דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

גדנסק מידע כללי

 

גדנסק אזרחי העיר הראשונים הקשובים Kaszuby החיים באזור העיר גדנסק הנחשב עד היום ,כאזור האטונומי Kashubia (העצמאי) המגדיר את העיר גדנסק כבירתם הבלתי רשמית, לקשובים דיאלקט כשפה משלהם שאיננה פולנית ,השייכת לקבוצת השפות הסלביות, שפה זאת רשומה עדיין בפולין כשפה אזורית רשמית ,המחולקת ל 76 דיאלקטים שונים שחלקם אינם מובנים אלא רק בשפתם.

מילים בשפה הקשובית נחשבים כחלק ממורשת יצירת השפה הפולנית העתיקה, למרות זאת אין אפשרות לפרש בשפה הקשובית ,מילים ברי שימוש בשפה הפולנית, מרכז לשפה הקשובית ממוקם ברחוב 20-23 Ulica Straganiarska .

עיר הנמל גדנסק החליפה את השלטון בה, כאדם המחליף גרבים, עדויות ראשונות כתובות מספרים על העיירה הקטנה שהוקמה במאה העשירית, עד המאה השלוש עשר תחת שלטון הדוכסות הפולנית של פומרניה, ואז נפלה לידי דוכסות ברנדנבורג ,לזמן קצר ואז נפלה העיר והשלטון לידי אבירי מסדר הטבטונים והמסטר השולט.

אבירים טבטונים אלו ערכו טבח באנשי העיר ,על מנת לבסס את שלטונם והביאו במקומם תושבים מהממלכה הגרמנית תוך הסבת שמה של העיר לשם דנציג , שלטונם החזיק עד מחצית המאה החמש עשר בעקבות מלחמה של העם הפולני שארכה שלוש עשר שנה עד מפלתם.

בעקבות היותה עיר מסחר עשירה הצליחו פרנסי העיר לקבל זכויות אוטונומיות רחבות יחסית ,עד שפולין חולקה בין הממלכות והקיסרויות פרוסיה, אוסטריה ורוסיה בסוף המאה השמונה עשר , שאז זכתה פרוסיה לכפוף את העיר תחת שלטונה.

כאשר כבש נפוליאון את העיר במלחמתו כנגד רוסיה בין השנים 1807-14 זכתה העיר בשנים אלו לעצמאות וחופש, לאחר נסיגתו חזרה העיר לשרת תחת השלטון הפרוסי, שלטון זה נמשך עד תבוסת הממלכה הפרוסית במלחמת העולם הראשונה, שבה נחתמו וסוכמו בידי חבר העמים המנצחים, כי פולין תהפוך לעצמאית בשנת 1917, אי לכך הפכה העיר דנצינג שוב לעצמאית ,אלא שחלק גדול מתושביה היו ממוצא גרמני ,עיר הנמל הייתה כפופה שלטונית לשלטון הפולני במדינה.

בספטמבר 1939 השתלט השלטון הנאצי על העיר בטענה כי תושביה הגרמנים החליטו לשוב למולדתם גרמניה ,כך החלה מלחמת העולם השנייה בעיר הזאת , עד שגרמניה הובסה , לאחר המלחמה גורשו רוב תושבי העיר מהמוצא הגרמני ובתיהם התיישבו אזרחים פולניים.

אלא שפולין כולה וגדנסק (שמה החדש של העיר) הפכו לגרורות של השלטון הסובייטי ,עד המהפכה של אגודת הסולידריות שפרצה בגדנסק ,בראשות לך ולנסקה ,פולין והעיר הפכו שוב למדינה עצמאית ללא הכבלים הסובייטים והקומוניזם.
 
 
 

רחוב המוליך לנהר שבסופו שער Swietojanska Gate המשמש מעבר לנהר , ולמעגן סירות הדייג , הרחוב נבנה במאה הארבע עשר , רחוב שנפגע במלחמת העולם השנייה ונבנה שוב במאה התשע עשר תוך הנחת תשומת לב לחזיתות המבנים לכוון הנהר.

שער ששמו השני St. John's Gate ,המחבר את הנהר לחומות העיר בסוף רחוב 44 Swietojanska Street ,בקרבת מקום משמאלו שער שהיה אחד משני שערי המים ליד מזח מנוף ההטענה, שער שנבנה במאה הארבע עשר ושוב במאה התשע עשר, שאז נבנה בסגנון נאו קלסי , שער שנפגע במלחמת העולם השנייה ושוקם שוב בשנות השבעים של המאה העשרים , מצד שמאל בחזיתו במרחק קצר נמצא מנוף ההרמה המפורסם .

כיום משמש המבנה, שמעל לשער משמש , כמרכז האיגוד הפולני של מהנדסים והטכנאים האזרחיים , ממש ממול לשער מעבר לגדת נהר Motława, ממוקמת ספינת המסחר שבמוזיאון הימי ,מבנה הבנוי מלבנים אדומות, בן שלוש קומות ומעליו גג עליית גג משופעת המחופה ברעפים אדומות וארובות תנורי חימום , בשער זה קיים רק מעבר אחד קשתי למעבר.

בחזית השמאלית של המבנה בגג קיים גמלון משולש גדול, שבמרכזה חלון זכוכית קשתי בחזיתו של המבנה 18 חלונות מלבניים , בצדו השמאלי חלונות דומים ובקיר עליית הגג שלושה חלונות קשתיים האטומים בבלוקים לבנים.

ברחוב מספר מסעדות חמודות ובתי קפה וגלריות לאומנות כמו גלרייתDobra kawa או גלריית Klatka b .

גדנסק רחוב Swieetojanska
 

רחוב ברובע העתיק שבעבר נקרא רחוב הנשים Frauengasse ,המוליך מכנסיית מרי הקדושה לגדת נהר המולטובה , המכונה גם כרחוב דוכני הענבר רחוב שנבנה במחצית המאה החמש עשר .

לרחוב נכנסים מבעד שער מריאקה בשמו הפולני Brama Mariacka ממוקם ברחוב Mariacka ,רחוב המשמש מעבר להולכי רגל ,בין כנסיית מרי Bazylika Mariacka לבין מזח נהר Motlawa והסמטאות, שער שנבנה בסוף המאה החמש עשר, בנוי מלבנים כהות כמו צבע אדום דהוי, מורכב מארבע קומות ועליית גג ומעליה גג רעפים משופע, משני צדדיו של השער מגדלים מתומנים שבקירותיהם חרכי ירי .

צורת השער מלבנית, מכוון הנהר Motlawa תלוי מעל למעבר סמל הנשק של הרפובליקה הפולנית, בשלוב סמל העיר גדנסק ופרוסיה אשר כאילו קדים בפניו, מכוון רחוב מריאקה תלוי סמל מגן גדנסק של שני אריות המחזיקים את המגן .

רחוב הסלול מאבנים עתיקות, לצד כמה בתי קפה ומסעדות קטנות, יש חנויות קטנות, מוזיאון והבית העתיק ביותר בגדנסק הממוקם בקצה הרחוב , סיפורו של המדרחוב לחץ.


גדנסק רחוב Mariacka Street ulica Mariacka
 

בית הקברות ממוקם Cmentarna 6 ,בית קברות שנוסד בסוף המאה השבע עשר ,שחולל בתקופת מלחמת העולם השנייה, בתחילת שנת 2016 חובלו וחוללו מצבות בבית הקברות היהודי , חלקם בלתי ניתן לשחזור בבית הקברות טמונים מספר צדיקים יהודיים שפעלו בעיר, בשנת 1949 שוחזר חלק מבית הקברות.

גדנסק בית הקברות היהודי
 

הפסל השני הקשור לגונטר גראס ,ממוקם ברחוב Pl. Wybickiego שברובע Wrzeszcz , דמות של ילדה בשמלה הניצבת בתנוחת ריקוד על רגל אחת על קן אבן צר , האוחזת בידה השמאלית מטריה ,הפסל ניצב במרכז כיכר המגודרת בקוביות אבן שטבלאות מתכת בחלקם הפנימי שבה פועלת מזרקה.

גדנסק גונטר גראס פסל Brunies Podkriefke Fountain
 

האנדרטה ממוקמת ברחוב Pl. Wybickiego , ברובע Wreszcz, בכיכר Wybicki Square שליד תחנת הרכבת בפארק קטן וגן משחקים לילדים ,האנדרטה מורכבת מקיר סבכת ברזל מעוגל שבו משולבים עצים ממתכת ,שמאחוריו בחלק הקעור ספסל ברזל שעליו ישובים מברונזה ,פסל דמות של אדם מבוגר כדמותו של גונטר גראס ופסלו של אוסקר ,דמויות המשוחחות בינם.

גינטר גראס נולד ב -16 באוקטובר 1927, בנו של חנווני גרמני, וילהלם גראס ואשה קשובית הלנה נוף, בתחילה התגוררה המשפחה. ברחוב 5a Lendziona Street ,ולאחר מכן עברו לרחוב 13 Labesweg ,אביו של הסופר היה סוחר וניהל מכולת קטנה.

גונטר גראס מחבר הספר תוף הפח זוכה פרס נובל לספרות וגיבור הספר אוסקר, בפועל הסופר גינטר גראס ,רצה לכתוב רומן שיתעמת עם החברה הגרמנית שלאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר עדיין רחפו רוחות התנועה הנאצית שטח, גינטר גראס תהה מה צפון בעתיד גרמניה ותושביה דרך עיניו של ילד , לכן בסיפור תוף הפח Die Blechtrommel, הוא נדרש לתאר את המצב כמבוגר המספר את הסיפור.

הילד שמספר את הסיפור בעל ראייה גלובלית של מבוגר, שבעצם אינו אוהב את המצב וברצונו לחזור לרחם שממנו הגיח ,אלא שהוא אינו יכול לחזור כיוון שחבל הטבור נחתך לאחר לידתו, לכן לאורך הסיפור נשאר הילד בן השלוש במצבו לאורך 13 שנה עקב החלטתו להפסיק לגדול בעולם המטורף שסביבו.

לכן הילד הגיבור הראשי שבספר משקר, מרמה, גונב, ומפלס את דרכו בחיים, בלי לשים לב לסבל שסביבו, הוא שורד את המלחמה שלאחריה הוא מתעשר אך אינו מרוצה מחייו ולכן הוא טוען לקרבה לישו כאשר מטרתו להגיע לבית חולים למשוגעים, ששם הוא כותב את סיפורו.

אוסקר משתמש בשני כישרונותיו הכוללים תיפוף וצלצולים לאורך חייו כילד , אוסקר מפתח מיומנויות מתוחכמות יותר ככל שהוא מתבגר, ובזכותם הוא יכול לשנות את קצב התיפוף שלו ולהתאימו לכול מצב נתון, והוא יכול לנפץ זכוכית ממרחקים ארוכים .

תחילה כילד אוסקר חובט על תוף צעצוע, בבגרותו הוא משתמש בתיפוף כדי ליצור מוסיקה בעת שהוא הופך לנגן מקצועי ומפתח קריירה כמתופף.

גדנסק גונטר גראס האנדרטה לאוסקר Oskar Matzerath Mo
 

בית הממוקם ברחוב ul. Pestalozziego 7/9 ברובע Wrzeszcz ,בית שנבנה בשנות העשרים במאה העשרים, ששימש כבית ספר יסודי לילדים ,כיום בית ספר לנערים ,בבית זה למד אוסקר בילדותו.

בית מלבנים אדומות בן שתי קומות ,כאשר בקומה הראשונה בחזית יש פרוזדור עם קשתות.
גדנסק גונטר גראס Grass primary school
 

ידוע לכול כי גבישי הענבר הנפלטים מהים הבלטי ,משמשים להכנת תכשיטים וחפצי אומנות, מה שפחות ידוע הוא, כי הענבר משמש בארצות מזרח אסיה, במדינות כמו סין, פרס ויפן ועוד ,גם לקטורת במקדשים כמו הלבונה, בזכות ריחו הטוב , חלק גדול מהענבר שנאסף שימש לייצור הלכה והפוליטורה .

תכונה ידוע של הענבר הוא שכאשר משפשפים אותו ,נוצר כאילו מעגל הדומה למגנט והוא סופח אליו חפצים, תכונה דומה לזאת הייתה הדבקות חרקים בתקופה שהוא עוד היה שרף של עצי אורן מהסוג שנקרא פינוס סוקסיניפרה , עצים אלו פלטו מגזעיהם שרף בצבע הקלסי זהוב אבל הגוון משתנה מירקרק, לגוון דבש סמיך ועד לגוון אדמוני ,שרף זה שנזל התקשה ויצר את הענבר .

השטח שקדם לים הבלטי ,כאשר כדור הארץ היה מכוסה ברובה בידי הים , השטח היה אזור יבשתי פורה הדומה לאזור הים תיכוני של היום, צמחו בו דקלים עצי מחט רבים ,ברושים ואורנים רבים שאנו קראנו להם אורני הענבר ( פינוס סוקסיניפרה ) בשמו המדעי .

הענבר סיפור מקורו בים הבלטי
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור