התחבר

הכניסה חופשית ,טלפון לתיאום  ,לאנדרטה שתי כניסות התחתונה שלידה שולחנות ומזנון נייד ואזור לפיקניק , והכניסה העליונה שממשיכים לנסוע כמאתיים מטר לרחבת האוטובוסים והכניסה לאמפי תיאטרון ולאנדרטה ,הנעול בשער ונדרש תאום לפתיחתו  .

מגיעים לצומת נחשון ופונים לכוון צומת מסמיה בכביש 3 , בפניה הראשונה המשולטת ,בצומת חולדה ברמזור פונים ימינה, לכוון חולדה והישוב משמר דוד לכביש 411, המבקרים המגיעים מהדרום פניה שמאלה , לאחר כחמש מאות מטר ,מגיעים לכביש הכניסה לישוב משמר דוד המשולטת , שם הכניסה לאנדרטה.

האנדרטה מופעלת בידי עמותת מתנדבי חיל ההנדסה ,ובראשה והרוח החייה כמשימה אישית לאומית ,מפקדה חיל בעבר ת"אל מי"ל ישי דותן , שהחל בשנת 1982 בשינוי רוח המקום להנצחה חיילית של כול חללי חיל ההנדסה ופועלו של החיל מיום הקמתו עד ימיינו אנו.

תחילת הקמת האנדרטה שהוקמה בשנות החמישים ,ברעיון להנציח את סוללי כביש הגבורה במלחמת העצמאות .

דרך בורמה

לכביש קדם פריצת דרך העפר בתחילת 1948 ,שאנו קוראים דרך בורמה שעקפה את משטרת לטרון ששלטה על הדרך הישנה ,דרך עפר שפרצה את המצור על ירושלים הנצורה.

שמה של דרך בורמה הוענק לה , על שם דרך שפרצו הכוחות הבריטים והאמריקאים במזרח אסיה ,שעקפה את השטח בשליטת הצבא היפני , בעזרת דרך זאת העבירו הכוחות האמריקאים והבריטים ציוד ומזון לצבא סין שנלחם ביפנים.

כיום דרך בורמה ממוקמת בשמורת טבע ולאורך כביש העפר הוצבו אנדרטאות על מנת להנציח את הקרבות לפריצת הדרך לירושלים , משלטים ונקודות תצפית , בשטח נמצאים ממצאים ארכאולוגיים , שרידי חוות חקלאיות ושטחי עיבוד עתיקים, ולוחות ברזל המספרים את סיפורי הלחימה של הפלמ"ח, סבלי ירושלים שהעבירו סחורות , חביות ומזון ממשאיות למשאיות בדרכם לירושלים, והמתנדבים שעזרו לסלול את הדרך במיוחד בקטעי העליות.

הדרך הישנה לירושלים שהייתה בשליטת הכנופיות והצבא הירדני , חסמה כול מעבר מזון לירושלים הנצורה, על פי האגדות יצאו שלושה אנשי פלמ"ח לסייר ולמצוא דרך נסתרת עקיפה למעבר משאיות מזון לירושלים .

האגדות מספרות כי השלושה יצאו בג'יפ בלילה לכוון תל אביב מקריית ענבים עקפו את שורש (הכפר הערבי סריס) בחלק המערבי של אנדרטת פורצי הדרך לירושלים, עקפו את הכפרים הערביים בקבוץ הראל (כפר ג'יז) כפר תעוז (בית סוסין, והגיעו לקבוץ חולדה .

הדרך שאורכה כעשרה קילומטר בדרך נוחה כללה גם שני מקטעי עלייה של 2 קילומטר בכול קצה, אחד ממערב לכפר הערבי דיר יאסין, ובחלק המזרחי של הכפר דיר מוחסיין, שלא הייתה עבירה למשאיות, דרך שהצריכה פילוס וסלילה בסלע על מנת לחצוב דרך מעבר שמשאיות יוכלו לעלות בעליות,

על מנת לגשר על בעיית הכביש בעלייה הנקראת מעלה תאנה ,עד שנחצבה לנסיעה ,עד אז הגיעו משאיות האספקה לתחילת העלייה שם פרקו את הציוד והתרופות שהועמסו על גבות סבלים ומתנדבים מירושלים וחמורים וגמלים או ג'יפים , וחביות הדלק שגולגלו במעלה הגבעה , שם הועמסו על המשאיות מירושלים ,שהמתינו בראש הגבעות ומשם הוזרמו לבירה הנצורה.

במקביל עבדו כוחות חיל ההנדסה ובעזרת עובדים מחברת סולל בונה ,בסלילת הדרך במעלה ההר למעבר משאיות, ובתחילת יוני 1948 הושלמה דרך בורמה והוסר המצור על ירושלים .

את דרך בורמה ואת כביש הגבורה ,פרצו וסללו אנשי חיל ההנדסה העבריים, מההגנה וצעירים שהתנדבו לשרת בבריגדה היהודית בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה , מתנדבים אלו ,לאחר מכן הקימו וייסדו את זרוע חיל ההנדסה בצבא הישראלי שבדרך.

