התחבר

לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

בשנת 1911 הוקמה חוות העלמות בחוות כנרת על מנת להכשיר חלוצות יהודיות בעבודת החקלאות ,משק בעלי החיים,ועבודת משק הבית בארץ ישראל ,הבנות שהגיעו לחוות העלמות שהו במקום בקבוצות הכשרה מתחלפות במחזוריות .

הרעיון הראשוני של מקימת חוות העלמות והרוח החיה הייתה חנה מייזל שוחט , בעלת ההשכלה החקלאית כאגרונומית ,ששאפה להקים בית ספר חקלאי לבנות, אלא שהרעיון התחלף לאחר עזיבת אחת הקבוצות בחוות כנרת והפך לחוות ההכשרה "חוות העלמות".

חוות העלמות פעלה כשש וחצי שנים עד שהתורכים בעת מלחמת העולם הראשונה החליטו לתפוס את מבני חוות העלמות ולפתוח במקום בית חולים שדה לחייליהם, לאחר גרוש הבנות ,לא חזרו למבנים הבנות והרעיון גווע .

בעת ששימשה החווה כמקום הכשרה עברו בו למעלה משבעים נערות ,במחזורים שנעו בין חמש עשר בנות לעשרים , במהלך ההכשרה הוכשרו הבנות כלולניות,רפתניות ומגדלות ירקות ,מנהלות מטבחים וניהול משקי הבית, חלקם הגדול של הבנות הצטרפו לקבוצות חלוצים,חלקם עברו ולימדו את מקצועות החקלאות והטבע במוסדות חינוך.

המשכה של חוות ההכשרה לבנות החלוצות בחוות כנרת ,היה בית הספר החקלאי לצעירות במושב נהלל ,יש לזכור כי מגמת הצורך הקיומי , השוויון והערך של ההכשרה לעבודה חקלאית ציונית היווה המרכיב העיקרי להקמת משק הפועלות, עצם הקמת משק הפועלות בכנרת והשתתפותם של החלוצות בעבודה החקלאית,בגידול בעלי חיים ובעבודות הכשרת הקרקע לגידולים הם לב ליבה של החלוציות .

בשלב מסוים גידלו הבנות מעל לשבעה דונם של גינת ירק שגודרה מסביב בגדר תיל , שנת 1912-3 זכורה כאחת משנות הבצורת האיומות בעמק הירדן, כתוצאה מהבצורת החלו שבטיים בדואיים לנדוד ולחפש אוכל לבעלי החיים שלהם,בין יתר הנודדים היה שבט בדואי ראוללה  ,שנדד מעבר הירדן והחליט כי השדות ובעיקר שדה הירק של משק הפועלות מתאים למטרותיו, השבט העלה את בעלי החיים על גן הירק, ובעלי החיים של השבט גרסו את העמל של אותה השנה.

השומר של השדות הזעיק את חבריו שהגיעו מצוידים שנשק מעבודתם ,והם החלו להתקדם עם נשק שלוף אל מול בני השבט הבדואי ראוללה , כיוון שבני השבט ראו את אומץ ליבם (חוסר הברירה של החלוצים) הם נסוגו והבינו כי מטח יריות יהיה מנת חלקם בעת הגזל.

לאחר הקציר החלו להגיע כנופיות של צרקסים רכובים וחמושים והחלו לבזוז את הגורן , מייד נזעקו חברי החווה , כיוון שהראשונים שהגיעו היו מעטים ובמבחן שליפת הנשק הייתה יד החלוצים ראשונה הסתלקו הצרקסים בהבטיחם לשוב במספרים גדולים להמשך הגזל.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה סולקו הבנות מחוות העלמות והצבא התורכי השתמש במבנה כבית חולים צבאי, לאחר המלחמה לא חזרה חוות העלמות לפעול בחוות כנרת.

חוות העלמות בכנרת  של חנה מייזל
מה שמוצג בדפי ההיסטוריה לא תמיד ורוד.
רשמים מחוות חוות הלימוד של גברת מייזל בשנת 1913 של זקני כנרת
יש אנשים הדואגים לעצמם ,אך ישנם אנשים שהדאגה לזולת ,היא הגורמת להם להקיף את סביבתם באווירה של עשייה , חנה מייזל הגתה רעיון והגשימה אותו ,בחוות הלימוד – חוות העלמות,בזרם החלוצים הצעירים שהגיעו לארץ ישראל היו נערות שחיפשו את אלוהיהם בעבודת האדמה כמעין רצון לזהות רוחנית חדשה ותוכן חדש לחייהם.

חנה מייזל שחשה את הרוח החדשה, החליטה כי כדאי לרכז נערות אלו ולהקנות להם ,את הידע הדרוש לחיים חדשים בהגשמת חלומם,כיוון שמחוץ לחלום לא היו בידי החלוצות הללו את הידע לשרוד לאור חלומם הציוני,חלקם מגיעות מטבע הדברים למטבחים ולמשק הבית אך חוסר ניסיון מביא אותם, הן לייאוש והן לבישול גרוע או ניהול משק הבית בצורה גרועה מחוסר ניסיונם ,שלא לדבר על ניסיונם הקלוש בעבודה חקלאית .

בנקודת זמן זאת שנת 1911, כאשר הבינה כי נערות אלו אינן מוצאות את ידיהם ורגליהם, החלה חנה מייזל לשכנע את המוסדות המיישבים הכשרת הישוב ,להקצות לה מקום בחוות כנרת מקום  שתוכל להקנות ידע חקלאי וארגוני לנערות אלו, מעין מרכז לאיסוף נערות תועות אלו ולהביאם להגשים את חלומם בעזרת ידע שיקבלו בחוות הלימוד.

הרעיון כביר ,אך המציאות של תנאי מזג האוויר הקשים ,החום ומימי השתייה והמחלות הם שהניחו בולי עץ בגלגלי הרעיון ,הם  שהכריעו לעיתים קרובות את החלוצות למרות חיפושם למלא את חייהם בתכנים חדשים.

הבעיה התקציבית של הקיום היום יומי של תלות כספית בשכר העובדות היווה נטל עליהן לכול פועלת בחוות העלמות ניתן שכר חודשי מידי חברת הכשרת הישוב ,כארבעים פראנק לחודש ,חנה מייזל המנהלת השתכרה כמאה פראנק לחודש,ברור שכספים אלו אינם מספקים לצרכי קיום ,אלא לצרכים בסיסים של רכישת מזון ,בשנת 1913 עדיין לא הוקמה הרפת ולא הוקם הלול ובחצר הסתובבו מספר תרנגולות חופשיות , צוות מורים בנושאי כלכלת בית היה חסר וגידולי גן הירק לקה בחסר.

לאחר שנתיים של היווסד חוות העלמות, עדיין לא הוכשר השטח הגדול לטובת גן הירק המחסור במי השקיה ובצנרת להובלת המים לחלקות הגידול ,נתן את אותותיו בגידולים ובהתייבשותם לאחר עמל רב שהושקע בהם , כמויות היבול שחושבו לקבלה בסוף תהליך הגידול הניב רק כשליש מהתחזיות, זאת כמובן כפועל יוצא היווה מחסור בתקציב לרכישת הזרעים לשנה הבאה ולכיסוי החובות מהשנה הזאת.

בשנת 1920 נסגרה סופית חוות הפועלות , יש המאשימים את סגירת חוות הפועלות ברצונם של אנשי חוות כנרת לרכוש את שטחם למרות שהוועדה הציונית החליטה להמשיך את ניהול חוות הפועלות ואפילו לחפש מקום חדש ונוסף,לחצם של פועלי חוות כנרת הביאה בסופו של דבר לסגירת המקום.

תכונות פילטר לוח

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.