דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

דרוזים וצ'רקסים בישראל

 
 העדה הדרוזית הנקראים גם בני מערוף- בני החסד  או אל מוחחדון ,שפרושו בעלי אמונת הייחוד - המשתייכת לתת דת שהתפצלה מהדת האסלאמית האיסמאעלית או השיעית במאה האחת עשר, שפתם ערבית הנובעת מניבים סוריים, לאורך ההיסטוריה התיישבו הדרוזים באזורים הררים על מנת להגן על עצמם מפני אויבים, אנשי העדה המונים כיום כמיליון מאמינים,מפוזרים בעיקר בקרב לבנון, סוריה וישראל, חלקם שומר אמונים למשטר הסורי. 
 
 
 
יער קרן הכרמל חניון חורבת חרמש

כניסה אינה בתשלום , נגישות חלקית לנכים.

אזור  הרי הכרמל

איך מגיעים :  במחלף אלייקים פונים לכוון הישוב דליית אל כרמל,לאחר הטרמפיאדה מימין,נפנה ימינה על פי שלט וחיצי הכוונה ,לכוון יער קרן הכרמל חניון חרמש,נוסעים בשביל עפר כ 800 מטר לרחבת החניה,

השמורה פתוחה בכל ימות השבוע מזריחת החמה עד שקיעתה.

מידע

השמורה מכילה חניון המיועד לפיקניקים, בימי השבוע הצפיפות אינה גדולה,אך בסופי השבוע ובחגים ישנה נהירה גדולה יותר,החניון כולל : שולחנות וספסלים,פינות מנוחה וצל ,אפשרויות לעריכת מנגלים לצלייה על האש, פינות משחק ומתקני משחק לילדים ,שירותיים כימיים וברזיות.

יער קרן הכרמל חניון חורבת חרמש
 
רמת הגולן הכפרים הצ'רקסים שהוקמו ושנינטשו

בסך הכול יושבו כשלוש עשר ישובים של צ'רקסיים בעיקר מסביב לעיר קוניטרה ,כאשר במרכזם או לידם מעיינות ובארות מים , כבירת המחוז שימשה העיר קונטרה, שבה רוב תושביה היו בני העדה הצ'רקסית ,עד מלחמת ששת הימים ישבו ברמת הגולן בין 20-30 אלף צ'רקסיים.

הכפרים הצ'רקסיים בחלק הישראלי שנכבש, ננטשו עוד בתחילת הקרבות ויושביהם עברו להתגורר בכפרים הצ'רקסיים שמעבר לגבול ,חלקם חזרו להרי הקווקז שהייתה מולדתם ,עוד התגוררו בגולן הטורקמניים ,בני השבטים נוודים שהתיישבו ברמת הגולן וקבלו את עול הדת האסלאמית ומנהגיה .  

כפרים חקלאיים צ'רקסיים אלו שננטשו בידי יושביהם בזכות פחדם לנקמה של הסורים במידה והשטח יחזור לשליטה סורית ,רוב הבתים בכפרים הנטושים נהרסו בשנות השבעים , חלקם שימשו כשטחי אימון באש לתרגילים צבאיים ,בכפר חושנייה נותר המסגד על תילו וניתן לראות שרידי בתים בכפרים הנטושים.

לידם ברמה שכנו עוד ארבע עשר כפרים תורכומנים, מעט נוצרים, ארמנים, חורנים  וכורדים ,סך הכול ברמה כמאה שלושים אלף תושבים.
רמת הגולן הכפרים הצ'רקסים שהוקמו ושנינטשו
 
רמת הגולן התיישבות אגודת בית יהודה בכפר הצ'רקסי רמתניה

הכפר הצ'רקסי רמת'ניה שפרוש שמו מרעה הגמלים , מיקומו כ-2 קילומטר מצפון לכפר הנטוש ח'ושניה ברמת הגולן, בגובה של 831 מטר מעל גובה פני הים, בסביבות הכפר כאחד עשר מקורות שסיפקו מים לכפר ,אך אנו מציינים בדרך כלל את שני המעיינות ובריכות האגירה ברכת א רמתניה בחלקו המזרחי וברכת עין רמתניה בחלקו הצפוני.

הארכיאולוגים טוענים שהכפר הצ'רקסי הוקם על שרידי מבנים שהוקמו במאות הרביעית והחמישית לספירה בתקופה הרומית ביזנטית ואכן במקום נותרו שרידים שכוללים גם שרידי כנסייה וכתובות רומיות וביזנטיות .

את האדמות שמנו כחמש עשר אלף דונם משטח הכפר רמת'ניה שבמרכז הגולן, רכשו בשנת 1885 ,חברי אגודת בית יהודה מידי אנשי הכפר הצ'רקסי, בעזרת הנוצרי האנגלי שאהב יהודים סיר לורנס אוליפנט , אגודת בית יהודה, הוקמה בצפת בשם בית יהודה בשנים 1884-5, כשלושים וחמש משפחות התיישבו באדמות הכפר אלא שלאחר שנתיים של הקמת המושבה   בשנת 1887,כאשר נכשלה ההתיישבות במושבה אנשיה חזרו לצפת ,צרפו חברים חדשים החליפו את שם האגודה לבני יהודה .

רמת הגולן התיישבות אגודת בית יהודה בכפר הצ'רקסי רמתניה
 
רמת הגולן ההתיישבות הצ'רקסית ברמת הגולן

תודה לחברי זקני ההתיישבות ברמת הגולן ,על המידע והעזרה בכתיבת המאמר.

הכפרים החקלאיים של בני העדה הצ'רקסית המוסלמית ,הוקמו בהיתר מיוחד ובעידוד של השלטון העותומאני בארץ ישראל במאה התשע עשר ,על מנת לשמש כחומת מגן כנגד מרידות שבטי הבדואים באזור .

כאשר מבררים את זהותם האמתית של בני העדה המתקראים צ'רקסיים מתברר שיש חלוקי דעות למקום מוצאם למרות שמקובל לחשוב כי מוצאה מצפון קווקז ,שם על פי המסורת נחלקו לשנים עשר שבטים.

בני העדה מכנים את עצמם אד'גה שפרושו (האדם המושלם) , בתחילה דתם הייתה בעבודת האלילים ולכן חושבים שמוצאם מהתרבות ההלניסטית שהגיעו לקווקז, במאות החמישית שישית בעת שהגיעו לקווקז מטיפים נוצרים המירו הקווקזים את דתם והפכו לנוצרים.

כאשר בחלקים גדולים של אירופה שלטו העותומאניים , קבלו בני העדה את הדת האסלאמית סונית ששלטה בתורכיה , למרות שאינם ערבים בלאומיותם , בני העדה ידועים באומץ ליבם וכלוחמים ללא חת, בזכות מלחמות שניהלו בהגנה על חרותם ועצמאותם וברצונם לשמר את דתם.

רמת הגולן ההתיישבות הצ'רקסית ברמת הגולן
 
רמת הגולן עין אל תינא גבעת הצעקות

שמו של המעין קשור לבוסתן הפרי שליד המעיין שבו גדלים עצי תאנה רבים,המעין והגבעה ממוקמים בוואדי שבגבולה הצפוני מערבי של קו המערכת והגבול,של המועצה הדרוזית מג'דל שאמס שהוכרזה בשהת 1982 ,ממול לנקודה הישראלית ממוקמת עמדה של הצבא הסורי מעבר לגבול.

בשנת 1976 בסיום מלחמת ההתשה ,הסכימו הסורים בעצימת עין ,למפגשים פיזיים בין קרובי העדה הדרוזית ,שמשני עברי הגבול ביישוב מג'דל שאמס ,הכוונה הייתה להקים מבנה למפגש משפחות באזור גבעת הצעקות בעין תינה ,הסכמה זאת לא התפרשה בפתיחת פשפשים למעבר ,או מעבר פתוח בין הגבולות.

מפגשים אלו נערכו במשך שבועות אחדים עד שנתגלה כי הסורים מחדירים למפגשים אלו דרוזים ביחידות המודיעין הסורי שמגיעים ללמוד על מערכי הגבול ,העמדות ,הביצורים ויחידות הצבא הישראלי בגולן ,לאחר שנתפס רב סמל סורי בן משפחת כאמל קאנג' באחד המפגשים ,אסרה ישראל על קיומם, סגרה את הגבול והוסיפה מחסומים ומוקשים בגבול שבין מג'דל שאמס לעמדות הסוריות.

שינוי זה גרם ליצירת גבעת הצעקות העכשווית במקום שבו נפגשו בעבר בני המשפחות פנים אל פנים.

בעבר שימשו נקודות הצעקות הקרובות זו לזו בקו אווירי של כשלוש מאות מטר, עד שהקדמה הגיעה בדמות מכשירי הפלאפון,האינטרנט ודומיו ,שימש המקום לצפייה הדדית של קובי משפחה שמלחמת ששת הימים הפרידה בינם במיקום הגבול החדש ביננו לבין הסורים. בעומדם על שתי גדות הוואדי המפריד ,נהגו בני המשפחה לצפות זאת על זאת והשלים את המפגשים הראשונים קולות הצעקות של המשוחחים משני עברי הגבול, בהמשך הצטרפו המגפונים והרעש חגג .

בהמשך כאשר אנשי הקהילה הדרוזית החלו לצאת ולהיפגש עם קרוביהם בירדן או בארצות אחרות בתוספת לשימוש האלקטרוני של האינטרנט לסוגיו ,ירדה קרנה של גבעת הצעקות, כיום מתקיימים מפגשים אלו יותר בחגים שבהם חוגגים בני המשפחות ביחד משני צדדי הגבול.
רמת הגולן עין אל תינא גבעת הצעקות
 
מטולה סיפורה של המושבה
סיפורה של מושבת מטולה
בימי שלטון התורכים בישראל ,בשנת 1896  ביקר הברון רוטשילד באזור מטולה בדרכו לביקור בלבנון ודמשק , כשהבין את האפשרויות להקמת מושבה יהודית בצפון המדינה במסגרת תוכניותיו , לישב בארץ ישראל עוד מושבות במתכונתו הוא , של ממשל פקידותי ומוסדות שלטון,  כפי שהנהיג במושבותיו האחרות כמו זיכרון יעקב,ראש פינה ואחרות.

כיוון שהחליט להקים את המושבה מטולה ,רכש כשנים עשר אלף דונם מידי גבור בק גומבלט אחד מעשירי העיר צידון בלבנון ,חלק גדול מאדמה זאת לא הייתה ראויה לעיבוד חקלאי,ולכן נרכשה אדמה נוספת בצפון הגליל בשטח של 13.000 דונם, במקום שנקרא עין טלאה ,שטח זה חולק לחקלאי מטולה וביתרת השטח הוקמה נקודת תל חי.

כאשר נרכשו אדמות מטולה מידי גומבלט , ישבו באדמותיה חקלאים דרוזים, נוצרים ובדואים כאריסיםעל שטחיו של גומבלט, הדרוזים הבדואים אלו נלחמו אחד בשני עד שנמאס לגומבלט  והוא מצא את ההזדמנות למכור לברון את האדמות , לאחר המכירה נאלצו אריסים אלו לעזוב את בתי החושות מהחמר שהתגוררו בהם ואת חלקותיהם שעיבדו.

אריסים דרוזים אלו לא השלימו עם המצב החדש,כיוון שלא קבלו פיצוי על כרמיהם והמטעים אשר נטעו בעיקר עצי תאנים ,הגבול בין השלטון העותמאני לבין חייל צרפת בסוריה היה על יד ראש פינה. תל חי כפר גלעדי ועל יד מטולה שטחים אלו היו שייכים לשטח בשיפוטם של הממשל הצרפתי.

חיל הספר התורכי במטולה מנה חמישה חיילים וסמל , לא היה יכול למנוע מהאריסים הדרוזים להתנפל על החקלאים היהודים בשעת עבודתם בשדות ,או למנוע מהם לשדוד את הבהמות ואת הירי על בתי התושבים בלילות , בגלל היריות נמנע מן התושבים מלצאת בלילות מבתיהם ומתחילת ההתיישבות החלו הדרוזים והבדואים, להציק למתיישבים החדשים בביזת היבולים ,גניבת רכוש והעלאת עדרי הצאן על הגידולים החקלאיים.

שהמושבה הותקפה לעיתים קרובות ,בידי הכנופיות הדרוזיות בירי בעיקר בשעות הערב, יצאו האנשים , הנשים והילדים שלא לחמו על הגנת המושבה ורצו לתפוס מחסה בבית משפחת בקמן שניבנה מקירות כפולים עבים להגנה, שם התחבאו עד אשר שככו היריות .

בין איכרי המושבה היו נפגעים, והיו גם כאלה שהתייאשו ועזבו.אך מרבית האיכרים נשארו במקום עם משפחותיהם,ובתמיכתו של הברון רוטשילד ואהרון אהרונסון ,הקימו כוח הגנה מקומי כדי להדוף את ההתקפות ולצמצם את ההתנכלויות

בשנת 1897 הוקם מבנה האבן הראשון מבלוקי גיר שנחצבו במחצבה שנפתחה במקום, מבנה  ציבורי זה יועד למגורים והמשרד של פקידי הברון רוטשילד,מבנים לפקידי הברון  הוקמו בכול מושבותיו , על מנת לספק תשלום תמיכה חודשי לעזרה ,לחלק כלי עבודה ובעלי חיים למשפחות של המתיישבים החדשים במושבותיו.

למעשה בבית פקידי הברון השתמשו אנשי הברון בעת שביקרו במושבה מטולה תושבי מטולה כינו אותו בית קלבריסקי על שם הפקיד האחראי , גם האגרונום אהרון אהרונסון שנשלח למושבה ללמד את המתיישבים החדשים את עבודת החקלאות המודרנית , טיפוח זנים חדשים המותאמים לאזור ולקרקע, טיפוח בעלי חיים .

חלק מרצונו לראות את איכרי המושבה בבתים מרווחים וטובים יותר נתנו את הדחף לפנות אל האיכרים על מנת שיהרסו את החושות וימהרו לבנות את מבני האבן הקבועים שלהם,הוא הזמין מהנדס צרפתי יהודי לעזור לו בתכנון הרחוב הראשי ובתי האיכרים החדשים.

חל עיכוב בבניה כיוון שהברון רצה בנייה בסגנון אירופאי פשוט מבנה וגג כיפה,  והאיכרים התעקשו על סגנון שכולל גם קשתות כמו בבתי הערבים ועמודים וגג רעפים ,נבנו חמישה בתים , והבניה נעצרה עקב הויכוח , מהלך זה , עיכב את בניית הבתים בשנתיים במושבה , עד אשר הסכימו פקידי  הברון לבקשתם.
מטולה סיפורה של המושבה
 
מטולה בית המועצה
בית המועצה במטולה
בית פיקא ובית פקידי הברון אשר שוחזר והפך לבית מועצת מטולה.
כאשר עלתה מושבת מטולה להתיישבות בשנת 1896 גרו מתיישביה הראשונים בחושות חרבות למחצה ,שנותרו מידי האריסים הדרוזים והבדואים אשר עבדו את אדמותיה של משפחת גומבלט מצידון.
 
בשנת 1897 הוקם מבנה האבן הראשון מבלוקי גיר שנחצבו במחצבה שנפתחה במקום, מבנה  ציבורי זה יועד למגורים והמשרד של פקידי הברון רוטשילד,מבנים לפקידי הברון  הוקמו בכול מושבותיו , על מנת לספק תשלום תמיכה חודשי לעזרה ,לחלק כלי עבודה ובעלי חיים למשפחות של המתיישבים החדשים במושבותיו.
 
למעשה בבית פקידי הברון השתמשו אנשי הברון בעת שביקרו במושבה מטולה תושבי מטולה כינו אותו בית קלבריסקי על שם הפקיד האחראי , במבנה נערכו גם חתונות וחגיגות בעת ההיא, גם האגרונום אהרון אהרונסון שנשלח למושבה ללמד את המתיישבים החדשים את עבודת החקלאות המודרנית , טיפוח זנים חדשים המותאמים לאזור ולקרקע, טיפוח בעלי חיים .
 
חלק מרצונו לראות את איכרי המושבה בבתים מרווחים וטובים יותר נתנו את הדחף לפנות אל האיכרים על מנת שיהרסו את החושות וימהרו לבנות את מבני האבן הקבועים שלהם,הוא הזמין מהנדס צרפתי יהודי לעזור לו בתכנון הרחוב הראשי ובתי האיכרים החדשים.
 
חל עיכוב בבניה כיוון שהברון רצה בנייה בסגנון אירופאי והאיכרים התעקשו על סגנון שכולל גם קשתות ועמודים כמנהג הערבים בישראל, ויכוח זה עיכב את בניית הבתים בשנתיים עד אשר הסכים הברון לבקשתם.
 
ברחוב הראשונים המתוכנן נבנו ,בתים לאיכרי המושבה וכן מבני ציבור,בית ספר,בית כנסת,בית לרוקח של המושבה,בית למיילדת כיוון שהיה קשה להעביר את היולדות ללידה במושבה אחרת בעיקר בחורפים הגשומים.
 
 למזלם של במתיישבים אהרונסון נימנה גם על אנשי אגודת השומר וסיפק להם נשק ולימד אותם את תורת ההתגוננות מפני הפורעים הדרוזים והבדואים שהציקו להם ביום ובליל.
 
כיום הפך המבנה בן שתי הקומות שהורחב מאז הקמתו למבנה המשמש את מועצת המושבה מטולה.
מטולה בית המועצה
 
משפחת מקלב וסיפורם במושבה מוצא

אריה לייב מקלף נולד בגבול רוסיה פולין בשנת 1876 , ביחד עם הוריו ואחיו חובבי ציון עלה לישראל בשנת 1891 , הוא חונך על ערכי המסורת והדת וגם בהשכלה כללית, בגיל 18 בשנת 1894 עבר להתמחות בחקלאות במשקים של אחיו במושבה פתח תקווה – מלבס של פעם, הוא התמחה בציוד וכלים חקלאיים ובטיפוח ואקלום זני עצי פרי המתאימים לאקלים הישראלי.

 

בשנת 1896 שבה הוקמה מושבת מטולה באצבע הגליל ,נישא אריה לייב מקלף לבתיה בתו של אחד ממייסדי השכונה הירושלמית מחנה יהודה הרב יחיאל צמרניסקי , בין עיסוקיו נטע כרם לענבים בחלקה שרכש מחברת עזרה שרכשה את הקרקע מדוד ילין במושבת מוצא .

 

לאחר שנישא הומלץ בידי פקידי הברון לקבל חלקה במושבה מטולה , על פי הנחיית הברון רק זוגות נשואים יעלו על הקרקע , החיים במושבה היו קשים הן מהסיבה של התנאים הטופוגרפיים לעבודה חקלאית ביום והן מן הסיבה להתגונן מפני האריסים הדרוזים והבדואים שישבו ופונו מאדמות שנרכשו מידי משפחת גומבלט מצידון בידי הברון, הוא האמין בטיפוח יחסי שכנות טובים,אך אמונתו זאת לא עמדה במבחן,  בעת ששמר על הבתים במושבה ביחד עם חברו במושבה בכור מושון ,חתנו של רבה של העיר בירות שבתאי בחבוט חברו נרצח והוא הצליח להרוג את אחד התוקפים.

 
משפחת מקלב וסיפורם במושבה מוצא
 
כנרת המפל הנסתר ומעיין איוב בטבחה
המפל הנסתר – טבחה
ביקור ללא תמורה
איך מגיעים אם נעבור את כנסיית טבחה ונמשיך בכביש עוד 200 מטר, במקום  בו מתחילה טיילת להולכי רגל הצמודה לכביש, נוכל לחנות את הרכב ולפנות דרך שער ברזל במדרגות לכיוון הכנרת, באם השער נעול נתן להדחק מתחתיו, להמשיך בדרך העפר בסימון השבילים, בחלקו מסומן בסגול ובאדום .
 
דרך נוספת נתווספה כאשר מימי האגם נסוגו ואפשר בהליכה משובשת קמעה על היבשה במסלול המתחיל לכוון מזרח מחוף של כנסיית הבכורה.
 
בנסיעה חולפים על פני רחבת החנייה של האוטובוסים , עוברים ליד גרם המדרגות ומחנים ברחבה על ידו, חוזרים מעט ברגל ומתחילים במדרגות לטפס למערה או לרדת במדרגות למעיין ולמפל בנסתר.
מידע  
בצפונה של הכנרת,במקום שבו מתחילה טיילת כפר נחום המקודש לנוצרים,יורדת שורת מדרגות לרחבה מרוצפת ולידו מעיין הנקרא מעיין איוב או בשמו הקדום חמאם אל אייוב,תחילתו של המקום מהתקופה הרומאית , המים ממשיכים לבדרכם מחור הנמצא בתחתית בריכת האגירה אשר שימשה בעבר כמאגר מים להשקיית הצמחייה ובעלי החיים.
 
מעל המעיין  מעבר לכביש לכוון צפון מערב ממוקמת מערת איוב, זאת מערה אשר שימשה את איוב למגורים כאשר רחץ את גופו ממחלת השחין, את הביקור במעיין הנסתר כדאי להתחיל בטיפוס קצר לעבר פתחה של המערה, אל המערה מוליך גרם מדרגות כאשר הכוון הוא עץ שיזף,פתחה קטן ולכן רק מציצים לתוכה ונהנים מפרק אורבני של אגדה , המספרת כי במערה זאת ישב איוב סובל ממחלת העור שלו עד אשר הגיע המלאך גבריאל ויעץ לו לטבול במעיין מתחתיו על מנת לרפא ולהקל על מכאוביו.
 
לאחר הביקור במערת איוב, יורדים לכוון המעיין במדרגות חוצים שוב את הכביש ויורדים במדרגות בינות לשיחי פטל ועצי שיטה עד שמגיעים לרחבה בנוייה, מעל למעיין שרידיה של בריכה  מתומנת מהתקופה הרומאית והביזנטית , בעבר גובהה היה כששה וחצי מטר ,קוטרה כשנים וחצי מטר ועובי קירותיה קרוב למטר וחצי , כיום מוזרמים המים מחור בתחתית הבריכה  בעברה של הבריכה  שגובה המים היה בה רב ,ובמים אלו השתמשו להשקיית גידולים חקלאיים במדרונות האזור , תוך שימוש בהזרמתם בכוח הכבידה של המים , מים אלו הוזרמו באמת מים מעין נור לשדות הגידולים ובאמת המים שנסמכה על עמודים עד בית המרחץ הרומאי שהיה ליד מעין עין כינר .
 
לאחר מכן ב 1920 עד שנת 1950 , מימי המעיין הפעילו טורבינה הידראולית , ליצור חשמל בכוח המים, הטורבינה הופעלה בידי היהודי נחמני אברהם שחיי במנזר טבחה, במלחמת השחרור,  הוא סיפק מים לחיילים היהודים , שישבו בהר האושר , תוך שימוש במשאבת מים ואספקת חשמל שנוצר בתחנה.
 
מימי המעיין מגיעים משתי נביעות  עיקריות, הנקראות עין נור או עין איובת אל טבחה  ועין עלי א טאהר,אשר מספקים הרכבים שונים של מליחות ולכן אינם טובים לשתייה,  המעיין מוקף במעיין מבנה עגול היוצר את הרושם לתנור טבון לפיתות, צורתו מזכירה גם את קפלי החצאית ולכן מכונה גם תנורה בידי התושבים המוסלמים והדרוזים המגיעים על מנת לרחוץ ולאסוף מים ,שעל פי אמונתם כוחם לטיפול ריפוי במחלות  בעיקר של העור,כיוון שלמים האלו של המעיין, הם מייחסים סגולות מרפא למחלות עור ובעיות מעיים ויש אף הלוקחים איתם ממים אלו לשימוש בייתי .
כנרת המפל הנסתר ומעיין איוב בטבחה
 
רמת הגולן בריכת רם
אזור צפון רמת הגולן
בריכת רם
כתובת : בכביש לחרמון ליד הכפר הדרוזי מסעדה.
ביקור בכל השנה ,משפחה,ילדים,  אין נגישות לנכים, אין מתקנים לפיקניק .
כניסה חופשית 
מידע בסיסי :
לצערנו כפי הנראה עקב שאיבת יתר לגידולים החקלאיים ,בעיקר מטעי תפוחים שנטעו בכמויות אדירות ירד מפלס המים בבריכת רם מעומק שהיה בעבר  13 מטר ירד המפלס  לעומק במרכז של פחות ממטר ושטחו של האגם צומצם בצורה משמעותית  בעונות שאינן חורף  , כיום בעונות הקיץ מצטמצם שטחה והדגה החייה בתוך בריכת רם פשוט מתה במספרים רבים.
 
בשנת 1969 נערך סקר תיירותי והוכנה תוכנית לפיתוח מקומות נופש ותיירות ברמת הגולן, בין ההצעות שהועלו להקים בגדה הצפונית האגם מעגנן סירות לשייט, מסביב לבריכה לנטוע צמחיה ועצים בשטחים שאינם חקלאיים, לפתח שטחים המיועדים לפיקניקים לבנות מבנים שישמשו את שוק הדרוזי לתוצרת חקלאית ומוצרים מן הטבע שהם מכינים מיבולם ,עוד תוכנן להקים על גדות בריכת רם מסעדות ובתי קפה.
 
הצפיפות של המבקרים אינה גדולה בימי השבוע ,בשבתות וחגים קצת יותר,בריכה ממוקמת בצפון רמת הגולן,ליד הכפר מסעדה, משמשת כמאגר מי גשמים לצרכי השקיה ,כיום ידוע שחלק מהמים מגיע מנביעות תת קרקעיות של מעיינות, המשמשים להשקיית מטעי התפוחים של תושביה הדרוזים של רמת הגולן, ולגידולים החקלאיים של תושבי רמת הגולן היהודיים, בשמה הערבי של הבריכה הפיילה , שפרושה  הקערה.
ליד הבריכה שתי אנדרטאות  זיכרון לחיילי צהל שנפלו באזור.
רמת הגולן בריכת רם
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור