חזרת הטמפלרים למושבה וילהלמה לאחר מלחמת העולם הראשונה
כאשר הגיען בחזרה למושבה וילהלמה ,נאלצו הטמפלרים לשקם מחדש את משקיהם ועסקיהם ולהתחרות מחדש על מקומם לנוכח התחרות של עולם המסחר והמושבות היהודיות שצמחו והתרחבו לאחר תקופת המלחמה , מלאכת השיקום של המושבה צלח הן מבחינה משקית ,חקלאית וכלכלית בזכות החריצות ומשמעת העבודה ובעיקר בסיוע של הבאת מוצרים מתקדמים כמו דשנים,המצאות טכנולוגיות מהמולדת בגרמניה.
כרמי היין של משפחת למלה
בתחילה כיתר תושביה הטמפלרים של המושבה שרונה ,נטעו בשנת 1872 כרמי היין של התושבים בשרונה ,בייחורי זני ענבים מזנים שהובאו מהמולדת גרמניה, ייחורי הענבים הללו לא התאימו לתנאי הקרקע, והיבול היה דל כאשר חלק מהייחורים קמלו,לאחר שהבינו הטמפלרים את הבעיה ,הם החליפו את זני הענבים בזנים אחרים בשנת 1879 הרכיבו זנים חדשים בשלוב זנים מקומיים במטרה שיתאימו לקרקע שבמושבה .
לכרמי ענבי היין של משפחת למלה בעיקר מהזן איזבלה,היו שותפים כריסטאין,אחיו אוטו ובנו יוהנס למלה ,שלמד את תהליך יצור היין בשיטות חדשות בגרמניה,כרמי המושבה שרונה כולל של משפחת למלה היו על שטח של למעלה ממאתיים חמישים דונם.
