התחבר
המבנה ממוקם ברחוב אוראבך מספר 17 פינת רחוב עמיקם אליהו מושבה אמריקאית.
מתחם זנדל כולל שני בתים, אחד מאבן בן שתי הקומות ,הצמוד לכנסיית עמנואל והשני המבנה מעץ הפינתי בן שתי קומות וגזוסטרה , בית העץ הוא שריד מהמושבה האמריקאית שנרכש בידי משפחת זנדל ,בית האבן הוקם על ידם אחד שימש את האב והשני שימש את הבן שניהם נושאים את המספר 17 ברחוב אוארבך .
תאודור ואביו גוליב ,היו בני משפחה שפרנסתם התבססה לאורך דורות מרשת בתי מרקחת גדולה בגרמניה , סמלה של המשפחה היה ראש האריה ,שהוצב בכול כניסה בבתי המרקחת שלהם , ראש האריה הוצב מעל לביתו במושבה הגרמנית בשינויים קלים מהראש המקורי.
תאודור ואביו הרופא, החליטו לשנות כוון עיסוקם ולעלות לישראל ,תאודור סיים את לימודיו בגרמניה ועלה בשנת 1864 ,עם משפחתו לישראל למושבה יפו ,תאודור היה בנו של דוקטור גוטליב זנדל רופא המושבה הטמפלרית ביפו, שיסד את בית החולים הגרמני ביפו , בנוסף שימש כיועץ פרויקטים למשה מוטיפיורי.
את משרדו הראשון פתח תאודור זנדל בעיר יפו בשנת 1871 ,במשרד זה עזר בתכנון המושבה שרונה , עזר במיפוי יפו והסביבה והשתתף בתכנון שיפוץ הדרך שנסללה לירושלים תאודור זנדל עבר לירושלים בשנת 1880 והקים את ביתו ברחוב עמק רפאים במושבה הגרמנית ,אז גם מונה לראש ועד המושבה הגרמנית, לאחר מותו נקבר בבית הקברות הטמפלרי בירושלים.
ביתו במושבה האמריקאית ביפו כלל מבנה מעץ בן שתי קומות עם גזוזטראות ומעקות מעץ זנדל תאודור גר במבנה ולאחר שעזב שימש המבנה במשך כמה שנים כבית ספר, פנימייה ובית עם לקהילה הטמפלרית במושבה ביפו.
ביתו של תאודור זנדל במושבה הגרמנית בירושלים ,כלל מבנה בן קומה אחת ומרתף מאבן וגג רעפים שהוקם בשנת 1880 , הבית מוקף בחצר וגדר בפינת הרחובות כרמיה 2 ועמק רפאים 9,הבית יחסית פשוט אך עם כניסה שונה במעט מכניסות אחרות לבתים אחרים במושבה,שעוצבה בחלק גדול מבתי הטמפלרים הראשונים שהוקמו במושבה הגרמנית,הכניסה שמשני צדדיה עמודים שעיטורים בראשם התומכים בגמלון אופייני ומתחתיו פסל ראש אריה כסמל המשפחה, בבתי המרקחת שלהם וכן מעל לביתו שתכנן והקים במושבה.
מעבודותיו המפורסמות הם : תכנון כנסיית הדור מציון, בית החולים שערי צדק ברחוב יפו, בית המצורעים בטלביה, בית ספר שמיט במרכז העיר כיום בית הכנסת האיטלקי, וכמובן המבנים שאכלסו את מתחם בית הספר האנגליקני ברחוב הנביאים, בית העם במושבה.
לטובת תעבורת הכרכרות בין יפו לירושלים עזר בתכנון ותיקוני המהמורות בדרך, הוא גם היה שותף בתכנון קטע ממסילת הרכבת לירושלים, בעת ביקור הקיסר הגרמני בישראל בשנת 1898 העניק לו הקיסר את תואר הכבוד אומן בנייה מטעם הקיסרות הגרמנית על פועלו.
לאחר מותו עבר בשנת 1902 ,עבר לגור בביתו בנו בנימין שגם עסק באדריכלות ואף השלים פרויקטים תכנוניים ובנייה של מוסדות שאביו החל לתכנן אך עקב מותו לא השלימם כמו אוגוסטה ויקטוריה , לאחר גרוש הטמפלרים עבר המבנה לרכוש האפוטרופוס לנכסי נפקדים ונכנסו לגור בו אנשי ממשל ,כיום בית פרטי , הגימיק בבית שבשנים שלאחר מלחמת ששת הימים לאורך שנה גרו במבנה יהודה עמיחי ואשתו .
כיום המבנה במושבה הגרמנית שחזיתו לכוון רחוב עמק רפאים ,האריה ממשיך לנום מעל למשקוף הדלת, חצר שמגדלים בה בעיקר צמחי בר ומשמאלו של המבנה מדרכת אבן לדירת המגורים במרתף מאחורי הבית ,למבנה תריסי רפרפות מעץ ישנים מעל למבנה גג רעפים, ארובת אבן לאח החימום
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.