דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

ירושלים דניאל אוסטר ראש העיר היהודי הראשון

 
 

סיפורו של דניאל אוסטר שנולד בשם דניאל גוטמן , דניאל אוסטר נולד בממלכה האוסטרית הונגרית בשנת 1893 הוא סיים את לימודי המשפטים בעיר וינה, ובשנת 1914 ממש טרם פרצה מלחמת העולם הראשונה החליטו הוא וחבריו הסטודנטים מוינה לעלות לארץ ישראל לאחר עלייתו החל את דרכו כמורה לגרמנית בבית הספר הראלי בתל אביב .

תלמידיו מתארים את המורה דניאל ,בתלבושת חקי ועניבה לצווארו ,תסרוקתו הסרוקה השחורה חולקה למחצית שמאלה ומחצית ימינה , מבטו היה חודר ותמיד נשמר הדיסטנס היקי בינו לבין תלמידיו , הוא שמר על משמעת ושלט בכיתה בכוח האוטוריטה השקטה הטמונה בו ,התנהגות זאת סללה את דרכו בהמשך דרכו.

לאחר מכן התיישב בעיר ירושלים, זמן קצר לאחר מכן גויס לצבא האוסטרי והוצב כקצין בעיר דמשק, מיד שהסתיימה המלחמה חזר לירושלים ,שם הוסמך ביד שלטון המנדט כעורך דין במדינת פלשתינה.

בשנת 1920 החל לפעול ליסוד החברה לחקר המשפט העברי בארץ ישראל ,לאחר שחברה הזאת פעלה במוסקבה והפסיקה את פעילותה עקב רדיפות השלטונות ברוסיה כנגדם, בשנת 1920 נבחר דניאל אוסטר לרשימת הנבחרים לבחירות מפלגת הפועל הצעיר לנבחריה בארץ ישראל, אז גם החל בפעילות ציבורית עם נבחרים שונים להקמת וייסוד מבנה ציבורי שירכז את פעילות אנשי העלייה והתרבות היהודית בירושלים.

בשנים 1921-1926 התמנה דוד ילין לסגנות ראש העיר בירושלים בידי הבריטים , ושימש כסגן בכיר שהחליף פעמיים את ראש העיר הערבי בעת שנעדר מהעירייה לרגל חופשה או שליחות .

בשנת 1924 קיבל אוסטר על עצמו להגן בבית המשפט כנגד אחד מהחשודים ברצח של הרוזן דה האן , דניאל המשיך את עבודתו כעורך דין כמקביל לעבודתו הציבורית , כמו למשל מינוי מטעם ההסתדרות הציונית ,כעורך הדין של היהודים שנפגעו ורכושם נפגע בידי מתפרעים ערבים במאורעות 1929 בירושלים וחברון, בתביעות אישיות כנגד הפורעים ,במקביל לתביעה כנגד השלטון המנדטורי שהוגשו בידי המנהיגים היהודים בארץ ישראל.

כאשר החלו הנאצים לעלות לשלטון ,נערכו הארגוניים הציוניים ועליית הנוער בראשות הנרייטה סולד, תנועת ההתיישבות הכפרית והקיבוצית ,בניסיון להציל ילדים ונערים מאוסטריה ומגרמניה ולהביאם לארץ ישראל ולמצוא להם בית חם .

בשנת 1939 הצטרף לארגונים אלו ועד הקהילה בירושלים ,שבין מנהליו היה דניאל אוסטר שהחל לארגן גם בעזרת רבני ירושלים בפעילות בבתי הכנסת והן בפעילות עירונית ,רשימות של משפחות שהיו מוכנות לקבל ילד יהודי לקרבם שיגיע מאוסטריה ומגרמניה , מפעל שכלל גם ילדים קרובי משפחה וגם ילדים יהודים אחרים.

דניאל אוסטר ארגן במועדון מנורה שבוע של יריד מוצרים ובידור ,לטובת הילד היהודי מאוסטריה וגרמניה בתוכנית שכללה שוק פרחים, קונצרטים, ערבי ריקודים, תצוגות אופנה ועוד.

ירושלים דניאל אוסטר ראש העיר היהודי הראשון בעירייה
 

בשנת 1930 פרסמו דניאל אוסטר וחברו ש. אייזנשטדט ,קובץ מאמרים לפסקי דין של בית המשפט העליון לארץ ישראל , בנוסף לעריכת הדין ,לפרנסתו החל דניאל אוסטר לעבוד בתחום הכלכלי ,פיתח את ענף היהלומים בירושלים, עסק כיועץ משפטי לחברות ביטוח ושימש כסגנו של מנהל חברת נשר למלט ועוד.

בשנת 1932 התקיימו בחירות לחברי ועד הקהילה בירושלים ולחברי מועצת העיר בעירייה הירושלמית שהורכבה על מנת לשמש כחברי מועצת העיר היהודיים ,תשע קבוצות מפלגתיות השתתפו בבחירות היהודיות .

דניאל אוסטר רץ ברשימה של הציונים הכללים שמנתה 10 מועמדים לתפקיד חברי ועד הקהילה היהודית הירושלמית ולחברי המועצה בעירייה שנוהלה המוסלמים והיהודים ,לאחר הבחירות נבחרו דניאל אוסטר ויוסף מיוחס כנציגים ,דניאל גם נבחר לאחר מכן כחבר בהנהלת בנק לחסכון עממי בירושלים שנוסד בידי הציונים הכללים., בחירה נוספת שבה נבחר אוסטר הייתה לוועד לשכת עורכי הדין היהודים בירושלים.

בתקופה זאת נישא לאשתו ג'וליה והיה אב לבת תמר, שני בניו שנולדו גם כן ,נפטרו אחד מטביעה בעת שנרחץ באמבטיה ,בנו השני אליהו שיחק בגינת הבית באקדחו של אביו בגיל 15 ,מהכדור שנפלט מהאקדח נהרג בנו השני בשנת 1945 ,אוסטר דניאל בנה את בייתו ברחוב אבן גבירול 20 ברחביה וגר בו עד שנת 1937 .

בד בבד עם עיסוקיו החל בפעילות פוליטית לטובת היהודים בארץ ישראל, הוא היה ממייסדי שכונת רחביה כיושב ראש ועד השכונה במשך עשר השנים , לפני שהתמנה כראש העיר , נבחר אוסטר להיות חבר מועצת העיר ונתמנה פעם ראשונה בשנת 1934 לסגן וממלא ראש העיר ירושלים ביחד עם סגן עיר נוצרי , למרות שאנשי המנדט החליטו כי לראש העיר בירושלים יהיה רק סגן אחד.

אלא שמיד לאחר שנבחר בשנת 1934 ,הגיש דניאל אוסטר מכתב התפטרות למושל הבריטי המחוזי בירושלים עקב רצונו להתמנות כראש העיר ירושלים ,רעיון שהיה בתמיכת התושבים הנוצריים וחלק מהמוסלמים ,מהסיבה הפרוזאית ,כי הרוב בקרב חברי המועצה בירושלים נמנו על העדה היהודית בשנה זאת , סיבה נוספת היא שמספרם של היהודים בתוך החומות ומחוצה להם עלה על מספר המוסלמים בירושלים.

סקר אוכלוסין משנת 1934-5 , מונה את מספר היהודים שנספרו בירושלים מנה 54.000 תושבים כשישים אחוז מאוכלוסיית ירושלים, האוכלוסייה הנוצרית והמוסלמית מנו ביחד כארבעים אחוז מהאוכלוסייה ,בעת הסקר לא נמנו מתנגדי הסקר הרביזיוניסטים היהודים , למעשה בירושלים היו בערך 42,000 מבני עדות המזרח וכמספר הזה יהודים ממוצא אשכנזי כאשר מונים מספרים אלו מתברר כי בירושלים היו יותר משבעים וחמשה אלף יהודים תושבים ,מתוך אוכלוסייה כללית של 115 אלף תושבים ,הכנסות העירייה ממסי היהודים הוו 70% .

חברי העדות היהודיים בירושלים , וויתרו על האגו והתאחדו ספרדים ואשכנזים כמקשה אחת כנגד השלטונות בלחצם של הרבנים הראשיים ,לכן עלה לחמישים אחוז מספרם של חברי המועצה היהודים ,כנגד כשלושים ושלושה אחוז צירים מוסלמים ,והשאר נוצרים שנבחרו.

ירושלים דניאל אוסטר בהתנהלותו הציבורית כחבר מועצת העיר
 
ירושלים רחוב יפו 4 גן דניאל אוסטר גן העיר

הגן בחזית מתחם בית העיריה הישן מדרום לכיכר ספרא ,הגן שנקרא גן  גאמל פאשה ,הוקם בשנת 1891 בתקופת השלטון התורכי העותומאני בשטח שהיה בשליטת התורכים  ,שנה לאחר תחילת העבודה נחנך הגן שבתחילה שימש כמגרש מסדרים וייעודו השני היה לשמש ככיכר עירונית לרווחת תושבי העיר,ברצונם של אנשי השלטון התורכי לעצב כיכר בסגנון אירופאי הם יצרו בגן בריכת דגים ומרפסת עץ בעבור התזמורת התורכית שהנעימה אחת לשבוע בנגינתה בגן, את הגן הקיפה חומה לכוון רחוב יפו .

לאחר כיבוש ארץ ישראל וירושלים בסוף מלחמת העולם הראשונה , וכיוון שמבנה העירייה - הבלדייה  שהייתה במקומה השני ברחוב ממילא, בעת שהוחלט להעביר את בית העירייה למקומה החדש בבנין ראש העיר ההיסטורי מול החומות ,הם הקיפו את הגן ששמו התחלף לגן העיר ושעוצב מחדש בסגנון בין לאומי, במבני ציבור מודרני ,שכללו את בית העירייה ההיסטורי בידי האדריכל קליפורד הולידיי מבנה בנק לאומי שכיום עובר שינויים לקראת יעודו הבא, את בית הדואר הגדול ברחוב יפו,  בית החברה התנכית המבנה השני מצד שמאל של בית העירייה הישן ,את המוזיאון ההיסטורי ארכאולוגי כיום בנק ברקליס דיסקונט במרומי רחוב המלך שלמה .

 

ירושלים רחוב יפו 4 גן דניאל אוסטר גן העיר
 

על אוסטר שהיה בן 42 שנה בשנה זאת, הופעלו לחצים כבירים מבחירי העדות בירושלים על מנת שיחזור בו מכוונתו להתפטר מהמועצה ,ואכן לאחר ימים ספורים ,לקח אוסטר את מכתב ההתפטרות בחזרה והסכים לסגנות יהודית לראש העיר הערבי.

האגדות מספרות כי אצל היהודים כהרגלם, תוצאה אחידה לאיחוד איננה מתקבלת , האגדה ממשיכה ומספרת, כי מפלגת מפא"י ובראשם מר בן צבי וראשי הסוכנות שנפגשו עם מושל ירושלים הבריטי על מנת להתנגד למינוי ראש עיר יהודי בירושלים , אנשי מפאי אף דרשו להשאיר את המצב שבו יהיה סגן יהודי לראש עיר ערבי, דבר שתקע טריז במגמת האיחוד העדתי בירושלים .

הלך הרוחות הווכחני הציגו המפלגות בירושלים שלוש עמדות שהן : עירייה משותפת יהודים ערבים, עירייה נפרדת לכול עדה ,או עירייה יהודית לצד עירייה ערבית, לכן הייתה חשיבות במעלה הראשונה לאיחוד עדתי יהודי לריצה משותפת לייצוג יהודי הולם לכוחם בירושלים.

דניאל אוסטר הואשם בידי בכירי מפא"י ,כי הוא זה שהדליף את מגמתם למנוע את ראשות העיר ליהודים ובכך עצר את התהליך של הקמת מועצת העיר בירושלים ,דבר שהוכחש על ידו בעיתונות מיד , האמת היא שאוסטר דרש את התפטרות כול ששת חברי המועצה היהודי על מנת שתתגשם בקשתו למינוי ראש עיר יהודי לירושלים ,

חברי המועצה הנוצריים בעירייה, אף הציעו שתהיה רוטציה עדתית בירושלים לראשות העיר שתתקיים בכול שנה, שבה יכהן ויוחלף לאחר שנה על פי מפתח עדתי ראש עיר חדש לירושלים ,אלא שהנציב הבריטי העליון היה באותה תקופה באנגליה ולא ניתן היה לערוך שינוי בהרכב השלטון המקומי בירושלים ,

למהומה הצטרף רעיון נוסף, שהמשנה מר הול לנציב האנגלי בירושלים, ימנה קצין בריטי למועצת העיר ,עוד בטרם תתכנס המועצה לישיבתה הראשונה, על מנת שיהווה דמות שלטונית מפקחת על עבודת העירייה בירושלים, מובן שחברי המועצה מכול העדות הגישו ערערים לבית המשפט כנגד הרעיונות שהועלו לדיון .

במרץ 1938 הגיע הנציב העליון החדש סר הארולד מק מיכאל ,הנציב לארץ ישראל ולממלכה האשמית במקביל הוא התקבל בטקס מרשים בנמל חיפה שאליו הגיע באוניית מלחמה בריטית ,לאחר מכן נסע ברכבת לירושלים שם נערך טקס בתחנת הרכבת בנוכחות נבחרי הציבור היהודיים , הערביים ונציג הממלכה האשמית של המלך עבדאללה,לאחר מכן נערך טקב באולם בארמון הנציב שבו נכחו מוזמנים רבים כולל דניאל אוסטר כסגנו של ראש העיר , במקום הוקרא נוסך ההשבעה של הנציב באנגלית, עברית וערבית.

החלטתו הראשונה הייתה לדחות את ערעורו של נאששיבי ,לקבלת ראשות העיר בחזרה , בבחירות החדשות נבחרו כראש העיר בספטמבר 1938 מוסטפה כאלדי (החליף את אוסטר דניאל שהיה ראש עיר לתקופה של עשרה חודשים ) ולסגנו הראשון וממלא מקומו היהודי נבחר שוב אוסטר דניאל וסגנו השני הנוצרי יעקב אפנדי פרא'ג ,בישיבה הראשונה נחקק חוק עירוני, שבו הוחלט שניתן לקיים אספת המועצה ולקבל החלטות עירוניות רק בהשתתפות של חמשה חברי מועצה מתוך כלל חברי המועצה.

החלטה זאת סתרה את רצון מפא"י בראשות בן צבי והסוכנות בראשות שרתוק ,למנות את מר חיים סלומון למשרת סגן ראש העיר מטעמם, מחלוקות אידאולוגיות בין הציונים הכללים שאוסטר נמנה עליהם ,לבין חברי הסוכנות היו מחלוקות שנגעו בצורת ההתנהלות הפנימית היהודית בישוב והציונות.

בעת שעלה לנאום ביום הקמת מועצת העיר ציין דניאל אוסטר כי במשך חמש שנים לא היה ייצוג נבחרי ציבור יהודים שעבדו בעיריית ירושלים ,למרות שבתקופה זאת עלה מספר התושבים היהודים בעיר לשישים אחוז ,עוד הוסיף אוסטר כי בשלב הזה שבעירייה ישרתו 12 חברי מועצה יהודיים המצב ישתנה .

במחצית 1944 ארע מעשה מבדח כאשר מחלקת הבוחרים לקהילת ירושלים החזיר את כרטיסו של דניאל אוסטר כאזרח שאינו ידוע למחלקה ואזרח שאיננו תושב ירושלים , לאחר ברור הנושא ,התברר כי פקיד חדש שעלה לארץ ועבד במזכירות ,החזיר את כרטיס הבוחר למשרד, מאחר ולא הכיר את דניאל אוסטר .



 
ירושלים המשך דרכו של דניאל אוסטר בעירייה
 

הגדיל לעשות הרב קצנלנבויגן נציג הזרם החרדי בירושלים בהופיעו בפני הוועדה שחקרה את פרוק מועצת העיר שעל פי השמועות לגבי ממצאי החקירה ,הבין הרב קצנלנבויגן שבירושלים יקומו שתי עיריות נפרדות ליהודים ולמוסלמים , ועמד ודרש כי שהעירייה היהודית תפוצל ותורכב מעירייה דתית ומעירייה חילונית , טענתו העיקרית שאסור למועצה חילונית לקבוע לציבור הדתי את דרכה, ראש ועדת החקירה העיר לרב קצנלנבויגן שהוא אינו מתערב בנושאי דת .

רעיונותיו של הרב קצנלנבויגן לחלוקת ירושלים
 

בעת שמוסטפה חאלדי התגורר בירושלים ,הוא זכה בירושת דודו כליל חלאדי בסכום גדול ולאחר מכן זכה בירושת דודתו אמינה חאלדי בשנת 1944 בסך שלושים אלף לא"י , להעברת ירושה זאת לידיו של מוסטפה התנגד הווקף המוסלמי שטען שזאת ירושתו אלא שמוסטפה חאלדי המשפטן ,בעזרת עורך דינו גוייטן היהודי משכונת רחביה, הסיר טענה זאת בבית המשפט העליון המנדטורי וזכה בירושה.

בשנת 1938 בעקבות הגליית בן דודו חסן כלאדי לאי סיישל ,מונה בידי המושל הבריטי מוסטפה כאלדי כראש עיריית ירושלים, בשנת 1939 יזם ראש העיר חוסיין כאלדי פנייה לשלטונות המנדטוריים בהצעה בכתב שמטרתה הייתה להחליש את כוחם של הצבור היהודי שהווה רוב בערים בארץ ישראל ובמיוחד בירושלים ,הצעה הנוגעת לצורת הבחירות למוסדות הערים , על פי הצעתו ,זכות הבחירה ,תוענק רק לבעלי בתים ולא לדיירים השוכרים דירות למרות היותם רשומים כתושבי העיר.

להצעה ערמומית זאת התנגדו היהודים ,בטענה כי בעלי הבתים הערביים ,הם בדרך כלל בעלי דירות של קומה אחת ואילו המבנים של היהודים כוללים מספר דירות במבנה, כך שאם הייתה מתקבלת הצעתו ,זכות הרוב היהודי הייתה מצטמצמת ומאפשרת לבעלי הבתים הערביים, עליונות מספרית בעת הבחירות לראשי הערים, מובן שהצעה זאת נדחתה.

בתקופת השלטון העותומאני סיים מוסטפא כאלדי את בית הספר למשפטים בקושטא ,בתקופה העותומאנית שימש כשופט בבירות ולאחר מכן ראש המשטרה בבירות ולאחר מכן כשופט עליון בבית הדין בבירות ,לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים , חזר להתגורר בירושלים בשנת 1917 והחל לעבוד בבתי הדין המנדטוריים בארץ ישראל .

מוסטפה חאלדי בהיותו יושב בכס השופט בבתי הדין, חתם בעת המאורעות של שנת 1936 על מזכר שעליו חתמו מאה שלושים ושבעה פקידים ועובדי הממשל המנדטורי מהמוצא המוסלמי , (לא כול הפקידים הגבוהים המוסלמים חתמו) מזכר זה הוגש לנציב הבריטי העליון בארץ ישראל ,במטרה שיגיע לידיו של שר המושבות הבריטי .

במזכר טענו אנשי הממשל המוסלמי (כנציגים והפה של המוסלמים בארץ ישראל) כי הממשל המנדטורי מפלה את המוסלמים בארץ ,משום לחצם הרב של הציונים היהודיים ולכן פרצו המאורעות והמרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל בהשפעת המופתי הירושלמי.

בשנת 1938 לאחר משבר עם החברים הערביים שהחרימו את ישיבות חברי מועצת העיר , מונו חברים חדשים למועצה , כתוצאה מכך מונה ראש עיר ערבי מוסטפה בכי אל חלאדי ואוסטר מונה לסגנו, .

ראש העיר החדש משנת 1938 ,ד"ר מוסטפא כאלדי ,התנכל לסגנו היהודי אוסטר מתחילת הדרך , כאשר הגיע אוסטר למלא את תפקידו סרב ראש העיר להקצות לו חדר קבוע במשרדי העירייה בטענה שרק הוא כראש העיר יקבע את הדרך, החוקים וכול מה שקשור לעירייה, בניגוד להחלטת הנציב הבריטי ,ולכן לא יוכל אוסטר להתוות או להיות מעורב בעבודת העירייה.

לאור התנהגותו הרעה של כאלדי לאחר הבחירות בשנת 1938 ,כלפי סגנו דניאל אוסטר , החלו ראשי המנהיגים היהודים ,להבין כי אולי טעו בהסכמתם לאפשר בחירת ראש עיר ערבי בירושלים, אך בעיקר שלא נקבעו מה הם סמכויות ראש העיר וסגניו בניהול העירייה, בטרם ישבו לסיכומים עם הממשל הבריטי לצורת הפעלת העירייה הירושלמית ובמיוחד לחוסר הזכויות של סגן ראש העיר היהודי ,בקיצור נוצר מצב של ראש העיר הערבי כאלדי לשמר את ההגמוניה הערבית כפי שהייתה נהוגה בעבר.

המושל הבריטי המחוזי ,ביחד עם ראשי השלטון היהודי ,החלו ללחוץ על כאלדי למסור חלק מסמכויותיו לסגנו היהודי ,באיימם שנציגי היהודים יחרימו ויגרמו לפיזור העירייה , עוד הגדיל לעשות אוסטר בהופעתו בישיבת הנהלת העירייה שנאם בעברית ודרש ביחד עם חבריו לנהל את הישיבה גם בשפה העברית .

ספור מגוריו של מוסטפה חאלידי במושבה הגרמנית
 
משפחת גרבדיאן הערבים נוצרים ,בנו את ביתם ברחוב עמק רפאים 31 ,בשנות העשרים של המאה העשרים בני המשפחה התגוררו בקומת הקרקע והשכירו את הקומה העליונה מעל דירתם בעלת הכניסה הנפרדת, למשפחות שונות ואפילו השכירו את הדירה העליונה למוסטפאבכי אל-כאלדי ,ששימש כראש העירייה המנדטורי של ירושלים בשנים 1938-1944.

לאחר שנפטר מוסטפה כאלדי בנובמבר 1944,יצאה שיירת ההלוויה מביתו ברחוב עמק רפאים 33 ,לכוון שער שכם ,משם המשיכה ההלוויה למסגד עומר ולקבורה בשטח בית הקברות בהר הבית.

במקומו מינה המושל את דניאל אוסטר כראש העיר , חברי מועצת העיר הערבים והנוצרים ,מחו כנגד ההחלטה והפסיקו להגיע לישיבות המועצה כאשר לא נתמלאה דרישתם למנות ראש עיר ערבי במקום מוסטפה כאלדי שנפטר, המועצה המשיכה בתפקודה רק בנוכחות הנבחרים היהודיים .

לאחר פיזור מועצת העיר בחודש מרץ 1945, לאחר מותו של ראש העיר הערבי מוסטפא כאלדי באוגוסט 1944, ומינוי דניאל אוסטר כמחליפו , הציעו השלטונות הבריטים בחודש יולי 1945,לאחר שכשלו כול המאמצים לפתרון הבעיה ,שלעיר ימונה ראש עיר מבין שלושת העדות : הנוצרית היהודית והמוסלמית ,ברוטציה של שנת ממשל אחת בראשות העיריה לכול עדה, פתרון שלפי דעתם של הבריטים מתחשבת במעמדה המיוחד ובעיותיה המיוחדות של העיר ,ובכדי לפתור את השליטה על מועצת העיר .

מאחר ועל פי חוק העיריות מועצה שאיננה מתכנסת במשך שלושה חודשים רצוף לאחר שהתפטרה תפוזר (סעיף 45 ) ומאחר ולא נותר רוב בישיבות ,נאלץ הממונה על עניני הממשלה המנדטורית על פי תת סעיף 55 א של החוקה, להחליט כי תפקודה של מועצת העיר עקב אי מילוי תפקידה ולכן הכריז על פיזור המועצה והעיריה בירושלים בתאריך 11.7.45.

לאחר הפיזור על פי החוק נתמנתה ועדה קרואה לניהול שרותי העיר לתושבים, שעליה נמנו ראש שרותי הבריאות המנדטורי בעיר, משנה למנהל העבודות הציבוריים ,סגן המושל בירושלים, ועוזר המנהל המנדט בארץ ישראל.

כמו כן החליט המושל להקים וועדת חקירה לחקור את הנושא בראשות זקן בית המשפט העליון בירושלים סיר ויליאם פ'יצגראלד, החלטה הנחשבת לחמורה ,בפני וועדת החקירה החלו להופיע עדים רבים ,שחלקם מסרו עדויות לתפקוד לקוי ,כמו מדוע עיריית ירושלים משלמת לשלטונות המנדטוריים ,סכומים גבוהים בעבור המים שמסופקים לירושלים ממעיינות ראש העין , המושל שלח לאוסטר מכתב שבו הביע שבסוף החקירה יחזור המצב לקדמותו ושאוסטר ימשיך להיות ראש העיר בירושלים.

ירושלים ראש העיר מוסטפה בכי אל-חאלדי
 

מאחר ועל פי חוק העיריות מועצה שאיננה מתכנסת במשך שלושה חודשים רצוף לאחר שהתפטרה תפוזר (סעיף 45 ) ומאחר ולא נותר רוב בישיבות ,נאלץ הממונה על עניני הממשלה המנדטורית על פי תת סעיף 55 א של החוקה, להחליט כי תפקודה של מועצת העיר עקב אי מילוי תפקידה ולכן הכריז על פיזור המועצה והעיריה בירושלים בתאריך 11.7.45.

לאחר הפיזור על פי החוק נתמנתה ועדה קרואה לניהול שרותי העיר לתושבים, שעליה נמנו ראש שרותי הבריאות המנדטורי בעיר, משנה למנהל העבודות הציבוריים ,סגן המושל בירושלים, ועוזר המנהל המנדט בארץ ישראל.

לאחר שהוחלט בידי הנציב העליון לפיזור מועצת העיר וראש העיר , כונסו חברי המועצה ונמסרו להם ההחלטות שנקבעו בידי השלטונות המנדטוריים בתוספת הערת השלטונות ,כי חבל שחברי המועצה לא השכילו בבגרותם ,לפתור את הבעיה המוניציפאלית לבדם, באי החלטתם להתעלות מעל לשיקולי דת, גזע או עדתיות בפתרון מעשי של הבעיה

על החלטה זאת השיב דניאל אוסטר ,כי אף אחד משלושת העדות לא הסכים לממשל רוטציה של ראש עיר מתחלף בתום שנת שרות, מכוון שההצעה איננה מתאימה למציאות הנוכחית בשטח אוסטר הוסיף כי המושל יכול היה למנות וועדה קרואה ,אך באותו אופן יכול היה למנות חברים חדשים למועצת העיר ולמנוע את פיזור המועצה הנוכחית, במיוחד שחברי המועצה היהודיים שיתפו פעולה עם השלטונות ,ומעצם היותם כשבעים אחוז מתושבי ירושלים ובפועל כ % 90 מהכנסות המיסים בירושלים ,מגיעים מכיסי התושבים היהודים.

תושבי העיר התנגדו להחלטה למנות מועצה קרואה , בהאשימם את הערבים בסרבם להשתתף ובהחרימם את מועצת העיר בראשות ראש עיר יהודי , תושבים אלו הזכירו לממשל כי בשנים 1930-5 בעת שנבחרי היהודים למועצת העיר בירושלים ,החרימו את ישיבות המועצה במחאה על התנכלות ראש העיר הערבי כנגד הנבחרים והציבור היהודי באותם שנים לא השתמשו השלטונות המנדטוריים בחוק הפיזור ולא פיזרו את מועצת העיר ונבחריה .

התשובה לשאלתו של אוסטר ,מדוע בשביתת הנבחרים היהודים בשנות השלושים ,טמונה בפתרון הבריטי לנושא אז, שהתבצע בהורדת מספר הנוכחים הנדרשים (הקוורום) , של מספרם של חברי מועצה בישיבת מועצת העיר, על מנת שכול החלטה תהיה חוקית ,ובכדי שהנבחרים הערבים יוכלו לתפעל את המועצה ,לא נבחרים יהודים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות , וזה מה שהתנהל במציאות במועצת העיר.

האבסורד הגדול בעצם שהשלטונות של הממשלה הבריטית ברשות מר אטלי ,ושלטונות המנדט הראשיים בארץ ישראל ,טענו כי ידיהם כבולות כול עוד נמשכת פעולת וועדת החקירה , אלא שליהודים ברורה הייתה תשובתה של ועדת החקירה ,לאור האהדה של השלטון הבריטי מטעמים כלכליים כלפי הערבים.

בראיונות שערכו עמו כתבים מהעיתונות העולמית לאחר חזרתו מלונדון, הוסיף דניאל אוסטר לטעון כי השלטון הבריטי בארץ ישראל בהנחיית משרד המושבות הנחה את אנשי המנדט לקבוע מכסה קטנה של רישיונות ליהודים שנעקרו באירופה מבתיהם במלחמה ,לעלות לארץ ולדעתו יהודים אלו יגיעו על אפתם וחמתם של הבריטים להתיישב במולדתם .

לדעתו הנושא הארץ ישראלי צריך להפוך לעניינם של כול המעצמות על מנת ליצור סדר במזרח התיכון אל מול האינטרסים הפרטיים של אנגליה בארץ ישראל ,במיוחד שהן היהודים והן הערבית מתבצרים בעמדותיהם ועל כן צריכה להיות דרך ביניים להמשך קיום החיים הסדירים בארץ ישראל, בניגוד להצעה הבריטית לחלק את ירושלים לשלושה חלקי ממשל של העדות הנוצרים ,היהודים והמוסלמים ולתת לכול אחד רשות להקים מועצה ועירייה משלהם.

בתקופה שדניאל אוסטר שהה בבריטניה ,הגיע לשם ראש וועדת החקירות סיר ויליאם פ'יצגראלד, על מנת להגיש את מסקנותיו לנושא ,פיזור עיריית ירושלים והקמת ועדה קרואה לעיר כתחליף, הוגשו למשרד המושבות הבריטי ,דניאל טען כי לדעתו נודף ריח של מהדוח המשתלב ברוח הפייסנות של הממשל הבריטי לערבים בארץ ישראל ומעצם התנגדות הבריטים לכניסת שארית הפליטה לארץ ישראל.

את מסקנותיו והמפה שהוכנה ,עיכבו סיר ויליאם פ'יצגראלד ומשרד המושבות הבריטי למשך שנה וחצי , ועיקריה היו לחלוקת ירושלים לשני חלקים, שאותן ינהלו בנפרד שני ראשי עיר יהודי וערבי , אלא שהמוקש הגדול הייתה המלצה לניהול העיר בידי ועדה משולשת שתורכב מנציגי המנדט נציג יהודי ונציג ערבי .

בעצם ההצלחה הגדולה של שלטונות המנדט בפיזור מועצת העיר ופיטורי נציגיה ,טמונה באדישות הציבור היהודי ומאחר וצעד הפיזור ומינוי הוועדה הקרואה כתחליף נמשך שבועיים ללא תגובה של הציבור היהודי שבעצם נחלק על רקע מפלגתי ובהכנות לכינוס הציוני באנגליה באותה העת , אדישות יהודית זאת נתנה דחיפה לשלטונות המנדט לקבוע עובדות בשטח , יש לזכור כי קדמו לוועדה זאת ,עשר ועדות חקירה קודמות, שערכו שלטונות המנדט בעת הסכסוך בין היהודים לערביים .

בהרצאותיו של דניאל אוסטר בנושא העירייה הדו לאומית בירושלים , הפליג אוסטר לתקופת עבודתו במועצת העיר המשותפת ואמר כי לדעתו אין סיכוי בעתיד לניהול משותף ,גם אם יהיה מספר התושבים שוויוני במספרם , אוסטר הוסיף כי כרגע אנו חיים תחת משטר צבאי ועל אף ההגבלות אנו נמשיך להביא עולים מתופת המלחמה .

הוועדה הקרואה בעיריית ירושלים, סיימה את הכנת תקציב העירייה לשנים 1946-7 לאחר 12 ישיבות ,התקציב שאוחד יחד עם תקציב המים עמד על 430,000 לא"י ועלה לעומת התקציב הקודם שעמד על 4000,000 לא"י.

ירושלים פיזור מועצת העיר ופיטורי ראש העיר 1945
 

בתקופה שדניאל אוסטר שהה בבריטניה ,הגיע לשם ראש וועדת החקירות סיר ויליאם פ'יצגראלד, על מנת להגיש את מסקנותיו לנושא ,פיזור עיריית ירושלים והקמת ועדה קרואה לעיר כתחליף, הוגשו למשרד המושבות הבריטי דניאל טען כי לדעתו נודף ריח של מהדוח המשתלב ברוח הפייסנות של הממשל הבריטי לערבים בארץ ישראל ומעצם התנגדות הבריטים לכניסת שארית הפליטה לארץ ישראל.

את מסקנותיו והמפה שהוכנה ,עיכבו סיר ויליאם פ'יצגראלד ומשרד המושבות הבריטי למשך שנה וחצי , ועיקריה היו לחלוקת ירושלים לשני חלקים, שאותן ינהלו בנפרד שני ראשי עיר יהודי וערבי , אלא שהמוקש הגדול הייתה המלצה לניהול העיר בידי ועדה משולשת שתורכב מנציגי המנדט נציג יהודי ונציג ערבי .

בעצם ההצלחה הגדולה של שלטונות המנדט בפיזור מועצת העיר ופיטורי נציגיה ,טמונה באדישות הציבור היהודי ומאחר וצעד הפיזור ומינוי הוועדה הקרואה כתחליף נמשך שבועיים ללא תגובה של הציבור היהודי שבעצם נחלק על רקע מפלגתי ובהכנות לכינוס הציוני באנגליה באותה העת , אדישות יהודית זאת נתנה דחיפה לשלטונות המנדט לקבוע עובדות בשטח , יש לזכור כי קדמו לוועדה זאת ,עשר ועדות חקירה קודמות, שערכו שלטונות המנדט בעת הסכסוך בין היהודים לערביים .

בהרצאותיו של דניאל אוסטר בנושא העירייה הדו לאומית בירושלים , הפליג אוסטר לתקופת עבודתו במועצת העיר המשותפת ואמר כי לדעתו אין סיכוי בעתיד לניהול משותף ,גם אם יהיה מספר התושבים שוויוני במספרם , אוסטר הוסיף כי כרגע אנו חיים תחת משטר צבאי ועל אף ההגבלות אנו נמשיך להביא עולים מתופת המלחמה .

הוועדה הקרואה בעיריית ירושלים, סיימה את הכנת תקציב העירייה לשנים 1946-7 לאחר 12 ישיבות ,התקציב שאוחד יחד עם תקציב המים עמד על 430,000 לא"י ועלה לעומת התקציב הקודם שעמד על 4000,000 לא"י.

ירושלים ביקור דניאל אוסטר בבריטניה לאחר פיזור המועצה
 

בינואר 1948 התייצבו דניאל אוסטר , משה שרתוק ועו"ד אליאש בפני הוועדה של האו"ם שהגיעה לדון בעתידה וחוקתה של ירושלים , חלק מדרישתם הייתה לתת את הזכות למפעלים ובתי חרושת ומשרדים המספקים שירותים כלכליים ,לקבוע בעצמם את בחירתם להירשם למדינה היהודית או למדינה הערבית העתידיים לקום בארץ ישראל, כמו כן דרשו חברי הוועדה לתת את הזכות לחגוג את החגים הדתיים הנהוגים בכול דת .

בחודש מרץ 1948 ,נתמנה דניאל אוסטר ,כנציג הממשלה הזמנית של מדינת היהודים במקום הציר משה סנה שהתפטר מהתפקיד, נושא אחר שהחל אוסטר לטפל ,שיש לבטל את הוועדה הקרואה לירושלים , מכוון שהרוב היהודי משלם 80% ממיסי העירייה ,ולכן פקעה סבלנותם וברצונם להשקיע את כספי המיסים ,בעיקר בשכונות היהודיות שמעבר לחומות , עוד הוסיף אוסטר כי היהודים מוכנים להמשיך לשתף את הערבים בניהול העיר אך מעמדם וכמות נציגיו ייקבעו על פי גודל האוכלוסייה הערבית היחסי בירושלים .

עוד הוסיף אוסטר כי לדעתו במה שהוא החל לכנות קריית ירושלים ,יישבו שתי רשויות מוניציפליות ערבית ויהודית , כול זאת בטרם פרץ הקרב על ירושלים והגבולות נקבעו בהסדרי הפסקת הנשק ביננו לבין המלוכה הירדנית , לעומת דעתו הציעו האנגלים כי יהיה גרייבס האנגלי ישמש כממונה ומתווך מטעם שלטונות המנדט , בין שתי הרשויות היהודית לערבית על פי חלוקת השטח של הוועדה שחקרה את פיזור העירייה בשנת 1945 .

חברי מפלגתו של דניאל אוסטר החליטו במרץ 1948 ,כי אוסטר לא יכנס להנהלת הסוכנות כשם שלא יכנס לממשלה הזמנית ,מכוון שייעודו להמשיך לשמש כראש עיריית ירושלים כפי שעשה בעבר ,כמו כן נמשכים המגעים בקרב שלוש העדות בירושלים ,לנסות ולהכריז על העיר כמפורזת , למועצת העירייה העברית נבחרו בידי המפלגות היהודיות : דניאל אוסטר יצחק בן צבי ,חיים סלומון, אבולעפיה , ש, עדן ואלמליח.

על מנת לרכך את עמדותיו של דניאל אוסטר החליטו שלטונות המנדט להעניק למר אוסטר אות כבוד ממלכתי בריטי לעבודתו כראש עיר בעבר, לכבוד הזה התנגדו רבים בין אזרחי ירושלים למרות שאות דומה לו הוענק לרוקח ראש העיר תל אביב .

ירושלים המהלכים להקמת העירייה היהודית 1948
 

התוכנית הבריטית לחלוקתה של ירושלים בין שתי עיריות קרמה עור וגידים והייתה אמורה לקבל הכרזה במחצית חודש אפריל 1948 , בסוף אפריל הוקמה וועדת ביטחון מטעם תושבי ירושלים היהודים לטפל בתחבורה בביטחון, באספקה, גיוס כוח אדם ועוד שעלייה נמנו : דניאל אוסטר , אבולעפיה ,יצחק וורפל, חיים סלומון , כרסמן הרב גליקמן – פורוש וראובן שרייבמן.

בתאריך 14 במאי 1948 הוכרזה הקמת המדינה היהודית , בידי מועצת העם נציגי היישוב העברי בישיבה היסטורית במוזיאון בתל אביב ,הצהרה שבה להודיע על סיום המנדט הבריטי במדינת ישראל , בין החותמים על מגילת העצמאות חתום דניאל אוסטר.

ירושלים תוכנית חלוקת העיר
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור