התחבר

חאן שער הגיא מוזיאון פורצי הדרך לירושלים

אטרקציות, מוזיאונים וגלריות, מידע כללי אטרקציות, מרכז מידע שער הגיא
לחיפוש חדש לחצו כאן להזמנת מלון לחצו כאן

כאשר הוכרז בשנת 1979 כי בחאן באב אל וואב (שער הגיא ),כי יוקם מוזיאון ויד לזכרם של מבקיעי המצור על ירושלים בהחדרת שיירות מזון ,תרופות, ומצרכים חיוניים , לא צפו המארגנים כי הדרך תהייה ארוכה כול כך ,על פי מה שפורסם לאחר המאבק למניעת הקמת מוזיאון במקום לזכרו של האלוף רחבעם גנדי , חזר המקום בשנת 2018 ידי אנשי עמותת הפלמ"ח להנצחת גדוד הפורצים בחטיבת הפלמ"ח.

רשות הטבע והגנים החלה בעבודות פיתוח וחיזוק המבנים למטרתם החדשה ישנה לשמש כמוזיאון הנצחת אנשי הפלמ"ח, הרשות החלה בעבודת הכנת תשתיות וטיפוח הן למקום והן לחנייה בעת הביקור, שבילי הליכה והכנת המבנה כמרכז מבקרים ומורשת חזותי ,שיפתח בקרוב על מנת לספר את סיפורי הלחימה של הלוחמים והלוחמות שנלחמו באומץ ביחד עם מלווי השיירות שחלקם היו אזרחים (הנהגים) בדרכם לפרוץ את הדרך לירושלים הנצורה.

המוזיאון בקיץ פתוח בתשלום ,בימים ראשון-חמישי ושבת בין השעות 08:00 – 17:00 וביום שישי בין השעות 08:00-16:00, בחורף הפתיחה בין השעות 08:00-15:00 .לאחר הסדרת תאום ביקור .

על קיר המבנה המרכזי ,הוטבעו מילים ממתכת שבה נכתב על הקיר החיצוני , שתי שורות מתוך שירו של חיים גורי "באב אל וואד": "לנצח זכור נא את שמותינו, שיירות פרצו בדרך אל העיר".

במהלך הביקור שאורכו כארבעים וחמש דקות ,יעבור המבקר בחמש תחנות שמתחילות במייצג המספר את ספור הלוחמים לאחר מכן מעבר בעמדת דרך, עמדת קשר, עמדת אספקה, חוויה המדמה נסיעה במשוריין פורץ, ומייצג נוסף להגברת ערכי הגבורה של הלוחמים, את הרגשתם לערכים ולתחושות אלו ,יתלו המבקרים על ווים בעזרת דסקית שתחולק בתחילת הביקור .

פתיחת האתר לציבור היה ב 23.3.21 , את הביקור יש לתאם ויגבה תשלום דמי כניסה.

תזכורת ספור הלחימה בפריצת הדרך לירושלים בבאב אל וואב – שער הגיא

כביש שער הגיא עובר בין שני מורדות הרים וייצר מעבר צר וקשה למעבר בעלייה לכוון הרי ירושלים , אורכו כחמישה קילומטר ממנזר לטרון ומתחיל בעלייה קשה בדרכו אל העיר הנצורה, תושבי הכפרים הערביים שבסביבה וחברי כנופיות השתלטו על הרכסים השולטים על הכביש, וחסמו את המעבר.

שיירות המזון שהתארגנו באזור יער חולדה נאלצו לעבור במעבר ההכרחי הזה ,תוך כדי לחימה ועשרות לוחמים שנקראו הפורמנים ונהגי המשאיות נפלו בניסיונות המעבר, חלק מהמכוניות נשרפו או נבזזו לאחר שהצוותים שהגנו עליהם נפלו בקרב.

כאשר התבררה התמונה הגדולה ,לאי הצלחת פריצת שיירות האספקה לירושלים הנצורה שהייתה כרוכה באובדניים רבים לאנשי השיירות והמלווים והציוד שנשלח , בדרך ורעיון השיירות הגדולות הסתבר כי הדרך נשארה בסופו של דבר חסומה .

בשלב הזה בסוף חודש מרץ 1948 , כינס בן גוריון את קציני הצבא על מנת לשנות פאזה ותכנון חדש לצורת הלחימה  יזומה שבה במקום התגוננות להתקפות על השיירות, יתוכנן מהלך צבאי יזום של השתלטות על מוקדי שליטה על הדרך ,כיבוש הגבעות והמשלטים השולטים על הדרך וחסימת האפשרות להגעה למקום של חברי הכנופיות הערביות.

לצורך מבצע זה שנקרא מבצע נחשון ,שהחל בתחילת חודש אפריל 1948 ,כונס כוח לחימה של כאלף חמש מאות לוחמים, כאשר הרעיון המרכזי היה לאבטח את הדרך למעבר השיירות בכיבוש משלטים של הכנופיות וישיבה בהם בצורה קבועה, הפעלת סיורים ומארבים לכוחות הכנופיות בדרכם לכביש והריסת מעוזיהם בכפרי הערבים בסביבה.

למרות הסיכון בדילול כוחות לוחמים מחזיתות אחרות והעברתם למבצע זה, הוחלט כי הערך העליון הוא למניעת נפילת ירושלים לידי כוחות אויב והצלת תושביה, בפועל הדרך מירושלים עד שער הגיא נפרצה במבצע ,אך אבן הנגף עדיין הייתה הכביש באזור מוצבי לטרון עד העיר רמלה , רק כאשר נפרצה דרך בורמה ונסלל כביש הגבורה רווח לתושבי ירושלים.

מבצע נחשון

מבצע נחשון שנועד לפריצת הדרך לירושלים בניסיון להסיר את המצור וחסימת הדרך לירושלים, המבצע נערך בין התאריכים 3-18 לחודש אפריל בשנת 1948,ייחודו של המבצע בפעם הראשונה הוא המעבר ללחימה יזומה והתקפית ועזיבת הסגנון הקודם שנשען רק על הגנה שלא הצליח כול כך ויעיד שבוע השיירות ,שבו נכשלו שיירת יחיעם, שיירת חולדה ושיירת נבי דניאל שבהם נפלו 84 חללים.

בתקופה שלפני המבצע ,בוצעו הניסיונות להעביר מזון לירושלים הנצורה בשיטת השיירות המאובטחות של לוחמי הפלמ"ח שנעו במשאיות ואוטובוסים שהוצמדו לדפנותיהם לוחות פלדה להגנה ,שיירות אלו לוו גם בידי משורייני הסנדוויץ הידועים .
שמו של המבצע ניתן לו על פי גרסה אחת ,על שם נחשון בן עמינדב שהתנדב לקפוץ ולעבור את ים סוף בדרכם של בני ישראל ממצרים לארץ ישראל, הגרסה השנייה טוענת  שאנשי חטיבת עציוני, שהשתלטו על הקסטל, קראו למבצע זה על שמו של חברם נחום שושני שכינויו היה "נחשון" שנהרג בצובה  .

לצורך ביצוע המבצע , גויסו כאלף חמש מאות חברי הגנה מכול חזיתות הלחימה, שמטרתם הייתה להילחם ולכבוש נקודות שליטה וכפרים ערביים ששלטו וחסמו את הדרכים לירושלים הכפרים : דיר-מוחסין, הקסטל, קולוניה, בית-איקסא ודיר-יאסין.

בראש החטיבה שנוצרה יש מאין ,מכוחות שהועברו מחטיבות גבעתי ,הראל ,עציוני, אלכסנדרוני ,וקרייתי , עמד מחט גבעתי שמעון אבידן ,ששלט על שלושה גדודים שהוצבו לצורך המבצע כך : בפיקודו של חיים לסקוב ,מפקדת הגדוד הראשון הוצבה באזור המערבי שכיום קיבל את השם הישוב משמר דוד, הלוא היא אזור הכפר הערבי חולדה .

מפקדת הגדוד השני בפיקודו של יוסף טבנקין ,התמקמה באזור שממול לדיר מוחסין ,בשטח שבין קבוץ נחשון לבקוע לכוון שער הגיא והקבוץ קריית ענבים, הגדוד השלישי בפיקודו של אלדד אוארבך-אבידר ,ששימש בעתודה ובמיוחד טירוני פלוגתו של אביב ברזילי ,שהוצבו לאחר כיבוש דיר מוחסין להגנת האזור ולשמרו בידינו.

תכניתו של המחט שמעון אבידן ,הייתה ליצור פרוזדור נקי מאיומים ברוחב של תשע קילומטר באזור הפתוח ובמעבר בין הגבעות שמשני צדדי הכביש ,הכוח הלוחם יצא מהקיבוץ חולדה תפס את פאתי הכביש וחסמו, במבצע השתלט גם על דרכי העפר והשבילים המוליכים לכביש ,במקביל כוחות נוספים יצאו וכבשו את חולדה הערבית ואת הכפר הערבי דיר יוחסין   הכוח הלוחם עזב את השטח ולקום נכנסו כוחות מגדוד העתודה .

לאחר שהחלו להתבצר במבואות הכפר להגנה ,הוברר כי הערבים מצבא ההצלה של קאוקג'י התארגנו להתקפת נגד ,בכוח שנע במשאיות לכוונם, כוח ערבי זה התמקם כשני קילומטר מהכפר דיר מוחסין ,שם התפצל לשלוש כוחות והחל את דרכו לכיבוש המקום, כוח אחד עלה לעמדת רתק גבוהה והחל לירות על המגינים מחטיבת גבעתי , תחת מעטה הירי החל כוח ערבי להסתער על הכפר , טירוני הפלוגה לא עמדו בהתקפה ונסוגו לשטח הכינוס המרכזי של הגדוד.

מחט הכוח דרש להחליף טירונים אלו בכוח מאומן ,וביקש הפצצה אווירית, משלא קיבל המחט את ההתקפה האווירית הורה לכוח שהוכן למתקפת הנגד באזור קברו של שייח מוסה שבמרומי יער המגינים כיום, כאשר התקרב הכוח הישראלי למקום התארגנו מפקדי הפלוגה החדשה והמנוסה והחלו בהתקפת נגד ,כנגד הכוח הערבי לחימה זאת שברה את התקפת הכוח הערבי שהחל נסוג בלילה מהאזור.

הכוח הישראלי נכנס מחדש והתבסס בכפר דיר מוחסין ששלט על הכביש לירושלים, אלא שהבריטים החליטו להפעיל כוח ואיומים בהפגזה על הכוח שכבש את הכפר בדרישה לסגת מכוון שהשליטה על האזור תפריע למעבר הכוחות הבריטיים על הכביש, בתחילה סרב המח"ט לדרישה והורה לכוח להישאר בעמדות.

בעקבות משא ומתן והבטחות הצבא הבריטי שימנע התקפות מהכפר על השיירות לירושלים נסוגו הכוחות הישראלים על הנפגעים משליטתם על הכפר דיר מוחסין וחזרו לחולדה , מיד לאחר כיבוש חולדה הערבית ודיר מוחסין ולאחריו הצלחת השליטה במוצבי באב אל וואב והשליטה לאחר כיבושו במוצב הקסטל ,נפתחה הדרך זמנית לירושלים למעבר, מיד לאחר סיום שלב א' למבצע נחשון , שונה שם המבצע למבצע הראל ,שהחל מיד בסיום מבצע נחשון וגם בו הצליחו כוחות הצבא להעביר שתי שיירות נוספות

בראשונה יצאה שיירת מזון שכללה מעל לשישים משאיות מזון לכוון העיר ירושלים ,החלק המערבי של מבצע נחשון נשאר שקט ,אל מול קרבות כיבוש הקסטל שנמשכו כשמונה ימים שבהם נהרג מפקד הכוח הערבי עבד אל קאדר אל חוסייני.
לשיירה זאת שהגיעה לירושלים ,ולאחר כיבוש קלוניה (מבשרת ירושלים) הצטרפו בהמשך עוד שתי שיירות ענקיות, שמנו מאות משאיות בשיירה, שהובילו מזון ותחמושת ושיחררו מעט את לחץ המחסור בירושלים למזון , לצורך העברת השיירה האחרונה נכבש הכפר סריס (שואבה כיום) בסך הכול הגיעו בשלושת השיירות מעל לארבע מאות חמישים משאיות שנשאו מזון ותחמושת.

במהלך הקרבות בתאריך 9,4,1948 נכבש הכפר דיר יאסין ,כפר שמנה כשש מאות תושבים, בידי כוח מארגון האצ"ל והלחי במהלך הכיבוש נהרגו בין מאה למאתיים וחמישים תושבים ערביים ( הוויכוח הנמשך גם כיום האם להגדיר אירוע זה כטבח)  כיבוש זה וההרג גרם לתושבים ערביים ,להתפנות ולברוח ממקום מושבם שנכבש בידי הצבא הישראלי.

 

 

 

תכונות פילטר לוח

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

Save on your hotel - hotelscombined.co.il

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.