דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

קרקוב הנקודה היהודית

 
 

הכניסה למוזיאון שינדלר בתשלום ,המוזיאון ממוקם ברחוב Lipowa 4 , המוזיאון פתוח בימי השבוע, בימי שלישי, רביעי, חמישי, שישי בשעות 10:00-18:00 ,ביום שני 10:00-14:00 למעט יום שני הראשון של כל חודש, הכניסה בימי שני בחינם.

מבנה המפעל בעל החזית הלבנה כמו בסרט המפורסם,כולל שני מוזיאונים כאשר החלק העליון ששימש כמשרדי המפעל בתקופת המלחמה ,הפך להיות מוזיאון mhk לזיכרון ליהודי העיר קרקוב ויתר תושביה של העיר בתקופת השלטון הנאצי באזור,תצוגה נוספת כוללת את סיפורו של שינדלר וסיפור המפעל ופועלו למען הפועלים היהודים שהעסיק במפעליו.

בעת הסיור במוזיאון שינדלר,שבעברו היה בית חרושת שנקרא אמליה (אמיליה) ,חוזרים לאחור במנהרת הזמן בזכות מסלול העובר בעזרת צילומים,הסברים במכשיר אודיו ווידאו ,הסיור מראה את חיי היום יום בשימוש שהיה לכרטיסי העובד הנדרש,תעודות המעבר המוחתמות,בסיור בדרך למגורים בגטו ,חדר מגורים טיפוסי שבו גרו העובדים בגטו,שכלל מתחם מחייה לשתי משפחות .

קרקוב מוזיאון מפעל שינדלר לסירים Oskar Schindler’s Factory
 

לצערנו האנטישמיות בפולין,לא כופפה ראש בעקבות מלחמת העולם השנייה,עדיין היהודים יוזכרו בסלנג הפולני כיהודונים הקטנים ,בסלנג הפולני נמצא את הכינוי ללחם chlebek במילה לחמונצ'יק או כמו מילת החיבה חיימקה (קה) לכן יקראו גם ללחמניה Buleczka לחמנייקלה (בילקלה) ועוד.

להנצחת הנושא היהודי ,אנו מוצאים אל הפסלים הקטנים המגולפים של יהודים קטנים תחת הכינוי (ז'ידק) יהודי,מזכרות של דמויות מעץ של יהודים המגולפות בעבודת יד ,נמצאות בדוכני וחנויות המזכרות או בשווקים ,לרוב נמצא אותם בעיר קרקוב.
 
המפסלים יוצרים דמויות של יהודים שמחים המנגנים בכלי מוזיקה,או המחוללים בשמחות ,הדמויות המפוסלים הללו המכונים היהודים ברי המזל,(כהסבר לשמחה בחייהם של היהודים למרות חיי היום יום הקשים ),הדמויות המגולפות לובשות בבגדים מסורתיים יהודיים של הקפוטות ומתח למעיל מבצבצת הטלית,תוך הכוונה כרמז לעיסוק היהודי העיקרי עשיית כסף או העסקים .
 
בדמויות היהודיות המפוסלות, רובם מוצגות כאנשים מרודים,שחדלו לעסוק בענפי הייצור והחקלאות ופנו רק לדרכי המסחר,התווך ויצירת הכסף,בקיצור הלך המחשבה העיקרי כלפי היהודים מובעים בצורת מכירת מזכרות אלו, ומי לא ירצה איזה יהודי נלעג השמח בחלקו.
פולין מזכרות יהודיות מהימים האפלים של שנאת יהודים
 

קרקוב ספור הרובע היהודי קז'ימירז Kaziemierz (בקאזימייז'-סטראדום)

הרובע בעבר

בתחילה נקבע מיקומו של הרובע היהודי קז'ימירז,שהוקם במחצית המאה הארבע עשר ,מחוץ לחומות העיר העתיקה של קרקוב,על אי מעברו השני של נהר הוויסלה שעבר בעיר,הרובע הוקם בידי המלך קזימייר השלישי כונה בפי העם "הגדול".

הרובע הוקם לאחר שהמלך קזימייר הגדול ,החליט לאפשר ליהודים מכול רחבי אירופה ,להתיישב בקרקוב על מנת לפתח את חיי המסחר של העיר שהחלו במאה האחד עשר בזכות מכרות המלח הקרובים לעיר.

קרקוב הרובע היהודי
 

סיפורו של הגטו היהודי בקרקוב מתחיל בכניסתו לתפקיד של המושל הנס פרנק הגרמני לאחר כיבוש קרקוב בידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה,אוכלוסיית העיר מנתה בין 60-70 אלף יהודים כרבע מאוכלוסיית העיר.

מיד מתחילת ממשלו בעיר ,סילק המושל הנס פרנק , את מרבית תושביה היהודים של העיר קרקוב עד שנותרו מעל לעשרת אלפים יהודים מוגבלי תנועה וקשישים,אליהם הצטרפו עוד כעשרת אלפים יהודים מתושבי הסביבה .

