דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

גליל עליון מצודות אוסישקין

 

התכנון המקורי להקמת מצודות אוסישקין יועד לאזור הרי יהודה ,אך עקב הבעייתיות להקמתם באזור עקב תקופת המאורעות וחזקם של המתפרעים באזור ירושלים והסביבה עקב השפעת המופתי הירושלמי , הועברה התוכנית לאזור הצפון הנידח יותר .

קבוצה של ארבעה ישובים : דן, דפנה, שאר ישוב , נחלים ,שהוקמו על אדמות בשטח של 25.000 דונם שנגאלו מהערבים בידי יהודים ,בזמן המאורעות והמרד הערבי בשנים 1936-9 באצבע הגליל העליון ,מיד לאחר פרסום הספר הלבן, הוקמו ישובים אלו על מנת להגדיל את היישוב העברי בצפון ארץ ישראל

האגדות טוענות כי ישובים אלו הוקמו על מנת להנציח את שמו של אוסישקין שהיה יושב ראש הקרן הקיימת ,ולקרוא להם מצודות אוסישקין אלא שאנשי היישובים קראו להם על פי רצונם .

כבר מימי העלייה הראשונה ליישובי מצודות אוסישקין ,טענו המתיישבים חברי תנועת המושבים ,כי קופחו בחלוקות גודל השטחים וכמויות המים שהוקצו להם אל מול ההתיישבותיות הקיבוציות שעלו על השטח הראשונים ,כמו כן התנגדו לצורת ההתיישבות שנכפתה עליהם בידי אוסישקין.

חלק מההתנגדות הייתה העלייה בכוח של חברים שהאמינו ברעיון המשק המשותף שהועבר משטחי הקיבוצים לשטח סמוך בהמשך ונקרא בית הלל על שמו של הרופא הלל יפה (בת החולים בחדרה) ,חברי גרעין המשק המשותף חולקו בתחילה וחיו במשך חצי שנה במשקים דפנה ודן עד שהוקצתה להם חלקת אדמה שעליה הוקם הכפר שאר ישוב .

הרעיון להקמת מצודות אוסישקין נוצרו מן הכורח להגן על הגבול הצפוני של ארץ ישראל בעקבות חתימת ההסכם לחלוקת שטחים בצפון המדינה וקביעת מנדטים בין הצרפתים והאנגלים בהסכם שנקרא סיקס פיקו .

אל אלה נוספה הצהרת בלפור בחודש נובמבר 1917, לזכותם של היהודים להתיישב בארץ ישראל ,ההצהרה לא דנה בקביעת גבולות למדינת היהודים ולכן נוצר הכרח אצל חלק ממנהיגי ההם היהודי ליצור עובדות בשטח, החלק השני טען כי הגבולות ייקבעו בהסכם מדיני.

 
 
 

מושב בית הלל שייך לתנועת המושבים, נועד להיות מושב שיתופי ,הוא הוקם על שמו של הלל יפה הרופא היהודי , מאנשי העלייה הראשונה, בגדתו המערבית של נחל שניר (חצבאני) , הישוב הוקם בשנת 1943 כחלק ממצודות אוסישקין ,למרות שלא נרשמה כאחת ממצודות אוסישקין .

ההתיישבות הראשונה לא צלחה והוא ננטש, המושב יושב מחדש לאחר מלחמת השחרור בשנת 1949 בידי חיילים משוחררים, כיום מונה היישוב כשמונה מאות תושבים, חלק מפרנסתו היא ענף התיירות והצימרים.

גליל עליון בית הלל
 

חלקם של האטרקציות בקבוץ דן מוצגים לאורך הכביש המרכזי בקיבוץ וכוללים : מבנים היסטוריים ,אנדרטאות ,ציוד חקלאי כולל טרקטורים משוריינים ששימשו לעיבוד הקרקעות בקבוץ, פינת החיי המושקעת ,טנק טי 34 הסורי שנותר בשטח לאחר ההתקפה בניסיון לכבוש את הקבוץ במלחמת ששת הימים, אנדרטת קרובי המשפחה שנהרגו בתקופת השואה, בתי הילדים וחדר האוכל הישן, מבנה המקלחת המשותפת , אנדרטת הנופלים, נקודת התחלת שביל ישראל .

מוזיאון הטבע והארכאולוגיה על שם מנחם אוסישקין ,שנבנה ברובו מאבנים שהובאו משרידי היישוב הערבי בית הוניין, חוות הדגים דגי דן , מטע אקולוגי של אבוקדו והדרים.

גליל עליון קבוץ דן אטרקציות בקבוץ
 

בקצה השני של קבוץ דן ממוקמת חוות קראט קוויאר (חוות קוויאר הגליל) המשווקת את ביציי דג החידקן מסוג אוסטרה (שאיננו כשר על פי ההלכה) בטבע קיימים גם זני הבלוגה והסברוקה ,שתוצרתה נמכרת במיליוני דולרים ברחבי העולם, בטבע מצליח דג החידקן להגיע עד משקל של מאות קילוגרם.

בתוככי החווה נשמרת ומאופסנת התוצרת, בטרם היא נמכרת בעיקר לאירופה ולאמריקה ,סחורה משובחת שלגידולה והשבחתה הושקעו משאבי לימוד, מחירי ביצי הקוויאר נושקים תלוי בעונה ,לסכום שנע בין אלף דולר לאלפי דולר לקילו של ביצים .

את ההחלטה לגדל דגי חידקן קבלו אנשי הקיבוץ ,לאחר שהבינו כי כמות דגי הפורל שגידלו ,מתקרב לרוויה באספקה בישראל ,והתפתחות ענף גידול דגי הדניס שהתחרו בחוות הפורלים , על כן חפשו אנשי הקיבוץ נישות לגידול של סוגים אחרים דגים כמו הסלמון ויצורי ים כמו הצלופח .

לאחר שרכשו חוות לגידול חידקנים ,המגמה הייתה גידול הדג לצרכי מאכל כמו הפורלים לעולי חבר העמים שעלו בהמוניהם לישראל ,מכוון שהם הכירו את הדג כאוכל שהם רגילים לטעמו, אך לאחר שבע שנים של גידול לצרכי בשר הדג במכירת הזכרים שמשקלם בממוצע כעשרים קילו ,הוחלט לקחת הימור, ולהמשיך לגדלם עד לבגרותם המינית בגיל 12-13 שנה שאז ניתן לשאוב את הביצים מהשחלות של נקבות דג החידקן.

במגמה לקצר את זמן הבשלתו לבגרות מינית ,ערכו אנשי הקיבוץ מחקרים וניסו שיטות גידול שונות והצליחו לקצר את הזמן לבשלות המינית לתקופה של 11 שנה ,כך שניתן להתחיל לייצר כסף מוקדם יותר מהתהליך הטבעי הארוך יותר.

דג החידקן מזן האוסטרה הוא יצור ימי שמבנה גופו הוא סחוס ולא עצמות דג שלא עבר שינוי אופציונלי לאורך השנים והוא נותר כפי שנוצר בעבר, על כן צאצאים של הדג שהובאו מהים הכספי הם צאצאים ישירים ללא שינויים .

לצורך פיתוח הענף יצאו נציגי הקבוץ לחוות גידול ביציות דג החידקן בים הכספי ושם רכשו ביצי דגי חידקן מסוג אוסטרה מופרות שהוכנסו לבריכות הדגים לגידול והסתגלות ,שאליהם מוזרמים מים מנחל הדן בטמפרטורה קבועה של 16 מעלות והרי לכם בית גידול חדש .

הסבלנות לגדל את דגי החידקן לאורך 12 שנה עד שהדג מגיע לגיל רוויה שאז ניתן להוציא את הביצים משחלות הדגים ,אורך חייו של החידקן כעשרים וחמש שנים, כך שלאחר שהוא מתחיל לייצר את הביצים ,נותרו עוד כ 12-13 שנה של יצור במכונת הכסף לקופת הקיבוץ .

אחרי נפילת ברית המועצות כמדינה והיווצרות מדינות שנפרדו ממדינת האם נוצר מצב של חוסר פיקוח במדינות שהים הכספי גובל בשטחם ,נוצר מצב של דייג פרוע ללא פיקוח ,דג החידקן ובתוספת הזרמת חומרים רעילים ממפעלים לים הכספי ,גרמו לגדיעת ענף הזהב מרוסיה,

כתוצאה מהשינויים שחלו בבית הגידול העיקרי של הים הכספי , מתו ונעלמו החידקנים מהים הכספי ,ועל הנותרים המעטים מוטלים הגבלות דייג חמורות בקיצור רוסייה שהייתה המובילה בייצור ביציי הקוויאר נעלמה ממפת המסחר בסחורה זאת.

על הפרצה עטו מספר מגדלים בעולם כולל אנשי קבוץ דן המשווקים גם ביצי קוויאר גם לרוסיה עצמה, אנשי הקיבוץ למדו את תורת הגידול וכיום סחורתם נחשבת לאחת הטובות בעולם.

בשלב מסוים החליטו חברי הקיבוץ על הכנסת שותף מסחרי לחוות החידקנים וכיום קיבוץ דן וחברת ערדג המגדלים את הדניס הפכו לשותפים , כיוון שהוצאות הגידול עד לתחילת ראיית הרווחים הוא גדול גם ממרכיב המזון שבהם מואכלים הדגים הכולל סוג של סרטנים קטנים המגודלים במיוחד עבורם.

כיום נמצאו שווקים רבים לקוויאר הישראלי האיכותי כולל יפן ,פרס, אמריקה אירופה ורוסיה , כאשר תוהים על הפרדוקס האידאולוגי של הזרם הסוציאליסטי (האידאולוגיה של אנשי הקיבוץ) והעיסוק הקפיטליסטי בסחורה לעשירי העולם עונים אנשי הקיבוץ כי האידאל נגמר בתחום הקבוץ והקפיטליזם שולט מעבר לגדר .

גליל עליון קבוץ דן חוות קראט קוויאר
 

בנסיעה לכוון קבוץ דן לכוון החרמון דרך קריית שמונה על כביש 99 מגיעים לשער הכניסה הראשי בקיבוץ ומשם על פי השילוט לחוות דגי דן.

חוות דגי הדן פתוחה כל ימי השנה ,בימי השבוע בין השעות: 8:00 – 18:00 ,בימי שישי וערבי חג בין השעות 8:00 – 15:00 הכניסה בחינם לתאום טלפוני להדרכה בתשלום לקבוצות 04-6902411.

זרימת כמויות המים מנחל דן שלא נוצלו הביאו את ראשי הקבוץ דן לרעיון הקמת בריכות דגים ,לצורך זה הוקצו שטחים ליד זרם המים ,שטחים אלו תוחחה אדמתם בעזרת חריש לרככם ואז הקימו סוללות עפר מסביב לשטח בגובה של כמטר ועוד, יש לזכור כי האדמה באזור איננה מאפשרת ניקוז ולכן ניתן היה להשתמש בחפירים שנחפרו לאגירת מים מתוקים לבריכות הדגים כענף חקלאי נוסף מחוץ לעבודת החקלאות הרגילה של מספוא, גן ירק ומטעים , פרדסים ומשק חי .

שיטה זאת הוכנסה על פי דגם של בריכות דגים שהובאו מעולים שהגיעו מיוגוסלביה ,שיטה שבה השתמשו לראשונה בארץ ישראל ביישוב ניר דוד בעמק בית שאן, ששימש כמודל לישובים שבהם הוקמו ברכות דגים לגידול.

תהליך העבודה כלל הכשרת בריכות קטנות יחסית שאליהם הוכנסו דגים לשם הפרייה והשרצה ,ומשם הועברו הצאצאים לבתי גידול ומשם לבריכות גדולות יותר שבהם גדלו הדגים עד למשקל של קילו ויותר , ומשם נשלחה התוצרת בעודם בחיים במכלי מים לשווקים , גידול הדגים הפך לענף חקלאי נוסף במספר יישובים בארץ.

את גידול הפורלים החלו בקיבוץ ערב מלחמת השחרור , מאחר והסורים לא אפשרו לגדל דגים ואף פוצצו את הסוגר לבריכה הראשית כתוצאה מכך הדגים נשטפו הלאה חלקם נותרו בנחל דן , אחרי מלחמת ששת הימים פנו אנשי הקבוץ אל האלוף יפה וביקשו אישור להמשך הגידול .

האלוף יפה התנה את המשך הגידול ומשיכת מים לגידול בהספק של שני קוב בשנייה להזרמת מי נחל הדן לחווה התנאי הראשון שהמים במהלך ההזרמה לבריכות ויציאתם משם יעברו טיהור ויוחזרו לשימוש ויוזרמו בחזרה לנחל הדן תחת ביקורת משרד הבריאות ומחלקת המים, התנאי השני היה שהברכות יהיו מבטון ושהמים שבשימוש לא יזהמו את המים , בתקופות שחונות מאיימים על צמצום כמות המים שיסופקו לצורך גידול הדגים.

החווה מורכבת משורת מכלי גידול לדגי הפורל הממוקמים בתוך מבנים כמו האינקובטור שבו מגודלים ביצים הפורל המופרות (נקבות) מהסיבה שהן גדלות יותר במשקלם מהזכרים, עשרות אלפי ביצים מופרות כאלה של דגי הפורלים מוטסים מארצות הברית בשמונה משלוחים שנתיים ומוכנסים לאחר הגעתם לשלושים ושש מכלים שבכול אחד כחמש עשר אלף דגיגים במבנה האינקובטור .

הביציות מגיעות בקופסאות קלקר על מצע קרח ומעל לשכבה עוד מצע קרח , הן אינם במים אלא מקבלים את הרטיבות הדרושה להם מההפשרה החלקית של הקרח בקופסא , מיד לאחר שהם מגיעים למכלים הם מוכנסים למים שהטמפרטורה היא 8 מעלות שמשתנה בהדרגה לתנאי הסתגלות עד לטמפרטורה של 16 מעלות ,שזאת הטמפרטורה של מי נחל הדן .

מדוע יש צורך לייבא ביצי דגי פורל מחוות גידול באמריקה , כיוון שתנאי ההשרצה הרוויה והתעברות מותנים בטמפרטורה של 12 מעלות , ומימי הדן הם בטמפרטורה של 16 מעלות ,המונעים את ההתעברות וההשרצה בארצנו., תהליך קביעת הטמפרטורה ל 12 מעלות ניתן בתנאי מעבדה, אך לא בגידול מסחרי גדול.

החווה כוללת מכלי פלסטיק עגולים במדגרה ,מכלי בטון מלבניים לשני השלבים הבאים בגידול הדגים בריכות עגולות לגידול הפורלים בהמשך למשקל שמעל לקילו לדג ,למכלים והבריכות מוזרמים מים ממימי הדן בקצב של שני קוב בשנייה , העוברים דרך מערכת ניקוז בפיקוח משרד הבריאות מכוון שהם מוזרמים לאחר הסינון וטיפול בחזרה לנחל הדן.

כאשר הדגיגים מגיעים לגודל שני סנטימטר הם מועברים דרך מסננות בתהליך אוטומטי לבריכות הגידול לצעירים לכול מיכל יש הזרמת מים הנעים או כנגד כוון השעון או אתו, מהסיבה הפשוטה של כוון חיבור השיבר למיכל ולא לכוון המגנטי של כדור הארץ בין דרומו לצפונו.

מעל למכלים מתקן האבסה אוטומטי המפזר כמו פודרה מזון לדגיגים אלו ממהרים לנגוס מהפרורים כול עוד הם צפים עד לעומק של 30 סנטימטר כיוון שהפה שלהם לא מותאם לנגיסה מרצפת המכל זאת לאחר שהדגיגים בעת שהיו במעטפת הביצה אכלו את המזון שהיה בכיס שבתוך המעטפת.

הדגיגים בני החודשים עוברים דרך מסננת למכלי הגידול הבאים בבריכות הבטון בחוץ עד לגיל שבין שמונה חודשים לשנה ,שאז משקלם נע בין 800 גרם לקילו ומשם לשווקים , פרט לדגי פורל הגדלים כשנה וחצי בהסכם מיוחד עם הבד"ץ החרדי ,על מנת שדגים אלו יהיו במשקל שמעל לקילו וחצי שתספק למשפחה מרובת נפשות כמו של הדתיים, ליהנות ממנה שתספק אותם בכמות לארוחת ליל השבת.

בצדו השני של קבוץ דן ממוקמת חווה נוספת שבה גדלים דגי החידקן , שאינם כשרים הידועים יותר כדגים המספקים את ביצי הקוויאר , גידול דגי החידקן עד הגיעם לגיל רביה ליצירת ביצי הקוויאר ,אורך 12 שנה , דג החידקן חיי כעשרים וחמש שנים , כלומר חצי מחייו הוא מכונה לייצור כסף , מכוון שקילו ביצי קוויאר נמכר באירופה במחיר בין 800-1000 דולר ויותר לקילו.

לבריכות הגידול מוכנסות נקבות ומספר זכרים , על מנת לקבוע את מינם יש להעבירם במכונת שיקוף ואם אין אפשרות לגלות את מינם מוחדרת צינורית עם מצלמה המראה את אברי הרבייה של הדג בור שהרוב השולט בבריכה הן הנקבות .

המקור הראשי בעבר למסחר בקוויאר היה הים הכספי ברוסיה ,אלא שלאחר התפרקות רוסיה לעמים חופשיים לא הייתה בקרה נגד שפיכת חומרים מזוהמים לים הכספי , חומרי רעל שהשמידו את דגי החידקן בים הכספי, והותירו למספר ארצות את ללמוד את תנאי הגידול הגידול והמכירה .

לאחר שהחלו לגדל את דגי החידקן בגיל שבע שנים ,נערך דיון בקיבוץ דיון לקבל החלטה מה עושים בהמשך כי החידקן הופך למכונת כסף רק אחרי 12 שנה , ההחלטה שנתקבלה הייתה להמשיך לגדלם עד גיל 12 שנה ,וכיום ההימור השתלם וההוצאות כוסו בזכות מחיר הביצים הנמכרות הגבוהה.

בעבר גידלו בבריכות קבוץ דן צלופחים , אלא שהסינים הציפו את השווקים והפכו את הייצור ללא כדאי ולכן הופסק גידולם בקיבוץ דן .

בחווה ממוקמת חנות שבה ניתן לרכוש סוגי דגים קפואים לאחר הביקור , דגים אלו מוכנסים לקלקר עם קרח ומותאמים למסע שאורכו עד שמונה שעות בדרך למחבת הטיגון בביתכם .

גליל עליון חוות דגי דן
 

דוד שוב נולד בשנת 1874 ברומניה, דוד למד את מלאכת השחיטה ,בגיל 20 נחשף לתורתם של הרבנים הציונים הגדולים הרב צבי קלישר והרב אלי גרידיצר , ביחד עם צעירים נוספים בני עירם החליטו להתיישב בארץ ישראל לרכוש אדמות ולעבור לעבדם ולגור שם, לצורך זה הקימו את האגודה ליישוב ארץ ישראל ולפתחה בעזרת עבודת אדמה.

בתחילה יצא דוד שוב ושני חבריו מקבוצת הצעירים בלתור את הארץ ולמצוא חלקת ארץ לרכישה שעליה תכננו להקים מושבה בעבור משפחותיהם בשנת 1882 יצא דוד שוב לקושטא אל אליאס פחה שהיה רופאו של הסולטן ,עם שידבר בעבור קבוצתו השולטן התורכי לתת להם אדמה להתיישבות בארץ ישראל,

שוב טען שמכיוון שרומניה הייתה תחת הממלכה העותומאנית וזכויות היהודים הוראו ברומניה ובעצם כנתינים הם רוצים לשנות את מקום מגוריהם, בעת הפגישה אחז דוד שוב,מכתב החתום בידי 300 משפחות חברי האגודה ,ובה בקשה שיאפשר ולבני רומניה להתיישב בארץ ישראל.

בתגובה הציע הפחה הצעה חליפית, שאיננה ארץ ישראל ואף לחש להם שמוטב כך כי מלחמה בין רוסיה לתורכיה ממשמשת וקרבה, עוד טען אליאס פחה שמוטב שירכשו אדמה ולא יקבלו אדמה ממשלתית בחינם.

אולם כאשר תנועת חיבת ציון פרחה ברוסיה וברומניה , העלה מחדש דוד שוב את רעיונות להתיישב בארץ ישראל ואירגן כשלושים משפחות מרומניה בשם התנועה שהוקמה חברת ארץ ישראל על ידי עבודת אדמה ,לעלות מידית לארץ ישראל, אך חברת כי"ח דחתה את רצונו זה .

דוד שוב התפטר מעבודתו כשוחט ברומניה , נסע לארץ סמוכה וקיבל מידי הקונסול התורכי נתינות עותומאנית ,לאחר מכן הפליג מקושטא לנמל בירות ומשם ברכיבה על סוס הגיע לצפת .

כאשר חבר לדודו הציוני הנלהב ,השתתף ברכישה של אדמת ג'עונה (ראש פינה), מידי אנשי צפת ,והיה אחד ממייסדי המושבה, שעליה עלו חבריו מהתנועה ברומניה ,דוד שוב נבחר לראש ועד ראש פינה , הוא אף השיג כנתין תורכי ,אישור ממושל דמשק לבנות על האדמה בתים .

כיוון שמצב המושבה ,היה קשה יצא לקבץ תרומות באירופה ,כאשר חזר הייתה מושבת ראש פינה תחת חסות הברון ופקידיו, לאחר חזרתו הוא פוטר מתפקידו כראש הועד של ראש פינה ,ומונה כמורה לעברית בבית הספר ,בשיטת עברית לעברית, דוד שוב נתמנה בשנת 1885 למורה הראשון מטעם פקידות הברון ולניהול בית הספר בראש פינה בשפה העברית , לאחר שנים מעטות הגיע למחשבה על ייסוד מושבה נוספת בעזרת פועלים צעירים שעבדו במושבות הנדיב בגליל .

לשם כך נעזר ביצחק אפשטיין ורכש את אדמותיו של מרדכי לובובסקי באזור גשר בנות יעקב במחיר של 16,000אלף פרנק, לידי קבוצת של כעשרה חברים שמקום מגוריהם היה בצפת בראשם היה משה דוד שוב המורה מראש פינה , כאלף דונם מאדמות הרכישה ,חולקו בין עשרת חברי קבוצת המתיישבים ,חלק אחר מהאדמה מכר משה דוד שוב ,למתיישבים אחרים ,ששילמו לו כסף בעבור שאר החלקות שמכר, במחיר של 10 פרנק לכול דונם .

כסף זה שימש להקמת מבני מגורים לפועלים שכירים ,שיעבדו את הקרקע יטעו כרמים ובשכר שיקבלו יפרנסו את משפחותיהם ,אלא שהכסף אזל די מהר התמיכות בוששו להגיע ,המחלות הכו ללא רחם והאיכרים נחלשו מהמעמסה בעיה נוספת היו התרומות הקטנות שנתקבלו מארגון עזרא בגרמניה ומחובבי ציון באודסה , שלא יכלו לפתור את הבעיה

איכרים אלו שהיו בדרכם להתיישב במושבה משמר הירדן ,עבדו להשלמת פרנסתם בגן הנדיב במושבה יסוד המעלה, לאחר שאספו את שכרם כקומונה היה בידם סכום כסף לרכישת האדמה, שבה הם תכננו להקים את היישוב משמר הירדן ,על פי חלומם לרכוש אדמה בארץ ישראל ולהתיישב עליה כאיכרים ולהתנתק ממוסד החלוקה .

מחסור זה גרם לעוני משווע ,עד למחסור במזון בסיסי למשפחות האיכרים, חלקם אף עזב ומכר את חלקותיהם במושבה, כתוצאה מכך יצא ראש הוועד שוב למסע קבוץ תרומות למושבה , שטחה של המושבה היה כאלפים ומאתים דונם וישבו בה כשבעים וחמש נפשות.

דוד שוב הצליח לקבל מאגודת עזרא כשמונת אלפים פרוטות , עוד הובטחה מטעם הנדיב שיתכן שהמושבה תילקח תחת חסותו ותמיכתו הכספית , ואכן בשנת 1897 מטעם הקרן של ייסוד מושבות בארץ ישראל ,שהוקמה בידי הברון הירש (ז"ל) הוכרז על מתן מענק של 90,000 פראנק לשיקום ועזרה למושבה הנמצאת במצב קשה .

יש לזכור כי חוזה רכישת הקרקע שנערך עם מרדכי לובובסקי, על פי הסעיף שבתום שמונה שנים יש לשלם לו את מחיר רכישת הקרקע ומועד זה הגיע, מהכסף שהגיע שולמו חובות האיכרים ואת מחיר האדמה על פי החוזה .

את המושבה החל לנהל מטעם יק"א חיים מרגליות קולקלוריסקי, שצמצם את מספר האיכרים מעשרים וחמש לשלוש עשר (תוך סילוק הסרבנים) הוא נתן כסף לבנות מיד , ארבעה מבני מגורים חדשים ועוד כעשרה מרתפי אחסון לתוצרת החקלאית.

לאחר שובו ממסע ההתרמות למושבת משמר הירדן באירופה, נתמנה דוד שוב כמנהל המושבה עין זיתים הסמוכה לעיר צפת, כעבור זמן קצר היה מנהלה של תערוכת ארץ ישראל בברלין ,שם נחשף לפעילותו של הרצל וחבר אליו ,בעת ביקורו של הרצל בארץ ישראל על מנת להיפגש עם הקיסר ויליאם הגרמני בירושלים ,צורף דוד שוב למשלחת בידי הרצל.

בעבור שתדלנותו למכור את מניות הבנק הציוני שבידי הברון רוטשילד ,לידיו של הנדיב הברון הירש ,שתחתיו פעל ארגון יק"א , נרשם שמו בספר הזהב הציוני ,זמן קצר לאחר מכן ,עזב את ניהול המושבה עין זיתים, לטובת הקמת תחנת קמח שנקרא מחנה אירופאי בראש פינה , עם השותפים וולפסון וקרמינצקי , תחנה שלא הצליחה לעמוד על רגליה ונסגרה .

דוד שוב יצא לאמריקה על מנת לעשות כסף לביתו ,אך הצליח רק ללמד ילדי יהודים ולא לעשות כסף ,אי לכך החליט לחזור לארץ ישראל בשנת 1908 ושם עבד כמזכיר המושבה יעקב ,לא החזיק מעמד ועבד כמורה לעברית בבית הספר כי"ח ,לאחר מכן גזבר בית הספר בצלאל .

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ,עבד דוד שוב בארגון לעזרת נערים וילדים ומשם לאחר המלחמה ניהל את בית היתומים בצפת והיה פעיל בלשכת בני ברית ,וכתב ספרי זיכרונות ,עד שנפטר בשנת 1938 ונקבר בירושלים.

גליל משמר הירדן גליל דוד שוב ממייסדי המושבה
 

מוזיאון השוקולד שבקבוץ דפנה ,פתוח בימי שני - חמישי בין השעות 10:00-15:00 בימי שישי בין השעות 09:00-15:00,ביום שבת בין השעות 10:00-17:00, טלפון לתאום 04-8448013 או 054-5902198 ,למוזיאון צמודה חנות שבה נמכרים מוצרי שוקולד ,בובות שוקולד וכדומה לשמחת הילדים שבתוכנו.

בתערוכה המתקיימת במוזיאון ניתן לראות יצירות אומנות שעוצבו משוקולד ,בובות ופסלים, במסגרת הביקור ניתן לערוך סדנאות ליצירת שוקולד לילדים ומשפחה בטעמים שונים, תוך שימוש בחומרים שבסדנא, למידה כיצד משתמשים בחומרים תוך הבאתם לחום הנדרש להכנתם ובהמשך להתמצקותם , צפייה בסרטון בנושא השוקולד והקאקאו.

כיום נפתחה חנות בבאגמון מרקט שליד אגם החולה
קבוץ דפנה מוזיאון השוקולד של שולמן
 

בנסיעה חולפים על קריית שמונה ,שם פונים ימינה לכביש 99, חולפים על פני היישובים דפנה, שאר יישוב וקבוץ דן, ממשיכים עוד מעט ואחרי קיבוץ שניר נראה שלט הכוונה לשמורת הטבע נחל חרמון ולחניון המפל.

ממשיכים לקבוץ שניר ,כחמישים מטר לפני שער היישוב ,נראה שער המוליך לבית הקברות של היישוב שניר, חונים לצד הדרך , המסלול החינמי שבו עוברים רגלית את שער הברזל והשביל המוליך לבית הקברות בסופו שביל מזלג ,לוקחים את השביל השמאלי ויורדים אל ערוץ נחל הבניאס, עד למפגש עם שביל המסומן בצבע שחור ושלט הטנק הסורי ,(שביל המחבר את שמורת נחל החרמון ליישוב שאר ישוב ) ,שם פונים שמאלה בשביל עד למפגש עם הטנק הסורי ההפוך בנחל , אורך המסלול כקילומטר .

נקודת נפילת הטנק הסורי, מהווה מוקד הגעה ובילוי בעיקר לאנשים המחפשים שלווה ושקט והשתכשכות במים ,תוך הנאה מחוויית הטבע שמסביב, היחסית שקטה מכול עם ישראל .

מעט על הטנק T-34   ההפוך שבערוץ הנחל

במהלך קרבות מלחמת ששת הימים ,הותקף קבוץ דן ביום השני של הלחימה ,בידי כוחות חיל רגלים וששה טנקים מסוג T-34 , בעקבות לחימה עיקשת של המגנים חברי הקבוץ בעקבות הקרב שהתפתח, החלו הטנקים הסוריים שהתפצלו לסגת.

שמורת הבניאס פינת הטנק הסורי שבערוץ הנחל
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור