דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

אשדוד אטרקציות מחוץ לעיר

 
 
כפר מימון אטרקציות
אטרקציות בכפר מימון
בחצר של אורה
כפר מימון הוא מושב בנגב הצפוני-מערבי, כ-5 קילומטר מנתיבות וצמוד בפועל לתושיה
איך להגיע מכיוון תל אביב והצפון דרך צומת אשדוד, צומת יד מרדכי וצומת סעד.
ביקור בתשלום,טלפון לתאום08-9941285, 054-4234833 ,
מידע :
סיור מודרך וטעימות בבוסתן  המכיל מעל ל 80 סוגי עצי פרי אקזוטיים מרחבי העולם הכוללים :פיתיה שעועית הגלידה, ספותה לבנה, קרמבולה, לונגן , אתרוג תימני,עלי צבר למאכל ללא קוצים,עץ השוקולד ואחרים. הביקור כולל טעימות,לגימת ליקרים שונים ומשונים,המופקים מהפירות ביצור עצמי,ניתן לשלב את הביקור בארוחה תימנית טובה מהניסיון, ולרכוש ליקרים לבית.
 
הגלריה של מתי
טלפון לתאום 052-3961845, 052-6616359    052-4643724
מידע
בגלריה של מתי אור לב מוצגים פסלי מתכת ושטיחי קיר בסגנון יחודי, מעבודותיו של האומן,בנוסף בשטחה של הגלריה בית קפה חלבי הנקרא פז קפה,המקום פתוח בכל ימות השבוע.
כפר מימון אטרקציות
 
חוות צאן בארותיים מצפה עזוז
חוות צאן  בארותיים - מצפה עזוז
ישוב קהילתי המונה שנים עשר משפחות,הממוקמות על הר קרח בנגב, כאשר בתחילת דרכם האקולוגית הם חיו ללא חשמל ומים בצנרת,חלק מהישוב בנוי מלבני בוץ וחלקם בקרוונים,
כניסה ללא תשלום, סיור לקבוצות בתאום ובתשלום.
איך להגיע בנסיעה  מבאר-שבע ממשיכים ישר בצומת טללים ונוסעים על כביש 211 עד אחרי כפר הנוער  ניצנה , פונים דרומה בכביש שאינו מסומן, במזלג פונים שמאלה ומיד ימינה וממשיכים 10 קילומטר לתל עזוז,  הנושק לגבול מצרים ,
החווה באזור  צומת טללים    כתובת מצפה עזוז
טלפון לתאום 08-6572119
הביקור בתאום פרט ליום רביעי,
מידע
החווה החלה למכור גבינות  בשנת 1995,את הגבינות מכינם בחודשים פבואר -  אוקטובר. בחוות הצאן מגדלים עדר לחלב, לאחר החליבה  נוטלים חלב זה ומכינים ממנו גבינות מסוגים שונים הכוללים גבינות קשות ורכות, ניתן לרכוש את תוצרת החווה במחלבה עצמה ולרכוש יינות ומוצרים יצור עצמאי של חוות סמוכות.
ניתן לקבל הדרכה וסיור בדיר ,במכון החליבה,ניתן ללוות את תהליך יצור הגבינות ואף לצפות במרתף האחסנה של ככרות הגבינות, לסיום ניתן לשבת לטעום וללגום משקאות אל מול הנוף,
חוות צאן בארותיים מצפה עזוז
 
חוות נעמא בנחל גרר נסגרה לתיירות
חוות נעמא לצאן וגבינות נסגר לתיירות 
חוות משנה חוות דן דן ולילך המשמשת  בית חולים לחיות בר וגידולי צמחי מרפא וקקטוסים.
כניסה ללא תשלום, סיור לקבוצות בתאום ובתשלום.
החווה באזור  נחל גרר  כתובת אופקים
איך מגיעים בנסיעה בכביש מדרום קבוץ יד מרדכי , עוברים על פני צומת תדהר כחצי קילומטר ופונים בשילוט לכוון החווה נסיעה על דרך עפר כבושה בינות לפרדסים ,שטחי מרעה ושדות חיטה ושעורה ,נסיעה של 10 דקות בערך מתאים לכל סוגי הרכב.
טלפון לתאום חוות נעמא , 08-9934205
 
טלפון לתאום חוות דן דן ולילך 08-9934154 נייד 054-8181389
הביקור בתאום 
מידע
שמה של החווה ניתנה לה מאיסוף ראשי התיבות של שמות ילדי משפחת בוקי  אדירי לשם אחד את חווה נעמא הקימו לפני 35 שנים ואת חוות המשנה הקימו לפני 11 שנה.
 
חוות נעמא
בחוות הצאן מגדלים עדר לחלב, לאחר החליבה  נוטלים חלב זה ומכינים ממנו גבינות מסוגים שונים הכוללים גבינות קשות ורכות, או יוגורטים ומוצרי חלב שונים, העדר בכל יום יוצא לרעות במרעה טבעי, כמו כן בחווה מספר פרות וסוסים.
 
לילדים ניתנת האפשרות להניק גדיים בבקבוקי חלב,לעסוק בפעילות יצירתית וחוויתית ,פינת ליטוף,אפיית פיתות,ניתן להזמין ארוחות בסגנון של פעם הכוללות לחמים ,ירקות וגבינות, ניתן לרכוש את תוצרת החווה ולרכוש יינות ומוצרים יצור עצמאי של חוות סמוכות.
 
ניתן לקבל הדרכה וסיור בדיר ,במכון החליבה ללוות את תהליך יצור הגבינות ואף לצפות במרתף האחסנה של ככרות הגבינות, לסיום ניתן לשבת לטעום וללגום משקאות אל מול הנוף.
 
כיום הוקם מפעל חדש המצויד בחדרי קירור וחנות והמיועד לשרת את קהל המבקרים, מכלאות מיוחדות מאכלסות את הגדיים הצעירים ,מראה חמוד , והנוף המדברי מיוחד.  
 
חוות לילך ודן דן
ממוקמת בהמשך חוות נעמא בהמשך כביש עפר דרך חוות נעמא כ 300 מטר .
 
החווה הוקמה בידי רקדנית לשעבר בלהקת בת שבע ובעלה דן דן בוליטין וארבעת ילדיהם טיילים ,חוקרי טבע צמחייה ובעלי חיים וסרוטים לנושא ברחבי העולם .
 
אורכן של החוות כחמישה קילומטר בביתרונות נחל פטיש עד מפגשו עם נחל גרר המקראי
היופי הוא שבסיור בטבע בערוץ הנחל שלא תפגשו אף אחד מלבדכם אתם ואוושת הטבע ומפגש אינטימי עם חיות בר שונות הגרות באזור וכמובן השרקרקים וחורי הקינון בביתרונות של אדמת הלס וכמובן שרידי חפירת בורות למציאת מים בערוצים.

חוות נעמא בנחל גרר נסגרה לתיירות
 
כפר דרג'את
כפר דרג'את כפר פלאחי
הכפר ממוקם 15 קילומטר מערבית לעיר ערד, על כביש באר שבע ערד, נוסעים על כביש 31, ונמשיך בו מזרחה, על פי השילוט לערד. ניסע כרבע שעה, ולאחר הפנייה ימינה אל בסיס נבטים,כחצי קילומטר  ממערב לכניסה לכסיפה, נבחין בשלט ירוק המכוון אותנו אל מחצבת הר דרגות, ואל הכפר דרגאת,  ניכנס שמאלה לכוון צפון נמשיך מספר קילומטרים, עד הגיענו לכפר דרגאת, שבתיו בולטים מאד בהיותם כה שונים, מבתי המגזר הבדואי בנגב.
טלפון לתאום סיור או אירוח גאבר אבו חמאד,054-7969576 או נאסר החתן 050-3308117
מידע
בניגוד לדעה הרווחת משפחת אבו חמד איננה בדואית במובן הבדואי של המילה ,המשפחה מגדירה את עצמה פלאחים עובדי אדמה , מוצאה של המשפחה בסעודיה כאשר עשתה עליה לאזור חברון בסביבות העיירה דורא בשנת 1840  וכללה אז כארבע משפחות של בני משפחת אבו חמד המשפחה לא נדדה כמנהג הבדויים .
 
לאחר זמן מה עברה המשפחה והתיישבה למרגלות הר עמשא למרגלות דרך האבות למסחר בדרך האבות מדרגות חצובות לאורך כשלושה וחצי קילומטר במרחק של 5 מטר בין מדרגה למדרגה על מנת לעזור לשיירות לעלות במעלה ההר ממזרח ומהדרום לכוון מערב לים ולמצרים, מן המדרגות דרגה בערבית הגיע שמו של הכפר הפלאחי דריג'את .
 
עד שנות השישים חיו בכפר על פי המסורות הישנות כולל לינה ומגורים במערות של המשפחות ובעלי החיים, כאשר התיישבו בדרגאת או כפי שהם קוראים לעצמם דריגאת .
 
מערות אלו נחצבו בעבודת כפים בפטישים ואיזמיל , והורכבו משלושה מתחמים : אזור השינה בעיקר על דרגשי אבן ועליהם שטיחים מצמר גמלים וכבשים עליהם שמיכות , אזור האירוח וחיי היום יום שבמרכזו בור ואש הבישול והחימום המוקולי,מעל הייתה ארובת אוורור, מתחם המחסנים ואזור בעלי החיים וגם כאן הייתה ארובת אוורור והכול דרים ביחד בעלי החיים והאנשים , מערות אלו הורחבו בהתאם לצרכי המשפחות , המערות גם נחצבו למרגלו ההרים .
 
לאורך השנים ליד המערות הוקמו צריפי פח – פחונים ובהמשך בתי מידות שאינם מביישים את צפון תל אביב וצפונה ,כמנהג תושבי האזור החלו לבנות בתי אבן ללא אישורים ובשנת 1992 ממשלת ישראל ביצעה אכיפה והריסת מבנים שאינם חוקיים ,בפעולה זאת נהרסו מספר בתים, לקח זה נלמד וכיום לבתים הנבנים יש רישיונות בנייה חוקיים, כמובן שהקל על הנושא הכרת המדינה בכפר בשנת  2004 .
 
לאחר הריסת הבתים הראשונה הוקם בכפר ועד פעולה שכלל 13 נבחרים שהחל לפעול להכרת המדינה בכפר,בתרגום משל ערבי ,בני הכפר יפתחו את הפה לא רק אצל רופא השיניים אלא גם כלפי השלטונות, בדרישות נבחרי ועד הכפר ולאור המתחייב במדינת ישראל לנושא חוק לימוד חובה , דרשו התושבים הקמת גן ובית ספר, עד אז הלכו ברגל תלמידי הכפר שבע קילומטר לכול כוון בבוקר ובחזרה על מנת ללמוד בבית הספר הסמוך, בשנת 1992 אף הוקמה מרפאת קופת חולים בישוב.
כפר דרג'את
 
קבוץ גברעם הרפת והמחלבה
מחלבת רפת קבוץ גברעם
אזור דרומית מאשקלון כתובת  קבוץ גברעם
איך מגיעים נוסעים בכביש לכוון קבוץ יד מרדכי ,במרחק של שני קילומטר מקיבוץ יד מרדכי ממוקם קבוץ גברעם.
כניסה ללא תשלום, סיור לקבוצות ולמשפחות בתאום ובתשלום.
טלפון לתאום 08-6770625 ,054-7701586
מידע 
ברפת קבוץ גברעם ממוקמת פינת חי וליטוף הכוללת : שועלים,עופות ובעלי כנף,איילים,אלפקות,חוות סוסים,פינות יצירה ,ודוכן מכירה של תוצרת חקלאית לאחר עיבוד.
 
במהלך הסיור המודרך ברפת עוברים את תהליך גידול הפרות ועדר הבקר,מתהליך העגלים והנקתם ועד לשלבי גידולם והפיכתם לפרות המניבות חלב או העגלים המיועדים לשווק בשר, תהליך העבודה היום יומית, לילדים ניתנת האפשרות להניק את העגלים,הסיור כולל ביקור במכון החליבה והדגמות.
קבוץ גברעם הרפת והמחלבה
 
בצרון חוות הבופאלו
חוות הבופאלו
כניסה ללא תשלום, סיור לקבוצות בתאום ובתשלום.
החווה במושב בצרון ,מישור החוף הדרומי סמוך לגדרה,בצומת כנות– חצר המלכה יש לנסוע לכיוון מושב ביצרון.
טלפון לתאום 08-8574508
הביקור בתאום 
מידע
המחלבה מייצרת גבינות ומוצרי חלב ויוגורטים מעדר בופלו במכלאת הבופלו, לאחר החליבה  נוטלים חלב זה ומכינים ממנו גבינות מסוגים שונים הכוללים גבינות קשות ורכות,או יוגורטים ומוצרי חלב שונים, ניתן להזמין ארוחות בסגנון של פעם הכוללות לחמים ,ירקות וגבינות, ניתן לרכוש את תוצרת החווה ולרכוש יינות ומוצרים יצור עצמאי של חוות סמוכות.
 
ניתן לקבל הדרכה וסיור בדיר ,במכון החליבה ללוות את תהליך יצור הגבינות ואף לצפות במרתף האחסנה של ככרות הגבינות, לסיום ניתן לשבת לטעום וללגום משקאות אל מול הנוף,בסוף השבוע נפתח בית קפה במקום.

בחווה נמצאות החיות :עזים ננסיות, בת יענה, גמל, חמור, ,ציפורים, כבש, פרות,בופלו
בצרון חוות הבופאלו
 
קבוץ ניר עם הגן של רן
הגן של רן בקבוץ ניר עוז
ניר עוז הוא קיבוץ בחבל אשכול, מערב הנגב הצפוני, כ-3 קילומטר ממערב למגן, וכ-2 קילומטר מנירים.
טלפון לתאום   054-7916602   
ניתן לבקר בשבתות בשעה 11:00 ובשאר הימים בתאום.
מידע
הגן האקולוגי המיוחד הזה משמש דוגמא לחסכון במים בגידול צמחיה,תוך התאמתו לתנאי הסביבה המדבריים,בגן מוצגות תופעות מיוחדות של צמחיה ועצים אשר סיגלו את עצמם לתנאי האזור,הגן 200 דונם שבו נבדקות אגרו טכניקות לחיסכון במים.
 
הפרויקט בניר-עוז מתבצע כבר 44 שנים משנת 1960, ומשלב יישום של הניסיון שנרכש בגן הקיבוץ עם לימוד ובדיקה של היבטים שונים בטיפוח הגן,
אירוח כפרי
טלפון לתאום 054-7916915  ,08-9983953 
במקום 8 יחידות אירוח הכוללות: בחדרים : מזגן, טלויזיה, מיטה זוגית מעץ מלא ומזרן קפיצים, מיטת יחיד,כורסא נפתחת ואפשרות להוספת מזרן, מקרר, טוסטר אובן קטן, מיקרוגל, טוסטר קופץ, פלטה חשמלית לבישול, כלי אוכל וכמובן כל מה שנחוץ להכנת קפה .
 
פרגולה משותפת עם כסאות ושולחנות, מנגל, מדשאות רחבות ידיים , לילדים : גן שעשועים בארגז חול גדול,צפיה  אורווה ועגלים, ובקיץ   נארח אתכם בבריכת השחיה בחודשים מאי - אוקטובר
קבוץ ניר עם הגן של רן
 
פארק נחל גרר והביתרונות
פארק נחל גרר והביתרונות ותל הרור
הפארק נקרא גם פארק שרשרת והוקם לרווחת האזור והמושב.
הכניסה חופשית
הפארק ממוקם ששה קילומטר מדרום לצומת בית הגדי,על כביש מספר 25.
איך להגיע כאשר נוסעים מהעיר נתיבות לכוון העיר באר שבע על כביש 25  ממול למושב בית הגדי יורדים מהכביש לדרך עפר משולטת, או לבאים מצומת גילת כדי לפנות למושב תדהר יש להמשיך ולבצע פניית פרסה בהמשך בתחנת הדלק,לפנות בחזרה לכוון באר שבע כלומר שמאלה ולאחר מרחק קצר של כמאתים מטר לפנות לדרך העפר המובילה לכניסה לפארק.
מידע
הפארק ממוקם על אפיק נחל גרר הוא מחולק לפארק גרר העליון והחלק התחתון ,נחל גרר הוא יובל מרכזי של נחל הבשור,על פי המסורת עדרי הצאן של אברהם אבינו רעו את צאנם במקום,והשקו את הצאן במים הנובעים ממעיינות מים מליחים ,המים משמשים עד היום להשקיית צאן של רועים בדואים וחיות בר הדרות בפארק כולל בעלי כנף,קיימים במקום שרידי בורות מים שנחפרו על פי הסברות עוד בימים קדומים.
 
         
פארק נחל גרר והביתרונות
 
נקודת בארי הישנה נאחביר
נקודת בארי הישנה נאחביר
איך להגיע בנסיעה בכביש 232 מצומת סעד לכוון רעים,בסימון הכביש בין 37-38 ירידה לכביש הבטון הבריטי קיים שילוט.
כאשר העלו את 11 נקודות הישוב בשנת 1946 ,קבוץ בארי נמנה עליהם ,מתיישביו היו מגרעיני הצופים  והנוער העובד, נקודת ההתיישבות הישנה ממוקמת כשני קילומטר ממקום הקיבוץ כיום,לתל מושיריפה  שאליו עבר הקיבוץ חודשיים לאחר סיום המלחמה .
 
בזמן מלחמת העצמאות נפגע הישוב בהפצצות מסיביות של הצבא המצרי,כל הקבוץ עבר למחפורות הגנה מהישוב נותרו בית הביטחון ומגדל המים וממול מדרום מעבר לשביל עמדה מספר אחת חפורה שמעניקה תצפית מיוחדת לאזור עמדה זאת ששוקמה בידי ילדי הקיבוץ כוללת תעלות המגן וגדר התיל ,בכניסה לנאחביר ממוקמת גם אנדרטת לוח שיש שעליו חרוט סיפור ההתיישבות ולזכרה של ההתיישבות של בארי במקום מתחת לשרידי הישוב ניטע יער אשר החליף את פרדסי המשק הישנים .
 
לאחר ההקמה שונה שמו של הקיבוץ שהיה קרוי על שם נחל נחביר לבארות ובהמשך לבארי , בהמשך הדרך על כביש הבטון מגיעים למחצבות הגופרית ומפעל עיבוד הגופרית ומגורי העובדים.
 
כאשר ממשיכים מעמדת המגן למטה לכוון מכתש בארי השונה בצורתו מדמות המכתש אשר אנו רגילים לראות בזכות הביתרונות המבתרים אותו,אוכלוסיית חיות בר מתקיימת במקום וכוללת צבי הנגב,צבאים,לטאות כח,וכמובן בעונה פריחת כלניות,סחלב קדוש ודבורניות.
 
בחניון של נאחביר ממוקמת גם האנדרטה להנצחת יהודי העיר בגדד אשר נרצחו בהתפרעות פורעים בתקופת מלחמת העולם השנייה, קרובי המשפחה היו ממייסדי קבוץ בארי , ואף תושבי העיר היהודים מבגדד תרמו בשנת 1947 כספים לקקל לנטיעת יער בארי.
 
בהמשך הדרך מכרות הגופרית של וויליאם ומאחוריהם בסביבת המפעל הוקם מחנה צבאי ונבנו מחסני תחמושת לשימוש הצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה. בסך הכל קרוב ל 200 מאגרים הבנויים בצורת האות ח מאחורי המכרה בינות לסוללות עפר ,פיזורם נועד למנוע התפוצצות כל המאגרים בעת פיגוע על חלק מהבנים במפעל תלוי שלט המקום מיועד לשימור.
 
שלוש מאות מטר בהמשך שרידי המפעל המגורים ובאר המים.
נקודת בארי הישנה נאחביר
 
רוחמה הבאר הראשונה ומוזיאון הראשונים

איך מגיעים בנסיעה על כביש 40 לכוון צומת בית קמה, לוקחים את הפנייה ימינה על כביש 293 ממשיכים בנסיעה לאורך כשנים וחצי קילומטר ,ופונים לכוון צפון בצד ימין לכוון שדרות ורוחמה בכביש 334 ,לאחר נסיעה של ששה קילומטר יורדים לבתרונות על פי השילוט. 

טלפון להדרכת קבוצות 08-6807715 

אדמות רוחמה שנרכשו בשנת 1911 מידי מוכתר הכפר הערבי גממה ,בידי קבוצת יהודים מרוסיה באגודה שנקראה "שארית ישראל" ,שבראשה היה יחיאל צלנוב   , האגודה רכשה כששת אלפים וחמש מאות דונם ,על הקרקע התיישבה קבוצה של שישים איכרים ופועלים לעבדה ולהקים את היישוב ולהכין את האדמה לנטיעות.

זאת הייתה תקיעת יתד יהודית בנגב הרחוק, ובאותם הימים הישוב נחשב לדרומי ביותר בין ההתיישבותיות היהודיות בארץ ישראל, לאחר רכישת הקרקע ,עלו להתיישבות קבוצת המתיישבים המקום נקרא בתחילה גממה על שם הישוב הבדואי הסמוך, רק בשנת 1913 הוחלף שמו של היישוב לרוחמה.


רוחמה הבאר הראשונה ומוזיאון הראשונים
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור