דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

אשדוד אטרקציות מחוץ לעיר

 
 

לאחר סיום מכירת אדמות ארד אל סיר בשנים 1926-34 , הציע שייח סלאמה אבן סעיד מהשבט מסעיין אל עזאזמה ומתווכו הסוחר סלימן א- זרבאווי בשנת 1935,שפנו למשרדו של יהושוע חנקין בבאר שבע ,לרכוש את אדמות קאעת מקבולה שפירושו ( האדמה הטובה) שטח בן 35.000 דונם בדרום מערב באר שבע במה שאנו קוראים ביר עסלוג .

 

לאחר שסוכמו פרטי הסכם במשא ומתן למכירת אדמות קאעת מקבולה שפירושו ( האדמה הטובה) ,יצאו לשטח יוהושע חנקין ,חירם דנין,המהנדס זלמן ליפשיץ ,עמינדב אלטשולר ועורך הדין יוסף סטרומה ,זמן מה לאחר מכן יצא לשטח גם משה סמילנסקי ,שחלק שבחים לטיב הקרקעות.

 

אז החל המשא ומתן הרציני במשרדו של חנקין בבאר שבע ,למקום הוזמנו שני שייחים נוספים שהיו בעלי חלק מהשטח , מחוץ לשייח סלאמה אבן סעיד מהשבט מסעיין אלעזאמה,המחיר שסוכם ליחידת דונם אחת, היה לירה ישראלית וחמש גרוש ,נקבע כי השטח שיימכר בסופו של דבר יהיה בן 25-35 אלף דונם ,מפאת הדחיפות נחתם עוד באותו היום החוזה למכירה.

 

 


קבוץ רביבים ספור רכישת אדמות ביר עסלוג
 

מוזיאון המים והביטחון ממוקם במאגר המים המקורי בקרבה לקבוץ ניר עם, הקבוץ היושב ליד כביש 34 בחלקו הצפוני של הנגב המערבי ,מאגר המים ששימש הן את הקבוץ וסיפק מים לעוד אחד עשר התישבויות בנגב טרם מלחמת השחרור.

טלפון לתאום ביקור 050-5709042 או 050-3130541, מוזיאון המים והביטחון ממוקם מחוץ לשער הכניסה לקבוץ, הממוקם בקרבה לשדרות ,הדך למוזיאון מתחילה בצד השמאלי של שער הכניסה מבחוץ, ממשיכים בנסיעה לאורך הגדר המקיפה את הקיבוץ עד שמגיעים לחניון שבו קיימת חנייה לנכים בפתח המוזיאון על פי השילוט.

קבוץ ניר עם הוקם בשנות 1943 בשם ניר חיים בידי קבוצת מתנועת גרודיניה ,אך החליף את שמו לניר עם בשנת 1946,המוזיאון מספר את סיפור ההתיישבות היהודית בנגב משנות השלושים ,את סיפורם של המתיישבים, סיפור הגנת הנגב בתקופה שקדמה למלחמת השחרור ובתקופת המלחמה וסיפורו של קו המים שנמתח בשנת 1947 וסיפק מים לאחד עשר הישובים שהוקמו בערב יום כיפור בשנת 1947.

בקרבה לקיבוץ ממוקמת נקודת התצפית הגבוהה המשמשת לתצפית לכוון העיר עזה והרצועה ,על הגבעה נמצא פסל מתכת של פרש על סוס ממתכת ,שהוקם בשנת 2002 לזכרו של שומר שדות הקבוץ יעקב (יאנצ'יק) גברי חבר הקיבוץ ,פסל שהוקם ביוזמת בנו ונכדו .

קבוץ ניר עם מוזיאון המים והביטחון
 

לביקור בבארות יצחק הישנה ובבית מורשת בארות בנגב. הממוקמים כיום בתחומי קבוץ עלומים שהוקם על אדמותיו לאחר מלחמת השחרור נוסעים לכוון צומת סעד, פונים לכביש מספר עשרים וחמש, בנסיעה שאורכה כשבע מאות מטר, אז פונים ימנה לכביש 232, עליו נוסעים עד השילוט בצד ימין המכוון לדרך סלולה ,על מסלול זה ממשיכים כקילומטר וחצי ופונים שמאלה לאורך כשמונה מאות מטר לאורך החממות בסיומם פונים ימינה למגדל המים המחורר.

דרך נוספת : להיכנס בשער קבוץ עלומים ולפנות שמאלה במהלך הנסיעה חולפים על פני הרפת, ופונים ימינה לבית מורשת בארות בנגב ,שממול למגרש הספורט.

מעט לסיפור הקמת קבוץ בארות יצחק הישנה אל מול העיר עזה.

קבוץ בארות יצחק ממוקם כיום בקרבה לפתח תקוה ,לאחר שהוקם מחדש בידי חבריו הראשונים ,בסיום מלחמת מלחמת השחרור, שבו נחרב ונמחה כמעט לחלוטין הישוב הראשון ,שהוקם בשנת 1943 אל מול העיר עזה,חבריי הגרעין הדתי שהורכב מגרעין של צעירים מגרמניה וצעירים מצ'כוסלובקיה עלו לארץ ישראל בשנת 1935.

בני הגרעין הגיעו להכשרה באזור פרדס חנה וקראו לגרעינם רמת השומרון. אנשי הגרעין המתינו לקבלת קרקע להתיישבות מידי הקק"ל , אדמה שנרכשה ושנמסרה להם להתיישבות בשנת 1943, הקבוץ נחשב לישוב היהודי הראשון שהוקם מערבית ממול לעיר עזה, את שמו של הישוב בארות יצחק, החליטו לקרוא על שם הרב יצחק נוסנבוים  ,מראשי תנועת המזרחי שנהרג במרד גטו ורשה באפריל 1943 .

בארות יצחק הישנה ובית מורשת בארות הנגב
 

היער ממוקם בנגב הצפוני הכניסה חופשית ,בנסיעה על כביש 40 לכוון העיר באר שבע, חולפים על פני צומת בית השקמה לאחר למעלה משנים וחצי קילומטר, מגיעים לצומת הקיבוצים דביר וקבוץ להב, ממשיכים שמאלה על כביש 325 נוסעים עליו כשני קילומטר ופונים שוב שמאלה ,הכניסה ליער לאחר שחולפים על פני הכניסה לקבוץ דביר .

  האטרקציות המיוחדות ביער הממוקם מצפון ליער להב הם: דרך נוף נחל שקמה, חורבות מגדלית וזעק, כאשר נוסעים לתוך היער נמצא במרכזו חניון לפיקניקים, שהוכשר והוקם בעזרת תרומה של חברת טבע, בחניון שולחנות וספסלים, מתקנים לילדים, ברזיות, מתקני הצללה ומקום לצליית מזון, מתוך החניון, קיים שביל שאינו ארוך המוליך לחורבות הארכאולוגיות של חרבת מגדלית וזעק.

באתר מגדלית נבחין במערת מגורים המשויכת לתקופה הביזנטית, בור מים , בור אגירה למי גשמים מטויחת ואבנים ששימשו לבניה של מבנים הן מחוץ למערה והן בתוכה ,המערה עצמה מחולקת למגורי אדם ולמגורי חיות הבית ,מסביב קיימת גדר ששימשה כגדרה לצאן.

כאשר ממשיכים בכביש של יער דבירה מהחניון כשלושה קילומטר (עביר חלקי) לחורבת זעק ובאר קנז שבנחל שומריה , לאורך הדרך נטיעות חדשות   ,בעונת החורף נכרת פריחת פרחי בר כמו כלניות ודבורניות .

נגב יער דבירה
 
יד מרדכי סיור אטרקציות

כיצד מגיעים : בצומת אשקלון ממשיכים דרומה כ 8 קילומטר. בצומת יד-מרדכי פונים ימינה לתוך הקיבוץ. לאחר השער ימינה. בית הדבש והדבורה נמצא מימין לכביש, מול הרפת. 

חלוצי השומר הצעיר ,שהתאחדו להקמת הקבוץ לאחר הכשרה בשנת 1943, נימנו על אנשי העלייה מפולין, שביקשו להנציח את מרד גטו ורשה לאחר שפרץ ובין מנהיגיו מרדכי אנילביץ שאת שמו העניקו לקבוץ החדש שהוקם.

הכניסה  לאטרקציות בתשלום.  

אטרקציה בית הדבש

טלפון לתאום : 6720559 - 08, 052-3923104/7,  בית הדבש פתוח בימים : א-ה בשעות 09:00-16:00 ,ביום שישי בשעות   10:00- 14:00,בשבת בשעות 10:00-16:00.  

באתר נערכים סיורים מודרכים להכרת פעילות הדבורים ויצור הדבש, הסיור כולל ביקור במכוורת ובמכון הרדייה לחלות הדבש ותהליכי יצור הדבש מהחלה עד למיכל האחסנה. באתר חנות מפעל למכירת דבש.

       
יד מרדכי סיור אטרקציות
 
תלמי יוסף שביל הסלט חווה חקלאית אורגנית

טלפון לתאום   053-7106803

האגרונום אורי ורעייתו שולי אלון,הקימו במושב תלמי יוסף שבחבל הבשור, משק חקלאי שתזכיר לנו הבוגרים, את ימי ילדותנו ,כשעוד הייתה חקלאות אמיתית בסיסית, לפני שהקדמה והמיכון והפיתוח הביולוגי, לא הרקיע לספרות הגבוהות של החלל.

לפני שאזכיר את קדרות הבישול (הפוייקה ) בלשון חובבי הטבע והטיול ברחבי המדינה , שרעייתו שולי מרימה לגבהי הגסטרונומיה ,בלא להסתתר מאחורי התואר שף, אוכל מבושל היטב כמו של פעם שניתן לזלול במסעדה הקטנה הצמודה במשק.

תיירות חקלאית כך קוראים לכך כיום,כאשר פורטים על נימי הנוסטלגיה ,ואנו הגדולים מיד מעמיסים את הנכדים (מי צריך את הילדים) על הרכבים ויוצאים לתור בנבכי העבר החקלאי הטבוע בכול אחד מאיתנו,ברייחות ובטעמים ששכחנו, כאשר מגיעים למשק החקלאי מזדוודים במדריך הבקי בנבכי החקלאות ויאללה לדרך.


תלמי יוסף שביל הסלט חווה חקלאית אורגנית
 
נחל הבשור גשר החבלים מעל לנחל והבתרונות

בנסיעה בכביש מספר 34 לכוון צומת שער הנגב ומשם פונים על פי השלטים לכוון הקיבוצים סעד ומפלסים בכביש מספר 232 שבו נוסעים כשמונה קילומטר עד שמגיעים לצומת סעד,משם ממשיכים בפניה ימינה בהמשכו של כביש 232 , בדרכנו נעבור בצומת רעים ועל פני חניון רעים ,עד שמגיעים לצומת גמה ,ממשיכים בכביש לאחר הצומת לאורך של כשמונה קילומטר עד לצומת מעון ופונים בה לכביש 241 בין אופקים לצומת מעון ,מצומת מעון ממשיכים לצומת אורים בכביש 234 ,חוצים את גשר צאלים ,בהמשך הנסיעה של כארבעה קילומטר וחצי קיים שלט המפנה אותנו לדרך עפר ספק אספלט רדוד ולשמורת נחל הבשור , ממשיכים על דרך העפר פחות מקילומטר וחונים במגרש החניה מהאספלט לפני גשר החבלים.

גשר החבלים (הבנוי מחבלי פלדה) שנמתח בידי הקק"ל ,מדרכי ההליכה בגשר בין חבלי הפלדה המתוחים מעל לנחל ,עשויים מלוחות עץ , אורכו של הגשר כשמונים מטר,בעת המעבר מעל לגשר התלוי,ניתן לראות בצמחיית הקנה הניזונים ממקווי המים ואגמיות שחורות השטות להנאתן ונהנות מנביעת בריכת המים הקיימת לאורך כול השנה.

נחל הבשור גשר החבלים מעל לנחל והבתרונות
 
נחל הבשור גשר הצינורות שמעל

בנסיעה על כביש 222 העובר מצומת גבולות לכוון דרום ,חולפים על פני קבוץ גבולות ולאחר כשלושה קילומטר פונים שמאלה לדרך נוף נחל הבשור הכוללת את שני מצפורי המאגרים.

בתחילת 2014 נחנך כשני קילומטר צפונית לגשר החבלים ,גשר חדש הנקרא גשר הצינורות (צינורות מוליכי המים מעל לנחל הבשור) ,הגשר המחבר בין שתי גדות נחל הבשור ובמרכזו מרפסת נוף המשמשת כנקודת תצפית בעת זרימת המים הרבים בעת השיטפונות ,מהמרפסת ניתן לצפות (ללא נדנוד וטלטול כמו בגשר החבלים הסמוך) גם בצמחיה הגדלה בנחל ובגדותיו, גשר הצינורות משמש לאחר פתיחתו את הולכי רגל ורוכבי אופנים .

בנוסף למרפסת שבמרכז גשר הצינורות ,הקימה הקק"ל שני מצפים לצפייה, במצפה התחתון ממש מעל משאבות שאיבת המים למאגרים ,תצפית זאת מאפשרת צפייה למאגר הראשון (מאגר הבשור) שאליו מגיעים המים מהסכר בתעלה (האגם) .

נחל הבשור גשר הצינורות שמעל
 

בנסיעה ממזרח על כביש מספר 3 ,חולפים על פני צומת הודיה ופונים ימינה לכוון נגבה בצומת נגבה מצפון לקבוץ ,לאחר כשנים וחצי קילומטר ,נראה שילוט חום מצד ימין המכוון לגבעת תום ותומר בדרך העוברת בשדות קבוץ נגבה ,בהתקרבנו נראה עמוד חשמל שגובהו כארבעים מטר שנתרם בידי חברת חשמל בקרבה לגבעת ההנצחה, שצבען כחול ועליו 73 יונים מצוירים צחורי כנף, ובסמוך לו הגן הבוטני .

גן הנצחה הבוטני של צמחי ארץ ישראל שעל שם תום ותומר, במרומי גבעה שגובהה מעל למאה מטר, ולמעשה בתקופת מלחמת השחרור, נקראה הגבעה "גבעה 105" בעת ששימשה כמשלט ,לאחר מלחמת השחרור שימשה הגבעה כמחצבה לאבני כורכר, שננטשה בהמשך.

הגן המשתרע על כשלושים דונם ,משמש לזכרם של 73 חללי אסון המסוקים שנהרגו בשנת 1997 ,הגן שהוקם בידי אביו של תומר קידר חבר קבוץ נגבה ,ובעזרת הורים שכולים נוספים שנרתמו להקמת אנדרטת הזיכרון בטרם הוקמה האנדרטה שבשאר ישוב, הגן קיבל את שמו מהנצחת שמם של תומר קידר ושל חברו תום כיתאין, שהתגורר בישוב היהודי ערבי נווה שלום שממול קבוץ נחשון ומנזר השתקנים , תום ותומר שרתו בחיל ההנדסה.

הגן הבוטני כולל שבילים ומסלול מעגלי המשובץ בצמחים ,שיחים ועצים מארץ ישראל והכולל גם שיחי צבר, לאורך השבילים בגן מוצבים מספר סלעים ,שעליהם חקוקים שמות כל הנספים באסון המסוקים, ופרוט יחידותיהם הצבאיות, על הסלעים גם חקוקים פסוקים מהתנ"ך, בתיבות ההסבר, ניתן למצוא חומר כתוב על אסון המסוקים.

תכליתו של הגן הוא איננו רק הצד הבוטני ,אלא שירת הלל לצעירים המשרתים ביחידות צה"ל השונות מתוך אהבת הארץ והרצון להגן עליה , אחת מהפינות בגן   בנויה ממעגל אבנים המשמש כמושב ,ובחזיתם שלוש מצבות אבן שעלים חקוקים פסוקים .

נושא הזיכרון לנערים שנפלו חשוב ,ולפיכך הותקנו מספר נקודות מנוחה ועמדות שמע המשמיעות משירי ארץ ישראל הישנה והטובה, על מנת לשמר ולתחזק פינת זיכרון זאת מתבקשים המבקרים להותיר כעשרה שקלים בקופה הממוקמת בכניסה לגן.

נגבה גבעת תום ותומר
 

תודה לחברי קבוץ ניצנים על העזרה בכתיבת מאמר זה.

תחילת ספור ניצנים, מתחיל בכעשרים נערים שתארגנו והקימו את הגרעין בפולין בשנת 1938, קבוצה זאת עברה הכשרה חקלאית בארצם, לאחר שנת התארגנות והכשרה הגיעו חברי הקבוצה לארץ ישראל, חלקם נתפס בעת העלייה לחוף ,בידי השלטונות הבריטים ששלחו אותם למחנה עתלית ,שממנו שוחררו לאחר זמן קצר והצטרפו ליתרת חבריהם שהחלו בהכשרה נוספת באזור הדר - רמתיים במחנה הנטוש של "קבוץ מחר".

לאחר תקופה קצרה עברו חברי הגרעין לכפר רופין ,להכשרה נוספת ולצרוף חברים צעירים נוספים מהמוסדות בן שמן ומהמוסד שפיה ,כול זאת בהמתנה לנקודת ההתיישבות, בתקופה זאת, מנתה הקבוצה כשישים חברים ,שעבדו בפרדסים ועבודות דחק יזומות ,חלקם התגייסו לצבא הבריטי בלחימתו בגרמניה, בהמשך לקבוצה צורפו עוד חברי גרעין, מתנועת הנוער הציוני.

לבסוף למרות ששלטונות המנדט,אסרו על מכירת אדמות של ערבים לידיים יהודיות , לפי חוקי הספר הלבן , הוחלט בישוב היהודי לעלות על הקרקע בשיטת חומה ומגדל ולהתיישב בנקודה שאליה רצו להגיע , למזלם מוכתר כפר חממה הערבית (פרוש שם הכפר היה יונה) החליט להשיא את בנו ולצורך זה,בנה בעבורו מבנה אבן בן שתי קומות בלב פרדסיו שכונה הארמון , בחלק הצפוני של הכפר שהוו חלק מאדמותיו.

קבוץ ניצנים אנדרטת הלוחמת העברייה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור