דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

ירושלים ספור העירייה הבלדייה מהקמתה

 
 
 

בינואר 1948 התייצבו דניאל אוסטר , משה שרתוק ועו"ד אליאש בפני הוועדה של האו"ם שהגיעה לדון בעתידה וחוקתה של ירושלים , חלק מדרישתם הייתה לתת את הזכות למפעלים ובתי חרושת ומשרדים המספקים שירותים כלכליים ,לקבוע בעצמם את בחירתם להירשם למדינה היהודית או למדינה הערבית העתידיים לקום בארץ ישראל, כמו כן דרשו חברי הוועדה לתת את הזכות לחגוג את החגים הדתיים הנהוגים בכול דת .

בחודש מרץ 1948 ,נתמנה דניאל אוסטר ,כנציג הממשלה הזמנית של מדינת היהודים במקום הציר משה סנה שהתפטר מהתפקיד, נושא אחר שהחל אוסטר לטפל ,שיש לבטל את הוועדה הקרואה לירושלים , מכוון שהרוב היהודי משלם 80% ממיסי העירייה ,ולכן פקעה סבלנותם וברצונם להשקיע את כספי המיסים ,בעיקר בשכונות היהודיות שמעבר לחומות , עוד הוסיף אוסטר כי היהודים מוכנים להמשיך לשתף את הערבים בניהול העיר אך מעמדם וכמות נציגיו ייקבעו על פי גודל האוכלוסייה הערבית היחסי בירושלים .

עוד הוסיף אוסטר כי לדעתו במה שהוא החל לכנות קריית ירושלים ,יישבו שתי רשויות מוניציפליות ערבית ויהודית , כול זאת בטרם פרץ הקרב על ירושלים והגבולות נקבעו בהסדרי הפסקת הנשק ביננו לבין המלוכה הירדנית , לעומת דעתו הציעו האנגלים כי יהיה גרייבס האנגלי ישמש כממונה ומתווך מטעם שלטונות המנדט , בין שתי הרשויות היהודית לערבית על פי חלוקת השטח של הוועדה שחקרה את פיזור העירייה בשנת 1945 .

חברי מפלגתו של דניאל אוסטר החליטו במרץ 1948 ,כי אוסטר לא יכנס להנהלת הסוכנות כשם שלא יכנס לממשלה הזמנית ,מכוון שייעודו להמשיך לשמש כראש עיריית ירושלים כפי שעשה בעבר ,כמו כן נמשכים המגעים בקרב שלוש העדות בירושלים ,לנסות ולהכריז על העיר כמפורזת , למועצת העירייה העברית נבחרו בידי המפלגות היהודיות : דניאל אוסטר יצחק בן צבי ,חיים סלומון, אבולעפיה , ש, עדן ואלמליח.

על מנת לרכך את עמדותיו של דניאל אוסטר החליטו שלטונות המנדט להעניק למר אוסטר אות כבוד ממלכתי בריטי לעבודתו כראש עיר בעבר, לכבוד הזה התנגדו רבים בין אזרחי ירושלים למרות שאות דומה לו הוענק לרוקח ראש העיר תל אביב .

ירושלים המהלכים להקמת העירייה היהודית 1948
 

התוכנית הבריטית לחלוקתה של ירושלים בין שתי עיריות קרמה עור וגידים והייתה אמורה לקבל הכרזה במחצית חודש אפריל 1948 , בסוף אפריל הוקמה וועדת ביטחון מטעם תושבי ירושלים היהודים לטפל בתחבורה בביטחון, באספקה, גיוס כוח אדם ועוד שעלייה נמנו : דניאל אוסטר , אבולעפיה ,יצחק וורפל, חיים סלומון , כרסמן הרב גליקמן – פורוש וראובן שרייבמן.

בתאריך 14 במאי 1948 הוכרזה הקמת המדינה היהודית , בידי מועצת העם נציגי היישוב העברי בישיבה היסטורית במוזיאון בתל אביב ,הצהרה שבה להודיע על סיום המנדט הבריטי במדינת ישראל , בין החותמים על מגילת העצמאות חתום דניאל אוסטר.

ירושלים תוכנית חלוקת העיר
 

בתחילת יוני 1948 מונה דניאל אוסטר כראש העיר ירושלים היהודית, מאחר וירושלים שמחוץ לחומות החלה לסבול מהפגזות ,איים אוסטר כי ירושלים העתיקה תופגז בתגובה ללא אבחנה איכן יפלו הפגזים, ואכן לאחר חידוש ההפגזות החלו הפגזות נגד של כוחות הביטחון העברי בירושלים לשכונות ערביות בתחומי ירושלים.

עוד דרש אוסטר שירושלמים תוכרז כבירת מדינת ישראל וכי יש לספחה לשטחי מדינת ישראל , דרישה נוספת הייתה לו לממשלת ישראל החדשה לצרף נציגים מירושלים בכול דיון שיתקיים בממשלה לעתידה של ירושלים.

בין יתר הבקשות לממשלת ישראל החדשה ,הייתה פתיחת משרדי הטבו על מנת לחדש במעט את חיי המסחר בעיר, כמו כן משרד הפנים פתח לשכה בירושלים על מנת להסדיר ולהנפיק תעודות זהות ודרכונים ליהודים בארץ ישראל, ומשרד האוצר התחייב לשלם לבנייה מחדש מבנים שנפגעו בהפצצות.

כאשר התחילה הלחימה באוגוסט 1948 לקבל אופי של מלחמה ,החליטה הממשלה להכריז על ירושלים כשטח צבאי , זאת לאחר כבוש שכונות שהיו ערביות בירושלים וכפרים ערביים במרחב ירושלים למנות מושל צבאי בעיר.

במחצית ספטמבר 1948 נפתח בית הדין העליון בירושלים בנוכחות המושל הצבאי ד"ר יוסף, דניאל אוסטר ראש העיר , יצחק בן צבי נשיא הוועד הלאומי ועוד נכבדים, במחצית אוקטובר 48 ,אושר תקציב המדינה לחצי שנה לחודשים יולי – דצמבר , בין שלושת המתנגדים לתקציב ,שנמנעו לאשרו ,היה אוסטר דניאל מטעם המפלגה הציונים הכללים, מכוון שלטענתו הסכום שהוגש במסגרת התקציב לירושלים ,היה קטן וחסר בהתייחסות לעיר הבירה שספגה נזקים במלחמה .

בתחילת נובמבר 48 בעקבות ביקור בן גוריון ששימש כראש הממשלה בירושלים, נפגשה הנהלת העירייה ,בכדי לדווח לבן גוריון על מצבה של העיר, לאחר התייעצויות עם הגורמים הצבאיים ,הוכרזה הדרך לירושלים כפתוחה לנסיעה לכול אזרחי המדינה ,ובזאת הסתיים המצור שנכפה על העיר בעת המלחמה , באותה ההזדמנות בוטלה האפלה שהוכרזה מתחילת הלחימה בירושלים , והחל מבצע שחרור מגויסים בעיר על מנת להחזיר את המפעלים בירושלים לעבודה תקינה.

סיכום ישיבת ממשלה קבע כי במועצת העיר ירושלים יישבו 17 נבחרים לכשתאושר , נושא החינוך ,קיבל משנה חיזוק בהפעלת מוסדות החינוך במתכונתו הנכונה ובאישור העירייה, לקראת הבחירות שהיו אמורות להיערך במדינה ,הודיעה מפלגת הציונים הכללים כי היא שולחת רק שני נציגים את דניאל אוסטר ו פ. ברנשטיין כנציגיה במועצת העם ,והיא אף מבקשת לתת להם מושבים בוועדות הניהול של המדינה.

הקמת מועצת עיריית ירושלים היהודית בראשות דניאל אוסטר
 

בסוף שנת 1948 נוצרה בעיה חדשה היתולית ללמועצת העירייה, אל מול שפע המים באופן יחסי שהחל להגיע לתושבי העיר ,בהשוואה לתקופת המצור , שבו הורגלו התושבים לחסוך ולהשתמש בכמויות מים מצומצמות המשיכו התושבים שהחוסר במים הוטבע בהם לחסוך בשימוש במשאב, תוצאה שהביא בעיה לעירייה שלא הצליחה למכור לתושבים מים לתצרוכת אישית ועל כן ההכנסות ממכירת המים לא עלתה ,למרות שבניגוד לדעתה של הממשלה קבעה העירייה תעריפי מים מוזלים .

תחזית של משרד הפנים צפה שבתקופה הקרובה יחיו בחלק היהודי של ירושלים כמאה אלף יהודים , במטרה לפתור את בעיית המים למספרם הגדל של תושבי העיר ,החלו מגעים עם הממשלה ליצירת גוף שיטפל באספקת המים לתושבי ירושלים ולכפרים מסביב לצרכי חקלאות.

הגוף שהחל לטפל בבעיה כלל את אנשי משרד האוצר ואנשי מועצת העיר והעומד בראשה במטרה להקים חברה משותפת שתקרה מקורות לאספקת מים לעיר ,בגוף אספקת המים יהיו שותפים העירייה ,משרד האוצר , קרן היסוד והקק"ל, הגופים הללו יניחו צינור נוסף בעל קוטר של 24 צול בעלות של חצי מיליון לירות ,שיתחיל במעיינות ראש העיר ויעבור דרך הרי יהודה ,עד למאגרי המים העירוניים על פי ההסכם עיריית ירושלים תעמיד לרשות חברת המים את מתקניה.

שני קווי המים לירושלים נועדו להביא 38.000 אלף קוב מים , שהיו אמורים לספק מים לאוכלוסייה של רבע מיליון תושבים בירושלים ולחקלאות סביבה , הסיום להנחת הקו החדש הובטח בידי מקורות למחצית שנת 1950 .

ירושלים ספור המים בעיר העברית במלחמת העצמאות ולאחריה
 

דניאל אוסטר בתפקידו כראש העיר החל להניע את המועצה לפעילות סדירה של אגפי העירייה וקביעת תקציבה לשנת 1948-9 ,במסגרת ההחלטות הוחלט להוזיל את מחיר המים לאזרחי העיר, לשנות שמות רחובות על פי החלטת וועדת השמות העירונית, שטחה של העיר יגדל בהצטרפות השכונות לשטח המוניציפאלי ,כמו : בית הכרם , גבעת שאול ,קריית משה, בית וגן ועוד באזור הדרומי מזרחי, בסיום סלילת דרך הגבורה לירושלים , הכריז המטה הכללי הצבאי בראשות הרמטכ"ל דורי כי בירתה של ישראל היא ירושלים.

אלא שראש העיר אוסטר הכריז כי פתיחת כביש הגבורה ,הוא רק יצירת דרך פיזית המקשרת בין הערים ירושלים לתל אביב ,אך הדרך איננה יוצרת את הקשר למדינת ישראל מכוון שבאופן רשמי מדינת ישראל עדיין בדצמבר 1948 ,לא סיפחה את ירושלים למדינה, שר הפנים הבטיח כי הנושא יועלה לישיבה הקרובה בממשלה (המועצה המכוננת ) , עוד הזכיר אוסטר כי בעמידתה הנחרצת של העיר ירושלים בלחימה ,היא אשר מנעה מעבר כוחות אויב לכוון השפלה ותל אביב.

בדצמבר 1948 בעת ההפוגה השנייה ,עדיין לא הייתה ברור מצבה של ירושלים ,שמועות על חלוקתה ,על מנת שגורמים וממשלות ,יוכלו לשמור לכאורה על המקומות הקדושים לדתות השונות , אלא שנשאלת השאלה איזה מקומות קדושים יישמרו ,לאחר השמדת מקומות קדושים בידי הערבים, והאם תושבי ירושלים לא זכאיים לחיות כשאר תושבי המדינה כאזרחים חופשיים .

המשיך ותהה אוסטר ראש העיר היהודי, האם ניסיון העבר בירושלים ,איננו נותן מקום להבנה שאין אפשרות להמשיך בדרך הישנה, האם הסכמים חדשים שאינם לטובת התושבים היהודים בירושלים ,לא יביאו בעתיד להמשך רע לתושבי העיר , על כן על היהודים לעמוד איתנים לשמירה על זכויות התושבים .

עוד הוסיף אוסטר ,כי השועל הבריטי עדיין מסתתר מאחורי צבא הלגיון הערבי וממשיך לצדד בערבים ולהצהיר כי יתנגד לגבולות מוסכמים ,שוועדות האו"ם קבעו להמשך החיים בארץ ישראל, כשם שהיהודים לא הסכימו לגבולות החלוקה של האו"ם.

ירושלים תחילת עבודת מועצת העיר מאי 1948
 

ירושלים בעיות כספיות בניהול העיר ירושלים 1948

בעיה נוספת שהטרידה את מנהל הכספים ועיריית ירושלים לאחר שנבחרו , הייתה שימוש לרעה בעודפי הכספים העירוניים ,בידי הוועדה הקרואה בתקופת סיום המנדט, אז התברר כי למעלה ממאה ועשר אלף לא"י שהיו בקרנות שכללו את קרנות הפנסיה של עובדי העירייה, קופות תגמולים, קרן מודדי המים ,קרן ההשבחה העירונית ועוד ,כספים אלו נעלמו בעת שהוועדה הקרואה המנדטורית השתמשה בהם לצרכי משכורות ומנהל בעיר.

מועצת העיר החדשה והעירייה ,נאלצו להתחייב להחזיר את הכספים שנלקחו לקרונות ,תוך יצירת גירעונות וחורים בתקציב החדש של העירייה לשנים 1948-9 ,העירייה נאלצה להילחם בבעלי בתים שנפגעו וקבלו את הביטוח בסרבם לבנות את הבתים מחדש ,בעזרת מחלקת הניקיון החלה העירייה בפינוי המחסומים שהקימו האנגלים ולפנות את הריסות המבנים שנפגעו בהפגזות בימי הלחימה.

ירושלים בעיות כספיות בניהול העיר 1948
 

במהלך תחילת העבודה של מועצת העיר, נפלה החלטה בעירייה לחלוקת שטחים ואדמות שהיו שייכים לתושבי חוץ חלקם של הטמפלרים ברחוב קינג ג'ורג, על מנת לבנות את עסקיהם מחדש שנפגעו בעיקר ברחוב יפו וממילא במרכז המסחרי , העירייה גם עודדה עולים חדשים להתיישב בתחומה ,ונמנעה לגבות מהם מיסים עד שיסתדרו בחיים מבחינת מגורים ופרנסה.

כיוון שירושלים החלה להתמלא בפקידי מוסדות ממשלתיים שהועברו אלי בגין הכרזת ירושלים כעיר הבירה של מדינת ישראל , פנה דניאל אוסטר למשרד הבריאות החדש בבקשה לקבל הסבר לגבי הרשמת הפקידים הללו בקופות החולים השונות על פי המפתח המפלגתי , בכדי למנוע את מפלגת השלטון לכפות על הפקידים להירשם אך ורק לקופת החולים של המפלגה השלטת (ההסתדרות והפנקס האדום) של קופת חולים הכללית.

שר הבריאות החזיר לאוסטר תשובה שלפקידי הממשלה הגרים בארץ ובירושלים בפרט יחולקו טפסים שבו יהיו פקידי הממשלה ראשיים להירשם לכול קופת חולים שיחפצו בה ללא ניסיון לכפות עליהם את החתימה (אבקש להפסיק לקרוץ) , אך על מנת לקבוע אחידות בטיפול ,יקבע משרד הבריאות, תקנות ותקנים לסוגי הטיפולים והמינימום של טיפולים שיוגשו לנרשמים לקופות החולים.

בתחילת ינואר 1949,עבר חתול שחור בין אוסטר לבין אנשי מפלגתו הציונים הכללים בהציבם אותו כמועמד במקום השמיני לבחירות לוועדה המכוננת , דבר שעל פי הפרשנים יפגע במפלגה הציונית הכללית , כתגובה פרש אוסטר מהמפלגה וסרב להשתתף בתעמולת הבחירות ואף פנה לחוגים כלכליים , אנשי עסקים ובעלי נכסים בירושלים ובארץ, על מנת להקים רשימה חדשה בשם למען ירושלים, כרשימה נפרדת שעמה ירוץ לבחירות , אלא שעל פי התחזיות לא היה להם סיכוי להיבחר.

לאחר זמן מה נחקק בידי המוסדות הלאומיים והועדה הלאומית ,חוק לייסוד עיריית ירושלים היהודית , שבו נקבע כי 17 חברים ישרתו במועצת העיר ובראשם דניאל אוסטר , כמו כן יהיו לו שלושה סגנים , יום חגה של מועצת העיר היהודית ובראשה דניאל אוסטר נחגג ב 17.1.49, בנוכחות שר הפנים נציגי ציבור, נציגי הסוכנות היהודית, המושל הצבאי ונציגי המוסדות הלאומיים .

החלטתו של הממונה על נכסי נפקדים ,לפרק את מכונות החצץ והכרייה של מחצבות הערבים ולהעבירם לשפלה החלטה זאת גרמה לסערת רוחות אצל אוסטר ,שפנה אל ועד הפעולה הארצי וטען כי מכונות הגריסה הללו נדרשות בירושלים ,על מנת לסלול כבישים ולעבודות החברה הציבורית לתיקוני נזקי המלחמה בירושלים , מחאה זו גרמה לאפוטרופוס לנכסי נפקדים ,לשנות את החלטתו ולהשאיר את המצב כפי שהיה.

ירושלים המשך עבודת העירייה 1948-9
 

בפברואר 1949 הושבע ד"ר חיים ויצמן כנשיא הראשון של מדינת ישראל ,בשעות הבוקר המוקדמות יצאה משלחת חברי הכנסת לעיר רחובות, ללא נציגי הסיעות שהצביעו נגד בחירתו לנשיא ,המשלחת מסרה לידי הנשיא חיים וייצמן את כתב מינויו לנשיא מדינת ישראל

לאחר מסירת כתב המינוי ,יצאה השיירה והנשיא החדש לירושלים ,בכניסה לעיר ברך את הנשיא החדש ,ראש העיר אוסטר ובנאומו סיפר אוסטר כי בנובמבר 1917 יצא ראש העיר הערבי מחוץ לחומות העיר העתיקה ומסר את כתב הכניעה לגנרל אלנבי ובכך החל שלטון המנדט על ירושלים, וכיום ביום חגיגי זה ,דניאל אוסטר כראש העיר יהודי המוסר את ירושלים העברית לידיו של הנשיא ,בטקס שנערך בשער חגיגי שהוקם ברוממה בכניסה לירושלים.

הנשיא וייצמן יצא מרכבו יחד עם רעייתו שם הוגשו לו מספריים שבהם נגזר סרט כחול בכניסה את העיר ,מספרים אלו היו מספרי כסף מצופי זהב בני חמש מאות שנים שנרכשו מסוחר עתיקות ,המספרים הוגשו בקופסא מעץ ועל המספרים נחקק כי הם ניתנות לנשיא בשם עיריית ירושלים היהודית .

לאחר גזירת הסרט נמסר לנשיא מפתח העיר הטקסי ,מפתח העשוי מכסף המחובר לשרשרת על המפתח נחקק קמע והמשפט " יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך וישם את ירושלים ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם , ביחד עם מפתח זה ניתנה לנשיא ויצמן אזרחות הכבוד של ירושלים.

לאחר מכן המשיכה שיירת הנשיא לבניין הכנסת בירושלים ,שם קבלו את פניו משמר שהורכב מחיילים מיחידות שונות בצבא מסדר צבאי של חיילים חמושים יהודיים בגלוי, בכנסת נערך טקס ההשבעה ,שבו השתתפו נכבדי הציבור היהודי ,שופטי בית המשפט, חברי ממשלה ומהטקס חסר רק דוד בן גוריון שחלה , לטקס התלווה טקס הנפת דגל הנשיא מעל מבנה הכנסת , וקריאות יחי הנשיא מפי נבחרי האומה ,משם המשיכה השיירה לטקס שערכה עיריית ירושלים בבית החלוצות שברחביה.

תעודת אזרח הכבוד של העיר ירושלים ,נמסרה בפועל אחרי ההכרזה ביום השבעתו בכנסת ישראל ,לידיו של הנשיא וויצמן רק במאי 1950 ,כאשר דניאל אוסטר וסגניו נסעו למגורי הנשיא בעיר רחובות ומסרו את התעודה .

 
ירושלים טקס השבעת הנשיא הראשון חיים וייצמן 1949 בכנסת
 

בסוף חודש פברואר 1949 ,הוציאה עיריית ירושלים בראשות אוסטר, מכרז לעיצוב דגל לעיר ירושלים , הדגל היה אמור לשדר את העיר ירושלים שהחיים בה בשלום ואת המשפט אם אשכחך ירושלים ועוד, שלושה פרסים נלוו למעצבים שיזכו במכרז, חבר השופטים כלל את ראש העיר אוסטר ושלושת סגניו ואליהם צורפו הפרופסורים סוקניק, מאיר ומנהל בצלאל נרקיס, את תוצאות המכרז פרסמה עיריית העיר ,בהשאירה לה את הזכות להחליט מה יהיה לבסוף עיצובו של הדגל.

עקב לחצים של מפלגת מפא"י בחודש מרץ 1949 ,על מועצת העירייה ועל מפלגת הציונים הכללים ועל ראש העיר דניאל אוסטר , גרמו לאוסטר להסיר את מועמדותו לבחירות הבאות לראשות העיר , ובכך פתח את הדרך למפלגת מפא"י למנות מועמד מטעמה לראשות העירייה ,אך המפלגה התלבטה את מי היא רוצה למנות כראש העיר .

נוצר מצב אבסורדי בירושלים ,מכוון שמפלגת הציונים הכללים היוותה רוב בין תושבי ירושלים, אלא שהחלו בה בקיעים לפיצול, מפלגות חרות גייסה את כוחה לתפוס נתח ראוי במועצת העיר, מפא"י החלה בתעמולת בחירות והגוש הדתי החליט לגשת לבחירות מאוחדים על מנת שגם הם ישיגו ייצוג גדול לנושאי הדת.

בקיצור ההתפצלויות גרמו לבחירת נציגים למועצת העיר ,שלא על פי הכוח האמתי ומספרם של חברי מפלגות בירושלים , ולכן קיימת סכנה ובעיות מדיניות ארציות וצרכים מפלגתיים, שיאפילו על הצרכים הייחודיים של העיר ירושלים כבירת ישראל.

בחודש מרץ 1945 נבחר דניאל אוסטר וישראל גולדשטיין גזבר הסוכנות היהודית לוועד הפועל של האוניברסיטה העברית בירושלים, ולמועצה הממשלתית לנושא המלווה העממי בחודש מרץ 1949 ,קבע דניאל אוסטר כי ישיבות מועצת העיר יפתחו בפני העיתונאים ,דבר שהיה אסור בתקופה העותומאנית ובתקופת המנדט, רק בקשה אחת ביקש אוסטר מהעיתונאים לדווח דווח אמת ובצורה עניינית .

בישיבה הזאת העלה ראש העיר את בקשתו לקבלת הלוואות ממשלתיות ממשרד הבינוי ומהסוכנות היהודית לעיריית ירושלים על מנת לבצע פעולות בינוי ציבוריות בעיר, לשיפור ובניית מוסדות חדשים לרווחת האזרחים.

ירושלים המשך פעילותו של ראש העיר דניאל אוסטר 1949-50
 

בחמישי במאי 1949 נערך מצעד צבאי בירושלים לרגל חגיגות שנה להיווסדה של המדינה ולהורדת הדגל הבריטי מעל התרנים במדינת ישראל, לאורך רחוב יפו וקינג ג'ורג חלפו יחידות צבאיות שבראשם חיילי החטיבה הירושלמית ומחיילות צה"ל וציוד הלחימה , יחידות רפואה , פלוגות נשק כבד , שוטרים, אנשי ההגנה ועוד ועוד, המצעד חלף על פני במת הכבוד במשך שעה .

על בימת הכבוד ישבו אישי ציבור , מפקד צהל, חברי כנסת ישראל וראש העיר דניאל אוסטר בסיום המצעד נפרד הרמטכ"ל מהמכובדים שעל הבמה, כמו כן הוקמו במות בידור לחגיגות שנערכו במרכז וברחבי העיר כאשר המסיבה הראשית ליום העצמאות בירושלים שנכחו בה כחמש מאות אזרחים ,נערכה בגימנסיה העברית, אזרחי ירושלים חגגו ורקדו ברחובות ובעמק המצלבה עד הזריחה .

לאחר יום העצמאות החליטה הממשלה, כי שרותי הדת העירוניים ימומנו בידי העיריות בערך של שני שליש מתקציבם, את ההחלטה ויישומה בירושלים ,קבעו ראש העיר אוסטר ושר הדתות במשרדי המועצה הדתית בירושלים, בישיבה גם נקבע על שחרור מוסדות דת ממיסי העירייה, עוד דנו הנוכחים בהחלת יום המנוחה (השבת) וסגירת עסקים בירושלים בעקבות התחלת חקיקת חוק השבת והמנוחה ברחבי המדינה.

ירושלים חג העצמאות והמצעד הצבאי הראשון 1949
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור