דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים ספור חלבנים ומחלבות

 
 

בשכונה הייתה רפת לפרות חלב, שהקים איש השומר מרדכי יגאל ,שהיה ראש מייסדי שכונת הפועלים בבית הכרם, אחד מפועליו היה אחד מחללי מאורעות 1936-39 , ברפת של מרדכי יגאל, עבד  שמעון לס שהגיע לירושלים, עקב בעיות בריאות מקיבוצו עין חרוד, וגר בבית אחותו הירושלמית, בדצמבר שנת 1937 ,כאשר עסק בחלוקת חלב על אופניים ,נרצח במארב ערבים ,בשכונה הוצבה מצבה לזכרו.

לנקודת הרצח הובא כלב גישוש , ונתברר כי הערבי הרוצח חפר לעצמו שוחת מסתור, וממנה ירה ופגע בשמעון לס, לאחר מכן התקרב אליו וירה בו עוד מספר יריות, כאשר החל הרוצח לברוח נשמט ממנו קליע שנפלט מנשקו.

כלב הגישוש הוליך את הכוח המשטרה בריטית לכוון הוואדי ומשם לכוון הכפר בית צפפא,שבו אבדו העקבות  והרוצח לא נמצא .

 

בית הכרם רפת הפרות של מרדכי יגאל
 

תחילתה של האגדה בניסיון של מחלבת טרה המשתייכת לארגון האיכרים , חברת טרה רכשה מכונת פסטור משוכללת והחלה לשווק את החלב במארזי בקבוקים ,לצורך חלוקת החלב המפוסטר בבקבוקים רכשה החברה גם מכונית חלוקה מותאמת להובלת חלב המצוידת במערכת קירור מאמריקה.

חזית המלחמה כלפי טרה נפתחה בידי ארגון חלבני ירושלים ,שמנה כשמונים מחלקי חלב עצמאיים ,שעבדו לאורך שנים רבות מצאת החמה עד צאת הנשמה בסחיבת כדי החלב ומכירתם בית אחרי בית באזורי חלוקה ברורים כולל בשכונות נידחות של ירושלים שמחוץ לחומות,והנה באה חברה המחלקת את בקבוקי החלב המפוסטרים ישירות לחנויות המכולת פעולה זה מוטטה את פרנסתם של חלבני ירושלים וגזלה את פרנסתם.

כיוון שהארגון החלבנים הירושלמי היה בן עשרות שנים ,הוא אסף כסף מחבריו וחילק מעין פנסיה (דמי סעד) לגמלאיו בעת זקנתם או חוליים, כאשר החל בארץ תור החלב בבקבוקי הזכוכית ,חלב שעבר פסטור ונחשב נקי וידידותי לקהל המשתמשים בו ,הבקבוקים מנעו גם את מעשי הזיוף ,המהילה,או הקצף שנמכר במידת החלוקה של ליטר חלב.

אגדת מלחמת חלבני ירושלים במחלבת טרה בשנת 1955
 

רפת משפחת זלמנוביץ שגרו בבית המבורגר ברחוב נאג'רה 7 ,רפתו הייתה ברחוב אלקבץ 14, היה בין ראשוני בעלי הרפתות בשכונה והאחרונה שנסגרה בשנת 1927.

רפת משפחת ליכטנשטיין בחצר ביתם ברחוב גרייבסקי 8 ,קנו את הבית ברחוב הראובני פינת גרייבסקי וקורדובירו, במאורעות 1936-9 נפגעה הרפת מפצצה ונשרפה,בשני המבנים היו כשלושים פרות הולנדיות,לאחר המאורעות שוקמה הרפת ,בשנת 1948 נסגרה הרפת סופית.

רפת משפחת וטינשטיין בחצר ביתם ברחוב נאג'רה 16

רפת משפחת בך בחלק מרפת משפחת וטינשטיין בחצר ביתם ברחוב נאג'רה 16

רפת משפחת יוסף וברכה וייס בחצר בית גולדשמיד ברחוב נאג'רה 8

רפת משפחת סדובניק ברחוב גרייבסקי 6

רפת משפחת סלומון

רפת משפחת גולדשטיין בחצר בית גולדשמיד ברחוב נאג'רה 8

רפת משפחת יהודה וציפורה רוטשטיין בבית בוחבוט ברחוב ויטל 29

רפת משפחת יצחק ורעייתו יהודית אוסלקה בבית בוחבוט ברחוב ויטל 29

אהרון בר רפתן אצל משפחת זלמנוביץ ,אהרון ורעייתו ציפורה גרו ברחוב עמרם גאון 22

רפת משפחת כץ בחצר בית אהרון בר ברחוב עמרם גאון 22

רפת משפחת מרדכי ורעייתו חנה מילר גרו בקומה השנייה ,בחצר בית אהרון ועליזה וינקלר בעלי המאפיה ,במבנה גרו בשנות השלושים משפחת יעקבזון, בשכונה ברחוב נאג'רה 25 הבית נהרס ברבות הימים.

רפת של משפחת בגדדי ,שלא גרו בשכונה,(בגדדי יצחק יוסף ששימש גם כעגלון בשכונה)

גבעת שאול הרפתות בשכונה
 
בשנות השלושים בעת העלייה השלישית הגיעו לארץ ישראל יהודים דתיים אורתודוכסים ממוצא הונגרי ורומני מאזור טרנסילבניה , בעלי שאיפות חקלאיות ציוניות , חלקם של העולים הקימו והתיישבו את כפר גדעון שבעמק יזרעאל .

מעט על כפר גדעון

כפר גדעון ששמו נגזר מהשופט המקראי "גדעון בן יואש " הוקם בשנת 1923 בידי עולים שהגיעו מטרנסילבניה בעקבות כמיהתו ושאיפותיו הציוניות של רבם בטרנסילבניה הרב שמואל גלזנר בעקבותיו קמה קבוצת עולים שעלו לארץ ישראל והתיישבו בכפר גדעון בעמק יזרעאל ,היה זה הכפר היחידי בעמק בעל מהות דתית ורב שנבחר לטפל בחברי קבוצתו, בצריף בית הכנסת התפללו שחרית ומנחה.

לזרם העולים הצטרף הרב פנחס ליכטנשטיין הרב של העיירה מאטש וחסידיו ,שטחיו של כפר גדעון כארבעת אלפים דונם ,כארבעה קילומטר מהעיר עפולה,נרכשו בידי הקרן הקיימת והוא תוכנן לישוב של כארבעים משפחות שעיסוקם בחקלאות ,כול מתיישב קיבל משבצת חקלאית של כשמונים דונם שחלקה הגדול היה מאחורי בית המשפחה,תחילת היישוב החלה כאשר על האדמה נאחזו כשמונה משפחות עולי טרנסילבניה ולאחר תקופת מה הצטרפו שאר המשפחות שתוכננו להתיישב על האדמה.

רפתות אשכנזיות בגבעת שאול
 

בני משפחת דה לרוזה התגוררו ברחוב מלכי בימין משה ,לקראת סוף הרחוב בבית לפני משפחת מארש יצרני הבגדים , משפחה שהפרוטה הייתה בכיסם, כתוצאה מפרנסתם בהשכרת חמורים לקבלנים על פי שכר יומי ,חמורים אלו יועדו לסחיבת חומרי בניה לבתים הנבנים ובנוסף לכך התפרנסה המשפחה גם מעדר שכלל עשרות כבשים ועיזים .

את עדר הכבשים לחלב ובשר , נהג היה רחמים דה לרוזה ,לשלוח למרעה בשדות הסמוכים בידי רועים מחברון ובית לחם, את תנובת החלב היה מוכר בעיר העתיקה ובשכונה,את עדר החמורים והמקנה שיכן במכלאות והאורוות של ערביים ,שבנו אותם באזור שבין גורת אל ענב לחלק התחתון שכונת ימין משה,מעל לשוק הבהמות שנערך כול יום שישי בבריכת השולטאן .

הרווח מהשכרת חמוריו שהיו קשורים אחד לשני ומחמר מובילם הווה מקור טוב לפרנסה לעומת זאת למרות שהרוויח גם מהצאן תמיד התלונן כי הרועים הערביים היו גונבים בני צאן מעדרו,פרנסתו זאת שבה הרוויח הרבה כסף איבד בעת המאורעות בשנת 1936 ,שבה נטשו יהודים שחיו והתפרנסו בשכונת גוראת אל ענב .

ימין משה משפחת רחמים ורבקה דה לרוזה
 

חוות רוזנברג, משק 46 מושב בקוע ,טלפון לתאום 052-6288591 ,ליקב מגיעים בנסיעה על כביש מספר 3 בין צומת חטיבה שבע (לטרון) לבין צומת נחשון מצד ימין של הדרך, פתוח בימי שישי בעיקר ,אך ניתן בתאום אפשרות לפתיחה בתאום למפגשים או אירועים או ארוחות .

במרכז המבקרים של חוות רוזנברג ניתן ליהנות משלל פעילויות כמו מחלבת הצאן רכישת גבינות, סדנאות להכנת גבינות ולחם ,במרכז המבקרים מופעלת מאפיית לחמי מחמצת , כמו כן ביקור ביקב וטעימות של מבחר היינות המופק במקום מארבעת אלפים בקבוקי היין המבוקקים ביקב בכול שנה מהכרם הצמוד למבנה היקב ,שבו מפיקים יינות   מהסוגים קברנה סוביניון, סירה ושרדונה ,והיינות האדומים יינות אדומים שהם בלנד של הזנים קברנה סוביניון, מרלו וסירה, המיושנות בחביות עץ מצרפת .

שמו של היקב ניתן לו משמו של הבן הבכור ברק שמואל רוזנברג  שנפטר ממחלה קשה, ברק בעל הנפש האומנותית באומנות ומוזיקה ,איוריו שהשאיר שימשו את בני המשפחה ליצירת לוגו היקב ותוויות המודבקות על בקבוקי היין.

מושב בקוע יקב כרם ברק
 

במשפחת פרץ היו חמישה בנים:אברהם, יעקב,שלמה ,יהודה ,יצחק במשפחה היו גם בנות פורטונה ועוד הם התגוררו במשכנות שאננים .

האחים יהודה ויצחק החליטו להגר מארץ ישראל בשנת 1923-4 לקולומביה עקב בעיות פרנסה ,הם החלו לעבוד במסחר ועשו חייל בעסקיהם ,בקולומביה גם הקימו בתים ומשפחות לאחר שמצאו כלות ונישאו שם ,אלא שלאחר מספר שנים החליט האח יצחק לעזוב ועבר לארצות הברית שם המשיך בעסקיו שם חי ועבד עד מותו בשנת 2005 , האח יהודה מת בשנת 1956 יחסית צעיר, את רכושו הוריש לילדיו .

לאחר שהצליחו בעסקיהם בקולומביה שלחו יהודה ויצחק כסף להוריהם על מנת שירכשו בית משלהם בימין משה ברחוב מלכי ,הבית שנרכש היה שייך למשפחת ונטורה העוור ובנו אלברט ברחוב מלכי של היום .

האח אברהם פרץ היה חלבן וירקן בשכונה, הוא נהג לרכוש חלב וירקות מערבים שהיו מביאים את הסחורה לשכונה בעת שהמצב היה מתוח, את הסחורה חילק בין תושבי השכונה עד שנת 1948 .

האחים שלמה ויעקב פרץ ,היו שותפים בחנות ממתקים ,חלבה ושוקולד ,ברחוב יפו באזור קולנוע ציון, האח יעקב פרץ השיא את בתו רבקה בשנת 1923 באולם הראינוע הבין לאומי בחצר פיינגולד בקומה השנייה.

ימין משה משפחת יוסף ורבקה פרץ (גבאי בית הכנסת הספרדי)
 

אליהו אירמוזה ואשתו סלחה שרים אירמוזה ,גרו בשכונת ימין משה, לצרכי פרנסה התפרנס אליהו כיצרן מוצרי החלב , חמאה וסוחר בגבינות רחוב היהודים בעיר העתיקה ,בנוסף לעבודתו זאת  אליהו ארימוזה היה גם איש חברת קדישא ,שטיפלה במתים ובנושא הטהרה,בגיל שמונים בשנת 1944 נפטר אליהו אירמוזה , אשתו נפטרה כשש שנים לאחריו.

לצורך עבודתו התקשר ליצרני חלב בכפרי הסביבה ועד לשכם היה יוצא רכוב על סוסו ומביא מהם חלב של עיזים ופרות,בחלק מהמקרים היה שולח את שליחיו על מנת שיביאו את התוצרת מהר ,על מנת שיספיק להכין גבינה וחמאה לנשות היהודים והערבים בתחילה בעיר העתיקה, עד מהרה יצא שמו למרחוק בזכות תוצרתו הטובה והטריה  .

בנוסף לחנותו שהייתה ברחוב היהודים , מפעל ייצור מוצרי החלב היה ממוקם בקרבה לבית הכנסת החורבה, במבנה שגילו מאות שנים, האגדות מספרות כי המשיך לעבוד פיזית במפעלו עד ערוב ימיו, בין יתר עיסוקיו היה אירמוזה אליהו שמש בית הכנסת הרמב"ן , עבודה נוספת שעסק בה הייתה קבוץ תרומות לגמילות חסדים ליתומים,אלמנות וכלות לנישואים.

ימין משה אליהו אירמוזה ארמוזה
 

בשנת 1947 העולה פרנקל שעלה מגרמניה ,פתח חווה חקלאית ליצור חלב,גבינות , ביצים ובשר , החווה החקלאית הוקמה בשטח של שמונה דונם ,בחווה הוקמה מחלבה ורפת פרות חולבות , בנוסף הוקמו לולים מבוקרים לתרנגולות מטילות ולבשר, לידו הוקמה עוד חווה חקלאית של עולה נוסף בשם מוריס.

בית וגן שכונת הפועלים החווה החקלאית לחלב וביצים
 

גרו בשכונת ימין משה, רחוב התחנה 11,לצרכי פרנסה התפרנס אליהו כיצרן מוצרי החלב , חמאה וסוחר בגבינות רחוב היהודים בעיר העתיקה ,בנוסף לעבודתו זאת  אליהו ארימוזה היה גם איש חברת קדישא ,שטיפלה במתים ובנושא הטהרה,בגיל שמונים בשנת 1950 נפטר אליהו אירמזה , אשתו נפטרה כשש שנים לאחריו.

לצורך עבודתו התקשר ליצרני חלב בכפרי הסביבה ועד לשכם היה יוצא רכוב על סוסו ומביא מהם חלב של עיזים ופרות,בחלק מהמקרים היה שולח את שליחיו על מנת שיביאו את התוצרת מהר ,על מנת שיספיק להכין גבינה וחמאה לנשות היהודים והערבים בתחילה בעיר העתיקה, עד מהרה יצא שמו למרחוק בזכות תוצרתו הטובה והטריה  .

אליהו אירמזה ואשתו סלחה שרים אירמוזה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור