דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

רודוס אטרקציות בעיר החדשה

 
 

בשנת 1911 הכריזה הממלכה האיטלקית ,מלחמה על האימפריה העותומאנית ,הדבר נבע מרצונה, לאפשר לחלק מתושביה ,להגר מחוץ לגבולות המדינה, על מנת לחסל את מאחזיה של תורכיה ביבשת אפריקה ,ניסו האיטלקים בתחילה, לכבוש את שטח הארץ של מדינת לוב כיום, בתהליך של מצור ימי על התובלה בין תורכיה לאפריקה ,לבל יעבירו בעיקר נשק .

אלא שתושביה הערביים של לוב ובראשם הש'יחים  לא קבלו ניסיון לכבשם ברצון ,במקביל פלשו האיטלקים לשרשרת האיים הדרומיים  הדודקאנסיים , שם כבשו תוך ימים ספורים את איי רודוס וקוס ועוד .

מכוון שהצי האיטלקי שלט בעליונות על נתיבי המים באזור ,האיטלקים רצו להביא את העותומאניים לשולחן הדיונים ,והטילו מצור ימי ,בניסיונם להשתלט על שטחים נוספים ,מלחמה זאת הסתיימה בשנת 1912, בעקבות הצטרפות המדינות הבלקניות כמו : יוון, סרביה, בולגריה ומונטנגרו ,הצטרפו לאיטלקים בארצותיהם במרד נגד השלטון העותומאני .
 
המלחמה נמשכה גם לאורך מלחמת העולם הראשונה ,למרות שהאיים הדודקאנסיים נכבשו כבר בשנת 1912בידי האיטלקים ,נחתם בלוזן שבשוויצריה , הסכם לשלום רק בשנת 1923 שבו העבירו התורכים את האיים לידיים איטלקיות .
 
נוצרה בעיה לאיטלקים של המספר 13 המביא מזל רע ,( שאלו היו מספרם של האיים שהועברו לבעלותה), מכוון ששרשרת האיים הדודקאנסיים Dodecanese ,מנו רק עשרה איים במקור, שזה פרוש השם , האיטלקים לא שינו את שמם והשאירו אות כשמם הקודם העשרה.
רודוס העיר החדשה שמחוץ לחומות בתקופה האיטלקית
 

אחד משבעת פלאי העולם ניצב בעת העתיקה בפתחו של נמל רודוס Mandarki , היה זה פסל ענק של אל השמש הקולאסוס ,עד שנחרב ברעידת אדמה ,מי שבונה על רחצה ,בחוף הים של העיר רודוס ואזור איקסיה , מוטב שיחשוב שוב כי החוף בחלקו זרוע סלעים ונחשב כחוף לא מוצלח ביותר, מוטב לקחת הסעה ולהמשיך לאורך החוף המזרחי ולמצוא את החופים הנחשבים באי , למעשה אזור העיר רודוס משמשת יותר כמקום בילוי והנאה במיוחד בלילות.

אורכה של הנסיעה מהעיר הצפונית רודוס לעיר katavia הדרומית הוא 96 קילומטר בנסיעה על  כביש החוף המזרחי ,משם ממשיכים עוד קמעה ומגיעים לחוף פאראסוניסוס הנחשב לדרומי בהאי רודוס ,כאשר רוצים לחצות את האי בחלקו הרחב ,עולים על הכביש שבין העיירה לינדוס לבין הכפר Glyfada ,כביש שאורכו כחמישים ושש קילומטר, כאשר נוסעים ליישוב קולימביה ,יש לנסוע לכוון צפונן כאשר הנסיעה אורחת   20 דקות מהעיירה לינדוס או 40 דקות בנסיעה מהעיר רודוס.

חופי הרחצה הטובים שבאי נמצאים בחלקו במזרחי ליד הישובים : לינדוס, פפקוס וצמביקה החלק הצפוני מזרחי שבין  העיירה faliraki ווחמשיך ומקיף את קו החוף הצפוני עד העיירה והחוף הצפון מערבי ixia .

רודוס מעט מידע
 

נמל  Mandarki ששימש את העיר בעת העתיקה ,  ממוקם כשש מאות מטר מהנמל המסחרי העכשווי של האי , על אחד הרציפים נראה את מגדלור  ניקולאס הקדוש  ולידו שלושת טחנות הרוח עם כנפי הבד הלבן , אך הדבר המפורסם הם צמד פסלי הצבאים העשויים מברונזה , הניצבים על הרציף בנמל בקרבה למגדלור.

האגדות המספרות על הסיבות להצבת פסלי הצבאים ,אפשר למלא ספר , כולל סיפור האיילים שהובאו בידי האבירים על מנת להבריח נחשים בזכות החומר המופרש מקרניהם המבריח נחשים , (מסיפורי הסבתא שלי) האמת כפי שחושבים מלומדים ,שהחיה האצילית התגוררה באי והרשימה את הצלבנים, עד שיצרו את הפסלים והביאו אותם לקדמת הנמל בבחינת הסמל של האי.

בעיר החדשה מבחינים בעת הסיור במבנים בסגנון וונציאנים נאו קלאסי ,שנבנו בעת השלטון האיטלקי , שהבולטים שבהם הם בית הדואר , ארמון בית המושל הדומה לארמון הדוצ'ה בוונציה , כנסיית הבשורה Evangelismos ,בית העירייה והתיאטרון הלאומי שמחוץ לחומות העיר העתיקה שוכנת העיר "החדשה" עם המבנים הוונציאנים, הניאו-קלאסיים והמודרניים שלה.

בין המבנים המרשימים ביותר זה לשמור את הזיכרונות של התקופה האיטלקית של האי בחיים הוא משרד הדואר, שנבנה על ידי האדריכל האיטלקי Florestano di פאוסטו, בניין המושל של הדודקאנסיים, לשעבר ארמון איטלקי נגיד זה דומה להפליא ארמון הדוצ'ה בוונציה, כנסיית (כנסיית הבשורה), בית העירייה והתיאטרון הלאומי.
 
בעיר החדשה נבנו בתי מלון נוצצים ומתקדמים על מנת למשוך תיירות לאי, אל אלו נוספו ברים, דיסקוטקים , בתי קפה ,מסעדות מקומות בילוי וקזינו , הכול על מנת להנעים את שהות המבקרים ולמשוך אום לביקור , בהמשך כאשר ממשיכים עוד מעט צפונה נמצא את המוזיאון והאקווריום הביולוגי הימי .
 
בחלק אחר של העיר ניתן לבקר בפארק  פארק רודיני Rodini Park פארק שמגיעים אליו בנסיעה באוטובוס מספר 3 ,היוצא מהתחנה המרכזית ,בתדירות של כול חצי שעה ,פארק הכולל מחוץ לעצים ,שיחים וערוגות פרחים טווסים פלגי מים שמעליו בית הספר לנאומים (רטוריקה) שבו למדו טובי הנואמים של העת הישנה ,יוליוס קיסר, קאטו הצעיר, קיקרו, פומפי, ברוטוס, קסיוס ומארק אנתוני , במאה השלישית לפני הספירה ,הוקם במקום גם בית קברות שמצבותיו נחצבו מהסלעים שמסביב .
רודוס העיר החדשה שמחוץ לחומות
 

האקווריום ממוקם צפונית לעיר רודוס ברחוב Kalimnou Lerou , במרחק של כקילומטר מנמל מנדראקי ,הכניסה בתשלום ,האקווריום פתוח בימי השבוע בעונת הקיץ בין השעות 09:00-20:30, בעונת החורף בין השעות 09:00-16:00.

המוזיאון אקווריום נפתח כתחנת הידרו ביולוגית של האי רודוס, במחצית המאה התשע עשר, כיום פועלים במקום מוזיאון, אקווריום ומרכז למחקר ימי ,שבו מגודלים דגים ויצורים ימיים החיים בים התיכון.

רודוס המוזיאון והאקווריום הביולוגי הימי Rhodes Aquarium
 

פסלו הברונזה של הקולוסוס נחשב בעת העתיקה כאחד משבעת פלאי העולם, שנבנה להנציח את הניצחון העם ברודוס כנגד המצור שהוטל עליהם בידי דימיטריאוס Dimitrious במאה הרביעית לפני הספירה .

את הכסף לבניית הפסל ,עבודה שנמשכה כשתיים עשר שנים , קבלו אנשי האי ממכירת הציוד ששימש בתקופת המצור בידי האויבים, על פי האגדות התנשא פסל הברונזה לגובה של מעל לשלושים ואחת מטר .הפסל הוצב כאשר הוא ניצב בין שני שוברי הכניסה לנמל בפיסוק, אוחז בידו חרב שלופה ובידו השנייה אוחז בראש האיש שניסה לכבוש את העיר, על פי האגדות האוניות שנכנסו לנמל עברו מתחתיות , מכוון שבעת ההיא ,השתמשו הספנים בספינות מפרש בעלי תרנים גבוהים ,סיפור זה נראה מעט תלוש מהמציאות, על כן סביר היה להניח, כי הפסל ,עמד על אחת הגדות בקרבה לנמל ,שהיה בעת ההיא קרוב לחומות ארמון הגרנד מאסטר .

בפועל נפל הפסל בעת רעידת האדמה ,שהתרחשה כשישים שנה לאחר הקמתו בשנת 266 לפני הספירה ,על פי האמונה של התושבים הפסל נפל ברעידת האדמה מכוון שקולל ,לכן לא טרחו אנשי האי לבנות אותו מחדש, והוא נשאר שכוב על מספר בתים שקבר אותם מתחתיו לאחר שנפל לאורך של כשמונה מאות שנים.
 
כאשר כבשו הערבים את האי רודוס במחצית המאה השבע עשר , הם מכרו את שרידי פסל הברונזה הנפול לאחד מסוחרי העיר היהודיים ,לצורך העברתו לפרוק ,מספרות האגדות נאלץ הסוחר לרתום אותו לתשע מאות גמלים על מנת לגרור אותו.
רודוס סיפור פסל הקולוסוס The Colossus of Rhodes
 

השוק ממוקם בנמל Mandraki ברחוב Nea Agora 21 , בקרבת תחנת האוטובוס המרכזית השוק ששימש בעבר כשוק הדגים של העיר בעת שנבנה בתחילת המאה העשרים,  שממנו נותר גזיבו גדול (שמשיה ) שעליו עיטורי דגים ,המבנה המצולע בעל הכיפה הלבנה שעבר שיפוץ וכיום נמצא במרכז השוק בחצר המרכזית גדולה , המבנה בעל הלבן המלבני היפה, המקיף את החצר  מוקף במרפסת עם פתחים קשתיים ,בחזית המבנה שורה של בתי קפה מסעדות ודוכני אוכל רחוב המשקיפים על הנמל .

חזית המבנה עם השפעות ארכיטקטוניות מזרחיות , הכניסה הראשית משולבת בעמודי שיש לבנים וכיפת גותית עם קשתות, כאשר נכנסים מבעד לפתח ,בחצר המרכזית ממוקמות חנויות מסביב למבנה המשושה, חנויות מכולת , משקאות ,מזכרות ,טברנות ובתי קפה.שוק רחוב Byronas ברחוב Byronas הקרוב לאיצטדיון הכדור רגל Diagoras , מתקיים בימי שלישי וחמישי שוק פישפשים וסחורות שבו נמכרים : ירקות, פירות ודגים, פרחים, צמחים, בגדים, נעליים ועוד מוצרים ממש זולים .

שוק חקלאי אורגני Laiki בימי רביעי ושישי , מתקיים שוק תוצרת חקלאית ואורגנית הנקרא  Laiki, בין השעות 08:00-15:00, מיקומו ליד בית העלמין שליד חוף Zephyros ,בשוק זה ניתן לרכוש : פירות וירקות, ביצים, ריבות, תבלינים, מתוקים ועוד מוצרים אורגניים שונים.
 
גם ברחובות הצרים והסמטאות ,המוליכים מהשוק החדש לכוון העיר העתיקה , ניתן למצוא עשרות חנויות זעירות ודוכנים שבהם ניתן לרכוש תכשיטים, חפצי נוי, מוצרי עור, מטריות, בגדים, מזכרות לתיירים ואמנות רחוב, האזור הומה תיירים וסוחרים שלמדו ומלמדים את התיירים הלכות מסחר ממוסחרות , למרות זאת כדאי לחוות את החוויה ולעבור דרכם .
רודוס השוק החדש ממול לנמל מנדראקי
 

פסל מתכת זה ,של שלושת בני משפחת דיאגורה ,מוצב מעל קן מלבני מאבן ,הפסל הוצב ברודוס בשנת 2004 ,בעת שהתחרויות האולימפיות התקיימו ביוון .

פסלו של המתאגרף היווני יליד רודוס ממוקם ברחוב  שעל דרך הים המערבית , המתאבק דיאגורה שכונה הענק, פעל במאה החמישית לפני הספירה וזכה פעמיים באליפות במשחקים האולימפיים, ובעוד אליפויות אזוריות בעולם העתיק, לזכרו העניקו תושבי רודוס לשדה התעופה הבין לאומי והוא נקרא Airport Diagoras .

שיטת האגרוף שלו ,הייתה בטכניקה שבה לא התחמק ממכות האגרוף ,אלא עמד זקוף וקבל את החבטות ,כאשר הוא משיב ומכה את יריביו, בצורה הוגנת ועל פי חוקי האגרוף הספורטיבי האולימפי .

גם שלושת ילדיו היו גיבורים אולימפיים , בפסל הברזל אנו צופים בשני ילדיו של דיאגורה נושאים את אביהם על כתפיהם מסביב למגרש המשחקים לאחר אחד הניצחונות , לצליל מחיאות הכפים של הצופים, על פי אמונת תושבי האי רודוס , ניצחונותיו בשדה המשחקים האולימפיים העניקו לו את הקרבה הגדולה ביותר לשמש כאל ,ואף נכתב עליו ועל ניצחונותיו ,באחד המקדשים הדוריים באותיות זהב .
 
אחת האגדות שמסופרות על קרבות האגרוף מאותה תקופה טוענת כי הגברים התמודדו ערומים בזירה  ,ולכן נאסרה כניסת נשים לתחרויות אלו, בתו של דיאגורה החליטה כי היא רוצה לצפות בקרבות אביה ,התחפשה לגבר והצטרפה לחבורת מאמניו בזירה.
 
סופו של המעשה שהיא נתפסה והובאה למשפט בפני שופטי התחרויות ,אלא שהיא נשאה נאום חורץ לבבות ושוחררה ,ומאז נדרשו כול חבורת המאמנים להתפשט גם הם בטרם נכנסו לזירה.
רודוס פסל Statue Diagora
 

על הרציף במזח homonymous ב נמל מנדרקי ,ממוקמות שלוש תחנות רוח עתיקות מימי השלטון הצלבני, (ישנם עוד תחנות המפוזרות ברחבי האי) תחנות שנקראו תחנות מגדל האבן או Xetroharis ,מאחר וחסרו עצים לבניית התחנות.

תחנות האבן היו עמידות יותר בימי הלחימה והמצור על העיר, מכוון שהאבן הייתה עמידה יותר כנגד שריפות, אלו הן התחנות שנותרו משמונה עשר התחנות שפעלו במקום וטחנו את גרגרי החיטה והתירס לאחר הגעתם לנמל ,ומשם נמכרו הגרגרים כקמח לתושבי האי או כיצוא מסחרי לשאר העולם העתיק.
 

יחסית היו אלו טחנות רוח וטחינה פרימיטיביות ,שבהן זוג אחד של אבן ריחיים שבראש מגדל האבן הייתה כיפת עץ ועלייה כנפי עץ מחופים בבד, כיפה זאת סובבה את הכנפיים על ציר לכוון נשיבת הרוח ,על מנת לייעל את הפעלתם .

שקי הגרגרים נמשכו למעלה ונשפכו למשפך שהוליך את הגרגריים במרזב לאבן הריחיים שם הם נטחנו והקמח נארז בשקים והובל למכירתו, לצורך הגדלת קיבולת הטחינה נבנו כשמונה עשר תחנות רוח.

אלא שרעידות האדמה והשפעות אקלימיות, גרמו לחלקם לחדול לפעול ולהינטש, חלק מהתחנות שהיו בשליטת הכנסייה ,זכו לקבל שמות של קדושים נוצריים , יש המשערים כי חלקם של התחנות נבנו שוב לאחר שנהרסו בפגעי הטבע ואולי אלו הן מתקופות מתקדמות יותר מהמקוריות .

תחנות הרוח על הרציף בנמל מנדרקי Windmills of Mandraki
 

כנסייה קתולית ששמה השני הוא כנסיית הבשורה, The Church of the Annunciation או (San Giovanni dei Cavalieri ) השייכת כיום לזרם האורתודוכסי הנוצרי ולקדוש ג'ון , הכנסייה הבנויה מאבן הוקמה בשנת 1925בסגנון גותי בידי האיטלקים ,ממוקמת בכיכר Eleftheria Square, בכניסה לנמל מנדריקי ,במקום שעל פי האגדות ניצב פסלו שלColossus  מעל לכניסה לנמל. 

הכנסייה דומה בעיצובה לכנסיית סנט. ג 'ון ,הממוקמת בעיר העתיקה ליד ארמון הגרנד מאסטר ,בחזית הכנסייה ברחבה מזרקה ,ובחלקה הימני מגדל פעמונים מרובע ושעון בחזיתו, מצד ימין ניתן להגיע דרכה לאורך האכסדרה המקיפה את החצר ,לאייל הימני הניצב על העמוד במזח השמאלי בכניסה לנמל.
 
עד שנת 1948 שרתה הכנסייה את הקהילה האיטלקית הקתולית באי ,כאשר הוחלף השלטון באי שהפך להיות יווני ,עברה הכנסייה בשינוי לידי הכנסייה האורתודוכסית היוונית,על קירות הכנסייה צירים במוטיבים דתיים,של הצייר הנודע Fotis Kontoglou, אל אלא נוספו  אלמנטים מאבן מקומית מגולפים ,המשמשים כאלמנטים של קישוט פזורים בכנסייה, עיצובה החיצוני של הכנסייה נחשב לגותי כולל הדלתות והחלונות, כנסייה גבוהה מאוד .
 
רודוס כנסיית הבשורה Evaggelismos church
 

שמו הנוסף של ההר Agios Stefanos Hill , ההר ניצב כשלושה קילומטר ממרכז העיר, שמו של ההר ניתן לו משמו של האדמירל הבריטי סר סידני סמית Sidney Smith ,שקבע על ההר ,נקודת תצפית שתעקוב אחרי תנועות הצי הצרפתי בתקופת נפוליאון ועל הנעשה בעיר העתיקה ,בזמן המלחמה עם התורכים .

על ההר נמצאים גם חורבות העיר העתיקה אקרופוליס ,שקדמה לעיר רודוס שנבנתה רק משום מיקומה הגבוהה ללא חומות וביצורי הגנה, בחפירות ארכאולוגיות שנערכו על ההר בתקופת השלטון האיטלקי וכיום בידי צוותים יווניים, נתגלו על ההר : אצטדיון הספורט הקרויה על שמו של המתאגרף הנודע יליד האי ובניו,   באותה העת דיאגורה , שבהם נערכו תחרויות ספורט האיליתיים ,

עוד נתגלו בחפירות ,מספר מקדשים נוספים ,שבראשם מקדשו של האל אפולו , מקדש האתנה   Poliades Athena , התיאטרון,   האמפיתאטרון, הספרייה ,אולם הספורט, מקדש הנימפאות ועוד.

רודוס הר סמיט Monte smith
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור