התחבר

טבריה הר הכנרת תחילת העבודה העברית בהתיישבות

אטרקציות, חלוצים וחלוצות בארץ ישראל, מידע כללי אטרקציות, מרכז מידע כנרת
לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

למחייתם התפרנסו חברי הישוב מטיפול בכרם השקדים והזייתם שניטעו בידיהם בעבור הקק"ל ,במדרונות ההר במקומות שהחלוצים הכשירו את הקרקע לנטיעות ונטעו את כרמי עצי הפרי ,חלקם עבד   בכרם השקדים שנקרא "דסוי" על שם הבוטנאי פרופסור ווינברג שניטע בשמו בידי אנשי עירו ,חלק מחלוצים בישוב התפרנסו מעבודה קבלנית בנטיעות איקליפטוסים ,קזוארינות ופלפל בכמות של כשישים אלף עצים על שטח של מאה חמישים דונם.

עוד קבלה על עצמה הקבוצה בקבלנות לשמר ולעבד את היער של הקק"ל בשטח של כמאה דונם, חלק מבני הקבוצה יצאו לעבודה במשקי האיכרים במושבה ובחווה על מנת להביא כסף לקופה הציבורית, למרות שבסוף הצטבר כסף בקופת הישוב הר הכנרת הוא הופנה לתשלום חובות ולא לרכישת בעלי חיים נוספים .

חלק מעצי היער שניטעו ,לא התאימו לתנאי המחייה באדמות מורדות הר כינרת ופשוט התייבשו ,חלקם נשטפו בגשמים כיוון שלא ניטעו כראוי , אך כשישים אחוז מהנטיעות הצליחו ניטעו בשנת 1921 כמאה וחמישים דונם,בשנת 1922 תוכננו נטיעות של עוד כחמש עשר אלף עצים,עבודה נוספת שנמסרה לידי חברי הקבוצה היה הטיפול בכרם דוסיי בן התשעים דונם של עצי שקד וזית.

כיוון שלא היו עובדים קבועים לטיפול בכרם השקדים והזיתים בטרם קבלה על עצמה קבוצת שפטובקה את הטיפול בו, נכרו התוצאות במקום של עצים שהתייבשו או מיעוט יבול מחוסר טיפולי גיזום יצירת גומות וכדומה, לכן נדרש מעובדי הקבוצה לעקור את העצים שהתייבשו ולהיערך לנטיעת עצים חדשים.

בני קבוצת שפטובקה 13 גברים ושבע נשים שעליהם נמנו : אריה אבטיחי (גרבוז) יואל ולבה א מונק ,יצחק מוצ'ניק ,אליעזר מילרוד , יצחק גיבס ,יהושוע כהן החברות : חווה סימיטיצקיה, חנה קצקה, מרים דן  ועוד , בשנת 1923 נערכו שלוש חתונות בקרב חברי הקבוצה : חנה קצקה נישאה ליצחק מונצ'ק ,מרים דן ויצחק גיבס ואליעזר מילרוד לחווה סימיטיצקיה.

בני הקבוצה החליטו ליצור משק משותף והקימו ביחד מטבח אוכל, הקימו לול קטן ,רכשו כלי עבודה, עגלה להובלות,בנו מתבן קטן לבהמות ולאכסון מזונם ויבול החיטה  ,הקבוצה זרעה מעל למאתיים דונם לחלקת חיטה וקטניות למאכל בעלי החיים בהר הכינרת וחלקה בחכירה מאדמות איכרי מושבת כנרת ,הקבוצה גם הקימה  גן ירקות בן עשרים דונם למחייתם, ארבעה מבני הקבוצה עסקו בקביעות בהבאת מים בפחים על גבי חמורים, בשמירה ובעבודת המטבח והכביסה המשותפים.

בני הקבוצה החליטו לרכוש מספר פרות אך חוסר בתקציב עצר את תוכנית הרפת ,למעשה תכננו בני הקבוצה לרכוש פרות מקומיות ליצור חלב ולהשתמש בצואתם לדישון גן הירק, מובן שכאשר קיימת רפת מקומית יחסך מהם לרכוש חלב וללכת להביאו על בסיס יומי מכנרת.

עוד החליטו בני הקבוצה להכשיר שטח של חמישים דונם בהזמנת מחלקת החקלאות שמושבה בצרפת, אך העבודה התנהלה בחורף שהפריע מבחינת הבוץ לעבודה והקבוצה השלימה בשנת 1921-2 רק מחצית מהשטח שהיה מיועד לנטיעת עצי חרוב,תאנה  וכרם לענבים מייחורי זנים שישלחו מצרפת, אולם על השטח הזה ניטעו שיחי הגפנים ועצי החרוב והתאנה , בשטח הנוסף שעובד בשנת 1923 של חמש עשר דונם ניטעו גם סברס ללא קוצים שישמש גם כמאכל לבהמות ועוד גפנים,תאנים וחרובים.

שני חלוצים עסקו בגידולי גן הירק,שלושה אנשים עסקו בחריש עם שני זוגות הפרדים בחלקות המעובדות ,יש לסכור כי תמיד היו מספר חולים הן ממחלות האזור והן מהעבודה הקשה של הכשרת האדמות , אך הבעיה האקוטית לגבי הרחבה היה מחסור בתוכנית מוגדרת להתיישבות הר הכנרת ובעיקר בחישוב תצרוכת המים נתברר כי זאת באמת בעיה קיומית .

חלק נעלם בסיפורנו היה הקצבת תשע עשר אלף לשנים 1922-4 ,בכנס של הקונגרס הציוני בעיר קרלסבד לטובת הישוב הר כנרת ,אך בשנת 1922 נמסר לקבוצה רק אלף ומאה לא"י מתוך שבעת אלפים לא"י שהובטחו לאותה שנה ,לכן לקחה הקבוצה הלוואות פרטיות מאנשים ומוסדות בשנת 1922,בכדי לרכוש זוג פרדות נוסף,ארבע פרות ,שתי עגלות ושני עגלים,(לזכור הלוואות צריך להחזיר).

תכונות פילטר לוח

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.