התחבר

לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

עומקו של ים המלח בחלקו הדרומי היה רב יותר מצפונו, כתוצאה מכך, נוצרה בתחילה העבודה ,בעיה של הקמת בריכות המים לאידוי, שאיבת המים לתעלות ההולכה נעשו בצינורות שהושקעו לים ,בפתחם של הצינורות הוקמו תעלות הולכה ,לצורך דיפונם של התעלות, נמצא כי החומר המתאים הוא עץ שנעכל בצורה פחותה בידי המלח והגופרית.
צינורות ההולכה מהים לבריכות נבנו ממפרקי גלילים ,שנבנו בשיטת חביות היין מעץ , שחוברו אחד לשני כנקניק ארוך ,מפרקי העץ חוברו אחד לשני בטבעות מתכת חיצוניות , לצורך יצירת גלילי העץ , הוקמה נגריה בשטח המפעל שיצרה את גלילי הצינורות ,דפנות העץ של התעלות וצריפי המגורים.
בשטח המפעל בסדום, נבנו מכלי מתכת לאכסון החומרים הכימיים כמו הברום ודומיו, שחוברו לא בריתוך לאורך הדפנות, אלה במסמרות כמו שמחברים חלקי גוף מטוסים ואוניות, מעל מכלים אלו הוצבו מערבלים להפרדת החומר הטהור מהחומרים הנלווים.
לצורך שאיבת המים מהים ולעבודת המכונות החשמליות לעיבוד האשלג והפרדת שאר החומרים ,הוקמה תחנת ליצור חשמל שכללה טורבינות דיזל ,על מנת לספק חשמל למאור לתחנת השאיבה ולמכונות ההפרדה שאליהם הוליכו צינורות עם החומרים .
הדרך להעברת גושי האשלג מבריכות האידוי ,כללה מסילות רכבת שעליהם נעו קטרים קטנים, שיטת רכבת הטרזינה, (שהובאה מגרמניה מהמכרות) לקטרים אלו חוברה שרשרת קרוניות משא פתוחות .
בשנים 1936-9 שילמה חברת המלח במפעל הדרומי והצפוני ,מיסים לשלטון המנדטורי כארבעים וארבע אלף לירות ולשלטון האשמי (ירדן) כשלושים אלף לירות, למעשה בששת השנים הראשונות של המפעל לא נרשמו רווחים והמפעלים עבדו באפס רווחיות אל מול ההוצאות.
אלא שבשנת 1936 חל המפנה וההכנסה בעיקר ביצוא זינקה והותירה רווח יאה להנהלה לאחר קיזוז החובות, בשנים הללו הכיר השלטון המנדטורי את כוחה של התעשייה והוריד את מס הזיכיון לייצור במפעלי המלח, עוד החליטו השלטונות לא לגבות מכס לחומרים ומכונות שיועדו למפעלי המלח .

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

Save on your hotel - hotelscombined.co.il

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.