התחבר

ירושלים סיפורה של שכונת שמעא ( שכונת שערי ציון) שנמוגה

אטרקציות, ארמונות ומבנים היסטוריים, מידע כללי גיא בן הינום
לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

שכונת שמעא הוקמה בגיא בן הינום, גיא שבו הוקרבו תינוקות למולך בעת שהאנשים האמינו בדתות הפגניות, שכונת שמעא הוקמה בידי יהודים בשנת 1894 ונקראה כך על שם אחד מהרבנים בכורדיסטן אליהו שמעא , בתחילה התיישבו כעשרים וחמש משפחות שעזבו את העיר העתיקה חלקם הגדול של המתיישבים היו מיהודי כורדיסטן ,פרס ויוצאי מרוקו שפרנסתם הייתה : מורים,סבלים,סנדלרים וטוחני קמח.
בשכונה הוקם בית כנסת ( כיום מרכז המוזיקה לנוער) שנחשב למבנה האבן הגדול בשכונה שני שמשים היו בבית הכנסת על פי העדות השולטות בשכונה.
בעת ההתעוררות המהומות הערביות מוסלמיות שקראה לגרש ולקחת את רכושם של היהודים, החלו תושבי השכונה לחוש פחד, חלקם החל לנטוש חלקם חשבו למכור את רכושם לזרים ( הערבים סביבם) .
אגדה ירושלמית של זקני ירושלים משנת 1920 ,מספרת על חגיגות שבוע הגאולה שנערכו בירושלים וגם בשכונת שמעא-שערי ציון ,למעשה התקיימה תחרות בין השכונות לאיסוף כסף ולקישוט השכונות לחגיגות שנערכו בשכונות הירושלמיות האגדה מספרת כי בחגיגה נאסף כסף רב ותכשיטים למען איסוף הכסף לעזרת קרן גאולת אדמות הארץ .
בשנת 1934 נמנו כשלושים וחמש משפחות בשכונת שערי ציון – שמעא ,אך בטרם המאורעות של 1929 גרו בשכונה מספר שנים קודם לכך קרוב לשמונים משפחות , השכונה נחשבה כאת השכונות הישנות בירושלים,קיימת תלונה של תושבי השכונה משנת 1935 כי למרות המחסור במי שתייה לא חילקה העירייה מים בשכונתם, יהודים שברחו ממנה בעת הפרעות בשנת 1936 ולבתים אלו פלשו תושבים ערביים שנמלטו מהם במלחמת השחרור, על חלק מהבתים בפתחים ובקירות היו עדיין סמלים יהודיים חקוקים וחלונות בצורת מגן דוד
העולים שהתגוררו בשכונה לאחר מלחמת השחרור בשנות החמישים , גרו בשכונה שנחשבה שכוחת אל, ואולי הענייה שבשכונות ירושלים , בתקופת המלחמה ולאחריה שכנה בקו התפר ונחשבה כשכונת ספר , הערבים סביבה התנכלו לשכונה הקיצונית במיקומה ,שדדו ואף תקפו תושבים בשכונה.
בשנים 1968-70 החליטה ועדת השרים לענייני ירושלים על הפקעת שטחה של שכונת שמעא ,על מנת להקים על שטחה מגורים לאמנים , חרף התנגדות משרד הדתות
משה מיכאלי היה בוועד השכונה שנלחם בחברה לפיתוח מזרח ירושלים בעת שניסתה לפנותם בהציעה להם סכום של 4000-6000 לירות בעבור רכישת דיור חילופי בירושלים,סכום שהיה יכול אולי לשמש כסכום הראשוני לרכישה , זעקות הדיירים נשמעו על אוזניים ערלות .
בחוק הרכוש הנטוש בתי הכפר נמסרו לידיה של חברת עמידר , חלקם הגדול של התושבים שהגיעו לאחר מלחמת השחרור הגיעו למגורים בשכונה כעולים מרצונם או שלא מרצונם עקב מחסור במקומות דיור עקב קשיים כלכלים נאלצו בלית ברירה להיכנס חלקם פלש לדירות אלו ,הם לא שילמו מיסי לעייריה או תשלום כול שהוא בעבור המגורים.
מצב זה אפשר לחברת עמידר בעלת המבנים מתוקף חוק הרכוש הנטוש להתנער מזכויות הדיירים עקב העדר חוזי מכירה או שכירות לדירות אלו בידי הדיירים,המצב הזה נתן אפשרות חוקית לפינוי השכונה בידי החברה לפיתוח מזרח ירושלים בעקבות צו ההפקעה שהוצע בידי וועדת השרים לענייני ירושלים בתירוץ המפוברק כי במקום תקום שכונת אמנים כדוגמת השכונה המוקמת בשכונת משכנות שאננים – ימין משה.
יהודה זכרי תושב השכונה שמשפחתו התיישבה בשכונה לאחר עלייתה מפרס ,בתחילה שוכנו במעברת תלפיות באוהלים ( מחנה אל עלמין הבריטי) חלקם של העולים התגורר במעברת בית וגן באגדות זקני ירושלים מסופר כי בעת שהלכו להתפלל בהר ציון גילו את הבתים הערביים הנטושים בגיא בן הינום בתחתית הר ציון והחליטו להיכנס אליהם ( מוטב קירות וגג מאוהל דולף בחורף .
סיפורם של המתפללים על המבנים הנטושים ,גרם לשבע משפחות ראשונות מבין עולי פרס להגיע ולהיכנס לבתים נטושים אלו שגם סבלו מפגעי המלחמה והעזובה , בתחילה שאבו העולים את המים מבורות המים בשכונה ולאחר זמן בשנות 1958-60 סללה העירייה קו מים לשכונה.

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.