברי המועצה לחצי יהודים ולחצי מוסלמים.
חוסיין אל חאלדי ראש העירייה בירושלים
היה בן דודו של ראש העיר מוסטפה בכי אל-חאלדי,  שנבחר לפניו כראש העיר ,חוסיין חאלדי  נחשב בתחילת דרכו למוסלמי בעל דעות מתונות,אך בעקבות התגברות ההסתות של כוהני הדת בראשם של המופתי חאג' אמין אל חוסייני, שקרא  למרד ערבי בשלטון הבריטי בארץ ישראל ,השתנו דעותיו והוא הקצין את עמדותיו הן כלפי הבריטים והן כלפי היהודים בארץ ישראל ובירושלים בפרט ,בעקבות זאת יצא חלאדי בעקבות ההצעה הידידותית של השלטון המנדטורי לצאת לחופשה , אך בעקבות המשך פעילותו במרד הערבי גורש לגלות בשנת 1937 חלאדי עם עוד שלושה מנהיגים קיצוניים מוסלמים לאי סיישל .
ראש העיר הירושלמי המוסלמי מוסטפה בכי אל-חאלדי ,
היה בן דודו של חוסיין חלדי ראש העיר הירושלמי לשעבר החליף את דודו חוסיין בעקבות גרושו והחלפתו למשך שנה בידי עורך הדין היהודי אוסטר שהיה סגנו בשנת 1938 מונה מוסטפא לתפקיד ראש העיר ונפטר בגיל 71 בביתו במושבה הגרמנית בשנת 1944 בעקבות מחלה ממושכת .
בתקופת המנדט סיים מוסטפא חאלדי את בית הספר למשפטים בקושטא ,בתקופה העותמאנית שימש כשופט בבירות ולאחר מכן ראש המשטרה  בבירות ולאחר מכן כשופט עליון בבית הדין בבירות ,לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים , חזר להתגורר בירושלים בשנת 1917 והחל לעבוד בבתי הדין המנדטוריים בארץ ישראל .
מוסטפה חאלדי בהיותו יושב בכס השופט בבתי הדין, חתם בעת המאורעות של שנת 1936 על מזכר שעליו חתמו מאה שלושים ושבעה פקידים ועובדי הממשל המנדטורי מהמוצא המוסלמי , (לא כול הפקידים הגבוהים המוסלמים חתמו) מזכר זה הוגש לנציב הבריטי העליון בארץ ישראל ,במטרה שיגיע לידיו של שר המושבות הבריטי .
במזכר טענו אנשי הממשל המוסלמי (כנציגים והפה של המוסלמים בארץ ישראל) כי הממשל המנדטורי מפלה את המוסלמים בארץ ,משום לחצם הרב של הציונים היהודיים ולכן פרצו המאורעות והמרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל.
אפיזודות משפחתיות : בעת שמוסטפה חאלדי התגורר בירושלים ,הוא זכה בירושת דודו כליל חלאדי בסכום גדול ולאחר מכן זכה בירושת דודתו אמינה חאלדי בשנת 1944 בסך שלושים אלף לא"י , להעברת ירושה זאת לידיו של מוסטפה ,התנגד הווקף המוסלמי שטען שזאת ירושתו אלא שמוסטפה חאלדי המשפטן ,בעזרת עורך דינו גוייטן היהודי משכונת רחביה, הסיר טענה זאת בבית המשפט העליון המנדטורי וזכה בירושה.
בשנת 1938 בעקבות הגליית בן דודו חוסיין חאלדי לאי סיישל ,מונה בידי המושל הבריטי כראש עיריית ירושלים, בשנת 1939 יזם ראש העיר מוסטפה חאלדי פנייה לשלטונות המנדטוריים בהצעה בכתב ,שמטרתה הייתה להחליש את כוחם של הצבור היהודי שהווה רוב בערים בארץ ישראל ובמיוחד בירושלים ,הצעה הנוגעת לצורת הבחירות למוסדות הערים , על פי הצעתו ,זכות הבחירה ,תוענק רק לבעלי בתים ולא לדיירים ,השוכרים דירות למרות היותם רשומים כתושבי העיר.
להצעה ערמומית זאת התנגדו היהודים ,בטענה כי בעלי הבתים הערביים ,הם בדרך כלל בעלי דירות של קומה אחת ואילו המבנים של היהודים כוללים מספר דירות במבנה, כך שאם הייתה מתקבלת הצעתו ,זכות הרוב היהודי הייתה מצטמצמת ומאפשרת לבעלי הבתים הערביים, עליונות מספרית בעת הבחירות לראשי הערים,מובן שהצעה זאת נדחתה.
לאחר שנפטר מוסטפה חאלדי ,יצאה שיירת ההלוויה מביתו ברחוב עמק רפאים 33 ,לכוון שער שכם ,משם המשיכה ההלוויה למסגד עומר ולקבורה בשטח בית הקברות בהר הבית.

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.