כביש הגבורה

חצי שנה לאחר מכן ולאחר שנכבשו העמדות מידי הכנופיות ותושבי הכפרים הערביים באזור, שלאורך הרכס שמדרום לדרך בורמה ,ובאזור לטרון ,החלה סלילת כביש הגבורה מצומת נחשון לצומת שמשון , ומשם לכביש שעבר בחלק הצפוני של שער הגיא ובהמשך לירושלים, דרך ששימשה כעורק ראשי לירושלים עד שנת 1967 ,כאשר נסללה הדרך החדשה ,לאחר כיבוש אזור לטרון במלחמת ששת הימים.

בשנת 1952 פנו וותיקי חיל ההנדסה הישראלי למדינה, בבקשה להקמת אנדרטה לסוללי דרך הגבורה, בנקודת התחלת הכביש, בשולי יער חולדה בתחילת הכביש המוליך לישוב משמר הירדן, והמדינה הקצתה להם שטח להקמת האנדרטה .

כביש הגבורה או דרך הגבורה נועד ליצור כביש מעבר חדש לירושלים , שיעקוף את הדרך הישנה לירושלים שעברה מרמלה דרך לטרון ונשלטה ונחסמה בידי הערביים בפרוץ מלחמת השחרור , כתוצאה מכך הועברה התחבורה מאזור המרכז לכוון רחובות ומשם לאזור חולדה , ומשם נוצרה בעיה כיוון שגם מאזור שער הגיא עד קריית ענבים הנתיב היה חסום.

כתוצאה מכך החלו היהודים להעביר שיירות של אספקה ומזון בשיירות מחולדה דרך שער הגיא לירושלים, שיירות שפרצו בכוח את מחסומי ומארבי הערבים שבדרך ,אלא שחילק מהשיירות לא צלחו את המסלול, האבדות היו קשות והוחלט על מבצעים צבאיים לנסות ולפתוח את צוואר הבקבוק.

הצבא הישראלי שבדרך פתח במבצעים במרץ 1948 : מבצע נחשון ,מבצע הראל ומבצע מכבי שנועדו לכבוש מאחזים ומשלטים לשליטה על הדרך הישנה לירושלים ,בעיקר באזור שער הגיא , אלא שאז כוחות ירדניים שנכנסו לאזור לטרון ולמשטרה חסמו ביתר שאת את המעבר שבשליטתם.

כתוצאה מכך נערכו מבצעים מטעם ההגנה וחטיבת הראל לכבוש את משטרת לטרון וסביבתה, במבצע נחשון א' , מבצע דני ועוד שכשלו , נערכו להעביר שיירות בחסות האו"ם דרך לטרון שכשלו גם הם, הוחלט למצוא דרכים חלופיות ועוקפות ,ואף לסלול כביש קבוע חליפי.

בחודשים ספטמבר –דצמבר 1948 נסלל כביש הגבורות בין צומת נחשון לצומת שמשון שנפתח לתנועה , כביש דו צדדי שאורכו היה כ 40 קילומטר , בידי חיל ההנדסה ואנשי מע"צ שנעזרו בדחפורים , כיוון שהפקודה הייתה לסיים את הכביש לפני גשמי החורף היא הסתיימה תוך 8 שבועות בסוף חודש אוקטובר 48 .

כיוון שנחפזו בעבודה לנוכח הפקודה, לא ניתנה הדעה לפגעי הגשם, וליצירת תעלות ניקוז למימי הגשמים שפילסו בתוך הכביש דרכים מעברים משלהם, בכביש נערכו תיקונים בקיץ 1949 ,ואז גם החלה סלילת הדרך מצומת נחשון לכוון רמלה שיאפשר נסיעה ישירה שלא דרך חולדה ורחובות ,דבר שיחסוך נסיעה ארוכה יותר, אורך המסלול הנוסף היה 13 קילומטר .

אנדרטת חיל ההנדסה

תחילתה של האנדרטה בבקשה של וותיקי חיל ההנדסה בצה"ל שהוקם בשנת 1947 והתבסס בתחילה על חיילי הנדסה ,בנייה וחבלה ששרתו בבריגדה היהודית ,בצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה .

בשנות החמישים פנו חיילים אלו למדינה ,לקבלת שטח אדמה בתחילת כביש הגבורה על מנת להקים אנדרטת זיכרון לחיילים מהחיל שהשתתפו בסלילת  כביש הגבורה .

חיל ההנדסה שהוצמד להם כיום המשפט ,אנו הראשונים כולל: כוחות הנדסה לבנייה כולל מעברים וגשרים, כוחות חבלה קרבית, יחידות פלסים, יחדות סיור כוחות פילוס ופריצת דרכים למעבר כוחות במלחמה ואבטחת יכולות תמרון במהלך הקרב, לצורך זה שונו נוהלי הקרב בצה"ל, לוחמי החיל השייכים למערך הלוחם משונעים כיום ברכבים מוגנים ונמצאים בחוד הקרב ,ולא נשרכים בשיירות בסד"ק הכוחות בעת היציאה לקרב.

שינוי הנוהל נבע בראש ובראשונה לאבטחת התמרון וההסתערות קדימה ,של הכוחות בעת הלחימה, מהצורך לפרוץ את מכשולי האויב ,להקים גשרים שפוצצו, לפנות שדות מוקשים ובורות יקוש, לפלס דרכים חילופיות ומעברים הקמת מכשולים לתנועת האויב ולסיום בניית עמדות ומחסות לכוחות הלוחמים.

בשנת 1982 הוחלט שהאנדרטה תורחב להיות האנדרטה המרכזית לחללי חיל ההנדסה בכל מערכות ישראל, שינוי אנדרטת חיל ההנדסה והפיכתה לאנדרטה חיילית שתשרת את חיל ההנדסה בטכסים ובימי הזיכרון הצהליים, באצטדיון לטכסים ,בחדר זיכרון ובמוזיאון קטן חיצוני ופנימי לחיל.

אנדרטת הזיכרון לחיילי חיל ההנדסה

מתחם האנדרטה להנצחת חללי חיל ההנדסה לדורותיו , מתחיל בשיפולי הגבעה ויער חולדה , סיום המתחם במרומי הגבעה ברחבה מרוצפת שבמרכזה עמוד אבן בגובה 12 מטר על בסיס בסיס אבן.

זאת האנדרטה המקורית בידי הפסל משה ציפר ,שהוקמה בעת ששימשה כגלעד לסוללי דרך הגבורה בשני צדי האנדרטה דגל ישראל ודגל חיל ההנדסה בראש האנדרטה נקבע סמל ארגון ההגנה, (שיבולים וחרב) ומיד מתחתיו נחקק הפסוק: אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני.

במרכז אבן העמוד ממוקם סמל חיל ההנדסה , ומתחתיו חקוק המשפט : זכרון עולם ללוחמים ולסוללים, בדם נפשם כבשו וסללו דרך ירושלים, כאשר הוחלט על הפיכת האנדרטה לאנדרטה חיילית לחיל ההנדסה ,הורחבה הרחבה שמאחורי עמוד האנדרטה ,רוצפה הרחבה באבנים, הוסף לאנדרטה מקום לאש התמיד.

עוד הוספו מקטעי עשרה לוחות אבן גדולים כחומה, בסוף הרחבה ובין הלוחות מרווחים צרים ,בחלק המזרחי של החומה נחקק:  חללי חיל ההנדסה במערכות ישראל לזיכרון עולם, על החלק המערבי של החומה ,חקוק המשפט לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה .

על מקטעי החומה נקבעו טבלאות שישי שבהם חקוקים מעל לשש מאות ועשרים ,שמות חללי חיל ההנדסה על פי תאריכי הנפילה .

מאחורי האנדרטה במרומי הגבעה ,נבנה אמפיתאטרון המכיל מעל לשלושת אלפים מושבים ורחבה לטכסים לפניו, לצדו בצמידות לכביש המוליך למשמר דוד הוצבו מספר כלים צבאיים ששימשו בעבר את החיל במלחמות.

האגדות מספרות כי בטרם הוקם האצטדיון החיילי ,היה במקום מתקן מיכל של חברת דלק ,שסיפק דלק וסולר לכלים חקלאיים ,אך בעיקר נפט לתנורי הפיירסייד של תושבי משמר דוד בחורף, מתקן זה נעלם וליצני האזור טוענים שאם יחפרו בשטח לגלות את מיכל הנפט ,האגודה תוכל ליהנות ממכירתו ויקטן הצורך בתרומות לאגודה.

בחלקו השמאלי של האמפי ממוקם אוהל ענק להתכנסות הנצחה והרצאות בעיקר בחורף, על קירותיו בפנים אוסף צילומים של כלי נשק חייליים וימי לחימה, סרטון אורקולי המספר על תולדות החיל, בחזיתו שתי אבני זיכרון , מעט במורד הגבעה , צריף שעל הקיר החיצוני שלטי אבן ובהם על פי הסדר הכרונולוגי ,שמות הקרבות שבהם השתתף החיל והתאריכים.

בתוך הצריף פינת התייחדות עם הנופלים ופינה נוספת להתייחדות משפחתית בעת ההגעה בתאריך שבו איבדה המשפחה את יקירה, עם נרות ומקום להתפלל .

מסלול שביל המורשת

ליד הצריף מסתיים מסלול שביל המורשת ,שמתחיל בתחתית מתחם האנדרטה, לאורך השביל נקבעו 24 אבנים שעליהם כתוב פרקים והיחידות השונות בחיל ההנדסה וקורותיה במלחמות בתקופת מלחמת העולם השנייה מלחמת השחרור ובשאר המלחמות, על אבן כתוב סוג הפעילות והפעולות הקשורות ליחידות השונות.

בטרם יוצאים לסיור אפשר לעצור ליד מתקן ההסברה והשמע הקולי המספר בקיצור על מבנה החיל ופעילותיו בעבר ובהווה.

תכונות פילטר לוח

מיקום

הוסף חוות דעת

כתיבת תגובה

חיפוש

הקלד ולחץ על Enter

בחר קטגוריה להצגה במסננים

נוסף על ידי אורי מלץ

אורי מלץ

בבקשה על מנת לראות פרטי החשבון.