דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

הערבה נבטים דרך הבשמים והתבלינים

 

כאשר אנו מתייחסים לדרך הבשמים שהקימו הנבטים אנו מתייחסים לדרך שאורכה כאלפים קילומטר שהוליכה את הסוחרים מדרום חצי ערב (תימן) ונסיכות עומן הנוכחית ,לנמל עזה ששימש כתחנת המעבר למשלוחים למקדשים בעקר בעת העלאת המנחות לאלים בממלכת יוון ולאחר מכן ברומא, על מנת להפיג את ריח הצחנה של בעלי החיים שהוקרבו ולשימוש נשות החברה הגבוהה כבושם.

חלק מהבשמים שימשו גם להפגת הריח בעת שריפת גופות הנפטרים כמו ברומא, הקטורת שימשה גם לצרכי הרפואה העתיקה ,חניטה ועוד, חלקם משמשים גם כיום במקדשים לאלים במדינות מזרח אסיה, לאחר העלמות הנבטים מהאזור ,חדלו דרכים אלו לשמש כדרכי מסחר ומעמדם צנח .

 


 
 
 

העיר הנבטית חלוצה ממוקמת בצפון הנגב באזור שפך נחל הבשור ,בנסיעה על כביש 40 בדרך למצפה רמון , וכשמגיעים לצומת משאבים, כקילומטר צפונה מקיבוץ משאבי שדה, פונים ימינה לכיוון צאלים ורביבים , ובין אבני הסימון לקילומטר 166 ולקילומטר 167, יורדים מהכביש בפניה שמאלה לדרך עפר ,המסומנת בסימון דרכים כחול המובילה את המבקרים לאורך כקילומטר עד למגרש החניה של גן הלאומי חורבת חלוצה.

עיר ששימשה לשיירות הנבטים בדרך הקלאסית למנוחה אחרונה בטרם פנו השיירות לנמל עזה במסלול שאורכו כחמישים קילומטר ,עיר נמל ששימשה כאחת התחנות האחרונות במסע הבשמים והתבלינים, למשלוח הסחורות ליוון העתיקה ולממלכה הרומאית .

עיר שהחלה כאחת מששת ערי הנבטים בערבה במצפה רמון ובנגב הצפוני ששימשו את השיירות הנבטיות בדרך הבשמים שהחלה בפטרה והסתיימה לרוב בנמל עזה , מסלול הליכה שנמשך כחמישה ימים מפרכים והפסקות הן לאנשים והן לחיות העמוסות בסחורה.

העיר חלוצה החלה את פריחתה ומרכזיותה בתקופת הנבטים בין המאה הראשונה לשלישית ולאחריה בתקופת הרומאים והביזנטיים, עד הסוף המאה השישית שביעת ,שאז ננטשה בעת הכיבוש המוסלמי ,בתקופת שיא זוהרה שלטה העיר על כאלף דונם ,שבהם נבנו שכונות מגורים, מבני ציבור ,מקדשים ,מספר כנסיות ביזנטיות ותיאטרון , נטעו כרמים לייצור יין פתחו חקלאות מדברית ואף בנו מחסנים למסחר .

בעיר העתיקה בתקופת המאה הראשונה לשישית ,נחפרו כחמש בארות מים שחלקם אף חודשו בתקופת השלטון המנדטורי ,על מנת לשמש את כוחות הצבא שהתפרשו באזור למניעת מעשי ביזה השתלטות על שטחי אדמה ומרדנות של בדויים בנגב , הרס נוסף ושדידת חומרים ואבנים ממבניה העתיקים נעשה בידי הערבים המוסלמים בתקופה העותומאנית.

השיא לגניבת חומרי הבניין והאבנים הגיע בתקופה המנדטורית ,שבה יישבו הבריטים ערבים בדואיים בכפר אל חלסה,אלו  שלקחו אבני מצבות לבניית בתיהם מבית הכנסת הנבטי שליד העיר , העיר חלוצה הוכרזה בתחילת המאה העשרים ואחת כמקום מורשת לאומית בידי אונסקו .

בקיץ 2018 נערכו חפירות ארכיאולוגית בידי משלחת ארכאולוגית מהעיר קלן שבגרמניה, חפירות שנעשו  בשרידי העיר חלוצה הנבטית , בחפירות אלו נתגלתה כתובת ביוונית  שעליה כתוב חלוצה, זאת העדות  הארכאלוגית הראשונה המציינת את שמה של העיר ,עוד נתגלו בחפירות שרידי בית מרחץ וכנסייה , העיר שנהרסה בפלישה הערבית הראשונה במאה השביעית קבלה את השם הערבי אל חלסה.

מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה שפורסם בתחילת שנת 2019 , מחקר שנערך לאורך חמש שנים , משיבה לשאלה ומציג אפשרות שלישית לשאלה מדוע קרסו הערים הביזנטיות ואלו שהוקמו על בסיסם ,במאה השביעית לספירה בעת הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל.

עד פרסום מחקר זה ,ההנחות להעלמות הערים הנבטיות שישבו על דרך הבשמים והתבלינים היו ,כי שינויי מזג האוויר גרמו לנטישה בתוספת הרס הערים עקב התפוררות התלכיד החברתי וכיבושם ,בידי המוסלמים בעת שהארץ נכבשה במאה השביעית אך המחקר טוען כי הערים קרסו בעקבות הקריסה הכלכלית .

המחקר חיפש את בפתרון לשאלה בסינון האשפה שהצטברה בישובים ושלא פונו מהישובים עקב הזנחה המעידה לדעת החוקרים על קריסת השלטון המוניציפאלי של הערים והזנחתם.

אל סיבות אלו צריך להוסיף כי במדינות הצרכניות של התבלינים והבשמים התחוללה מגפת הדבר במאות השישית ,שעקב התמותה הרבה חדלו הצרכנים באירופה לרכוש את הסחורה , דבר שפגע במסחר של הערים שעל דרך הבשמים.

הנגב גן לאומי חלוצה
 
עיר אובות עתיקות מצד חצבה מבצר עין תמר המקראית
עתיקות מצד חצבה -  מבצר עין תמר המקראית
בנסיעה בכביש 90 לאילת באבן הקילומטר 160 פונים בעקבות השילוט לכוון מזרח אל כביש 227,לאחר מכן פונים שמאלה אל מצודת חצבה, השלט שהוריד אותנו מהכביש לאילת ,הנחה אותנו לעיר אובות.
כניסה חופשית
רחצה וירטואלית בצהרי היום ,בבית הרחצה הרומאי בעיר אובות.

מד החום הראה 40 מעלות בשמש , זעתי הקולחת מילאה למחצה את ברכת המים הרומאית בחדר הקר , ופנטזתי שאני צף ומשתכשך במי הפאטה מורגנה , ממש כשם שהרומאים שלקחו את המים מעין אל חוצוב שפירושו בערבית עין השפע ,הנקרא כיום עין חצבה הממוקם מעט מצפונה לעץ השיזף הענק ,מהמעיין נותר רק שמו איך שתרצו בערבית או בעברית .

חכמי הדור הישראלים חצבו בשנת 1952 בקרבת המעיין על מנת לשאוב את מי התהום ,ברצונם לספק מים לתושבי האזור, וכיוון שיינקו יניקת יתר מפטמת המעין הותירו אותו יבש לאחר תקופה קצרה , והמעין נותר יבש כשם ששרידי חמש תקופות המחייה במקום שנתגלו בחמש שכבות שחפרו הארכיאולוגים.

בעת ההליכה ,מבטי נדדו לאוטובוס הממוזג שעזבתי ונשרכתי לאיטי לשרידי העיר אובות בערבה, צביטה מהפולנייה החזירה אותי לעולם המציאות,רק אז הבנתי שאני בין שרידים של ישוב עתיק בדרכי לאילת ולא בבריכה .
 
בנסיעה בכביש 90 לאילת באבן הקילומטר 160 פונים בעקבות השילוט לכוון מזרח אל כביש 227,לאחר מכן פונים שמאלה אל מצודת חצבה, השלט שהוריד אותנו מהכביש לאילת ,הנחה אותנו לעיר אובות,שרידי הצריפים המאובקים נותרו ממחנה צבאי ישראלי ישן ומשרידי המחנה הבריטי ,אך המקורות היהודיים קשורים לתנך בפסוק ויסעו בפנון ויעברו באבות ,בספר במדבר המספר את מסעות ונדידת היהודים בדרכם לישראל, עמותה ארץ ישראל פורחת והקרן הקיימת משמרים את המקום ,נוטעים שותלים ודואגים לאספקת מים לצמחייה ולעץ השיזף.

כיוון שעץ השיזף אינו מצמיח טבעות גדילה לספירה של מניין שנותיו , נותר לנו רק להיזון מן האגדות ולספר כי העץ נחשב לעץ המבוגר בישראל ,על פי המסורת הוא בן אלף שנים ,ידוע הוא שאין פוגעים בעץ השיזף ,בשמו המדעי סיסיפוס-ספינה-קריסטי .
עיר אובות עתיקות מצד חצבה מבצר עין תמר המקראית
 
צופר מאגורת נקרות
מאגורת  נקרות
הכניסה חופשית
איך להגיע ממול לעין יהב, יציאה משרידי החאן במואה, אשר בערבה. עלייה אל מצד קצרה שנבנה בתקופה הנבטית-רומית, הליכה בסמוך לתוואי של נחל נקרות.
מידע
בניגוד למיצד נקרות ההרוס בחלקו,שרידי מאגורת נקרות נשתמרה במצב טוב יחסית,היא נשתמרה בשלמותה כולל התקרה בעלת הקשתות,היא שימשה את הנבטים בתקופתם, החלק המענין לכושר החיים במקום , הוא דרך אגירת המים. מערוץ קטן ממזרח לערוץ נחל נקרות  אין כניסה לרכב, יש ללכת  כ- 300 מטר מזרחה לטפס על כתפי הנחל נגלה מערכת מים שלמה ,אשר שוחזרה, ערוץ גלישת המים, בור שקיעה לסחף, תעלת הולכה ובור אגירה בנוי אבן מטויח מבפנים וקשתות נושאות גג, להגנה מפני שוטפים לא קרואים ושמש.
צופר מאגורת נקרות
 
באר מנוחה פונדק 101 כושי רמון

כשלושים קילומטר צפונית לצומת קטורה ,בשיפוליה של גבעת מנוחה ,או בשמה הערבי ביר אל מליחה ,שהפיקה מים טובחים לשתייה,שבה השתמשו בני השבט הבדואי שגרו באזור,בנקודת הנביעה הקימו סוללי כביש הערבה המשמש אותנו כיום את מחנה העבודה של הסוללים.

באר מנוחה שימשה כתחנת מעבר על דרך הבשמים של שבט הנבטים לנמסחר הן עם אפריקה והן עם תורכיה,עד היום ניתן לראות שרידים מימי הנבטים שחיו כאן בעבר,על הגבעה הסמוכה שרידי המצד הנבטי מהמאה הראשונה,מבנה מלבני מחולק לחדרים ולידו שרידי מגדל השמירה בן שלושת החדרים.

חלק ההרואי מסיפורי נקודת היציאה בעבר בשנות החמישים לכוון פטרה ,נוגעים לבני הנוער ההרפתקנים שניסו בסתר את מזלם להגיע לפטרה ,טחד מהאנשים שהצליחו במסע היה שמעון רמון (כושי) .


באר מנוחה פונדק 101 כושי רמון
 
נבטים ספור הסחורות שהועברו בדרך הבשמים 1

הנבטים שלטו במסחר בצמחי קטורת ובשמים בדרכי המסחר מהמזרח בדרכם לנמלי הים התיכון במיוחד לנמל עזה ואלכסנדריה הסחורות העיקריות שהובילו כללו :

קטורת הלבונה

הלבונה שימשה רבות בזכות ריחה לבישום, טקסים דתיים בעולם ובדתות העתיקות, הקטורת שימשה גם לצרכי הרפואה העתיקה ,חניטה וקטורת ,בזכות ריחה העז ,שימשה כמפיגה לריחות בטקסי שריפת מתים .

את הלבונה ,הפיקו בעולם העתיק משרף של עצי בוסווליה ,שגדלו בעיקר בחלק הדרומי של חצי האי ערב, בתהליך טבעי של ייבוש שרף שגורד מגזעי העץ נאסף לגושים שנעטפו ונשלחו לנמלי הים התיכון שבארץ ישראל בדרכם לנמלי העולם העתיק באירופה ,מפאת כמותו וטלטולי הדרך נמכרה הלבונה במחירים גבוהים בשווקי העולם.

באחד מחדרי בית המקדש הוצב מזבח ,שעליו היו מניחים את מחבתות הצלייה לקטורת הלבונה, בקרבה לנקודת זביחת הזבחים על מנת להעניק ריח טוב לתהליך הזביחה , מאגדות ירושלים ,מספרים על התהלוכות של בני העדות האחרים, שהובלו בידי מנהיגי הדת שטלטלו כלים שאחזו בידיהם ,שבה הונחה קטורת לבונה על גחלים ובמלאכת הטלטול עלה עשן וריח הקטורת פוזר בחלל האוויר .

נבטים ספור הסחורות שהועברו בדרך הבשמים 1
 
נבטים ספור הסחורות שהועברו בדרך הבשמים 2

הנבטים שלטו במסחר בצמחי קטורת ובשמים בדרכי המסחר מהמזרח בדרכם לנמלי הים התיכון במיוחד לנמל עזה ואלכסנדריה הסחורות העיקריות שהובילו כללו :

תבלינים שנסחרו בידי הנבטים

קרדמון (הל)

מקורו של תבלין ההל מהודו ,או מסרי לנקה, משם התבלין הובא בידי הנבטים בדרכי המסחר שלהם לארץ ישראל ונמכר במחיר גבוה, שיח הקרדמון שייך למשפחת הזנגווילים וגובהו בבגרותו כשלושה מטר, הקרדמון מגדל תרמילים הנושאים בתוכם כעשרים גרגרים, אלו עוברים תהליך כתישה וטחינה ממש לפני השימוש כקפה ,או עוברים תהליך להפקת שמן ארומטי ,פרחיו היפים והנותנים ריח גם כן מרשימים.

בצמח התבלין הירוק קרדמון משתמשים בתיבול משקה הקפה ואף לתבלון מאכלים ועוגות מזרחיות , במזרח אף מערבבים אותו עם משקאות קלים חלביים ,לקרדמון יש שימוש בודד בתבלין ויש שימוש כתוספת בתערובות תיבלון אחרות כמו הקרי, יש מקומות שבו התבלין מופק בהמשך כשמן ארומטי או אפילו משמש בתעשיית הקוסמטיקה לייצור סבונים .

ברפואה ידוע הקרדמון (ההל) בשימוש חיצוני לעור בזכות יכולתו לחטא ולמנוע דלקות וזיהומים, יש המשתמשים בו לטפול בבעיות זיהום במעיים ,מניעת ופרוק ליחה במערכת הנשימה בארצות גידולו ,מייחסים לקרדמון תכונות מיסטיות של עזרה בטיפולים נפשיים והגברת המרץ וההרגשה החיובית .

נבטים ספור הסחורות שהועברו בדרך הבשמים 2
 
ממשית העיר הנבטית שליד דימונה

תודה לארכאולוג פרופסור אברהם נגב לעזרתו בהכנת המאמר.

בעת הסיור ניתן לבקר : בחורבות העיר ממשית, בחוות הגמלים, במסעדה והמזנון, בחנות המזכרות ובשוק הבדואי הנערך בחגים, כמו כן ניתן לערוך לינת שטח באתר. 

ממשית נודעה בשמה הערבי כורנוב (כרנב) שפרושו משקה החלב המעורב בדבש וסילן תמרים, גודלה של העיר אינו מרשים בסך הכול כארבעים דונמים, אך ממשית קבלה את מעמד העיר, בזכות התפקידים שלשמה הוקמה העיר, כנתיב המסחרי החלופי ששימש את השיירות מהעיר פטרה ,עלה במעלה העקרבים ופנה לממשית .

שרידיה הנותרים של העיר הנבטית ממשית ,הנחשבת לקטנה בין ערי הנבטים ולמזרחית ביותר בנגב, מעידים שנבנו בעיקר בתקופת בית שני במחצית השנייה של המאה הראשונה לספירה, ושהתקיימה עד סוף תקופת השלטון הביזנטי באזור, שרידים אלו נותרו מהתקופות השונות של שבטי הנבטים באזור.

מבחינת מערך הכלכלה הנבטית נחשבה ממשית לחלק החלש שבמערכת ,אומנם כלכלת העיר התבססה על אספקת שרותי אספקה, חניה ומסחר לשיירות, בעיר היו מספר אורוות לגידולי סוסים אציליים מהגזע הערבי הטהור

ממשית העיר הנבטית שליד דימונה
 
רמת סהרונים גבעת חרוט
גבעת חרוט
הכניסה חופשית
איך מגיעים בנסיעה על כביש מספר 40 אחרי שעברנו את העיר מצפה רמון  בנקודת הכביש לקילומטר ה 87 נבחין בשלט הכוונה לחניון בארות  ועין סהרונים ליד מחצבת גבס ישנה, יורדים לכוון מזרח בדרך עפר וממשיכים לנסוע אחרי שעוברים את חניון בארות ממשיכים  400 מטר  צפונה בדרך הנפט בסימון שחור,ואז במזלג פונים מזרחה  
 
לדרך מסומנת אדום לכיוון רמת סהרונים, כשש מאות מטר בסימון אדום עד לצומת הבאה באפיק נחל רמון שאז ממשיכים ישר במזלג מזרחה , ממשיכים מזרחה לכוון רמת סהרונים מרחק של כקילומטר מאתיים עד  לחניון רמת סהרונים בחניון מחנים את הרכב ויוצאים לסיור מעגלי שחוזר לחניון זה.
מידע
לאורך הדרך שנוסעים לחניון רמת סהרונים ומסביב לחניון מבחינים בגלי אבנים שמהווים קברי שבטים נוודים שחיו שעברו וחיו באזור לפני כארבעת אלפים שנה והנקראים טומולי , מהחניון יורדים בשביל המיועד לרכב עם הנעה קדמית וסימונו כחול והיורד לנחל ארדון  באורך כחצי קילומטר , בנקודת החיבור בין השביל לערוץ הנחל עומד עץ אשל כאן מסתעף שביל מסומן כחול מדרך הגיפים, השביל פונה תחילה שמאלה ובמרחק קטן מהעץ יוצא השביל מאפיק הנחל, ומטפס בכוון צפון  לגבעת חרוט והר ארדון.
 
העלייה אינה קלה אך קצרה אורכה כמאה מטר  ומרגע שמגיעים לנקודת התצפית נשקף נוף מכתש רמון מבפנים כלפי דופנותיו מסביב , רק הר ארדון הנראה לנו מצפון מחלק את מכתש רמון ומסתיר קמעה את החלוקה לבקעת מחמל מצפון ולבקעת ארדון מדרום .
 
בעת שעומדים וצופים בנוף מבחינים ברבדי הדייקים שהן שכבות הסלעים הסדורים בשכבות
אבן חולית וקוורץ שהתקשתה בעת התפרצות המגמה בפעילות השבר הסורי אפריקאני, חלק מהחומר בדייקים הוא חרסי ואינו עומד טוב בתהליכי הבלייה של החום והקור במדבר.
 
מהגבעה החרוטית יורדים בחזרה לערוץ נחל ארדון וממשיכים במסלול לאורך של כשלוש מאות מטר עד עץ האשל הבא ומתבוננים בשתי בורות מים חרבות ויבשות שנחפרו בידי מדינת ישראל בסוף המאה ה 19 לטובת תושביה הבדויים של האזור .
 
מנקודה זאת ממשיכים כארבע מאות חמישים מטר עד צמד הדייקים המכונים האב ובנו על הקיר הצפוני של הנחל, בין שכבות הדייקים מחומר היסוד חדרו שכבות של חרסית בצבעים שונים,את הצבעים קובעים סוגי המינרלים המרכיבים אותם,ניתן להמשיך ולהתבונן בדייקים נוספים לאורך ערוץ הנחל או לחזור בחזרה לחניון ולרכב.
רמת סהרונים גבעת חרוט
 
מצפה מצודת מצד זוהר
מצפה מצודת זוהר
הכניסה בחינם
איך להגיע בנסיעה בכביש 31 המוליך מערד לים המלח ,חונים בחניון שלפני נחל אבוב, בנסיעה בכביש 31 מערד לים המלח לכוון דרום נפנה בצומת לאזור התעשיה של ערד , בנקודה זאת ממוקמת  תחנה דלק של פז . ניממשיכים כשני קילומטר בדרך טובה יחסית עד להגעה למנחת המטוסים הישן של ערד .ממשיכים וחוצים את  דרך משטח המנחת ועולים לשביל עפר המסומן בסימון שבילים בצבע ירוק מתאים לכול סוגי הרכב ,ממשיכים בשביל לכוון מזרחה ונוסעים עליו כקילומטר וחצי ומתחברים לשביל עפר המגיע מדרום מימיננו עוברים לשביל   המסומן בכחול וניסע עליו כשני קילומטר עד למפגש עם שביל העפר הנוסף הפונה ימינה ומסומן בסימון שחור , נפנה ימינה עד לחניה הנמצאת בהתחלת המסלול חונים בחניון שלפני נחל אבוב.
מידע
מועצה אזורית תמר נכון לאפריל 2011 לכאורה בהגנה על מטיילים הקימה גדר ברזל גבוהה על מנת למנוע התקרבות פיזית לאתר,כמו כן הוקפו בורות המים בגדרות, הבעייה היחידה שחובבי הטבע לא יודעו וכאילו במחטף, אולי מישהו בכדי להגן על מניעה של תביעה בעתיד החליט את שהחליט,כרגיל הטבע איננו שייך לנו רק לאינטרסים כלכליים כאלה ואחרים
ו ח ב ל
מצפה מצודת זוהר הוא אחד משרשרת מצודות ששימשו לתצפית ולשמירה על דרכי המסחר באזור,המבנה ממוקם על גבעת המישאר ממצפה מצד זוהר ניתן לצפות לכוון לכוון מצד חתרורים שניתן לראותו בזכות גל אבנים גדול אלו הם השרידים של מצד חתרורים הם מהתקופה הרומית ביזנטית הנוף הנשקף מהמצד הוא :  מדבר יהודה ולכוון ים המלח., הר יזרח, עמק נחל זוהר ושפך נחל חימר.
 
מצד זוהר הינו מבצר רומי עתיק נטוש , שרידיו של מבנה עתיק הבנוי מאבני צור שחלקם מסותתים,מהוו את אחד ממבצרי הלימס פלסטינה רשת של מבצרים שנועדה לשמור על גבולות הממלכה  ולשמירה מפני נוודי המדבר כולם בנויים על נקודות גבוהות ובקשר עין עם מיצדיות נוספות באזור, כאשר מבקרים במרכז המבצר ניתן לראות בור מים ייחודי והסכר שלידו .
 
למרגלות המצודה עברה דרך המסחר במעלה מעלה זרון שנקראה בעבר נקב זווירה , דרך זאת עברה מאזור הר סדום דרך המצד ותל אל מילח – תל מלחתה עד לעיר באר שבע ולמצרים , בדרך זאת הובילו גם מלח שנחצב מים המלח בתקופה הרומאית ובתקופה הביזנטית , עיקרה של המצודה כנקודת לגביית מס ולבדיקת השיירות שעברו בדרך.
 
מעל למצד ממוקמים שני מצפורים הכוללים מקום לחניית רכבים .
 
להמשך ההליכה לכוון נחל אבוב והמעיין נדרש רכב איסוף על כביש 31 שימוקם כאלף שבע מאות מטר דרומית לצומת חתרורים  .קרא עוד
מצפה מצודת מצד זוהר
 
עין סהרונים
עין סהרונים
הכניסה חופשית
איך להגיע נוסעים על כביש 40 מבאר שבע עד למכתש רמון, משם יורדים לתוך המכתש ניתן גם מכביש 40 , בפניה שמאלה אחרי השילוט לחנין בארות   ,ונוסעים בדרך עפר כחמשה קילומטר,אחרי השילוט לחנין בארות  ,  משם עוקבים אחר השילוט לעין סהרונים  .ממשיכים בנסיעה עד צומת ברורה, בה פונים ימינה ,סימון שבילים אדום, לאחר קילומטר מגיעים אל מזלג דרכים - ימינה לעין סהרונים ושמאלה לחניון יום סהרונים.
מידע
עין סהרונים ונחל סהרונים אשר זורם במכתש רמון ובכל ימי השנה  ,פרט לתקופות שחונות,הדרך לעין סהרונים ברובה בשטח מישורי ,דבר המקל על ההגעה גם לילדים,הטיול הוא מעגלי וחוזרים לחניה.

אורכו של מסלול פרסות נקרות ומעלה דקלים כחמישה קילומטר ,כאשר מתחילים את הסיור בסימון כחול בחניון היום עין סהרונים פונים לכוון דרום לכוון מצד סהרונים ועין סהרונים במסלול בערוץ  בהליכה מתגלה מאחת ממדרגות הסלע, עין סהרונים , הכתם הירוק של צמחייה ומים בולט בשטח, המעיין הזה הוא מקור המים הגדול ביותר במכתש, ולמרות שהמים קצת מלוחים, אפשר לשתות מהם , אפשר לטייל בנחת לאורך המים הזורמים, בין צמחי סמר וקנים, לחפש עקבות של בעלי חיים, שמגיעים למעיין כדי להרוות את צמאונם.
 
לאחר שעוזבים את עין סהרונים ,ממשיכים בערוץ נחל נקרות שעוטף את המבקרים , בדפנות קירות בעלות צבעים וצורות מעניינות מצדדיו של ערוץ הנחל, הדרך עולה ויורדת לכוון צפון בצורת פרסה המאגדת בה את נחל רמון ונחל ארדון, המים ששוטפים בעונות החורף חורצים ויוצרים מראות מרהיבים בקירות הערוצים, הערוצים מלאים בסחף סלעים ואבנים,כאשר מגיעם לקצה הפרסה נתקלים בדופן המזרחי בחור ענק כעין נקרה .
 
מנקודה זאת מתחיל מסלול עליה במעלה דקלים שבעברו היווה דרך עתיקה לשיירות הגמלים בדרך המסחר, השביל צר ובעלייה מתונה דרך מדרגות שהטבע יצר ,שביל זה מחבר את שני קצוות הפרסה של נחל נקרות.
 
בסיומו של השביל מגיעים לחניון היום של עין סהרונים, אין צל לאורכו של המסלול ויש לעשות אותו בתנאי מזג אוויר מתאימים עם כיסוי ראש והרבה מים.
עין סהרונים
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור