דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

קרקוב סיור ברובע קזמריץ קז'ימירז Kazimierz

 

קרקוב ספור הרובע היהודי קז'ימירז Kaziemierz (בקאזימייז'-סטראדום) בתחילה נקבע מיקומו של הרובע היהודי קז'ימירז, שהוקם במחצית המאה הארבע עשר מחוץ לחומות העיר העתיקה של קרקוב, על אי מעברו השני של נהר הויסלה שעבר בעיר, הרובע הוקם בידי המלך קזימייר השלישי כונה בפי העם "הגדול".הרובע הוקם לאחר שהמלך קזימייר הגדול ,החליט לאפשר ליהודים מכול רחבי אירופה להתיישב בקרקוב על מנת לפתח את חיי המסחר של העיר שהחלו במאה האחד עשר בזכות מכרות המלח הקרובים לעיר.

קזימייר הגדול הבין שהתיישבות יהודים בקרקוב ,פירושם מסחר וכסף לקופתו ממיסים,לכן החליט לקרוא ליהודים להגיע ולהתיישב ,עוד הוסיף המלך והעניק ליהודים חופש רב וחירות לנהוג במנהגיהם, ליצני העיר טוענים שמי שהשפיעה על המלך הייתה המאהבת שלו אסתר ואף העניקה לו מאהבתם זאת צאצאים.אלא שהכנסייה קראה לילדים אלו ממזרים, וגילתה כלפיהם איבה, התוצאה הישירה לממזרותם הייתה אי היכולת לרשת אותו לאחר מותו, התנגדות הכנסייה לילדיו הביאה אותו לקידום התיישבות היהודים על מנת להגדילה בזכות כושרם המסחרי לחיזוקה הכלכלי של העיר.

כסיבה נוספת יש להוסיף את שנאת הסוחרים הנוצריים בעיר והחיכוכים בינם עקב התחרות והצלחתם של הסוחרים היהודיים , הממסד הדתי הנוצרי ובראשם של הכמרים בעיר,עודד שנאה זאת וגרם לאנטישמיות הגוברת והולכת בתוספת פרעות בבתי היהודים ובחנויותיהם .הקהילה היהודית שגורשה לרובע קיזמיירז (הרובע היהודי) הממוקם בחלקה הדרומי מזרחי של העיר קרקוב, ברובע היהודי הוקמו מוסדות ציבוריים ודתיים יהודיים ,הוקמו מוסדות לימוד וישיבות, בתי כנסת ובית קברות למתים היהודים ובמרכז הרובע הקימו היהודים כיכר ושוק שבו נמכרו סחורות ומזון כשר, מסביב לרובע קמה חומה להגנה .
 
למרות ההפרדה משפחות של עשירי היהודים נותרו להתגורר בחלק הנוצרי של העיר במיוחד באזור כיכר העיר, וסוחרים גדולים ועשירים המשיכו לנהל את עסקיהם בחנויות שלהם בכיכר העיר הישנה ובסביבתה.מספר היהודים ברובע היהודי עלה וגדל, תהליך שנמשך לאחר חלוקת פולין בין שלושת המעצמות והעברת האזור של קרקוב לידי הקיסרות האוסטרית במאה התשע עשר, שינויים ופיתוח עברו גם הרובע היהודי ,שופרה התשתית התחבורתית הורחבו הרחובות, נבנו גשרים מעל הויסלה ובהמשך נסתם האפיק של נהר הוויסלה שהפריד בין בעיר העתיקה והרובע, ובכך הוא חובר יבשתית לעיר קרקוב המתרחבת.

מספר תושבי הרובע היהודי ,גדל ערב מלחמת העולם השנייה והכיבוש הנאצי ומנה כשבעים אלף תושבים, היה זה רובע פעיל ושוקק , רחוב  Szeroka שימש כעורק הראשי של הרובע היהודי ,עד היום ניתן לחוש את האווירה היהודית ברובע, ברחוב הוקמו שני בתי כנסת .  
 
 
 

פינת אוכל רחוב ישראלי כשר ,הממוקם בחזית של בית הכנסת אייזיק רחוב 21 Jakuba St ברובע היהודי בקרקוב,טלפון 887 777 014 48

המנות המוגשות במקום פונות את התיירים הישראלים ותושבי המקום בשימוש במאכלים ישראליים וים תיכוניים,כמו חומוס,פלאפל,שקשוקה,סביח וסלטים וחמוצים בטעם ישראלי ולטובת המקומיים נקניקיות פרווה.

קרקוב מסעדה ישראלית Take away in Israeli style
 

כתובת: Ul. Św. Agnieszki 5 Kraków ,ממוקמת במלון  Alef ברובע היהודי ק'יזמייז טלפון 48-124243131

מסעדה שמאכליה בסגנון יהודי כשר המשלבת בתוכה הרכב מוזיקלי של נגני קלייזמרים בסגנון היהודי הישן,קרפלך,ממולים,מרקים,דג מלוח הרינג ובשר בסגנונות שונים

קרקוב מסעדה כשרה אלף Alef
 

מרכז הקניות שנפתח בשנת 2005 ועבר שיפוץ ושדרוג לאחרונה , הממוקם ברובע העתיק Kazimierz , בקצה הרובע היהודי הישן , ברחוב ul. Podgorska 34   ,טלפון   4812489900,המרכז פתוח בימי שני –שבת בין השעות   10:00-22:00, בימי ראשון 10:00-21:00,יש הטוענים כי המחיר מעל לממוצע.   

מרכז קניות המכיל  חנויות בתמהיל של ביגוד ,יבוא ,מקומי ,בגדי מעצבים ורשתות אופנה מפורסמות ,חנויות נעלים , חנויות אלקטרוניקה וסלולרי כולל פינות הטענה ,אביזרים ,תיקים ומוצרי עור ,מפות רקומות, בובות סדקית ומזכרות מקומיות, חנויות שוקולד ומשקאות, חנות סופר מרקט בקומת הקרקע , מסעדות ובתי קפה , בקניון מרכז קולנוע עם 10 אולמות, מרכז ספורט הכולל בריכה מקורה.

קרקוב מרכז קניות Galeria Kazimierz Shopping Plaza
 

סיפורו של הגטו היהודי בקרקוב מתחיל בכניסתו לתפקיד של המושל הנס פרנק הגרמני לאחר כיבוש קרקוב בידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה,אוכלוסיית העיר מנתה בין 60-70 אלף יהודים כרבע מאוכלוסיית העיר.

מיד מתחילת ממשלו בעיר ,סילק המושל הנס פרנק , את מרבית תושביה היהודים של העיר קרקוב עד שנותרו מעל לעשרת אלפים יהודים מוגבלי תנועה וקשישים,אליהם הצטרפו עוד כעשרת אלפים יהודים מתושבי הסביבה .

לצורך אסיפתם לתחום מגודר ומצומצם נבנה הגטו היהודי בשכונת פודגוז'ה, דרומה לרובע היהודי קז'ימייז, מעבר לוויסלה בקרקוב, בשיטת הגליית התושבים הנוצריים מבתיהם בשכונת פודגוז'ה והעברתם לבתי היהודים שהתפנו ברובע היהודי קז'ימייז .

קרקוב ספור הגטו היהודי
 

לאחר המשלוחים הגדולים שנערכו בשנת 1942 ,ניתן הצו הגרמני בתחילת שנת 1943 לחלוקת הגטו לשני חלקים שכונו באותיות הלטיניות A והאות B ,הכשירים לעבודה והצעירים בעיקר כונסו בחלק A שבגטו,ואילו בחלק B כונסו ילדים,נשים,חולים וקשישים, במחצית מרץ 1943 נצטוו התושבים היהודים שגרו בחלק B להגיע השכם בבוקר לכיכר Plac Zgody בתואנה כי תנאי הצפיפות והמחסור בדירות ,מאלץ את הגרמנים להעבירם למקומות מגורים חלופי ,על מנת להקל על תנאי המגורים.

לאחר האיסוף הורו להם הגרמנים ,להסתדר בחמישיות ולנוע בשיירה לכוון תחנת הרכבת של פלשוב,שיירה זאת מנתה כשמונת אלפים של יהודים מגורשים,בתהליך הגרוש והאיסוף הרגו הגרמנים להנאתם כשלושת אלפי יהודים זקנים ילדים וחולים שהתקשו ללכת,הגרוש הסופי נמשך גם למחרת עד פינוי היהודי האחרון.

על מלאכת הפינוי והעברה של היהודים מהגטו, מונה אמון גת (מופיע בסרט רשימות שינדלר) מפקד מחנה הריכוז והעבודה פלשוב ,לאחר שנוקה הגטו היהודי מיושביו,נשלחו אסירים יהודים ממחנה פלשוב ,לנקות את הגטו ,לקבור את הנרצחים ,לאסוף את הרכוש ,למיינו ולהעבירו לגרמניה.

קרקוב מעט על חיסול הגטו היהודי
 

לאחר המלחמה החליפה הכיכר Plac Zgody ,את שמה לכיכר גיבורי הגטו Plac Bohaterow Getta , בכיכר זאת שהייתה הומה ושימשה גם כשוק למזון חקלאי בעיקר עד המלחמה ,אל כיכר זאת נאספו יהודים מהגטו היהודי ונשלחו בשני משלוחים עיקריים למותם במחנות ההשמדה בעיקר במחנה באלזץ,המשלוח הגדול של יהודים נעשה בתחילת יוני בשנת 1942.

עדים שנותרו בחיים ממשלוח זה מספרים כי בליל המשלוח הוקף הגטו ברובע היהודי בכוחות חייל אס אס ועוזריהם,כאשר הקיפו הקלגסים את הגטו,הם מנעו התקרבות של אוכלוסייה פולנית למקום,על התושבים שגרו בבתים בסמיכות לגטו ,נאסר לצאת לצפות בגרוש,מי שהעז להביט בחלונות ביתו ,הסתכן בירי לעברם בידי הקלגסים הגרמניים.

היהודים שנתפסו הובלו בשיירה לכוון כיכר Plac Zgody ,בשיירה פסעו משפחות על ילדיהם זקנים וצעירים,הנושאים על גבם את המטלטלים שהורשו לקחת (חמישים קילו למשפחה), כאשר נאספה כמות היהודים ששהו בכיכר בלא שתייה או מזון ובפחד נוראי,האיסוף נמשך עד שהמלאה המכסה שהוקצבה למשלוח , אז החל המסע הרגלי לכוון תחנת הרכבת בפלשוב.

קרקוב אנדרטת הגטו היהודי כיכר השילוחים Plac Zgody
 

מפקדת המחתרת היהודית ממוקמת כיכר גיבורי הגטו 6 Plac Bohaterow Getta

כאשר חולפים בסיור בכיכר השילוחים Plac Bohaterow Getta , כדאי להתבונן בבית מספר 6 שעל קירותיו,ניתן לראות לוחית שעליה חרוט המשפט לזכרם של חברי המחתרת ומקום מושבם,וכך כתוב בתרגום:לזכר הגיבורים הנעלים של גטו קרקוב,שנרצחו בידי הברברים הגרמניים.

לוחית זאת הוצבה בידי שרידי הגטו בשנת 1948 ,לאחר שובם לקרקוב ממחנות ההשמדה,ארגון המחתרת היהודית החל בשנת 1942 בעת שהחלו הגרושים והאקציות במימדים גדולים לסילוק היהודים מהגטו,בתחילה הסתמכו חברי המחתרת על עזרת תנועות שהיו חברים בהם כמו התנועה הקומוניסטית.

ארגון המחתרת נשען בתחילה על חברי ארגון תנועות הנוער עקיבא ותנועת דרור, שצירפו בהמשך את חברי הארגון של השומר הצעיר הניצוץ (איסקרה) , חברי הארגון עסקו בעיקר באספקת תעודות מזויפות ליהודים , להוצאת עיתון והפצתו ברחבי הגטו ,כמו כן עסקו באיסוף נשק ואימון חבריו למאבק מזוין בנאצים, נוצרו קשרים עם מורדי גטו וורשה ושליחים במסווה הבריחו נשק וידיעות בין הגטאות.

קרקוב מפקדת המחתרת היהודית Jewish Underground command house
 

בית הכנסת אייזק ממוקם ברחוב קופה 18 ,בית הכנסת ניצב בפינת רחובות יעקובה ואיזיקה, כשחזיתו פונה לרחוב קופה ברובע היהודי קיזמייז ,ניתן לבקר בבית הכנסת (בית חבד) בימים ראשון –חומישי בשעות 19:00-19:00 ,ביום שישי בשעות 09:00-15:00,בימי שבת ניתן לאכול במסעדה על ידי רכישת כרטיסי ארוחות בימי השבוע ולהתפלל ,אך הוא אינו פתוח בשבת לביקורים.

בית הכנסת נבנה בידי הסוחר העשיר יצחק יעקל'ס יעקובוביץ’ ,מבנה שהוקם בסגנון הברוק,לאחר בנייתו נחשב בית הכנסת כמפואר בבתי הכנסת היהודים בקרקוב, בית הכנסת אייזק המכונה בחיבה קופה ,על שם הרחוב בו הוא ממוקם,בית הכנסת שנבנה לאורך שש שנים בין השנים 1638-44,זמן בנייתו התארך מעיכובים שנבעו מהתנגדות המוסדות הנוצריים בעיר קרקוב

בית הכנסת הגדול ,כלל שתי קומות שבממסד היה אולם התפילה לגברים ,וגרם מדרגות הוביל לעזרת הנשים בקומה השנייה,הכניסה לבית הכנסת הייתה דרך משקוף קמור ושער אבנים מקומר הוליך אליו מהרחוב.

קרקוב בית הכנסת אייזק אייזיקשול יצחק
 

בבית קברות הקטן ,נמצא מאחורי בית הכנסת המשפחתי הקטן  הממוקם ברחוב ul Szeroka 39 ,אותו ייסד בשנת 1553 אביו הסוחר ישראל איסרליס,בית הקברות נמצא ברחוב 40 Szeroka ,בית הקברות פתוח בימים ראשון-שישי בין השעות 09:00-16:00 ,כניסה בתשלום,סגור בימי שבת וחגים.

בית הקברות נוסד בסוף המאה הארבע עשר ופעל עד המאה השש עשר,כאשר מלאו שורותיו בחללי מגפת הדבר השחור,זקני קרקוב מספרים את אגדת בית הקברות המספרת כי בעת שמחת חגיגית חתונה ,חרגה החתונה משעת כניסת השבת בערב שישי,ובעת שרקדו נפערה האדמה ובלעה אותם,על פי עדויות זקני העיר הסברה היא שישנם בולענים מתחת לקרקע והוא שגרם לבליעת האנשים.

כיום בית הקברות מוקף בחומה ובחזיתו ממוקמת האנדרטה שהוקמה לזכר יהודי העיר קרקוב שנשלחו למות במחנות ההשמדה ,בעת שנכנסים לתוך שטח בית הקברות ניתן לראות כי אחת החומות נבנתה לאחר מלחמת העולם השנייה משברי מצבות שנופצו בתקופת המלחמה.

קרקוב בית הקברות ע"ש משה איסרליס הרמ"א
 

בין יתר האגדות שנשזרו סביב בית הקברות הישן של הרמ"א ,בולטת אגדת הקבצן שנדר נדר לרכוש חלקת קבר ליד קברו של רבי נתן שפירא ששימש כראש ישיבת קרקוב בעת שכתב את הספר "מגלה עמוקות",בעקובת עיסוקו ומחקרו בתורת הנסתר .

אגדה זאת ששורשיה במחצית המאה השמונה עשר, לאחר קבורת רבי נתן שפירא במחצית המאה השבע עשר , האמונה בקדושתו של הרב נתן שפירא, שנקבעה בידי מנהיגי יהדות קרקוב,קבעה שאין לקבור ליד קברו אנשים נוספים.

אגדה זאת מתחילה באישון לילה ובמטבעות זהב,באחד הימים בלילה,הגיע לביתו של ראש מועצת יהודי קרקוב שהיה אחראי גם על חברת קדישא היהודית,יהודי לבוש בבגדי דלות,הניח מאה מטבעות זהב על שולחם ביתו ,בהוסיפו כי סכום כסף זה מיועד לחלקה ליד קברו של הרב נתן שפירא (המגלה עמוקות).

אגדת קבורת הקבצן שביקש להיקבר ליד קברו של ר' נתן שפירא
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור