התחבר

כנרת חוות כנרת מעט על תנאי המגורים והמחייה הקשים בתחילת הדרך.

בתקופת המגורים בחווה מנתה קבוצת העובדים, כעשרים וחמשה עובדים אשכנזים חברי העלייה השנייה,ועוד עובדים ערביים מכפרי הבדויים בסביבה ובל נשכח את בני ספרד התימניים שעבדו אף הם בחווה,תנאי המגורים היו בלתי נסבלים כיוון שלצורך המגורים עמדו לרשותם שלושה חדרים בלבד .

בחדר הגדול במבנה החווה ,היו מקומות לחמש מיטות ובשני החדרים הקטנים היה מקום לשלוש מיטות , למרות זאת נדחסו לחדרים הללו שמונה עשר דיירים ,ממש פלא הנדסי שנוצר ממצוקת הדיור.

למצוקה דיור זאת התווספה ואף גברה מחלת הקדחת ,שפרחה בזכות תנאי התברואה הקשים והצפיפות בחדרים,מצב זה הביא את אנשי הקבוצה ,לשלוח מדי שבוע להחלמה בבית החולים הסקוטי של המיסיון בטבריה, בין שלושה לארבעה חברים .

תנאי הצפיפות הנוראיים הללו גרמו לחוסר פעילות תרבותית או לימוד לאחר יום העבודה שהסתיים בשעות הערב המוקדמות, כמו שנאמר במחוזותינו : עבודה ,אוכל ,פיפי ולנסות לישון בימי הקיץ חלקם אף עלה על הגג ללינה במטרה לנסות לקבל מעט רוח מהבריזה בכנרת לעת ערב וליל.

בימי החורף התווספה צרה חדשה לחדרי הלינה הדולפים הם הפכו לסניף של הביצה הסמוכה , המים חדרו מבעד לגגות הדולפים ויצרו בחדרים מעין אגמי כנרת קטנים נוספים,נחשו כעת איפה דוגרים יתושי האנופלס גורמי הקדחת ביתר עוצמה.

תנאים קשים אלו גרמו לחברי הקבוצה הרומנית להכריז על שביתה בשנת 1909 ולעזוב למושבה חדרה ,חברי הקבוצה דרשו כי מנהל העבודה ברמן יפנה את חדרו במבנה בית המוטור ,יערכו תיקונים במבנה למניעת חדירת מי הגשמים,יבנה חדר חולים ושהחווה תישא ותתחלק בשכרו של חובש מושבת כנרת על מנת שיקבלו חברי חוות כנרת טיפול רפואי סדיר.
הצטיינות יתרה הייתה לממונים ,בנאומים חוצבי להבות ,הבטחות לגן עדן עלי אדמות, שכרגיל לא מומשו וניפוח מוחם של העובדים בדברי סרק בגדולת הגשמת הרעיון הציוני, מפאת רצונם שלא לפגוע ביבולים החזיקה השביתה חצי יום,לאחר כינוסם ונאום מנהל העבודה ברמן בנאום חוצב להבות.

מאיר אינגברמן בתנאי המחייה הקשים הללו חלה במחלת הקדחת הצהובה ונשלח לאשפוז בבית החולים הסקוטי של המיסיון בטבריה בשנת 1910,לאחר שמונה ימי אשפוז קבל אחיו פתקה מבית החולים למהר ולבקר את אחיו החולה והמאושפז, כיוון שבעת שנתקבלה הפתקה ירד גשם זלעפות שמנע עבודה בשדות לא עבדו הפועלים.

הם נגשו לאגרונום ברמן מנהל העבודה בחווה ובקשו את רשותו לרתום פרדה לעגלה ולצאת לדרך, הוא אישר את הבקשה, אך מספר האנשים שביקשו לצאת לביקור מאיר החולה ,היה גדול ונדרשה עוד עגלה למסע מיד רתמו את העגלה הנוספת , בשלב הזה יצא אל הפועלים ברמן מנהל העבודה ושפך קיטונות של צעקות וכעס שרתמו עגלה נוספת בניגוד לאישורו, הוא עוד הוסיף שיצאו לביקור ברגל כיוון שהגשם שירד איננו חזק במיוחד.

מהעלבון עזבו חברי הקבוצה את העגלות ויצאו ברגל לבקר את חברם מאיר אינגברמן שמצבו הורע לאחר שעבד שנתיים בחווה ,מסע ההליכה לטבריה והתבוססות בבוץ ,לא היה קל ולכשהגיעו לבסוף לבית החולים הסקוטי ,נתברר כי מאיר נפטר על פי האגדות המחסור בעגלה ,מנע את העמסת הגופה והובלתה לקבורה בכנרת ולכן נקבר בבית הקברות הישן בטבריה.

כיוון שיום מותו של מאיר היה בימי שישי והעובדים שהלכו רגלית בתנאי מזג אוויר קשים אחרו להגיע ,חברי חברת קדישא של טבריה מיהרו לקברו מפאת קרבת כניסת השבת בבית הקברות הישן של העיר טבריה, בפועל חברי הקבוצה שהגיעו רגלית לטבריה ,אחרו את מהלך הקבורה בידי אנשי חברת קדישא והוא נטמן בדד ללא חבריו ואחיו משה שהגיע אף הוא עם הקבוצה.

תכונות פילטר לוח

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.