דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

גדנסק אטרקציות מחוץ לעיר

 
 

מלבורק בית עיריית מלבורק הישן.

מבנה הממוקם ברחוב Pl. Słowianski 17 צורת המבנה מלבנית ,שצמוד אליו אגף בן שתי קומות ושני גמלונים בגג הרעפים שמעליו צריח, מבנה זה נבנה בתחילה במחצית המאה הארבע עשר בסגנון הגותי על חורבות מבנה ישן שנהרס, מבנה שנבנה שוב במאה החמש עשר, בסוף המאה התשע עשר נהרס המבנה שוב בשריפה שפרצה בעיר .

מהמאה התשע עשר עד סוף מלחמת העולם הראשונה המשיך לשמש את מועצת העיר, עד שהעירייה עברה למבנה חדש שהוקם עבורה, חלק מיחידת המשטרה עברה למבנה , בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה הפך המבנה ושימש כמרכז המרי האזרחי וההתנגדות לשלטון הכיבוש, וכיום לאחר שעב שיפוץ ובנייה מחדש בשנות השישים ,משמש המבנה כאגף התרבות של העיר.

מלבורק אטרקציות לביקור בעיר
 

הכניסה למוזיאון המחנה בחינם, סיורים מודרכים בתשלום ,המוזיאון פתוח בחורף בים השעות 08:00-15:00 ומחודש מאי עד סוף ספטמבר בין השעות 08:00-18:00.

חדר הקולנוע שבו מוקרנים סרטים ממוקם בבניין המטה לשעבר בכניסה הצפונית, בחודשים מאו סוף ספטמבר במהלך חודשי הקיץ מתקיימות הקרנות מדי חצי שעה בין השעות 08:00-17:00 בתקופת החורף רק בהזמנה באימייל boz@stutthof.org.

מחנה ריכוז שהוקם 37 קילומטר ממזרח לעיר גדנסק ליד העיר שטוטהוף בחלק מיוער ליד הנמל של גדנסק בים הבלטי ,מחנה שהוקם בסוף שנת 1939 ,מחנה שטוטהוף היה המחנה הראשון שהוקם בפולניה והאחרון ששוחרר באדמות פולין בידי הצבא הסובייטי לקראת סיום מלחמת העולם השנייה ,מטרתו הראשונה הייתה לרכז אזרחים מתנגדי המשטר ומשכילים פולניים על מנת לחסלם.

כבר בשבוע הראשון שבפתיחתו נכלאו בו מעל לששת אלפים אסירים , שנה לאחר הקמתו הוכפף המחנה לכוחות האס אס, מתחם שכלל שמונה צריפי כליאה, שנה לאחר מכן בשנת 1942 הוכרז המחנה למחנה השמדה , לצורך זה הוגדל המחנה ונבנו בו עוד כשלושים מבנים שכללו מבנה חדרי גזים ומבנה קרמטוריום לשרפת הגופות.

מחנה זה הוגדל בשנת 1944 פי עשר מגודלו המקורי, מסביב למחנה הוקמו עוד כמאה מחנות עזר לכליאה ,בעיקר סביב העיירות בטורון ובאלבינג , על המחנה הופקדו כשלושת אלפים של אנשי אס אס ועוזריהם האוקראינים .

במחנה נכלאו עד סוף המלחמה ,כמאה ועשרים אלף אסירים ,שמתוכם הושמדו כשישים וחמשה אלף אסירים, בעקבות כיבוש חלק ממחנות הריכוז מהשטחים בפולין בידי הצבא הסובייטי, הועברו חלק מהעצורים ממחנות שברוסיה למחנה זה.

במחצית 1944 מספר האסירים שאינם יהודים הגיע ל שבעים אחוז מכלל האסירים במחנה, אז גם פרצה מחלת הטיפוס במחנה שהשמידה כעשרה אחוז מקרב העצורים ,כתוצאה מהתנאים הירודים ששררו במחנה, גם תאי הגזים המשיכו בעבודתם כאשר בשעת הפעלתו הושמדו כמאה חמישים אסירים בתא הגזים.

בעת שהמלחמה החלה להתקרב למחנה , החלו מצעדי המוות בקבוצות של כחמש מאות גברים ונשים לתוככי שטחה של גרמניה ,במסעות אלו מתו רבים מתשישות ,רעב וירי על הנחשלים , חלקם מהעצירות ביניהם נשים יהודיות ,הועלו על אוניות לפינוי ימי לגרמניה דרך הים הבלטי, אך חלק מאוניות אלו הופצצו בידי טייסי בעלות הברית וירדו למצולות.

מחנה הריכוז שטוטהוף Stutthof Concentration Camp
 

האקווריום הימי המנוהל על ידי המכון לחקר הדיג הימי הלאומי בגדיניה ,ממוקם במרכז העיר ברחוב al. Jana Pawła II 1, כניסה בתשלום פרט לילדים עד גיל 4, האקווריום פתוח בימי השבוע בין השעות 10:00 -17:00 , בתצוגות האקווריום ניתן לראות כאלפים מינים וסוגים שונים של דגים , אוספי דו חיים וזוחלים מרחבי העולם ומכול היבשות .

בקומה השלישית נערכות תצוגות יצורים מימיים ודגים החשובים הגדלים בים הבלטי , עוד בתצוגות זכוכית מגדלת ,שדרכה ניתן להתבונן בהגדלה ,בדגים הזעירים החיים באקווריום ליד התצוגות שלטים בשפה האנגלית להסבר.

גדיניה האקווריום
 

מיקומו של בונקר המפקדה הקדמית של היטלר, כתשעה קילומטר מצפון מזרח לעיירה קטרזין Ketrzyn ,בשטחה שהיה בפרוסיה בטרם סיום מלחמת העולם השנייה , מפקדה זאת שמנתה על שטחה כשמונים מבנים ומתוכם שבעה בונקרים תת קרקעיים מבוטנים שעובי הקירות והגג היו מעל לשבעה מטר. 

במפקדתו הקדמית לכוון רוסיה השתמש היטלר החל ממחצית שנת 1941 עד סוף שנת 1944 , מפקדה שאותה נטש בעת שהכוחות הסובייטים התקרבו אליה בעת המלחמה, למפקדה הסודית היה צמוד מרכז קשר גדול ,שדה תעופה ותחנת רכבת , המתקן עצמו נשמר בידי כוחות אס אס נבחרים וגדולים ,שהכיל שלוש מערכות מתחמי הגנה סביבו . 

בעת שנתקבלה ההחלטה לנטשו פוצצו חלקים נכבדים מהמתקן , ולמעשה מיקומה של מאורת הזאבים , היה די סודי וחבוי במעמקי סבך יערות , והוא נתגלה רק בשלבי סוף המלחמה לכוחות הרוסיים.

בחודש יולי 1944 נערך במפקדה ניסיון התנקשות בחייו של הצורר, אחד מכמה ניסיונות שנערכו במהלך שלטונו, למזלו אחד מפיקודיו הזיז את מטען החבלה ברגלו שהוסתר בתוך תיק שהוגנב לחדר המלחמה בידי קולונל שטופנאברג והונח מתחת לשולחן הדיונים , מתנקשים אלו ורבים מקציני מפקדת הצבא הגרמני נעצרו עונו ונרצחו בעקבות ניסיון ההתנקשות .

לקח לשלטונות פולין עד מחצית שנות החמישים ,לפנות את המכשולים והמוקשים שהוטמנו מסביב למתקן ,על מנת שהמקום יהפוך לאתר לתיירות .

העיירה קטרזין מפקדת מערת הזאבים wolfsschnaze
 

משפכי הדלתות של פלגי הויסלה, בטרם יתמזגו וישפכו אל הים הבלטי , נקראו low lands שטחים שסבלו בכול שנה ,מהצפות בעת הגשמים ומניקוז גרוע של המים ,דבר שיצר ביצות ובבוא החורף השמיד את היבולים של האיכרים ,שניסו להיאחז באדמות אלו .

למרות היותו אזור אדמות גרוע לחקלאות בשל הניקוז הגרוע, ניטשו על אדמותיו מלחמות רבות של כובשים מהמדינות הסמוכות ,על מנת שישמש רצף אדמות ,המגיעות בסופו של דבר לשליטה על נמלי העיר גדנסק ולנתיבים המוליכים ממנו לים הבלטי ולמסלולים הים הצפוניים לצרכי מסחר.

מלחמות השליטה הללו על שטחי האדמה ,פגעו בהתיישבותיות החקלאיות שהוקמו בידי תושבי האזור, על השטח עצמו התיישבו במאה השש עשר פליטים הולנדיים בני הכת המנוניטים הנוצרית שנוצרו במהלך הרפורמציה הפרוטסטנטית בארצם .

גדנסק אדמות הביצה במניפות הדלתות של נהר הויסלה
 

בני הכת המנוניטים שהגיעו מהולנד עקב הרדיפות הדתיות שחוו בארצם, בני העדה השתייכו לזרם הנוצרי הדתי האנבטיסטים ,ואת שמם קבלו משמו של מנהיגם מנו סימונס , בני העדה היו בעלי ידע חקלאי וידע לטיפול באדמות ,שעברו הצפות וניקוז גרוע מארצם הולנד שממנה נמלטו, האגדות טוענות שבני העדה קרובים בדעותיהם לבני עדת האיימיש שיהגרו לאמריקה .

אלא שבפועל גם ה Mennonites ובני עדת האיימיש הגיעו מאותם שורשי הרפורמה הם התפצלו ויצרו קבוצה נפרדת המאמינה בחלק מהאמונה החדשה של החופש והטבלה של המבוגרים , אלא שבני העדה האיימשית נטו לקיצוניות התבודדות ולהקפדה על התורה הכתובה .

מנהיג עדה Mennonites מנו סימונס ,החל את דרכו ככומר קתולי אורתודוכסי ,אלא שבצעירותו בתפקידו החלו לנקר במוחו ספקות לגבי חלק מהתורה שבעל פה ,שהונהגה בידי המנהיגות הקתולית בעקבות ספקות אלו החל סימונס החל לעיין לעומק בספרי הקודש הנוצריים על מנת לקבל תשובות לשאלותיו.

בעקבות זאת עזב את העדה הקתולית והפך לרפטייזר ( אנאבפטיסט ) באמונתו החדשה נטה לכוון התיאולוגיים מרטין לותר הגרמני והתאולוג היינריך בולינגר , סימונס פקפק בהטבלת התינוקות לאחר לידתם ובעוד מנהגים ונוהגים כמו נושא הווידוי בתאים ,שאינם כתובים בספרי הקודש.

השפעתו גדלה בקרב מאמינים נוצרים בהולנד במהלך הרפורמציה הפרוטסטנטית, גרמה לאנשי הכנסייה הקתולית לרדוף אותו בארצו, והחלו להרוג במסייעים לו בעבודתו , הכת שיצר נקראה Mennonite שאליה החלו להצטרף מאמינים רבים.

בני העדה המונוניטים מאמינים בשלום, בצדק ובחוסר התנגדות , גם מול אלימות ומלחמה המנוניטים טוענים שהאלימות היא איננה רצונו של אלוהים, הם גם טוענים שהאלימות הכוללת מלחמה, עוינות בין גזעים ומעמדות, התעללות בילדים, התעללות בנשים, אלימות בין גבר לאישה, הפלות ועונש מוות, גם היא אלימות לשמה ,לכן בני העדה אינם מתגייסים לצבא או נלחמים במלחמות .

סימונס ואנשיו החלו לנדוד במחוזות אירופאיים שונים ,אך הרדיפה נמשכה ואנשים המאמינים בדתו החדשה נהרגו כולל אחיו , ההתנגדות והשנאה לתנועתו , חסמה אפילו את דרכם בחזרה של מאמינים לדת הקתולית , כמקום מפלט ברחו חלק מבני העדה והתיישבו בשטח הדלתות של נהר הוויסלה ממערב לעיר גדנסק.

גדנסק המתיישבים בדלתות בני הכת המנוניטים
 

למבצר מלברוק ,ניתן להגיע ברכבת מהעיר גדנסק היצאת מתחנת הרכבת המרכזית ברחוב Dworcowa 82 בגנדסק ,יציאה במספר פעמים ביום ,אורכה של הנסיעה כשעה וחצי לתחנת הרכבת של העיר מלבורק .

דרך נוספת להגעה היא במכונית על כביש E75 הנוסע לכוון העיר קרקוב, כחצי שעה ואז לפנות לכביש 22 (שמאלה) ולהמשיך עוד כעשרים דקות לאתר, או בנסיעה מתחנת האוטובוס המרכזית בגדנסק שברחוב Zelazna 82-200 או בתחנת המיניבוסים שברחוב Dworcowa 82-200 .

מבצר Ordensburg Marienburg בגרמנית,נושא גם את השמות בלבורק או לואנבורג, מבצר שהוקם על שטח האדמה low lands ,כשישים קילומטר מהעיר גדנסק בחלקה המזרחי,מבצר שהוקם במאה הארבע עשר בסגנון הבנייה הגותי ,המבצר הגדול ביותר שנבנה מלבנים אדומות ,בידי אבירי המסדר הטבטוני שעל שמה של מרים, אמו של ישו, שנחשבה כפטרונית המסדר הטבטוני.

הטירה הניצבת על חצי האי שבגדה הימנית של נהר Nogat , נבנתה על מנת להגן על עיר הנמל גדנסק ממערב , שעליה השתלטו במאה השלוש עשר ,למרות היותו מבצר גדול וחזק שימש את הטבטונים עד מחצית המאה החמש עשר הוא נכבש מספר פעמים בידי הפולשים הקיסרות הרוסית, הממלכה השוודית הקיסרות הגרמנית וצבאו של נפוליאון .

מצודה בצורת ריבוע ,כאשר בחלקה הדרומי מבנה המגורים צמוד והיה חלק מהחומה,בשתי הפינות האחרות נבנו מעוזים בצורת ריבוע,לטירה חצר וחפיר מים להגנה,בחצר הוקמה גם תחנת רוח ,אורוות ומבני מגורים ,
 
אבירי המסדר הטבטוני ששלטו במבצר מלבורק , נחלשו מאוד בתחילת המאה החמש עשר בעקבות המצור הפולני ליטאי על המבצר ובקרב גרונוואלד כנגד שלטונם ,כתוצאה מכך איבדו האבירים את השליטה על המבצר ושלטו רק בעיר מלבורק.

לכן הטבטונים מכרו את המבצר ועקרו לעיר קליניגרד שברוסיה, ראש העיר בלום התנגד להשתלטות הפולנית על המבצר והעיר, המשיך במרד לאורך שלוש שנים ,עד שהובס ונתלה עם קציניו, רק במחצית המאה התשע עשר הוקמה אנדרטה לזכרו בעיר .

המבצר בנוי משלושה טבעות הגנה מוקפות חומות , הטירה העילית שצורתה ריבוע ,נחשב לחלק הקדום במבצר, והכולל מבנים כמו אולמות מגורי האבירים, חדר האוכל והמטבחים בחלקו הצפוני צמודה אליו כנסייה החורגת מהשטח וחצר פנימית המוקפים בחומה, שבה שער צבעוני המכונה שער הזהב .

חלק הנוסף היא הטירה המרכזית שנבנתה לאחר מכן ממוקם בחלק הצפון מזרחי שבמבצר חלק שמסביבו הוקמה חומה וחפירי הגנה, שער וגשר תלוי חיברו את שני חלקי הטירה בתוך החצר נבנה ארמון הגרנד מסטר האביר הממונה על המסדר ששימש למגוריו ,ליד הארמון נבנה בית חולים מגורים לאבירים שלא היו נזירים ,חדר אוכל לאבירים וקפלה לתפילה.

חלקה השלישי של הטירה התחתית שנבנה אחרון במאה הארבע עשר בצפונו של המבצר כלל ביצורים נוספים ואגף חדש למגורי העובדים והמשרתים , מחסנים, חדרי מלאכה , ומקום ליצור נשק ,מגנים ובגדים משוריינים לאבירים, כאן גם שכנו האורוות וקפלה נוספת לשימוש העובדים.

פרנסת אבירי המנזר נבעה מגביית מס עסקים ומעבר ,מסירות מטען מסחרי שעברו בנהר ובתעלות שיצאו ממנו ומשיירות יבשתיות של סוחרים בדרכי המסחר , כמו כן אבירי המבצר קבלו מונופול על הענבר שנכרה מהים או נאסף בשעות השפל והגאות באזור מהים הבלטי מוצר נוסף שממנו גבו מיסים היה ,מכריית דשנים מאדמת הביצות שמסביב.

בעת הפלישה של הממלכה השוודית לאזור , נכבשה הטירה ושלטו בה , במאה השבע עשר נפל השטח והטירה לידי שושלת הוהנזלרן בברנדנבורג, כתוצאה מחלוקת פולין, עברה מלבורק לשטח המדינה הפרוסית, במאה התשע עשר ובתקופה שבין המלחמות עברה המצודה שינויים פיזיים, נהרסו קירות המגן ,המבנה הותאם לשימוש כבית משפט,ששימש לאורך שמונים שנה בתפקידו ,אך עדיין ניתן להבחין בחלקיע המבנה הגותי המקורי.

סך הכול שטחה של הטירה עמד על 21 דונם ,מתוך מגדלי ההגנה נותר מגדל אחד הנקרא בפולנית בלושצ'וק שקבל את שמו ממעטה השלג שדמה לצמח הקיסוס שנדבק על הקיר החיצוני מבחוץ , מסביב לטירה צמחה העיירה מלבורק .

כיום ניתן לבקר בתשלום במבצר ,שנהרס בחלקו בעת מלחמת העולם השנייה ושוקם הביקור נעשה בעזרת הדרכה מקומית , או בקבלת אוזניות הסבר לסיור עצמאי, מיד בכניסה בשער המבצר נראה פסל העשוי מברונזה של השליטים מתקופת השלטון הגרמנית של בני משפחת המלוכה ההונצלרית .

נכנסים לאולם קבלת הפנים המרכזי עוברים באולמות נוספים כולל אולם הנשפים והאוכל וחדרי המטבח מתחתם כולל אגף מגורי הטבח הראשי, אולם המנזר העליון ,חדר הנשק חדר האוצרות ,מוזיאון אבני הענבר , חפצים מימי הביניים ואוסף מטבעות.

מבצר מלברוק בפולנית Zamek w Malborku
 

עיירה הממוקמת בצפון מערב פולין בדלתה של נהר הויסלה ,מספר תושביה כארבעים אלף, עיר שצמחה מכפר שהוקם מסביב למבצר מלבורק שהוקם בידי האבירים הטבטונים במאה השלוש עשר ארבע עשר ,וננטשה על ידם בעקבות ניצחון הפולנים והליטאים בתחילת המאה החמש עשר .

העיר מלבורק עברה לשלטון המלכותי הפולני במחוז פרוסיה המערבית במחצית המאה החמש עשר, ונשארו בה רוב של התושבים הגרמניים שהתיישבו בה בתקופה הטבטונית לקראת סוף המאה השמונה עשר ,בעת חלוקתה של פולין סופחה העיר לממלכה הפרוסית והפכה לחלק מהאימפריה הגרמנית בסוף המאה התשע עשר .

שנה לאחר מלחמת העולם הראשונה שבה נקבעו גבולות והוקמה פולין העצמאית בוועידת וורסאי ,הועברה העיירה לחלק מהמדינה הפולנית, לאחר שנערך בה משאל עם שבו התבקשו התושבים להכריע באם רצונם להישאר תחת שלטון פולני או לחזור לגרמניה , התושבים הגרמניים שהיו רוב החליטו להישאר במדינה הפולנית והעיירה הפכה להיות מעבר בין גרמניה ,פולין והעיר החופשית דנצינג (גדנסק כיום) .

בשנת שלושים ושלוש עם עליית השלטון הנאצי בגרמניה ,נערכו בחירות שבהם היוו התושבים הגרמניים רוב בעיירה ובחרו למוסדות השלטון בעיירה ,שמה של העיר שונה למריינבורג ,לאחר הפלישה הגרמנית לפולין בשנת 1939 השתלטו הגרמנים על העיירה ושלחו את מנהיגיה למחנות ריכוז.

בתקופת מלחמת העולם השנייה הוקם בחלקה המזרחי של העיר מפעל המטוסים Focke-Wulf , מפעל זה חווה שתי הפצצות מסיביות של כוחות הברית ,לאחר המלחמה הוסב המפעל והמסלול להקמת שדה תעופה צפוני של צבא פולין,

בתקופה שלפני סיום מלחמת העולם השנייה ,החלה להימלט רוב האוכלוסייה האזרחית מהעיר שנותרו בה רק כארבעת אלפים תושבים, בסביבת העיר נערכו קרבות קשים בין הגרמנים לצבא הרוסי ,כתוצאה מלחימה זאת נעלמה יתרת האוכלוסייה חלקם הגדול נהרג במהלך הקרבות, מיד בסיומה הועברה העיר לשליטת פולין ושמה נקבע שוב כמלבורק .

בעת ששלטונות פולין החלו במהלכי בנייה ושיקום מחדש של העיר החלו להתגלות קברי אחים של חללים שנפלו בעת כיבושה של העיר מידי הגרמנים, כדוגמא מציינים את הקבר ההמוני שבו נמצאו למעלה מאלפים קורבנות בעת שרצו לחפור את יסודותיו של מלון חדש על פי החקירות חושבים השלטונות כי אלו קבריהם של למעלה מאלפים אזרחים ממוצא גרמני שחיו בעיר ונהרגו בקרבות.

חללי הקבר ההמוני הועברו לקבורה בטקס צבאי בשנת 2009 לבית קברות גרמני שבשטח פולין בקרבה לגבול הפולני עם גרמניה, עוד קבר המוני נמצא בקרבת העיר שבו קבורים כמאתיים וחמישים שבויים שנכלאו במחנה סטאלג הסמוך .

יתרת התושבים מהמוצא הגרמני, סולקו לאחר המלחמה מהעיר ,ובמקומם הגיעו תושבים ממוצא פולני ,שגורשו בידי הרוסים שעת שסיפחו לשטחים שבידם חבלי ארץ מפולין לאחר המלחמה., עיר שבה מתגוררים כיום מעל לארבעים אלף תושבים ,

כיום ולאחר תקופת המלחמה ,לא שופץ חלקו הגדול של העיר העתיקה במלבורק , לבני הבתים ההרוסים הועברו לצורך שיפוצה של העיר גדנסק , בפועל נותרו ברובע העתיק שרידי שני שערי העיר ,כנסיית סנט ג'ורג ובית העירייה הישן.

מלבורק עיירה בחוף הים הבלטי
 

בית החולים הישן ממוקם ברחוב Al. Armii Krajowej 68 , מבנה מלבנים אדומות בן שתי קומות וגג רעפים אדומות, בצדו הימני של המבנה צמודים לקיר ארובות לחמום, בית חולים שהוקם מתרומות התושבים בזמן שלטונם של מסדר הטבטונים, מבנה שעבר שיפוץ ושיחזור לאחר מלחמת העולם השנייה ,בעזרת קרן לשיפוץ מבנים ישנים ולמען ההיסטוריה .

מפחד המחלות והמגפות הוקם בית החולים כקילומטר מחוץ לחומות העיר העתיקה, במאה העשרים עוד שימש המבנה לטיפול בחולים, לאחר המלחמה שימש את אגף החינוך התרבות בעיר מלבורק.

מלברוק בית החולים ירושלים‏‏ Old Jerusalem Hospital
 

השער השני שבפולנית נקרא Brama Garncarska ,שנותר מחומות העיר העתיקה ,ממוקם בצומת הרחובות רחוב ul. Piłsudskiego ורחוב ul. 17-go Marca, שער הנקרא גם שער Elblag Gate , או שער הרוח הקדושה Sw. Ducha, שער הבנוי מלבנים אדומות , שער בן חמש קומות וגג רעפים אדומות , בקירותיו חרכי ירי וקשתות שקועות אטומות בקירותיו .

שער שנבנה במחצית המאה הארבע עשר, בגובה 12 מטר ובצורה מלבנית שמידותיה כתשעה וחצי מטר על שמונה מטר כחלק מתריסר שערים בחומות ביצורי העיר ,הוליכו אליו שלושה דרכי מעבר ,בשנות השלושים שימש לפני המלחמה כאכסניית נוער, בתקופת מלחמת העולם השנייה נפגע ושופץ בשנות החמישים ,כיום בקומת הקרקע ממוקמת חנות תכשיטים .

מלבורק שער הפורטר Potters' Gate
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור