דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

גדנסק פומרניה חבל קשוביה Kaszuby

 

אזרחי העיר גדנסק הראשונים בני השבט הקשובים Kaszuby ,החיים באזור העיר גדנסק הנחשב עד היום כאזור האטונומי Kashubia (העצמאי) ,המגדיר את העיר גדנסק כבירתם הבלתי רשמית, לקשובים דיאלקט כשפה משלהם ) זה איננו ניב ) ואיננה השפה הפולנית שפה השייכת לקבוצת השפות הסלביות, שפה זאת רשומה עדיין בפולין כשפה אזורית רשמית ,המחולקת ל 76 דיאלקטים שונים שחלקם אינם מובנים אלא רק בשפתם.

מילים בשפה הקשובית נחשבים כחלק ממורשת יצירת השפה הפולנית העתיקה, למרות זאת אין אפשרות לפרש בשפה הקשובית ,מילים ברי שימוש בשפה הפולנית, מרכז לשפה הקשובית ממוקם ברחוב 20-23 Ulica Straganiarska .

בני שבט הקשובים החיים באזור קשוביה שבצפון פולין באזור העיר גדנסק, אנשים הקשורים לאדמה ולמסורת העוברת מדור לדור באדיקות ,הם אנשים חביבים וידידותיים אך נעלבים במהירות, תחביבם וסימן ההיכר היא קופסת הטבק שנעשתה בידיהם והמכילה עלי טבק בארומה ייחודית להם, הקשובים אנשים האוהבים את הטבע והאגמים, המצוי בשפע באזור מגוריהם , בעלי פולקלור טקסים ומסורת ייחודים משלהם ובעלי זהות והשתייכות לאמונתם השבטית .

השנה החקלאית הקשובית נקראת קלוב Kaszubski נחלקת לשלוש עונות : אביב ,קיץ וחורף ,של עבודה קשה ומנוחה תקופות של שמחה וצער, תוך הקפדה לחיות על פי הכללים הנוקשים הכוללים : הוראות לסדר הפעולות והעבודות לבית ולשדות החקלאות , הכללים כוללים גם תפילות וסגידה לפטרונים הקדושים, וחגיגות ימי הקודש .

 

אזרחי העיר גדנסק הראשונים בני השבט הקשובים Kaszuby ,החיים באזור העיר גדנסק הנחשב עד היום כאזור האטונומי Kashubia (העצמאי) ,המגדיר את העיר גדנסק כבירתם הבלתי רשמית, לקשובים דיאלקט כשפה משלהם )זה איננו ניב ) ואיננה השפה הפולנית שפה השייכת לקבוצת השפות הסלביות, שפה זאת רשומה עדיין בפולין כשפה אזורית רשמית ,המחולקת ל 76 דיאלקטים שונים שחלקם אינם מובנים אלא רק בשפתם.

מילים בשפה הקשובית נחשבים כחלק ממורשת יצירת השפה הפולנית העתיקה, למרות זאת אין אפשרות לפרש בשפה הקשובית ,מילים ברי שימוש בשפה הפולנית, מרכז לשפה הקשובית ממוקם ברחוב 20-23 Ulica Straganiarska .

בני שבט הקשובים החיים באזור קשוביה שבצפון פולין באזור העיר גדנסק, אנשים הקשורים לאדמה ולמסורת העוברת מדור לדור באדיקות ,הם אנשים חביבים וידידותיים אך נעלבים במהירות, תחביבם וסימן ההיכר היא קופסת הטבק שנעשתה בידיהם והמכילה עלי טבק בארומה ייחודית להם, הקשובים אנשים האוהבים את הטבע והאגמים, המצוי בשפע באזור מגוריהם , בעלי פולקלור טקסים ומסורת ייחודים משלהם ובעלי זהות והשתייכות לאמונתם השבטית .

השנה החקלאית הקשובית נקראת קלוב Kaszubski נחלקת לשלוש עונות : אביב ,קיץ וחורף ,של עבודה קשה ומנוחה תקופות של שמחה וצער, תוך הקפדה לחיות על פי הכללים הנוקשים הכוללים : הוראות לסדר הפעולות והעבודות לבית ולשדות החקלאות , הכללים כוללים גם תפילות וסגידה לפטרונים הקדושים, וחגיגות ימי הקודש .

בני העדה מדברים בעיקר בשפה הקשובית בינם לבין עצמם, במהלך ישיבות, כנסים, במוזיאונים או במסעדות האוטנטיות שלהם, ברור מכך שגם רומנים ושירים נוצרו ונכתבו בשפה הקשובית, למרות שאין להם הימנון אלא שני שירים המאפיינים אותם ,סמלם של הקשובים המופיע על הדגלים ,המחולקים לצבעים שחור כפס העליון וצהוב בחלק התחתון הוא דרקון שחור , העם הקשובי אוהב תרבות ויש בו עושר רב בחיי העדה.

דוגמא למסורת הייתה ,אחיזת זר ענפי ערער או ליבנה, בתקופת שלפני חג הפסחא והשבוע הקדוש הנקרא Jastre,על ידי הבנים הצעירים , האוחזים בענפים ומצליפים על רגלי הנערות, למרות הכאב מההצלפות מאמינות הבנות כי ככול שהתאפקו (עמידות לסבל) או חבולות יותר ,מעמדם אצל הצעירים יהיה רב יותר והם יחוזרו יותר.

מנהג נוסף של הצעירים היה להתגנב לחדרי הנערות ולשבור עליהם ביצים ביצה אחת או שנים תוך צעקות על מספרם ,על מנת למרוח אותם עליהם (כמו מנהג צביעת משחת השיניים במחנות תנועות הנוער שלנו) .

תחילת חג האביב נחגג במחצית חודש מרץ ביום הנקרא Grzegorza , שבו כאילו חוגגים את סיום החורף הקשה וגירושו , במנהג שבו צעירי הישוב ,נושאים בובת אישה מסביב לכפר, המייצגת אישה שטבעה בחורף הקשה הצעירים מלווים את התהלוכה בקריאות שמחה לקראת האביב.

בתקופת הפסחא מתרכזות הנשים בבישול לקראת החג ובצביעת ביצי פסחא תוך שימוש בצבעים : חום, ירוק, כחול ואדום ,ביצים אלו מחולקים לשכנים וחברים, תוך הבעת משאלה יום השישי הטוב נחגג בצום , פעמוני הכנסייה דוממים והוא מייצג יום אבל כמו יום כיפור שלנו.

יום חג נוסף הוא הטקס ביום Wielgo Sobota, שבו טובל עצמו הקשובי בנחל או באגם כסמל בריאות והגנה כנגד מחלות לשנה הקרובה , בעת הסעודה בחג הפסחא ,ניתן היה להבחין על שולחן הארוחה ,בעושרו או באי עושרו של הקשובי ,על פי המבחר של המזון שהוגש לשולחן .

מסורת הבגדים והתלבושת האופיינית בטכסים וחגים לבנות העדה היא ,השמלה המסורתית הנלבשת בחגים הכוללת: חצאית רחבות שאורכם עד הברכיים בצבעים כחול, ירוק או אדום עם פסים שחורים ,ומעליהן שביס לבן מעל תלבש האישה חולצה לבנה רקומה בצבעי זהב ומעליה וסט קטיפה שחור עם רקמת זהב, הגברים לעומתם ילבשו מכנסים לבנים וחולצה לבנה שמעליה גם אפוד קטיפה זהוב ומעליו מעיל כחול בחוץ אדום בפנים ארוך רקום באלמנטים צבעוניים ,ועל צווארם מטפחת אדומה כמו עניבה על ראשם מגבעת שחורה עם סרט אדום ופרח אדום.

המזון והמאכלים הקשובים מבוססים על חומרים מהטבע במנות מסורתיות תוך שימוש בדגים ובבשר ובעיקר בבשר אווזים , כופתאות לקציצות ,או כיסונים ממולאים, וקינוח של עוגות ועוגיות כמו שבלולים וכדומה ,העשויות מקמח שמרים עם צימוקים תוצרת בית אפילו במסעדות הקשוביות ובבתים, עוד במנות הקשוביות מרקים עם פירות יבשים (הנקראים ליבנה) ופטריות, קינוחי תותי שה כחומר גלם או בשלמותם.

חלק מהטקסים נחגגים על ידי חלק מהמשפחות הקשוביות , ניתן לראותם בחגיגות חג הפסחא בעת ביקור תיירותי בפארק האתנוגרפי הקשובי ב Wdzydzach Kiszewskich שם ניתן לצפות בהכנות ולטעום מהמאכלים המסורתיים , להתבונן בצביעת ביצי הפסחא ולחזות בטקסים ובהופעות העממיות.

גדנסק פומרניה חבל קשוביה Kaszuby
 

רצועת עיירות נופש והדייג Halbinsel Hela

רצועה הנופש כף הל ,ממוקמת בחבל ארץ פומוז'ה ,בצפון פולין לחוף הים הבלטי מערבית מהעיר גדנסק , צורתו כחצי אי החותך את עצמו מהיבשת לכוון הים הבלטי כלשון חול ,והיוצרת הפרדה בין הים הבלטי הסואן ומפרץ גדנסק לבין אזור Putziger Wiek (פוציגר וויק) השקט.

העיירה הל יושבת על לשון חול חצי האי שאורכו כשלושים וחמישה קילומטר , שרוחבו נע בין 100-300 מטר עד קילומטר באזור העיירה הל ,תחילתו של חצי האי כשרשרת איים שתנודות החולות חברו לחצי אי שצורתו כבננה .

בקצה האי ממוקמת העיירה הל, עיירה המרוחקת כ 33 קילומטרים מיבשת פולין, חצי האי היה מיושב כבר בתקופת האבן, משופע בחופים וצמחיה , לאורך הדרך שנסללה בשנות השישים והמחברת בין יאסטרניה Jastarnia שביבשה ולעיירה הל בקצה חצי האי המשקיפה על הים הבלטי , לאורך הכביש הוקמו אתרי הנופש יורסטה, יאסטארניה, קוז'ניקה, צ'לופי וולאדיסלאוו.

אל חצי האי או העיירה הל ניתן להגיע ברכב, אך בעונה צפו לצפיפות , ניתן גם להגיע בשייט מנמל גדנסק , או ברכבת לחצי האי הל ,כול אחד על פי כיסו ורצונו ,

בעיירה הל צמחה התיירות ונבנו בה אמצעי לינה רבים הכוללים : בתי מלון ,פנסיונים ובתי הארחה , בעיירה עצמה מסעדות שחלקם מסעדות דגים ומאכלי ים ,ברים ומקומות בילוי, למרות התיירים הרבים המגיעים לבלות בחצי האי עקב ריבוי שטחי החופים תמיד ניתן למצוא פיסת חול חופשית לבילוי.

בתקופת המלחמה הקרה עם הגוש הסובייטי ובזמן מלחמת העולם השנייה חלקו המזרחי של האי היה בשימוש הצבא ,אך כיום השטח הצבאי בוטל, כיום החופים החוליים נשמרים בידי כוחות האמונים על שמירת הטבע ויחידות שתפקידם להגן על הרוחצים מפני פגעי הטבע.

ברצועת חצי האי ממוקמים נמל אזרחי וצבאי, מגדלור ,מבצר ומוזיאון הגנה הצבאי של הצי הממוקם בכף שבחצי האי ,מתחם שהוקם ערב מלחמת העולם השנייה ובהמשך אוייש בסוללות תותחי הצי תוצרת רוסייה ,שמוקמו בהולשטיין helmuzeum , ניתן גם לבקר בפוקאריום שבו נערכים מופעי כלבי ים באולם, לצפות בעת האכלתם ועוד.

בחצי האי הל ניתן למלא את רצונם של חובבי הטבע והספורט הימי בתקופת האביב והקיץ, אחד ממוקדי הבילוי לספורט הימי הוא מפרץ פאקרד שבו ניתן לגלוש ולעשות סקי בעזרת עפיפונים וסירות או לגלוש על גבי גלשנים, חובבי דייג ימצאו מקומות לעסוק בתחביבם, ואפילו לבקר במוזיאון הדיג העוסק כיצד דגו בעבר.

בחצי האי הל קיימים מסלולי הליכה ומסלולי רכיבה על אופניים, לערוך טיולים בדיונות של שמורת Helskie Wydmy .

פולין חצי האי הל Hela בחבל פומרניה
 

כפר דייגים קטן עם נמל לסירות דייג ויאכטות, מקום לפעילות ספורטיבית ימית, בעת שנערכת בכול שנה צעדת ההרינג ,ניתן לחצות בין חצי האי ליבשת במפרץ פוצ'ק והשרתונים ליד הכפר ניתן לשוטט בין שרידי הביצורים שהקים המלך ולדיסלב הוואסה הרביעי, להגנת הגבול הצפוני של הממלכה.

ראשיתו במאה השש עשר ,אך ההתיישבות האמתית הנמשכת גם כיום מתחילת המאה התשע עשר, בקבוצת גילדה של דייגים שהגיעו לאזור ופיתחו נמל דייג , מספר התושבים מונה מספר מאות תושבים, בעת השיטוט בנמל ניתן לראות פיגומי עץ המשמשים למתיחת רשתות לייבוש ותיקון, ציוד דייג כולל סירים לאיסוף צלופחים ועוד.

על פי המסורת זהו אזור הנופש הראשון שנפתח בבניית מתקני נופש לתיירים בחצי האי הלר, אזור שבו אטרקציות מן הטבע , כמו הדיונה ליבק שגובה כשלוש עשר מטר ,שנקראת על שם ספינה שטבעה , ניתן לבקר בכנסייה שנבנתה במאה העשרים ,שבה מבקרים הדייגים בטרם פתיחת עונת הדייג, תוך כדי הגעה בסירות המסורתיות שלהם .

גילדות הדייגים שבחצי האי הל ,מחלקות את שטחי הדייג בים הבלטי שמסביב לחצי האי בצורה סודית שלהם על מנת למנוע סכסוכים על זכויות.

פולין פומרניה חצי האי הל עיירת נופש קוז'ניצה Kuzni
 

בעברה כפר דייגים הממוקם בחלק הצר של רצועת חצי האי הל, בעיירה אפשרויות לינה טובות ,ומקום הנאה לחובבי הספור הימי והגלישה, תחילתו של כפר הדייגים בתקופת המאה השבע עשר בעת שהמלך הפולני ולדיסלב הרביעי בנה לידו מבצר מעץ ומסביבו מעוזים שנקרא ולדיסלבובו ובאזור מבצר נוסף קטן יותר בשם קז'ימייז'ובו ,שתפקידם היה להגן על הגבול הצפוני של הממלכה ,ותחנת מעבר סחורות לשוודיה, מבצרים אלו הושמדו בידי איתני הטבע והסופות וכוסו בחול לאורך השנים.

האגדות מספרות כי בצ'לופי שבחבל קשוביה ,נערך משפט המכשפות האחרון במחצית המאה התשע עשר, האגדה שנוצרה בזכות ניסיונו של הרופא המקומי לרפא דייג מתושבי הכפר שכשל, את האשמה בכישלון הטילו על כתפי אחת הנשים בשם אורטיישה סיינובה שהואשמה במגיה שחורה.

על מנת להוכיח את אשמתה ,הוכנסה האישה לסירה והושלכה לים ,על מנת לראות באם תשרוד במבחן המים, אלא שהמשליכים שכחו ,כי היא לבשה שחלקי תלבושתה התחתונים והחצאית ,יצרו מעין פעמון והיא לא טבעה , על כן יחסו לה סגולות של מכשפה , הביאו אותה לחוף והיכו אותה למוות במשוטים, להנצחת שמה של המכשפה נקראת הדיונה הגבוה במקום .

הדייג עדיין מהווה מרכיב חשוב בכפר הדייגים, מכוון שהחלו לעסוק בדייג עקב מחסור בשטחי עיבוד חקלאי לפרנסתם, כמו כן הובילו דייגי הכפר סחורות לגדנסק ,כחלק מרצונם לשמור על המורות של עיסוקם בעבודות על הים, עורכים התושבים ב 22 לחודש יולי ,שייט של סירות המפרש בסגנון הקשובי הנקראות רגטות , מופע שייט בהשתתפות משפחות הדייגים המתפרנסים מהענף , תוך שימוש בסירות ששוחזרו בעת שהחלו להופיע באזור.

פולין פומרניה חצי האי הל עיירת נופש צ'לופי Chalupy
 

עיירה שנוצרה מחיבור הכפרים צטניאבו ,קטנאו, ופוצ'רנינו וכפר הדייגים והנמל של Velaves , הקמתה נועדה ליצור תחרות של נמל סחורות ודייג לעיירה ספוט , התיירות בעיירה הוקמה בתחילת המאה העשרים, על מנת לשווק את חופי החולות הזהובים של האזור לרחצה וסיורים, בעת הסיור כדאי גם לטפס למגדל הדייג על מנת לצפות על הנוף.

בעת השהייה כדאי לבקר בהלרובקה, המשמש מרכז הזיכרון לגנרל יוזף הולר וצבאו הכחול שהקימו את העיירה , או סתם לעלות למסע דייג פרטי על סירות באזור .

עיירה הממוקמת ליד ויסטרזביה גורה ,היו מהווה אתר נופש שנוצר מחיבור שני ישובים סמוכים ,הכוללים את רובע Kussfeld ואתר הנופש Jurata שנוצרו בתחילת המאה העשרים.

כאשר חובר חצי האי לרשת מסילות הברזל ,שהפסיק את תלות ההגעה למקום אך ורק דרך תובלה ימית מהערים הסמוכות כמו גדנסק מסע שהי תלוי בתנאי הים לארוך עד עשר שעות למרות שעד היום חלק מהמבקרים והתיירים מעדיפים אמצעי תחבורה ימי להגעה לאזור הנופש.

למעשה אופיו של כפר הדייגים והנמל בג'סטארניה ,ניכר עדיין בעת המעבר בסמטאות של החלק הישן שבהם בתי הדייגים ,שבחזיתם קפלות קטנות עם קדושים האמורים לשמור על חייהם בעת יציאתם לעבודתם בים.

גם הכנסייה הממוקמת בכפר ,שנבנתה בסגנון נאו ברוק, בתקופה שבין שתי המלחמות הגדולות, המתאפיינת באלמנטים עיצוביים פנימיים הקשורים לים ובצבעים כחול ולבן הקשורים גם כן לנושא הים, ובקשריהם של הדייגים למוטיב הים והתפילה למסורתם, דוכן התפילה מעוצב כסירה השטה בגלי ים סוערים , לכנסייה ויטראז'ים ציוריים, ועל הקירות מבפנים פרסקאות וציורי קיר, המגדל המרכזי בכנסיה מתנשא לגובה 47 מטר.

צמוד לכנסייה בית קברות שבו טמונים ומונצחים ,דייגים בני המקום שנטרפו בידי גלי הים גם המצבות מעוטרות באלמנטים הקשורים למוטיב הימי.

על גבעה סמוכה ושאיננה גבוה במיוחד ניצב מגדלור חדש בגובה 13 מטר, שנבנה בשנות החמישים במקום זה שהופצץ במלחמת העולם השנייה, השולח את קרן הפרוז'קטור לרחבי הים מסביב בלילות, מכוון שהכפר הוא של דייגים , נבנו בו שלושה מוזאוניים המציגים את נושא הדיג והים , שיטות העבודה היום יומיות ,מכשירים ודגמי סירות טיפוסיות לאזור.

פולין פומרניה חצי האי הל עיירת נופש וולאדיסלאוו Wl
 

מיקומה האסטרטגי של יאסטארניה Jastarnia ברצועת חצי האי שבנקודה זאת רוחבו כחצי קילומטר , גרם לשלטונות פולין ערב מלחמת העולם השנייה ,להקים מתחם מבוצר של בונקרים וביצורים מסביב לכפר , מתחם שלא הושלם עקב פריצת המלחמה באזור גדנסק והסביבה בספטמבר 1939 וננטש, אך השתמר ומשמש לביקורי תיירים.

מעבר לסיפור ההיסטוריה והדייג מהעבר, אזור הנופש והבילוי כיום המשולב בפעילויות נופש וספורט ימי בחופיו הזהובים של הכפר במיוחד במה שמכונה האגם הקטן ,שבו משתעשעים בשייט בסירות מנוע, בסוגי גלישה שונים ורחפני דאייה , או יציאה לדייג פרטי בחכות בסירות הדייגים ואפילו עגינה במרינה שבה 70 מקומות עגינה.

תנאי האקלים נוחים למבקרים בעונה ויש המשלבים את הביקור בטבילה במעיינות המים החמים ב Putziger Wiek .

פולין פומרניה חצי האי הל עיירת נופש יאסטארניה Jast
 

שמה של עיירת הנופש והספא יורטה נובע משמה של האלילה יורטה ממלכת Jastarnia שעל פי האגדות ,חייה בארמון תת ימי העשוי מענבר לחופי חצי האי, היא נחשבת כאזור המיושב ביותר בחצי האי ,שאת בתיה היפים החלו לבנות במאה העשרים.

לכאורה אזור אלגנטי שבו נופשים עשירים, אישיים ופוליטיקאים , מקום נופש האהוב על נשיא פולין גם, בעיירה לא הוקמו מרכזי בילוי ,אלא תהליך שכוון מלכתחילה לאנשים מפורסמים ובעלי ממון, בעיירה הוקמו פנסיונים ומקום לינה לעשירים ,עם בריכות רחצה ומגרשי טניס , חדרי משחק לאנשים עשירים וכדומה.

למתארחים בעיירה ניתן ליהנות מחופים הדלילים באנשים ,ניתן לערוך שייט בספינות מפרש ששמם בעגה המקומית Putziger Wiek , ניתן לערוך טיול לאורך השדרה והמזח ,לבקר במגדלור וליהנות מספורט ימי , בקיצור מקום למנוחה והתרגעות.

פולין פומרניה חצי האי הל עיירת נופש יוראטה Jurata
 
 
 
בניית אתרים - שרקור