התחבר

לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

הטחנות ששופצו ונותרו בירושלים נבנו בתכנון ארכיטקטוני מקובל אירופאי של מבני אבן חרוטים דו קומתיים מאבנים שנמצאו במקום ,לכיפה בחלקם הגבוהה חוברו כנפיים ומנגנון לטחינה הוכנס למבנה.
טחנת הרוח בימין משה, הוקמה בשנת 1857 בידי משה מונטיפיורי,כאשר יצאה השכונה הראשונה היהודית מחוץ לחומות העיר העתיקה,הטחנה שימשה לטחינת קמח, בכדי לספק עבודה ל 12 המשפחות הראשונות שהתיישבו בימין משה הקים מונטיפיורי את תחנת הרוח .
טחנת הקמח של מונטיפיורי בימין משה הוקמה בשנת 1857 ,בידי משה מונטיפיורי,כאשר יצאה השכונה הראשונה היהודית מחוץ לחומות העיר העתיקה,התחנה שימשה לטחינת קמח ולפרנסת התושבים,גובה 18 מטר והיא בנויה כחרוט אבן דו קומתי  שכיפתו מתכת, לאחר שמנגנון ההפעלה התקלקל וירדה הכדאיות הכלכלית בהפעלתה ,עקב הכנסת תחנות לטחינה עם מנועי קיטור ,היא חדלה לשמש כטחנת קמח.
למעשה סר משה מונטיפיורי בהגיעו לישראל עם סכום כסף גדול מהתורם טורא ,על מנת להקים ולעזור ליהודים בישראל, בתחילה רצה מונטיפיורי לבנות בית חולים ,אך משפחת רוטשילד הקדימה אותו בהקמת בית החולים רוטשילד ברחוב הנביאים , כאשר הסתובב לבטח מחוץ לחומות הגיע אליו המושל התורכי ונתן לו את אדמות משכנות שאננים וימין משה חינם אין כסף .
מונטפיורי החליט להקים שכונה יהודית מחוץ לחומות העיר העתיקה , על מנת לעודד את התושבים היהודיים לצאת מן החומות, בתחילה הוא בנה בתחילה את מבנה משכנות שאננים בתחילה למטרת בית חולים ,אך כאשר החולים לא הגיעו ,שינה כוון להכנסת תושבים מתחום העיר העתיקה למגורים בשכונה מחוץ לחומות.
לצורך פרנסת התושבים החדשים,הקים את תחנת במטרה ליצור מקום עבודה לשמונה עשר המשפחות שהגיעו לגור במבנה משכנות שאננים, כאשר רעיון הקמת תחנת הרוח קרם עור וגידים ,הגיע בונה הטחנה תומס ריצרד הולמן על מנת לבנותה בשנת 1857.
מסע הבאת חלקי המנוע והכנפיים מהנמל לירושלים נמשך ארבעה חודשים והיה צורך להתקין ציוד מתאים ,כדי לפרוק את הציוד מהאוניה בנמל, לשנע את הציוד חלק על גבי בעלי חיים וחלק על הכתפיים .
גובה הטחנה  18 מטר והיא בנויה כחרוט אבן דו קומתי  שכיפתו מתכת, לאחר שמנגנון ההפעלה התקלקל ,וירידת הכדאיות בהפעלתה ,עקב הכנסת תחנות לטחינה עם מנועי קיטור ,היא חדלה לשמש כטחנת קמח.
בשלושת השנים הראשונות עבדו בתחנת הרוח טוחנים מהעיר קטנברי באנגליה, לאחר מכן הזיכיון לטחינת הקמח הועבר למשפחת רוזנטל שמגוריה היה בעיר העתיקה בירושלים השיטה שבה עבדה הטחנה שכאשר סובבו הכנפיים של התחנה את גלגל השיניים שניצב בצורה אנכית , כתוצאה מהסיבוב הופעל בסיבוב מעגל שינים אנכי , ומשם עבר הכוח לגלגל שינים אופקי שסובב את אבני הרחיים , במרווח בין אבני הרחיים הוכנסו גרגרי התבואה .
לאחר פעולת הטחינה זרם החומר הטחון לתוך שקים .בניגוד לטחנות רוח אחרות ,הוכנס בה מנגנון ייחודי שהותקן בכיפת התחנה ואשר גרם לתחנה ולכנפיים להסתובב אוטומטית לכוון הרוח על מנת שהכנפיים יעבדו.
זאת בניגוד למקובל שבו הטוחן סובב ידנית את הכנפיים לכוון הרוח המשתנה באמצעות מערכת שינים וידית.פעולת הטחינה והטחנה ובתוספת סיפורי הבדים על שכירת מקללים ערביים לקלל את הטחנה גרמו לה לעבוד רק כעשרים שנה,אך האמת כי גם טחנת הקמח המוטורית שהופעלה בקיטור ושהוקמה במושבה הטמפלרית בידי מתיאוס פראנק הטוחן ובהמשך הטחנה הנוספת שהקים בדרך בית לחם 22, הוותה תחרות קשה לתחנת הרוח.
סיבות נוספות לכישלונה ,הייתה הסברה שמיקומה כלפי הרוח לא היה מתאים ,אלא שלא היו בתים שיסתירו את הרוח והסברה השנייה שאבני הרחיים בתחנת הרוח ,שהותאמו לתבואה האירופאית הרכה לא התאימה לתבואה המקומית הקשה יותר.
גם סברה זאת אינה מושלמת עקב ההתקנים המכניים המודרניים שהותקנו במנגנוני התחנה , למרות זאת אפילו בזמן מלחמת העולם הראשונה עבדה תחנת הקמח .
בשנות השמונים בתקופת ראש העיר טדי קולק,שופץ המבנה והכנפיים,ובתוך המבנה נפתח מוזיאון קטן המציג את פועלו וחיו של משה מונטיפיורי, שנסגר וגם כיום סגור .
ליד המבנה הוקם מבנה הכולל שחזור של כרכרת משה מוטיפיורי, לאחר ששחזור כרכרה זאת היא הוצתה בידי חוליגנים ונפגעה ,הכרכרה נבנתה מחדש , כיום ממגונת הכרכרה בחזית זכוכית משוריינת.
כיום משמשת הרחבה סביב טחנת הרוח , כאחת מנקודות תצפית לכוון העיר העתיקה והחומות ולתצפית מוגבלת לחלק המערבי של השכונה.
כיום בשנת 2012 החל שיפוץ גדול לטחנה במטרה להשמישה הן בהפעלה להדגמה והן את המוזיאון הנמצא בתוך חלל הטחנה ,מסביב לתחנה הוקמו פיגומים ,אבניה משוקמות כיפתה של הטחנה המצופה לוחות מתכת ,הכנפיים והמנגנון הורדו לשיפוץ ,ואנו ממתינים לסיום השיפוץ והחזרת עטרה ליושנה.
אני עוקב כבר מספר חודשים על השיפוץ של תחנת מונטיפיורי ,להלן המידע העדכני סוף יולי 2012 .
המנגנון העליון הותקן ,הכיפה החדשה הותקנה, נתלתה בשלב זה כנף כפולה אחת מהשתים,כנף נוספת ניבנת בקרקעית התחנה, השבשבת האחורית הותקנה ,על ציר הכנפיים למציאת כיווני הרוח,סגנון התחנה שונה, לסגנון תחנות הרוח ההולנדיות בניגוד לתחנה בסגנון האנגלי שהיה בעבר, עדיין חסר הציר המרכזי  האנכי וחלק ממנגנון הארכובה המוליך ממנגנון הארכובה העליון למנגנון התחתון ולאבני הרחיים .
היום בתחילת חודש אוגוסט 2012 ,חוברה הכנף החסרה לכנף הזוגית הקיימת בעזרת מנוף .
המתקין חוזר בימים הקרובים להולנד, לבנות מנגנון אבני הרחיים והאבנים ,הוא יגיע עם שאר המנגנון בפברואר 2003 שאז בעזרת שם יותקנו בתחנה על מנת שתפעל באמת ותטחן גרגרי חיטה להדגמה .
טחנת הרוח הישנה ברחוב רמבן ברחביה, רחוב רמבן 8 רחביה,טלפון 02-5612007
טחנת רוח זאת נבנתה הוקמה במחצית השנייה של המאה ה 18, בידי פטריארכיה היוונית בדוגמת טחנת הרוח של משה מוטיפיורי בימין משה,התחנה פעלה לטחינת קמח בשנים 1880-1860.
המבנה שהיה שייך לכנסייה היוונית,ושופץ בידי האדריכל אריך מנדלסון,שאף השתמש במקום לאחר שהטחנה הפסיקה לפעול,כדירה ומשרד,המקום שימש כמקום כינוס לאנשי הרוח והספרות אשר התגוררו בירושלים או הגיעו אליה לאירוח,כיום במקום חנויות מסעדה ומוזיאון קטן המספר את תולדות המקום.

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.