התחבר

לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

הקדמה
בית היתומים על שם המיסיונר הגרמני יואהן לודוויק שנלר הוקם בשנת 1870,בחזונו החליט שנלר להקים בית ליתומי המרד בלבנון של הנוצרים כנגד המוסלמים בשנת 1860, במרד זה נהרגו ונרצחו נוצרים רבים בידי המוסלמים ובני העדה הדרוזית בלבנון.
כתוצאה מהרג הנוצרים ,נותרו יתומים רבים ללא בית והורים, בעידוד הקונסול הגרמני בירושלים הצליח המיסיונר שנלר לקבל אישורים וכסף מהכנסייה בגרמניה, לרכישת האדמה מאנשי הכפר הערבי ליפתא, אדמה ששימשה לבניית מנזר והאכסניה לגידול ילדים אלו.
על שטח האדמה שכלל מעל שבעים דונמים ,נבנו מספר מבנים בתוך שישה מתחמים תחילתה בנייה בחלקה שנרכשה, כללה מבנה מעץ שנבנה בשנת 1956 שהוחלף למבנה אבן שנתיים לאחר מכן,בהמשך הדרך נוספו קומות נוספות למבנים והוקם מגדל פעמונים למבנה הראשי , עוד נבנו על החלקה בתי מגורים ,אולם תפילה ,כיתות לימוד ליתומים,כנסייה,רפת ובתי מלאכה ללימוד מקצועות עבודת כפיים וחקלאות.
בסוף המאה התשע עשר נהרסו מרבית המבנים הישנים ובמקומם נבנו מבנים חדשים שכללו מבני שירותים ,מבנים למגורי עודי המוסד,חדר אוכל ומרפאות , מבנה הרפת הורחב ושוכלל עד אשר בשנת 1910 החלה שריפה במבנה המרכזי ,ש יש הטוענים כי השריפה פרצה בעת שאחת הנזירות הכינה תה לאחד האורחים והאש התפשטה בחדר ומשם לכול המבנה .
למזלם של היתומים וצוות המורים ,החלה השרפה בשעה חמש אחר הצהרים ,בעת שכולם היו בטיול ,לאחר שהחלה התבערה נזעקו עוברים ושבים והמשטרה,  אך עד שהגיעו כוחות ההצלה ,נשרף הגג והתמוטטה התקרה ,מגדל הפעמון קרס , משאבת המים שתוכננה לשימוש בשעת  חרום לא פעלה ולכן לא הועילה בכיבוי השריפה,עד השעה שמונה בערב נעלמה הקומה השלישית והשנייה ,חדר הספרייה ,חדרי הלימוד אולם התפילה , הערכה הייתה כי מחיר הנזק היה מעל לשלוש מאות אלף פראנק, בעת שהחלו להעריך את הנזק צנח אחד הפועלים מהגג ונפצע .
לצורך השיפוץ תרם קיסר גרמניה שבעת אלפים מרק לבנייתו מחדש , שלאחריו בשנת  1910 נבנה אגף דרומי מערבי חדש, שכלל גגות אחידים, מגדל פעמונים מסוגנן, בעת השרפה מחלקת עץ הזית ובית המלאכה לעיוורים לא נפגעו והמשיכו בעבודתם ואפילו קיסר גרמניה רכש שולחן וכסא מעץ זית לאחד מארמונותיו .
בשנת 1911 החל בית הדפוס במתחם שנלר להדפיס עיתון חדש שבועי בגרמנית שיועד לגרמנים תושבי ארץ ישראל וירושלים בשם "השומר הירושלמי ".
הארכאולוגיה במתחם
בעת שנחפרו היסודות להקמת המבנים נתגלו מערות קבורה וקברים שמתארכים אותם לתקופת בית שני ,אגדות ירושלים מספרות על מערה כזאת שהתגלתה בשטח בית היתומים שעל אבן הגלילה היו כתובות בעברית וביוונית מהתקופה שלפני החורבן,פתח המערה היה בגודל של 55 סנטימטר על 55 סנטימטר ,כך שניתן להיכנס למערת הקבורה בזחילה שהוביל לחדר הראשון שאורכו ורוחבו כשלושה מטר וגובהו כמטר ושמונים,לאורך קירותיו היו שלושה דרגשי קבורה .
מעבר צר הוליך לחדר קטן יותר שבו ניתן היה לראות חדירת שורשי עצים שמעל למערה,על חלק מדרגשי הקבורה היו ארונות קבורה שבהם היו טמונות עצמות אדם,גם על הארונות היו כתובות בעברית ,על חלק ממכסי הארונות ובצדדיהם היו גילופים ועיטורים , הכתובות נחקקו באזמלים חקיקה,שמות המתים שנחקקו על הארונות היו : פפוס ושולמית הסקיטופילית,אמיה הסקיטופילית ,אנין הסקיפילי .
המתחם השתרע על שטח גדול והוקמו בו כנסייה,בתי מלאכה ,רפת ואורווה במטרה ללמד את הנערים היתומים מקצוע ועבודת כפים וחקלאות על מנת שירכשו מקצוע שיפרנסם בעת בגרותם, מסביב לבית היתומים נבנו בתים שבהם התגוררו בוגרי המוסד.
רפת בית היתומים
לצרכי מחייה וכלכלה ולימוד הנערים חקלאות ,הוקמה רפת קטנה לחלב בעיקר ,את מזונם של בעלי החיים קבלו החיות מרעייה חופשית בשדות מסביב בחודשי האביב והקיץ , בחלק מהשדות מסביב הוקם ענף הפלחה לגידול מזון לבעלי החיים ובשאר ימות השנה נרכש המזון בכסף והובא לרפת בית היתומים.
תודה ליואל פיקסלר לסרטון.

סרטונים

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.