התחבר

בנובמבר 1936 הלך לעולמו הרב בן ציון קואינקה, בנו של יהודה קואינקה ,בן למשפחת אנוסים מספרד שגלו לסלוניקי ביוון בעת גרוש ספרד במאה השש עשר, משפחתו עלתה לארץ ישראל בתחילת המאה התשע עשר והתיישבו בעיר העתיקה ,לאחר מכן בימין משה ושאר המשפחה עברה לנחלת שבעה שם התגוררו עד שנת 1957 ,הרב בן ציון קויאנקה נולד בשנת 1866.
הרב בן ציון שנחשב לבעל מוח חריף וידע רב בתורה , שרת כרבה של העיר חברון לאחר מאורעות 1929 ,בעת שהיהודים חזרו לעיר ,עוד שימש כאב בית הדין הספרדי,ובשנת 1935 אף היה ראש העדה הספרדית בירושלים,התגורר בהמשך בעיר העתיקה ולאחר מכן בשכונת ימין משה , בשנת 1908 הקים את בית הזקנים הספרדי והיה מנהלו הראשון של המוסד.
בעל הוצאת העיתון ובית הוצאת הספרים , עיתון המאסף שיצא אחת לשבוע ,בהמשך היה ירחון  שנכרך בשלושים ושמונה כרכים ובסך בכול 228 ירחונים ,העיתון החל להופיע בשנת  1895 שהודפס בדפוס עיתון הצבי, בעיתון התפרסמו כתבות של רבנים ספרדיים ידועים אך גם רבנים אשכנזיים כתבו בעיתונו ואישים כמו פינס ,העיתון המשיך להופיע במשך 19 שנה בשנים  1914-1895 העיתון- ירחון  הופץ בארץ ישראל ובגולה , בן ציון קואינקה תושב בולט בשכונת ימין משה .
כאשר מציינים את אספני הספרים הרציניים והמפורסמים בארץ ישראל , יש להוסיף את שמו של בן ציון קואינקה ,אדם ליברלי קמעה, שנתן גם את דעתו להתפתחויות והקדמה שנשבו בעולם ובארץ ישראל ,הספרייה שהקים כללה ספרים שעסקו בתנך ובתורה ומנגד בספרייתו על המדפים נמצאו גם ספרים של הוגי דעות ופילוסופים ,חוברות של הוצאת אחיאסף , ספרי תולדות ישראל ,בספרייתו זאת נהג לשבת וללמוד עד השעות הקטנות של הלילה תוך כדי לגימת ספלוני קפה, את אוספו תרם לסמינר למורים מזרחי ( מכללת ליפשיץ) .
הרב בן ציון קואינקה נהג לכתוב מאמרים ואף היה עורך של ההוצאה לאור של החוברות התורניות המאסף ,בנוסף לכך לאחר תפילת שחרית בשבתות, היה נוהג לערוך סיורים בסביבת השכונה עם חבריו הרבנים ותוך כדי מהלכם, היו דנים בסוגיות ובפלפולים של הלכה לקבוצה המהלכת היו מצטרפים אנשים קשי יום והיו שותים בצמא את דבריהם .
בשנים 1899-1920 ,ערך בן ציון נסיעות בתפוצות היהודיות הספרדיות במצרים,עירק בצפון אפריקה בהודו כאשר יצא למסעותיו נהג לפרסם במודעות על יציאתו , חלק ממסעותיו היו להרצות ובחלק גייס כספים לעיתונו ירחונו המאסף, לדוגמא כאשר יצא בשנת 1920 בן ציון קויאנקה לשליחותו בגולה ,על מנת שלא יחפשו אותו פרסם הודעה על יציאתו בשליחות ובעדרו יש לפנות מרדכי מיוחס תושב השכונה,קדמה לזאת הודעתו בשנת 1907 ליציאתו לגולה ,אלא שאז מינה את ישראל דוב פרומקין בעל עיתון החבצלת ביחד עם מיוחס כנציגו לקבלת מכתבים וכספים.
האגדה מספרת כי כאשר נפטר הנכבד חיים משה אליישר ,בירושלים בשנת 1924 ,עמד בן ציון קוינקה ובאזכרה שנערכה עמד והספידו למשך שעתיים.
משפחת ג'יניאו אליהו ואחיו בכור  יצחק ג'יניאו ואשתו תמר.
מוצאה של המשפחה בגלות ספרד ,שלאחריה התיישבו בעיר סלוניקי ביוון ,לארץ ישראל עלתה המשפחה בתחילת המאה התשע עשר בתי היין של המשפחה מוקמו ברחוב היהודים בעיר העתיקה סמוך לשער יפו, מתחת למלון אמדוסקי ,בניו של אבי המשפחה דוד היו  ג'יניאו אליהו ואחיו יצחק בכור ג'יניאו ואשתו תמר בת הרב גבריאל שבתאי שהיה ראש בית הדין לעדה הספרדית.
ליד חנותם של משפחת ג'יניאו בעיר העתיקה, נתלה שלט משיש שבו היה סמלו של הערק הצבי ( ערק גזאלי) , ערק זה היה מיוצר ביקבם של משפחת גינאו החל משנת 1840 כמעט כעשר שנים לפני שנפתח יקבם של משפחת שור המפורסמת, למרות שלמוסלמים אסור היה לשתות משקאות חריפים ערק זה כיכב בבתי הקפה של ירושלים העתיקה .
את היקב פתח אביהם דוד של בכור ויצחק גי'ניאו בעיר העתיקה בסביבות שנת 1840 ,על פי האגדות את התורה לעשיית הערק למד מאביו של בן ציון יהודה קואינקה, בניו של גי'נאו המשיכו במסורת של יצירת ערק, יין ובעלי זיכיונות למכירת בירה שיובאה מאירופה בחנותם את תוצרתם מכרו גם בירדן וברחבי הגדה .
כאשר נפטר יהודה קואינקה , עבר היקב לתפעול בידי משפחת גי'נאו עד אשר גדל הבן משה קואינקה ,שניסה להחזיר עטרה לישנה ולתפעל את היקב והחנות לא באותה הצלחה שהייתה לאביו.
לאחר המאורעות בשנת 1929 עברו בני המשפחה להתגורר בשכונת ימין משה עד אשר עברו לאחר מכן לשכונת נחלת שבעה שבה התגוררו עד שנת 1957 על פי שלט הקרמיקה התלוי בשכונה על הקיר.

Advertisements
Advertisements

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

Booking.com

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.