לצורך אסיפתם לתחום מגודר ומצומצם נבנה הגטו היהודי בשכונת פודגוז'ה, דרומה לרובע היהודי קז'ימייז, מעבר לוויסלה בקרקוב, בשיטת הגליית התושבים הנוצריים מבתיהם בשכונת פודגוז'ה והעברתם לבתי היהודים שהתפנו ברובע היהודי קז'ימייז .

קרקוב ספור הגטו היהודי
 

לאחר המשלוחים הגדולים שנערכו בשנת 1942 ,ניתן הצו הגרמני בתחילת שנת 1943 לחלוקת הגטו לשני חלקים שכונו באותיות הלטיניות A והאות B ,הכשירים לעבודה והצעירים בעיקר כונסו בחלק A שבגטו,ואילו בחלק B כונסו ילדים,נשים,חולים וקשישים, במחצית מרץ 1943 נצטוו התושבים היהודים שגרו בחלק B להגיע השכם בבוקר לכיכר Plac Zgody בתואנה כי תנאי הצפיפות והמחסור בדירות ,מאלץ את הגרמנים להעבירם למקומות מגורים חלופי ,על מנת להקל על תנאי המגורים.

לאחר האיסוף הורו להם הגרמנים ,להסתדר בחמישיות ולנוע בשיירה לכוון תחנת הרכבת של פלשוב,שיירה זאת מנתה כשמונת אלפים של יהודים מגורשים,בתהליך הגרוש והאיסוף הרגו הגרמנים להנאתם כשלושת אלפי יהודים זקנים ילדים וחולים שהתקשו ללכת,הגרוש הסופי נמשך גם למחרת עד פינוי היהודי האחרון.

על מלאכת הפינוי והעברה של היהודים מהגטו, מונה אמון גת (מופיע בסרט רשימות שינדלר) מפקד מחנה הריכוז והעבודה פלשוב ,לאחר שנוקה הגטו היהודי מיושביו,נשלחו אסירים יהודים ממחנה פלשוב ,לנקות את הגטו ,לקבור את הנרצחים ,לאסוף את הרכוש ,למיינו ולהעבירו לגרמניה.

קרקוב מעט על חיסול הגטו היהודי
 

לאחר המלחמה החליפה הכיכר Plac Zgody ,את שמה לכיכר גיבורי הגטו Plac Bohaterow Getta , בכיכר זאת שהייתה הומה ושימשה גם כשוק למזון חקלאי בעיקר עד המלחמה ,אל כיכר זאת נאספו יהודים מהגטו היהודי ונשלחו בשני משלוחים עיקריים למותם במחנות ההשמדה בעיקר במחנה באלזץ,המשלוח הגדול של יהודים נעשה בתחילת יוני בשנת 1942.

עדים שנותרו בחיים ממשלוח זה מספרים כי בליל המשלוח הוקף הגטו ברובע היהודי בכוחות חייל אס אס ועוזריהם,כאשר הקיפו הקלגסים את הגטו,הם מנעו התקרבות של אוכלוסייה פולנית למקום,על התושבים שגרו בבתים בסמיכות לגטו ,נאסר לצאת לצפות בגרוש,מי שהעז להביט בחלונות ביתו ,הסתכן בירי לעברם בידי הקלגסים הגרמניים.

היהודים שנתפסו הובלו בשיירה לכוון כיכר Plac Zgody ,בשיירה פסעו משפחות על ילדיהם זקנים וצעירים,הנושאים על גבם את המטלטלים שהורשו לקחת (חמישים קילו למשפחה), כאשר נאספה כמות היהודים ששהו בכיכר בלא שתייה או מזון ובפחד נוראי,האיסוף נמשך עד שהמלאה המכסה שהוקצבה למשלוח , אז החל המסע הרגלי לכוון תחנת הרכבת בפלשוב.

קרקוב אנדרטת הגטו היהודי כיכר השילוחים Plac Zgody
 

מפקדת המחתרת היהודית ממוקמת כיכר גיבורי הגטו 6 Plac Bohaterow Getta

כאשר חולפים בסיור בכיכר השילוחים Plac Bohaterow Getta , כדאי להתבונן בבית מספר 6 שעל קירותיו,ניתן לראות לוחית שעליה חרוט המשפט לזכרם של חברי המחתרת ומקום מושבם,וכך כתוב בתרגום:לזכר הגיבורים הנעלים של גטו קרקוב,שנרצחו בידי הברברים הגרמניים.

לוחית זאת הוצבה בידי שרידי הגטו בשנת 1948 ,לאחר שובם לקרקוב ממחנות ההשמדה,ארגון המחתרת היהודית החל בשנת 1942 בעת שהחלו הגרושים והאקציות במימדים גדולים לסילוק היהודים מהגטו,בתחילה הסתמכו חברי המחתרת על עזרת תנועות שהיו חברים בהם כמו התנועה הקומוניסטית.

ארגון המחתרת נשען בתחילה על חברי ארגון תנועות הנוער עקיבא ותנועת דרור, שצירפו בהמשך את חברי הארגון של השומר הצעיר הניצוץ (איסקרה) , חברי הארגון עסקו בעיקר באספקת תעודות מזויפות ליהודים , להוצאת עיתון והפצתו ברחבי הגטו ,כמו כן עסקו באיסוף נשק ואימון חבריו למאבק מזוין בנאצים, נוצרו קשרים עם מורדי גטו וורשה ושליחים במסווה הבריחו נשק וידיעות בין הגטאות.

קרקוב מפקדת המחתרת היהודית Jewish Underground command house
 

בית הכנסת אייזק ממוקם ברחוב קופה 18 ,בית הכנסת ניצב בפינת רחובות יעקובה ואיזיקה, כשחזיתו פונה לרחוב קופה ברובע היהודי קיזמייז ,ניתן לבקר בבית הכנסת (בית חבד) בימים ראשון –חומישי בשעות 19:00-19:00 ,ביום שישי בשעות 09:00-15:00,בימי שבת ניתן לאכול במסעדה על ידי רכישת כרטיסי ארוחות בימי השבוע ולהתפלל ,אך הוא אינו פתוח בשבת לביקורים.

בית הכנסת נבנה בידי הסוחר העשיר יצחק יעקל'ס יעקובוביץ’ ,מבנה שהוקם בסגנון הברוק,לאחר בנייתו נחשב בית הכנסת כמפואר בבתי הכנסת היהודים בקרקוב, בית הכנסת אייזק המכונה בחיבה קופה ,על שם הרחוב בו הוא ממוקם,בית הכנסת שנבנה לאורך שש שנים בין השנים 1638-44,זמן בנייתו התארך מעיכובים שנבעו מהתנגדות המוסדות הנוצריים בעיר קרקוב

בית הכנסת הגדול ,כלל שתי קומות שבממסד היה אולם התפילה לגברים ,וגרם מדרגות הוביל לעזרת הנשים בקומה השנייה,הכניסה לבית הכנסת הייתה דרך משקוף קמור ושער אבנים מקומר הוליך אליו מהרחוב.

קרקוב בית הכנסת אייזק אייזיקשול יצחק
 

בבית קברות הקטן ,נמצא מאחורי בית הכנסת המשפחתי הקטן  הממוקם ברחוב ul Szeroka 39 ,אותו ייסד בשנת 1553 אביו הסוחר ישראל איסרליס,בית הקברות נמצא ברחוב 40 Szeroka ,בית הקברות פתוח בימים ראשון-שישי בין השעות 09:00-16:00 ,כניסה בתשלום,סגור בימי שבת וחגים.

בית הקברות נוסד בסוף המאה הארבע עשר ופעל עד המאה השש עשר,כאשר מלאו שורותיו בחללי מגפת הדבר השחור,זקני קרקוב מספרים את אגדת בית הקברות המספרת כי בעת שמחת חגיגית חתונה ,חרגה החתונה משעת כניסת השבת בערב שישי,ובעת שרקדו נפערה האדמה ובלעה אותם,על פי עדויות זקני העיר הסברה היא שישנם בולענים מתחת לקרקע והוא שגרם לבליעת האנשים.

כיום בית הקברות מוקף בחומה ובחזיתו ממוקמת האנדרטה שהוקמה לזכר יהודי העיר קרקוב שנשלחו למות במחנות ההשמדה ,בעת שנכנסים לתוך שטח בית הקברות ניתן לראות כי אחת החומות נבנתה לאחר מלחמת העולם השנייה משברי מצבות שנופצו בתקופת המלחמה.

קרקוב בית הקברות ע"ש משה איסרליס הרמ"א
 

בין יתר האגדות שנשזרו סביב בית הקברות הישן של הרמ"א ,בולטת אגדת הקבצן שנדר נדר לרכוש חלקת קבר ליד קברו של רבי נתן שפירא ששימש כראש ישיבת קרקוב בעת שכתב את הספר "מגלה עמוקות",בעקובת עיסוקו ומחקרו בתורת הנסתר .

אגדה זאת ששורשיה במחצית המאה השמונה עשר, לאחר קבורת רבי נתן שפירא במחצית המאה השבע עשר , האמונה בקדושתו של הרב נתן שפירא, שנקבעה בידי מנהיגי יהדות קרקוב,קבעה שאין לקבור ליד קברו אנשים נוספים.

אגדה זאת מתחילה באישון לילה ובמטבעות זהב,באחד הימים בלילה,הגיע לביתו של ראש מועצת יהודי קרקוב שהיה אחראי גם על חברת קדישא היהודית,יהודי לבוש בבגדי דלות,הניח מאה מטבעות זהב על שולחם ביתו ,בהוסיפו כי סכום כסף זה מיועד לחלקה ליד קברו של הרב נתן שפירא (המגלה עמוקות).

אגדת קבורת הקבצן שביקש להיקבר ליד קברו של ר' נתן שפירא
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור